זירת הבינה המלאכותית העולמית רותחת. כמו גלדיאטורים מתייצבות חברות ה-AI הגדולות לזירה, במאמצים אדירים להשיג יתרון תחרותי על האחרות. הגביע הקדוש הוא הבינה המלאכותית הכללית (AGI), בינת העל (Super Intelligence). מי שתשיג ראשונה את הטכנולוגיה הזו תראה הרבה כבוד ויקר, הרבה השפעה והרבה-הרבה הכנסות.
כמו הקהל באיצטדיון, המשקיעים באקסטזה מוחלטת. השנים האחרונות היו מאכזבות במיוחד בעולמות ההשקעה בהיי-טק, והנה בא ה-AI והחזיר את הסומק ללחיים. מיליארדי דולרים נשפכים על החברות המובילות ועל מאות סטארטאפים שצצים בזה אחר זה. התחרות ניטשת גם על הטאלנטים, המפתחים הבכירים, שמשכורותיהם מגיעות בימים אלה ל-300 אלף דולר בשנה ואפילו יותר. הכספים נשפכים כמים גם על רכישת החומרה – מעבדי ה-AI שהם תשתית הפיתוח של הבינה המלאכותית, והמרוויחה הגדולה היא אנבידיה האמריקאית, עם כמה פירורים שמגיעים ל-AMD ולאינטל, אמריקאיות גם הן.
יש דבר מוזר בסיפור הזה: העולם כולו רוגש ממנו, אבל הוא מתרחש רובו ככולו בארה"ב. גם החברות, גם המשקיעים, רובם אמריקאים. במקומות אחרים בעולם עוקבים אחר המתרחש בעמק הסיליקון בעיניים משתאות, כמו ילדים שמציצים אל חנות הממתקים דרך חלון הראווה. המפץ הגדול שהניע את המהפכה קרה בארה"ב. משהו בעולם הטכנולוגיות והשקעות ההון-סיכון האמריקאי מגיע עכשיו לשיאו, ושאר העולם נשאר מחוץ למשחק.
תסתכלו מי נמצאות ברשימת חברות ה-AI הגדולות: המובילה היא ללא ספק OpenAI מסן פרנסיסקו, שהציגה ראשונה את ChatGPT, הרגע המכונן של התעשייה. כיום היא מובילה במרוץ ל-AGI בשותפות עסקית עם מיקרוסופט. מולה היא מוצאת את הצוות של גוגל ו-DeepMind, חברה בריטית במקור, ששולבה לאחרונה עם צוותי Google Brain ופיתחה את הצ'אטבוט ג'מיני. ממש בשבועות האחרונים הכריזו אפל ומטא, שתיהן מקליפורניה, על כניסה בכל הכוח לתחרות על פיתוח AGI, ולא נשכח את השכן אילון מאסק, שהקים את xAI במיוחד כדי לפתח AGI.
רואים את המכנה המשותף? אמריקה. גם המתחרות האחרות על ההגמוניה בזירה הן ברובן אמריקאיות. למשל אנתרופיק מסן פרנסיסקו שפיתחה את הצ'אטבוט הייחודי קלוד, Reka מסן פרנסיסקו, שהוקמה אך בשנה שעברה וכבר מתמודדת בזירה עם הצ'אטבוט Yasa-1, החברה ללא כוונות רווח EleutherAI מוושינגטון וגם Hugging Face מברוקלין, שהיא פלטפורמת קהילה לפיתוח AI באמצעות קוד פתוח. בצמרת אפשר לכלול עוד שתי חברות - Cohere מטורונטו, שמתמקדת בלקוחות עסקיים, ו-Stability AI מלונדון - שזה כמעט כמו חברות אמריקאיות.
ההיעדרות הישראלית
שאר העולם, למשל אירופה או ישראל, כמעט שאינו מיוצג בזירת ה-AI הבכירה. ההיי-טק הישראלי הקים חברה אחת בלבד בתחום, מוצלחת לכשעצמה, AI21 Labs. החברה, שהוקמה ב-2017, הייתה אחת החלוצות בתחום בעולם, ומהראשונות לפתח מודל שפה משמעותי משלה. למייסדים יואב שוהם, אמנון שעשוע ואורי גושן היה חזון, כשאיש עוד לא חלם על צ'אטבוטים של AI. אבל איפה היו שאר היזמים והמשקיעים בהיי-טק בישראל?
למעשה גם כיום, שנה ויותר מאז הפריצה של OpenAI לתודעה, אין חברות ישראליות שמצטרפות לחגיגה. ההיי-טק הישראלי, שהוביל את עולם הטכנולוגיה בתחומים רבים לאורך השנים, לא מציב בזירה העולמית אפילו חברה אחת שמתיימרת לפתח AGI. איפה פספסנו? זו שאלה שצריכה להישאל.
המצב באירופה מצער לא פחות. בעיתוי מעניין הודיעו בשבוע שעבר גוגל ומיקרוסופט על הקמת מרכזי פיתוח בינה מלאכותית באירופה. גוגל הודיעה על הקמת מרכז מו"פ AI בפריז, שצפוי להעסיק כ-300 חוקרים ומהנדסים. מיקרוסופט הודיעה על השקעה של 3.44 מיליארד דולר בגרמניה בשנתיים הקרובות, בעיקר בתשתית AI ומרכזי נתונים. ממש כמו ההשקעות של אינטל בישראל, מדובר בפעולות בתחום "קשרי ממשל" ושמירת היחסים הטובים עם הממשלות לא פחות משמדובר בהחלטות עסקיות.
ההשקעות האלה של חברות הביג-טק האמריקאיות רק ממחישות את הפיגור של חברות אירופיות בתחום. את מספר החברות האירופיות (להוציא את בריטניה) המשמעותיות בתחום ה-AI אפשר למנות על שתי אצבעות: אחת מהן היא Mistral AI מפריז, שהוקמה אך בשנה שעברה וכבר מצליחה לאתגר את החברות הגדולות עם טכנולוגיה שמתמקדת במגזר העסקי; השנייה היא Aleph-Alpha מהיידלברג, גרמניה שהוקמה ב-2019, פיתחה מודלי שפה עצמאיים ואת הצ'אטבוט Lumi (שמתמקד בלקוחות עסקיים), ומטרתה המוצהרת כעת היא פיתוח AGI.
אפשר להתרשם שהגרמנים מאוד גאים בחברת אלף-אלפא. היידלברג ממוקמת במדינת באדן-וירטמברג בגרמניה, והממשלה המקומית בנתה תוכנית מפורטת ומתוקצבת תחת השם digital.LÄND, שמטרתה לעודד תעשיית היי-טק ובינה מלאכותית באזור. היא גם הזמינה עיתונאים ממדינות היי-טק שונות לבוא לסיור במוקדי ההיי-טק של באדן-וירטמברג. היי-טק גרמני, יש דבר כזה?
ריפרש
המלחמה על ההייטק / עם ליעד אגמון
47:31
האמת? מפתיע לטובה. המדינה העשירה הזו בדרום גרמניה ידועה בעיקר בתעשיות הכבדות שלה, בהן ענקיות הרכב BMW, מרצדס, פורשה דיימלר וגם בוש, SAP ועוד. בשנים האחרונות התחילו להניע שם פרויקט ענק של מעבר לדיגיטל, מחשוב ו-AI, שנועד לעודד חדשנות בתעשייה הוותיקה ופיתוח של תרבות סטארטאפים והשקעות כמו בארה"ב. הנתונים משקפים יותר מ-5,000 חברות זרות שכבר התמקמו כאן, עם השקעות במו"פ בהיקף 27.9 מיליארד אירו מאז 2017, בעיקר בתחומי תחבורה חכמה, בריאות דיגיטלית וכעת גם ב-AI.
הפרויקט הזה הוא חלק מהתוכנית של הממשלה הפדרלית הגרמנית ושל האיחוד האירופי כולו לתפוס מקום משמעותי בזירת ה-AI העולמית. על הדרך נוצרת תחרות בין מוקדי ה-AI בגרמניה, בצרפת ובמדינות נוספות באירופה. בבאדן-וירטמברג רוצים לנצח בתחרות הזאת. האם זה יצליח להניב עוד חברות כמו אלף-אלפא?
הבעיה של אירופה, ואולי של גרמניה יותר מכול, היא כובד הראש וההקפדה על בירוקרטיה למופת, וקצת פחות הבנה בבניית אקוסיסטם תוסס של חדשנות ויזמות. לאירופאים חשובה מאוד שמירת הפרטיות, וגם ההגינות של ה-AI. הם אוהבים לדבר על "ריבונות דיגיטלית", כלומר שהחברות האמריקאיות לא יבזזו את נתוני המשתמשים האירופאים ויגדילו את הכנסותיהן כתוצאה מכך, אבל יש לזה מחיר בדמות רגולציה כבדה שמרתיעה יזמים.
את זה מנסים לשנות עכשיו. חלק מהפרויקט נועד לעודד חוקרים ומפתחים מהעולם - כן, גם מישראל - להתמקם באזור, להקים פעילות מקומית או חברות חדשות וליהנות מתשתית ומתמיכה כספית.
אחד הפרויקטים להפצת הבשורה היה הקמת ביתן מיוחד - Davos House AI – במסגרת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שווייץ שננעל לאחרונה, ושבו התקיימו מפגשים והרצאות בין אנשי טכנולוגיה, משקיעים ומקבלי החלטות בממשלות על השפעות הבינה המלאכותית על העולם. כמי שנתנה את חסותה לדיונים גרמניה נהנתה מהיוקרה, ואולי מתשומת הלב לתעשייה הצעירה של ה-AI שלה.
הפרויקט הטכנולוגי של באדן-וירטמברג מבוסס על חיבור בין שלושה תחומים: אקדמיה, תעשייה וטכנולוגיה. אם תרצו - משאבי הטבע של המדינה. לפי השיטה האירופית, התוכניות נולדות בדרג הפוליטי ובקרב הפקידות הממשלתית. אלה מגדירים את הצרכים וקובעים תקציבים נדיבים, מאות מיליוני אירו במקרה הזה.
עכשיו, כשיש תקציבים, מתחילים לחבר את כל הגורמים ויוצרים קבוצות מחקר, קבוצות עבודה, פרויקטים נדל"ניים, קרנות מימון. הכסף זורם להקמת בניינים וקמפוסים, למימון אין-ספור קבוצות מחקר אקדמיות וחוץ-אקדמיות, למימון ארגונים לקידום ההיי-טק. חלק קטן ממנו מגיע לסטארטאפים, קטן מכדי להזניק אותם לזירה העולמית. והמשקיעים הגדולים, קרנות ההון סיכון של הסיליקון ואלי? שם עוד לא שמעו כנראה על יכולות ה-AI בבאדן-וירטמברג.
עמק הסיליקון של גרמניה
סיור העיתונאים הביא אותנו למרכז המו"פ לתחבורה חכמה ורובוטיקה ARENA2036, לאקסלרטור בשם CyberLab שמפעיל גם את רשת היזמות הכלל-אירופית CyberForum (המילה סייבר הולכת שם טוב, מתברר) ולאוניברסיטת KIT (המכון הטכנולוגי של קרלסרוהה), שם הוצגו פרויקטי מחקר בתחום הבנת שפה טבעית ורובוטים שעובדים לצד בני אדם. נחמד.
מה שהותיר רושם, ושכנראה יעניין חוקרים ויזמים ישראלים, הוא Cyber Valley – המקבילה הגרמנית לעמק הסיליקון האמריקאי, שממוקמת דווקא על גב הר בקמפוס של מכון מקס פלנק בטובינגן, לא הרחק משטוטגרט. זהו מרכז המחקר הגדול ביותר באירופה ל-AI. כאן מקבצים אנשי אקדמיה עם אנשי מחקר ופיתוח מהתעשייה, סטודנטים ודוקטורנטים, יזמים טכנולוגיים ואפילו עיתונאים חוקרים, ומקדמים שורה ארוכה של פרויקטים בתחום ה-AI במימון המדינה והתעשייה. הקמפוס משמש גם למגורי החוקרים והחוקרות, בני הזוג והילדים, ומעניק מרחב חיים תוסס וקהילתיות לכולם.
על כל המפעל הזה מנצחת המנכ"לית רבקה רייש, שחזרה לגרמניה לאחר שהות ארוכה בסיליקון ואלי המקורי. יש לה אנגלית אמריקאית ללא שמץ אקצנט גרמני וחיוך שעושה חצי מהעבודה, ובשנה האחרונה היא סוללת את דרכו של עמק הסייבר הגרמני להיות מוקד משמעותי. "חוקרים שהגיעו לכאן מארה"ב התאהבו במקום", היא אומרת, "גם בגלל ההזדמנויות שהוא מציע אבל גם בגלל הסביבה המשפחתית. אחד מהם אמר לי – זה מה שחיפשתי בארה"ב ולא מצאתי".
פגשנו גם סטארטאפיסטים מקומיים - קתרינה שמידט מנכ"לית apic.ai, ויאן קירכהוף, מנכ"ל medicalvalues. הם מתארים חיים בחממה, עם תמיכה ותקציבים ממשלתיים. הבעיה היא שאלה מאפשרים להגיע עד שלב מסוים, אך לא להמשיך. קרסטן קראוס, מנכ"ל Casablanca AI, הוא יזם סדרתי וגם משקיע. הוא אומר שהמשקיעים הגרמנים הססנים וחוששים מסיכון. זו הסיבה שסטארטאפים מתקשים לגייס הון לצמיחה.
פגשנו גם ישראלים במקום, והם נשמעו בהחלט מרוצים, אם לא יותר. יכול להיות שבתקופה שבה גיוס הון בישראל הוא כמעט משימה בלתי אפשרית, שיתוף פעולה עם עמק הסייבר הגרמני הוא רעיון טוב. יש לנו דברים שאין להם, ולהיפך, וזה בסיס טוב לשיתוף פעולה שאולי יצליח לסדוק במשהו את ההגמוניה הכל-אמריקאית.
