2 צפייה בגלריה
שר הביטחון בני גנץ עם אנתוני בלינקן מזכיר המדינה של ארה"ב
שר הביטחון בני גנץ עם אנתוני בלינקן מזכיר המדינה של ארה"ב
מזכיר המדינה מחה על "ההיקף הלא-פרופורציונלי" של הבנייה. גנץ עם בלינקן בחודש מאי האחרון
(צילום: AP)
העימות החריף הראשון בין ארצות הברית לישראל בתקופת ביידן ובנט: עם הקמת הממשלה החדשה, סיכמה ישראל עם ארה"ב שאף מדינה לא תפתיע את השנייה בהחלטות הרות גורל. כבר בשבוע שעבר, לקראת כינוס מועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי שאישרה 3,000 יחידות דיור, פנתה לשכת רה"מ לאמריקנים ועדכנה אותם בפרטי ההחלטה כדי שלא יופתעו.
אלא שלהפתעה שהגיעה השבוע אחראי דווקא שר השיכון זאב אלקין, שהודיע על שיווק של 1,300 יחידות דיור נוספות בהתנחלויות. האמריקנים זעמו וטענו שעדכנו אותם רק על 3,000 יחידות דיור - ולא יותר מ-4,000.

אמש התקשר מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן לשר הביטחון בני גנץ, שנמצא בימים אלה בביקור מדיני-ביטחוני בחו"ל, ומחה בפניו על ההיקף הלא-פרופורציונלי, כדבריו, של הבנייה. בלינקן התריע בפני גנץ שההחלטה תגרור גינוי אמריקני חריף וביקש לבדוק מה אפשר לעשות כדי לעצור את ההחלטה. מזכיר המדינה הזכיר לגנץ את ההכרזה של אלקין, ושר הביטחון השיב כי מדובר ביחידות שאושר כבר בעבר, בתקופת הממשלה הקודמת, ואלקין רק הודיע על שיווקן.
מזכיר המדינה לא קיבל את ההסבר ואמר שמדובר בצעד לא חיובי מצד ישראל. גנץ ניסה לפרט את כל הצעדים החיוביים שהוא נקט לטובת הפלסטינים, ואמר לבלינקן כי ישראל מתחשבת ותמשיך להתחשב בדעתם של האמריקנים - ואמר כי עובדה שתיאמה איתם את 3,000 יחידות הדיור.
גנץ עמד על הצורך לבנות בהתנחלויות בצורה מדודה ואמר שזו ממשלה שיש בה צרכים לשני הצדדים - ולא רק לפלסטינים. הוא סיפר לבלינקן שתקפו אותו בישראל על הצעדים שנקט לטובת הפלסטינים. "יש צורך באיזונים ונמשיך לתאם את המדיניות שלנו עם ארה"ב", הוסיף גנץ - ומיהר לעדכן את בנט ולפיד בשיחה עם בלינקן. גנץ, נזכיר, נועד בסוף חודש אוגוסט עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן - והבטיח לו שורת הקלות כדי לחזק את מעמד הרשות אל מול ארגוני הטרור.
2 צפייה בגלריה
מחמוד עבאס
מחמוד עבאס
גנץ הזכיר צעדים שנקט לטובת הפלסטינים. אבו מאזן
(צילום: AP)
לאחר שיחת הטלפון פרסם משרד החוץ האמריקני הודעת גינוי חריפה שבה נאמר כי ארה"ב מתנגדת בחריפות להחלטה הישראלית בנוגע לבנייה בהתנחלויות וסבורה שהיא מזיקה לסיכויי השלום בין הישראלים והפלסטינים. בישראל מעריכים שהכעס האמריקני נובע מהלחצים שמגיעים מהחוגים הפרוגרסיביים במפלגה הדמוקרטית, שלוחצים על הממשל כדי לשנות את יחסו לישראל בכל מה שנוגע לפלסטינים ולהתנחלויות. אותו פרוגרסיביים גם התנגדו בחודש שעבר למימון מלאי סוללות כיפת ברזל ומיירטים עבור ישראל.
שר החוץ יאיר לפיד פועל כעת מאחורי הקלעים כדי לפייס את האמריקנים, והעביר מסר שמעתה יהיה נוכח בחדרי הדיונים שבהם מחליטים על בנייה בהתנחלויות כדי למנוע את חוסר התיאום שהיה סביב החלטת אלקין. לפיד הבהיר שבכוונתו לייצר מנגנון שיהיה יותר מבוקר ויותר מפוקח כדי למנוע הישנות של מקרים כאלה. שלשום אמר לפיד בישיבת סיעתו כי "בפעמים הבאות שיהיה דיון על בנייה בהתנחלויות - אני אהיה ביחד יחד עם שר הביטחון".
אגב, החלטה נוספת שמעיבה על יחסי ישראל-ארה"ב בימים אלו היא ההכרזה על שישה ארגונים פלסטיניים, לכאורה "ארגוני חברה אזרחית", כארגוני טרור של החזיז העממית. בארה"ב ביקשו מישראל "הבהרות" להכרזה, על אף שבישראל טוענים כי האמריקנים עודכנו מראש. כדי להפיג את המתיחות, נציגים של משרד החוץ הישראלי ושב"כ כבר הגיעו לוושינגטון ואמורים להציג לממשל ביידן את המידע המודיעיני שבבסיסו התקבלה הכרזת שר הביטחון בני גנץ, על שישה ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים כעל ארגוני טרור. לטענת ישראל, הארגונים הללו מסונפים לארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלסטין" – ומשמשים כזרוע שלו למטרות מימון והלבנת כספים.

עימותים גם בתוך הממשלה

אישור הבנייה בהתנחלויות גרם גם למתיחות פנימית בין שני הקטבים בתוך הממשלה. לצד הבעות מחאה של חברי כנסת ממרצ, מפלגת העבודה צייצה היום בטוויטר: "מי שמכריז הכרזות מדיניות עם השלכות בינלאומיות באופן חסר אחריות, בלי תיאום ובלי הכנה, ומי שמאשר בניה של 3,000 יחידות דיור ביו"ש, איך נאמר, רבין הוא לא" - בפרפרזה על האמירות שיוחסו לגנץ מול הפלסטינים.

בכחול לבן מיהרו להגיב לציוץ ורמזו לדברים שמיכאלי אמרה בשנת 2010, בעודה שדרנית ברדיו, כשהתייחסה למאמצים לשחרורו של גלעד שליט ("אני חושבת שנשים לא צריכות לשלוח את ילדיהן לצבא, כשהשלטון בישראל לא עושה מאמצים הן צריכות להפסיק להיות מוכנות לשלוח את הילדים לצבא בלי חשבון") וכתבו: "מי שקורא לסרבנות לגיוס שלא יטיף על אחריות מדינית וביטחונית".
זהו לא העימות הראשון בין ראשי כחול לבן והעבודה, אחרי שרק שלשום מיכאלי ביקרה את גנץ על ההחלטה להכריז על שישה ארגונים פלסטיניים כארגוני טרור של החזית העממית. לדבריה, החלטתו של גנץ "גרמה נזק לישראל". בכחול לבן תקפו את מיכאלי בחזרה: "מציעים למרב מיכאלי שלא מכירה את הפרטים, לא להפריע למלחמה בטרור".
השר לביטחון הפנים, עמר בר לב מהעבודה, השיב לדברי כחול לבן: "אף אחד שם לא יטיף לי, או לנו, על אחריות מדינית וביטחונית". שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה מכחול לבן, אמרה מנגד כי "מפלגת העבודה של היום רחוקה ממפלגת העבודה של אז. רבין בנה גם בנה. איך נאמר - פחות עבודה יותר מרץ".