על קו הזינוק במרוץ למטאברס ניצבות כמה מהחברות הגדולות והעשירות בעולם - מטא, מיקרוסופט, אפל, גוגל, סמסונג, בייטדאנס. לא רחוק מהן עומדת שורה של סטארטאפים ישראלים שרוצים להיות גם הם בבוא היום חלק מהאקוסיסטם של המטאברס, הגלגול הבא של האינטרנט שבו נבלה באמצעות אווטארים (כפילים דיגיטליים) בחללים וירטואליים תלת-ממדיים או נוסיף לסביבה הפיזית שלנו אלמנטים וירטואליים. בעצם, תמחקו את המשפט האחרון - החברות האלה מייצרות ומפתחות כבר היום טכנולוגיות, מוצרים ופתרונות שמסייעים לבנות את האינטרנט של העתיד, לבנה אחר לבנה.
6 צפייה בגלריה
הטכנולוגיה של חברת Eyeway Vision
הטכנולוגיה של חברת Eyeway Vision
הטכנולוגיה של חברת Eyeway Vision
(צילום: Eyeway Vision)
ענת שפרלינג, מייסדת משותפת ומנכ"לית של הסטודיו לפיתוח המשחקים Toya, אומרת שהמטאברס הוא לא שאלה של אם, אלא של מתי. "אני יודעת שיש הרבה חשש מהדבר הזה, אבל מבחינתי הוא גם הזדמנות", היא אומרת, "אם בחיים האמיתיים יש לי חסמים שאין שום סיכוי שאוכל להתגבר עליהם, בעולם הווירטואלי הם משוחררים. יש הרבה מאוד אוכלוסיות שהחסמים שלהן - פיזיים, מנטליים או כלכליים - מתבטלים שם".

רוצים לקרוא עוד על המטאברס?

שפרלינג, אשת קולנוע לשעבר, הקימה את Toya בשנת 2016 בתור סטודיו לפיתוח משחקים בהובלה נשית. הסטודיו החל את דרכו בפיתוח משחקים למיינקראפט (משחק "ארגז חול" בבעלות מיקרוסופט שבו המשתמשים יכולים ליצור תוכן בעצמם) אך לפני שנתיים דילג משם אל רובלוקס, פלטפורמת משחקים פופולרית שנחשבת לאחת החלוצות של המטאברס. מדובר ביקום וירטואלי שבו המשתמשים יכולים לברוא עולמות, להשתתף ב"חוויות" (כך מכונים המשחקים ברובלוקס) ולבלות עם חברים, בין היתר בקונצרטים וירטואליים. היום יש לטויה 22 עובדים במשרה מלאה במשרדים בתל אביב ובאירופה, כאשר 60% הן נשים.
6 צפייה בגלריה
משחק של toya
משחק של toya
Miraculous Ladybug. מיליון שחקנים ביום
(צילום: toya)
רובלוקס, אומרת שפרלינג, היא חוד החנית במרוץ למטאברס. "מדובר בצורה חדשה של חיבור בין משחקים ומפגשים חברתיים. המרחב הווירטואלי שרובלוקס הצליחה לבסס בשנים האחרונות הוא קרקע אותנטית שקהילה ענקית נבנתה וממשיכה להיבנות עליה", היא מסבירה, "היא הצליחה לבסס אותה מצד אחד כמו פייסבוק לילדות ולילדים ומצד שני כפלטפורמת משחקים לכל דבר ועניין".
ענת שפרלינג, Toya: "המטאברס הוא מקום אדיר להתנסות. זמני הפיתוח והבדיקה עם הקהילה הם קצרים. אז אחד הדברים המעניינים זה לעשות היפוך בין קול לתמונה ולראות איך הפעולה הזאת מייצרת סיפור וחוויה"
מאז שהצטרפה לאקוסיסטם של רובלוקס השיקה Toya שלוש חוויות והפכה לדברי שפרלינג לאחת מחמש החברות המובילות בפלטפורמה. Miraculous Ladybug, החוויה המצליחה ביותר של טויה, מבוססת על סדרת טלוויזיה מאוירת לילדים באותו שם, ומיליון ילדים וילדות נכנסים אליה מדי יום. "מדובר במשחק תפקידים שבו אני יכולה להיות כל מה שאני רוצה, לדבר עם חברות, להחליף צורה. יש שם מרחב ומגוון רחב מאוד של חקר ובילויים", מספרת שפרלינג.
ענת שפרלינגענת שפרלינגצילום: יח"צ
החברה מתכוונת להשיק עוד שש חוויות ברובלוקס בשנה הקרובה, אבל היא אינה מחויבת לפלטפורמה הזאת ובעתיד ייתכן שתבחר לפתח משחקים וחוויות גם לפלטפורמות אחרות. לדברי המנכ"לית, "זה אחד הדברים היפים ב-UGC (קיצור של User Generated Content, תוכן שנוצר על ידי משתמשים - י.מ), אפשר להתרחב ולנוע לאיפה שאתה רוצה".
מה זה metaverse
רובלוקס, נכון לעכשיו, היא פלטפורמה מבוססת מובייל ודסקטופ שלא מותאמת למשקפי מציאות מדומה (VR) שנחשבים לשער הכניסה העתידי למטאברס, או לפחות אחד מהם. שפרלינג מאמינה שהעתיד הזה בוא יבוא, אבל קודם צריכים לקרות דברים אחרים, למשל שליטה באמצעות הקול. "המטאברס הוא מקום אדיר להתנסות. זמני הפיתוח והבדיקה עם הקהילה הם קצרים. אז אחד הדברים המעניינים זה לתת לצליל להוביל את ההתרחשות ולראות איך הפעולה הזאת מייצרת סיפור וחוויה. עולמות ייבראו מתוך עצמם בדיבור ואני אוכל לשוטט במרחב הזה".
כאשר עידן המציאות המדומה יגיע, שפרלינג סבורה שהמרחב הווירטואלי לא צריך להיות חיקוי של העולם האמיתי. "זה כבר קיים וזה לא כל כך מעניין", היא מסבירה ומדמיינת תוך כדי שיחה מרחבים וירטואליים שבהם "אני יכולה לשבת עם חברות ולשמוע מוזיקה, והמוזיקה תקבל צורות שהן משחקיות או מדיטטיביות - אני לא צריכה שכפול של המציאות".

כל אחד צריך אווטאר

כאשר נלך במטאברס לקונצרט וירטואלי או לפגישת עבודה, מי שייצגו אותנו יהיו אווטארים. אלה יכולים להיות אווטארים ריאליסטיים שנראים בדיוק כמונו, ואלה יכולים להיות יצורים דמיוניים לחלוטין. במצגת שבה פירט מארק צוקרברג את חזונו למטאברס, למשל, ראינו את יד ימינו אנדרו בוסוורת' בתור רובוט-אווטאר אדום וענק. אבל בין שתי האפשרויות האלה יהיה ספקטרום. לפגישת עבודה וירטואלית נוכל להגיע בחולצה מכופתרת, אבל כשנצא לקונצרט או למשחק ספורט נוכל לצבוע את השיער לסגול, ללבוש בגדים נוצצים ואולי אפילו להוסיף לעצמנו כנפיים או קרניים.
גלעד טלמוןגלעד טלמוןצילום: יעל פרנק
הסטארט-אפ הישראלי Tetavi עובד בדיוק על זה: יצירת אווטארים אנושיים באמצעות צילום ווליומטרי (צילום בתלת-ממד). הטכנולוגיה שהחברה פיתחה מבוססת בין היתר על אלגוריתמים של למידה עמוקה (deep learning) ועל ראיית מחשב (computer vision) והיא מאפשרת לה להגיע עם ציוד הצילום כמעט לכל מקום ולהפוך בני אדם (וגם בעלי חיים) למודלים תלת-ממדיים שניתן לשלב במשחקי מחשב, בסרטי קולנוע או בקונצרטים וירטואליים.
"אנחנו מציעים ללקוחות שלנו כמה יתרונות: הם לא צריכים להביא את הטאלנטים ליום צילום אצלנו, לאפר, לסרק ולעשות הכנות. אנחנו מגיעים עם המערכת שלנו ליום הצילומים שלהם ומצלמים במקביל", מספר המנכ"ל גלעד טלמון. "יתרון נוסף הוא שאפשר לעשות עם התוצרים שלנו כל מיני שימושים - קונצרטים במציאות מדומה, קליפ פעלולים משוגע, אווטארים ריאליסטיים, לפזר קליפים ברחבי העיר כמו בפוקימון גו כטיזר להופעה. את כל זה אנחנו יודעים לחבר לאי-קומרס ולמדוד מה המעריצים אוהבים יותר ומה פחות".
6 צפייה בגלריה
הדגמה של חברת Tetavi
הדגמה של חברת Tetavi
המציגים הינם אווטארים. הדגמה של חברת Tetavi
(צילום: Tetavi)
טלמון מספר על פרויקט שהחברה עשתה בהוליווד עם זמרת מאוד פופולרית שאת שמה הוא לא יכול לחשוף: "היה לה סשן צילומים באחד האולפנים לקראת השקה של אלבום חדש. היא יצאה מהסשן הזה, באה אלינו לחצי שעה וחזרה לצילומים שם - הכל קרה באותו אולפן. סיימנו, קיפלנו והלכנו". במסגרת פרויקט אחר, עם מכבי תל אביב, Tetavi צילמה את שחקני הכדורסל של הקבוצה בסיומו של אימון ויצרה מודל תלת-ממדי של כל אחד מהם. הנכסים הדיגיטליים האלה מאפשרים לקבוצה ליצור תוכן אינטראקטיבי ייחודי עבור האוהדים.
האזינו לריפרש, פודקאסט הטכנולוגיה של ynet
בנוסף למערכת המקצועית שלה, Tetavi מתכוונת להשיק בקרוב אפליקציה חינמית שתאפשר למשתמשים לצלם את עצמם בטלפון, להעלות לענן ולקבל בחזרה מודל תלת-ממדי. "בשנה הבאה, כשזמר שנמצא בסיבוב הופעות ירצה להעלות לרשת תוכן אימרסיבי, הוא יוכל לעשות את זה בעזרת הטלפון", מספר טלמון.
גלעד טלמון, Tetavi: "אני מעריץ גדול של מה שמטא עושים. הם קיבלו החלטה מאוד אמיצה כשהם קנו את אוקולוס ויש להם דרך מאוד ברורה"
המטאברס אמנם עדיין לא נבנה, אבל לדברי טלמון "יש איים שקיימים כבר היום, כמו פורטנייט, רובלוקס, סנסוריום ו-Decentraland". הוא בונה על תחום ההופעות הווירטואליות שבשנה האחרונה צבר תאוצה בחלק מהאיים האלה. "ההופעה של טראוויס סקוט בפורטנייט פתחה לי את העיניים", הוא מספר, "אבל קשה מאוד להפיק דבר כזה - צריך מישהו כמו סקוט שמת על טכנולוגיה, שמוכן ללבוש את כל האביזרים שצריך לשים על הגוף ועל הפנים כדי לדגום אותו ויהיה מוכן לחיות עם זה שיוצרים גרסה דיגיטלית שלו. אם הפלטפורמות רוצות לעשות 5-6 הופעות כאלה בשבוע ולשלב גם אמנים פחות מצליחים, הן זקוקות למערכות מקצועיות כמו שלנו".
צילום ווליומטרי של חברת Tetavi
לצד המציאות המדומה, שער כניסה נוסף למטאברס יהיה המציאות הרבודה, אם כי החזון הזה נראה יותר רחוק מכיוון שמשקפי AR הם עדיין מאוד יקרים ומסורבלים. יעברו עוד שנים עד שהם יהפכו למוצר נוח ונגיש. כשזה יקרה, טלמון מפנטז על כך שתיירים שמגיעים לוויה דולורוזה, דרך הייסורים של ישו בירושלים, יוכלו להרכיב משקפי מציאות רבודה ולראות את מה שהתרחש שם לפני 2,000 שנה. או שתיירים בחומה הסינית יוכלו לחזות בשחזור היסטורי של המקום. "היופי במטאברס", הוא אומר, "זה החיבור בין פיזי לדיגיטלי, אפשר להעשיר מאוד את הדברים שאנחנו רואים".
ההכרזה של צוקרברג בקיץ על כך שתוך כמה שנים מטא (אז עדיין פייסבוק) לא תהיה ידועה כרשת חברתית אלא כחברת מטאברס, הפכה את המושג לבאז-וורד של 2021. טלמון מודה כי העיסוק הבלתי פוסק של צוקרברג במטאברס בהחלט תרמה לעסקים: "יש מין רנסאנס כזה וצוקרברג מאוד עזר לנו. אני מעריץ גדול של מה שמטא עושים. הם קיבלו החלטה מאוד אמיצה כשהם קנו את אוקולוס (מטא רכשה את חברת משקפי המציאות המדומה ב-2014 - י.מ) ויש להם דרך מאוד ברורה".
למרות זאת, טלמון הצליח לבנות יחסים מצוינים דווקא עם המתחרה מיקרוסופט, שגם לה יש שאיפות רציניות בתחום. Tetavi משתתפת בתוכנית ליווי הסטארטאפים המתקדמת של מיקרוסופט ועובדת על שיתופי פעולה עם כמה זרועות טכנולוגיות ועסקיות של ענקית הטכנולוגיה. "כולם מדברים על פייסבוק", אומר טלמון, "אבל מיקרוסופט היא אחד הכוחות החזקים שדוחפים למטאברס. בלי שהם מדברים על זה, די ברור מה הם עושים - קונים אולפני משחקים, משקיעים באקוסיסטם של אקס-בוקס, Mesh והולולנס. הם רוצים להיות תשתית והם בונים את זה בצורה ברורה".
אחת המתחרות של Tetavi בתחום הצילום הווליומטרי היא מאנטיס ויז'ן, חברה ותיקה יחסית שנוסדה בשנת 2005 ופיתחה כבר לפני עשור מכשיר ידני לסריקה בתלת-ממד. בהמשך הצטרפו אליו גם "קיוסק" ואולפן המכונה "רינג", ובשנה האחרונה הגיעה מאנטיס ליכולת לשדר באמצעותם צילומים חיים בזמן אמת למטאברס. אם מארק צוקרברג, לדוגמה, רוצה להופיע כדמות AR בישיבת עובדים גלובלית של חברת מטא, הוא יכול להיכנס לאחד הקיוסקים של מאנטיס ויז'ן ולשדר את עצמו בזמן אמת לכל המשרדים של החברה ברחבי העולם.
6 צפייה בגלריה
קיוסק של מאנטיס ויז'ן
קיוסק של מאנטיס ויז'ן
כאן סורקים אנשים. קיוסק של חברת מאנטיס ויז'ן בניו יורק
(צילום: מאנטיס ויז'ן)
בין הלקוחות של מאנטיס ויז'ן נמנים מוסדות אקדמיים ואוניברסיטאות, שהטכנולוגיה מאפשרת להם להפיק פאנלים בהשתתפות מומחים שנמצאים בארצות שונות, ענקיות טלקום שמשתמשות בטכנולוגיה כדי להדגים את רוחב הפס של הרשתות שלהן, וגם חברות שפשוט רוצות לשדר תכנים לתוך המטאברס. דוגמה: במסגרת שיתוף פעולה עם חברת הבידור DNE, מאנטיס ויז'ן סרקה בתלת-ממד את הזמרת גרייס וובר כדי להעביר בשידור חי מסיבת האזנה לאלבום החדש שלה באולפן הקלטות וירטואלי, כאשר מעריצים משתתפים בתור אווטארים.
ככל שחזון המטאברס יתקרב, אומר המנכ"ל גור אריה ביתן, "נראה יותר ויותר קיוסקים במשרדים וגם בקניונים, ממש כמו תא טלפון שאפשר להיכנס באמצעותו למטאברס. יהיו גם צוותים שיוכלו לצאת עם כמה מצלמות לשטח ולהעביר את הצילומים לכל מקום".
גם חברת D-ID, שמתמחה ביצירת וידאו סינתטי (דיפ פייק) באמצעות בינה מלאכותית, עובדת במרץ על מנת ליצור אווטארים ריאליסטיים עבור המטאברס במסגרת שיתוף פעולה עם קבוצת גלימפס שעוסקת במציאות מדומה ומציאת רבודה. בניגוד ל-Tetavi ומאנטיס ויז'ן, D-ID רוצה לעשות את זה באמצעות אלגוריתמים של למידה עמוקה בלבד, וללא צילום ווליומטרי. אבל הם עדיין לא שם. "אנחנו על זה בכל הכוח", אומר גיל פרי, מנכ"ל ומייסד-שותף. "אנחנו מגייסים את המומחים הכי טובים ללמידה עמוקה ולראיית מחשב כדי שנוכל להשתמש בתמונת סטילס אחת כדי לייצר הנפשה ושליטה סופר-ריאליסטית בדמות תלת-ממד".
המטרה היא לסייע לחברות להיכנס לתוך המטאברס עם אפליקציות מציאות מדומה ומציאות רבודה וגם באמצעות בניית עולמות וירטואליים שלמים. "הרבה חברות בונות עכשיו עולמות וירטואליים ומשקיעות בזה מאות מיליוני דולרים", מספר פרי, "מענקיות הטכנולוגיה, דרך ערים ומדינות ועד לחברות קטנות יותר שרוצות וצריכות עזרה להיכנס לעולמות האלה. כולם רוצים להיות חלק מהדבר הזה שיכול להיות שהוא יהיה הדור הבא של האינטרנט".

לראות דרקון יורק אש באור יהודה

בבניין אפרורי למדי באזור תעשייה באור יהודה יושבת חברת Eyeway Vision. אלא שהתפאורה בחוץ לא מעידה על האקשן שקורה בפנים: הסטארט-אפ הקטן הזה עובד על טכנולוגיה למשקפי מציאות רבודה (AR) - משימה שאפתנית למדי שכל ענקיות הטכנולוגיה משקיעים בה משאבים אדירים. חברות כמו מיקרוסופט ומג'יק ליפ אמנם השיקו כבר משקפי מציאות רבודה, אבל הם עדיין מגושמים ויקרים. זאת אחת הסיבות שבינתיים המכשירים האלה מיועדים לשימוש תעשייתי וארגוני ולא למשתמשים הביתיים.
מביני דבר שראו כבר כמה דברים בתחום אומרים שהטכנולוגיה שמפתחים ב-Eyeway Vision, היא-היא "הדבר האמיתי". "אנחנו מחקים את האופן שבו העין עובדת", מסביר סמנכ"ל הטכנולוגיות בוריס גרינברג, שהקים את החברה ב-2014 ביחד עם המנכ"ל רני כהן. "המערכת שלנו דינמית, בזמן שאצל כל השאר היא סטטית. חברות אחרות מציפות את כל האזור שהעין יכולה להימצא בו, אבל אנחנו עוקבים אחרי התנועה של העין ומשנים בהתאם את מקום ההקרנה. זה ההבדל המשמעותי שמאפשר לנו לייצר חוויה שדומה לחוויה האנושית".
בוריס גרינברג, Eyway Vision: "חברות אחרות מציפות את כל האזור שהעין יכולה להימצא בו, אבל אנחנו עוקבים אחרי התנועה של העין ומשנים בהתאם את מקום ההקרנה. זה ההבדל המשמעותי שמאפשר לנו לייצר חוויה שדומה לחוויה האנושית"
בחדר ההדגמה של Eyeway Vision אפשר לראות את הפלא במו העיניים: לקרוא ספר במציאות רבודה, לראות דגים וירטואליים שוחים באקווריום ואפילו לצפות בדרקון יורק אש על רקע תחנת הדלק שנשקפת מהחלון. הבעיה היא שהחומרה של החברה עדיין גדולה ומגושמת למדי. המשימה של גרינברג ועמיתיו לשנים הקרובות היא למזער אותה לגודל של משקפיים רגילים, כאלה שיהיה לנו נוח - וגם לא מביך מדי - להסתובב איתם ברחוב.
6 צפייה בגלריה
הטכנולוגיה של חברת Eyeway Vision
הטכנולוגיה של חברת Eyeway Vision
הטכנולוגיה של חברת Eyeway Vision
(צילום: Eyeway Vision)
6 צפייה בגלריה
הטכנולוגיה של חברת Eyeway Vision
הטכנולוגיה של חברת Eyeway Vision
הטכנולוגיה של חברת Eyeway Vision
(צילום: Eyeway Vision)
גרינברג מעריך שתוך 5-6 שנים זה יקרה: "זה תהליך ארוך ויקר ולמיטב ידיעתי אנחנו החברה היחידה בארץ שמתיימרת לעשות פרויקט כל כך מורכב". עד שהחזון יתממש, Eyeway Vision נהנית מהתמיכה הכלכלית של משקיעות כבדות משקל כמו ורייזון, סמסונג נקסט וקרן הורייזון.
ב-Eyeway Vision מתייחסים להשקה העתידית של משקפי המציאות הרבודה של אפל כנקודת מפנה ומסמנים את החברה כיריבה העיקרית. דוד מול גוליית. "אנחנו רוצים להיות התשובה לאפל", מצהיר גרינברג. האם סטארט-אפ קטן מישראל יוכל להתייצב מול ענקית הטכנולוגיה עם הכיסים העמוקים, קהל המעריצים האדוק ומערך השיווק האימתני? "אנחנו נהיה טובים לפחות כמוה או יותר ממנה", הוא מבטיח, "אני לא יודע מה נעשה בהמשך - אם נלך לבד נגדה, אם נחליט למכור את הטכנולוגיה שלנו לחברה אחרת או שנמכור אותה ברישיון להרבה חברות כדי שלכולן תהיה יכולת להילחם באפל". שמעת את זה, טים קוק?