השבוע הרשת סערה בעקבות ציוץ בטוויטר של מועמד למועצת עיריית ת"א בנוגע לתהליך אישור המשכנתא לחרדים בבנק מזרחי טפחות, שמאפשר ללקוחות מהמגזר לאמת את הכנסותיהם בין היתר על ידי תצהיר של דיין בבית הדין הרבני, מה שלטענתו "מכשיר" את הכלכלה השחורה במגזר החרדי.
ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, שוחחנו עם אליהו ברקוביץ, דוקטורנט באוניברסיטה העברית ועוזר מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, שחקר את נושא הגמ"חים בחברה החרדית, והסביר כי "קודם כל, על פי החוק במדינת ישראל אדם יכול להגיש תצהיר כדי לקבל משכנתא, והתצהיר יכול להיעשות בנוכחות עורך דין או בנוכחות ישות משפטית אחרת, כך שדיין נחשב לצורך העניין כמו עורך דין".
בנוגע למעמד הגמ"חים בחברה החרדית הסביר כי "הגמ"ח הוא ללא ספק אבן יסוד במערך החברתי החרדי. כמעט כל הפעילות הכלכלית עוברת דרכו, והכל מתבסס על הקהילה שתורמת ותומכת.
"לגבי הטענה שמציגים לבנק הכנסה פיקטיבית מהכולל או ממקומות אחרים כדי להראות שהאדם יכול לעמוד בהחזרי המשכנתא, אז אנחנו יודעים שהתופעה קיימת - אבל לא יודעים באיזה היקף. השאלה הגדולה היא מאיפה הכסף מגיע. לגבי הטענה שמדובר בכסף שחור - אין לכך ראיות. אני יכול להגיד שבזמנו כשליוויתי את תהליך החקיקה של חוק הגמ"חים הנחת היסוד של כולם הייתה שיש הון שחור בגמ"חים בצורה משמעותית, אבל גילינו שאין לכך שום בסיס. למעשה, ככל שהדיונים התקדמו נקודת ההנחה השתנתה". רוצים לשמוע עוד? האזינו לסימנייה הראשונה בנגן שבראש הכתבה או חפשו "כסף חדש" באפליקציות הפודקאסטים.
הקשר בין החום, משבר האקלים והכיס של כולנו
השבוע פורסם שבאופן רשמי הטמפרטורה העולמית הממוצעת בחודש יולי השנה הייתה הגבוהה ביותר שתועדה אי פעם. על רקע האזהרות שבעשורים הקרובים הקיץ ימשיך להתחמם וגלי החום ילכו ויהפכו שכיחים יותר, ניסינו להבין מה ממשלת ישראל יכולה וצריכה לעשות בעניין. פרופ' עדי וולפסון, חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, הסביר כי "מה שצריך לעשות מתחלק לשניים - למניעה של המשבר ולהיערכות למשבר. לצערי מדינת ישראל לא עושה אף אחד מהם.
"בנוגע למניעה - אם מדברים על הפחתת פליטות גזי חממה, אז אנחנו מבססים את רוב האנרגיה שלנו והחשמל על דלקים מאובנים, שהם מזהמים והשריפה שלהם פולטת גזי חממה. מבחינת ההיערכות יש לזה גם משמעויות כלכליות במובן שמתחילים לדבר על מס פחמן, כלומר שנשלם יותר כסף אם למשל ייצרנו איזשהו מוצר שהחשמל בייצור שלו היה כזה ששרפו דלקים מאובנים עבורו. לכן התחרות שלנו בשווקים העולמיים, ששם ישיתו מס פחמן, תיהיה קשה יותר. יש עוד הרבה השלכות כלכליות להחלטה הזאת. למרות שישראל מצאה גז אנחנו עדיין מתבססים על פחם, שלא רק שהוא מזהם יותר הוא גם יקר יותר".
פרופ' וולפסון הסביר בשיחה על עוד אלמנטים כלכליים שקשורים להתחממות הגלובלית וחלקם משפיעים על יוקר המחייה שלנו כבר היום, ואמר לסיכום כי אף ממשלה בשנים האחרונות לא עסקה בנושא בצורה מספקת. "יכול להיות שהבעיה הגדולה וצריך להודות בזה שגם אזרחי ישראל לא חושבים שהנושא הזה חשוב מספיק, וכאשר אין ויכוח אז אין מה לקדם. כולם רוצים בריאות ואיכות סביבה, אבל לא כולם חושבים שצריך להשקיע בזה, וככה אנחנו נשארים במצב שכל מיני אינטרסים שמתחת לשולחן ומעל הראש שלנו מקודמים ואנחנו מקטרים וממשיכים בשלנו".
בחלק האחרון של הפרק דיברנו עם כתבנו גד ליאור על מדור "אוצר מהעבר" שעלה בסוף השבוע ובו הוא חוזר לימי נתניהו כשר אוצר בתחילת שנות האלפיים. לפרק המלא האזינו בנגן שבראש הכתבה.
משמעות הקפאת הכספים לערביי מזרח י-ם
על רקע האיום בהקפאת התקציבים עבור קידום השכלה גבוהה לערביי מזרח ירושלים, עליה הודיע השבוע שר האוצר בצלאל סמוטריץ', דיברנו ב"כסף חדש" עם רני רוזנהיים, ראש מינהל אסטרטגיה וחדשנות בעיריית ירושלים, שהסביר איך נראות ההשלכות של ההחלטה הזאת בקרב מי שעוסק בשילוב וקידום ערביי מזרח ירושלים ביום-יום.
"לא דובר על ביטול אלא הקפאה לטובת בחינת הנושא", אמר רוזנהיים כשהתייחס לדבריו של סמוטריץ'. "אנחנו מעריכים שעד תחילת השנה האקדמית יהיה על זה שיח וימצאו פתרונות כי אני לא חושב שיש אפשרות אחרת. הרכבת של החיבור יצאה מהתחנה. לא אנחנו נוהגים בה, מדינת ישראל והאזרחים נוהגים בה, והתושבים האזרחים אזרחי מזרח ירושלים אומרים את שלהם".
עוד אמר רוזנהיים: "מזרח ירושלים מכילה מעל 350 אלף תושבים. יש פה מגוון רחב של תושבים, שרובים רוצים ללמוד, להצליח, להיות חלק מהאקוסיסטם הישראלי. אני בכוונה אומר את זה ככה כי אני חושב שרוב תושבי מזרח ירושלים שמים בצד את הסוגיות הפוליטיות, כי הם מבינים שהן לא על השולחן בכל מקרה".
עוד בפרק: דיברנו על הירידה המשמעותית במספר הסטודנטים שבוחרים ללמוד את מקצועות הסיעוד. ד”ר דורית וייל לוטן, דקנית בית הספר למדעי הסיעוד במכללה האקדמית תל אביב יפו ולשעבר אחות בכירה בהנהלת הסיעוד בהדסה, הסבירה מה מסתתר מאחורי הנתונים היבשים שעוד לא מצביעים על המחסור שכבר מתקיים ומה עושים כדי למשוך צעירים לתחום.
לסיום דיברנו על הבורקס שגרם לתאונת עבודה: השבוע פורסם ב-ynet שבודק תוכנה שנפצע בעת שרצה לחמם לעצמו בורקס בבית, בזמן העבודה, הוכר כנפגע תאונות עבודה. עו"ד ענת קאופמן שייצגה אותו, הסבירה ב"כסף חדש" מה יכול להיחשב לתאונת עבודה כשעובדים מהבית ומה אומר בעצם החוק. לפרק המלא>>
מי רוצה שנשקיע פחות בחו"ל והאם יש סיבה לדאגה?
בימים האחרונים גורמים מהבורסה המקומית קראו לפעול כדי לצמצם השקעות של ישראלים במדדים בחו"ל, ובמקביל דיווחים בתקשורת שרשות שוק ההון תצמצם בקרוב חלק ממסלולי ההשקעה בחו"ל עוררו סערה לא קטנה בשוק.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, שמייצג את החברות הישראליות שנסחרות בבורסה, אמר ב"כסף חדש" כי "בנוגע לחוזר של שוק ההון (שייכנס לתוקף בינואר 2024, ובימים האחרונים נטען שהוא יגביל את אפשרויות הבחירה של חוסכים ישראלים בחו"ל, צ.ש) - להבנתי מדובר בעניין טכני, לא במשהו מהותי".
לדבריו, "דיברתי עם עמית גל. בסך הכל מדובר בחוזר שמשנה את השמות של מסלולי ההשקעה כדי פחות לבלבל את הציבור. להבנתי, אין במסגרתו שום ניסיון להגביל השקעה או לכוון השקעה. ברמה האישית אני חושב גם שאם יהיה ניסיון שכזה זו תהיה טעות. אני לא חושב שבעזרת רגולציה אפשר לנהל שוק הון".
בנוגע לקריאה של סמנכ"ל הבורסה יניב פגוט לבטל את הטבת המס למי שמשקיע את כל כספו ב-S&P 500, כדי למנוע הוצאה של כספים מהבורסה המקומית, אמר פלטו כי "אני חושב שיותר נכון לעבוד בצורה של תמריצים, לא בצורה של מיסים. אני חושב שצריך לתת תמריצים לחברות שמנפיקות בתל אביב כמו שנותנים תמריצים בהרבה נושאים אחרים - החל מהחוק לעידוד השקעות הון ובכלל כל נושא ההייטק לא היה קם וצומח לולא היו תמריצים רחבי היקף בנושא המיסוי ואחרים. ואני חושב שגם בתחום החברות הציבוריות בבורסה בתל אביב, מן הראוי לתת תמריצים לחברות שיבואו וינפיקו בתל אביב. בסופו של דבר זה טוב למשק, זה מביא יותר הכנסות למשק ויותר פעילות למשק".
בהמשך הפרק פרשננו הכלכלי גד ליאור הסביר מה עומד מאחורי הכספים שסמוטריץ' מסרב להעביר למגזר הערבי. ניסינו לעשות סדר במספרים ולהבין האם הכספים לרשויות הערביות הם "כספי שוחד קואליציוניים שניתנו לעבאס ואינם מוצדקים" כפי שטען סמוטריץ', או שמא תקציבים הכרחיים לפיתוח ושילוב החברה הערבית.
לסיום דיברנו עם סער פלד, לשעבר סגן יו"ר לשכת השמאי, שהסביר מה עומד מאחורי נתוני הלמ"ס שהראו עלייה עקבית במספר הישראלים שגרים בשכירות בעשור האחרון ומה התוכניות המסתמנות של הממשלה כדי לשפר את שוק השכירות. לפרק המלא>>
הנזק הכלכלי מאי-הפעלת הרכבת הקלה בשבת
אחרי שנרגענו קצת מההתרגשות מכך שסוף-סוף יש תאריך לפתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה, נזכרנו שהוא יפסיק לפעול שעות ספורות אחרי שייפתח, בגלל שכזכור - הרכבת הקלה, כמו רוב התחבורה הציבורית בארץ, לא תעבוד בשבת. אורי קידר, מנכ"ל ישראל חופשית, סיפר ב"כסף חדש" לכמה מגיע הנזק הכלכלי שבאי-הפעלת הרכבת בשבת, מה הוא כולל ומי אחראי למצב.
"ממחקר ש-BDO ערכו עבורנו השנה עלה שהסכום הכולל של הנזקים מאי-הפעלת הרכבת הקלה בשבת מגיע למיליארד שקל בשנה", הסביר קידר. "אבל מעבר לשורות התחתונות הכלכליות, העובדה שלא משרד האוצר ולא משרד התחבורה בדקו את הנושא במעלה הדרך הוא בעיה חמורה לא פחות. התקבלה פה אקסיומה שעומדת בניגוד לעמדת רוב הציבור הישראלי וגם בניגוד לעמדת כל איש מקצוע שמתעסק בתשתיות.
"אומרים שישביתו את הרכבת הקלה רק בשבת, אבל אנחנו יודעים שזה לא רק בשבת, אנחנו רואים מה קורה ברכבת ישראל. ביום יפה ובהיר היא אולי עובדת ביום שישי וחוזרת לפעול רק כמה שעות אחרי שיוצאת השבת. בשעון קיץ למשל זה אומר שהיא כמעט לא רלוונטית ביום שבת".
קידר התייחס גם לפעילותה של שרת התחבורה הקודמת מרב מיכאלי בנוגע להפעלת התחבורה הציבורית בשבת, בדגש על הרכבת הקלה: "אני חושב שהפעולות של מרב מיכאלי בהקשר הזה היו, אם לקרוא להם לוקות בחסר זו תהיה מחמאה משמעותית. אנחנו גם מבינים שיש מכרזים לעוד קווים של הרכבת, שבהם אנחנו בהחלט מתכוונים לפעול כדי שלכל הפחות תהיה אפשרות לממשלת ישראל הבאה, כי זו כנראה אין לנו שום תקווה, להפעיל את הקווים האלה בשבת".
הוא הוסיף, כי "מדינת ישראל כרגע אפילו לא מכינה לעצמה את התשתית המשפטית והחוזית כדי להפעיל את הרכבת שבעה ימים בשבוע וזה בעיה חמורה שניאלץ לטפל בה בקווים הבאים".
האוברדראפט מזנק? זה מה שכדאי לדעת
נתונים חדשים שפרסם בנק ישראל בשבוע שעבר מעידים על הקושי הכלכלי של משקי בית בישראל לסגור את החודש. בין השאר פורסם שההחזר החודשי בסך ההלוואות למשקי בית שנטלו משכנתא ב-2021 זינק בממוצע ביותר מ-1,400 שקלים מאז החלו העלאות הריבית באפריל 2022, ובנוסף נרשמה בחודשים האחרונים יציאת כספים מתמשכת מקופות הגמל והפיצויים - לראשונה מאז 2016.
שרון לוין, מנהלת תחום ההסברה בארגון פעמונים, סיפרה ב"כסף חדש" כי ממוצע החובות של המשפחות שפונות לארגון עלה בעשרות אלפי שקלים בחודשים האחרונים, הסבירה מה כל אחד יכול לעשות כדי להתמודד טוב יותר עם המינוס וסיפרה איך אפשר לנצל את חודשי הקיץ המאתגרים כלכלית דווקא לחינוך פיננסי איכותי לילדים.
בהמשך להוצאות ההולכות וגדלות, במיוחד בחודשי הקיץ והחופש הגדול, כתבת הצרכנות שלנו מירב קריסטל סיפרה בסיום הפרק על המחירים של החטיפים והשתייה בבתי הקולנוע בארץ, שהגיעו לגבהים בלתי נתפסים, והזכירה מה מותר ומה אסור להכניס לקולנוע מהבית ובכך אולי לחסוך את החוויה במזנונים. לפרק המלא>>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות
