מאסק שוב משגע את שוק הקריפטו

בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio התייחס ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web 3.0, לסערה האחרונה בשוק המטבעות הווירטואליים לאחר שאילון מאסק שינה את לוגו הציפור הכחולה של טוויטר ללוגו של כלב מסוג שיבה אינו - סמלו של מטבע הדוג'קוין החביב עליו, מה שהוביל לזינוק של כ-25% בשווי המטבע בתוך פחות מיממה.
3 צפייה בגלריה
אילון מאסק
אילון מאסק
אילון מאסק
(צילומים: EPA, shutterstock)
לדבריו, מאסק ידוע בתור מי שמצליח להזיז את המטבעות הדיגיטליים באמצעות ממים (meme) שהוא מעלה. פעם הוא העלה בטוויטר ציוץ שבו הוא מסמן לב שבור עם ביטקוין ושער הביטקוין זז לכיוון אחד, ופעם הוא מעלה את התמונה של הכלב שלו מסוג שיבה אינו ומיד נוצר מטבע דיגיטלי שמתחיל לרוץ בצורה מהירה, אבל צריך להסתכל על זה אך ורק בתור תופעת רשת.
"יכול להיות שיש לו אינטרס לעשות את הדברים האלה. היה לו גם אינטרס לעשות את הדברים האלה בשוק המניות - זו בדיוק הסיבה שרשות ניירות הערך האמריקנית לא אפשרה לו להמשיך להיות יושב הראש של טסלה, בגלל המינפולציה על שערי מניות". רוצים לדעת עוד? האזינו לקטע הרלוונטי ב"כסף חדש" באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
עוד התראיינו השבוע אצל דן רבן: גד ליאור, הכתב והפרשן הכלכלי של ynet ושל "ידיעות אחרונות", סיפר על הרצון של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לתבוע את ההסתדרות בגין השביתה הכללית במשק עליה הוכרז בשבוע שעבר כנגד המהפכה המשפטית ועל אזהרות נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מפני השלכותיה האפשריות של המשך החקיקה על כלכלת ישראל.
כמו כן, עו"ד רעות שגיב גרטלר המתמחה בדיני עבודה סיפרה על זכויות העובדים בחג הפסח; רועי רובינשטיין - כתב התחבורה של ynet ושל "ידיעות אחרונות", דיבר על הסערה מאחורי ניסיון הפיטורים של מנכ"ל רכבת ישראל ואלון דור - יו"ר הוועדה הפנסיונית של לשכת סוכני הביטוח, התייחס לטיוטות שפרסמה השבוע רשות שוק ההון ונועדו לשנות את שוק ביטוחי החיים והגמל.

הריבית שוב עולה; הנגיד מזהיר מהמשך החקיקה

עם ההכרזה על העלאת ריבית נוספת ותשיעית ברציפות בשיעור של 0.25%, חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה את התחזיות שלה לשנים הקרובות ולראשונה פרסמה תחזית לתרחיש בו תימשך חקיקת המהפכה המשפטית, לפיה ההשלכות עלולות להיות פגיעה של עשרות מיליארדי שקלים בשנה.
3 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
רה"מ בנימין נתניהו ונגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
(צילום: רויטרס, קובי גדעון, לע"מ)
ד"ר איל ארגוב, מנהל אגף מאקרו ומדיניות המשק בחטיבת המחקר של בנק ישראל, התייחס לתחזיות בריאיון לרועי כ"ץ, דקות ספורות לאחר פרסומן, וטען כי "אנחנו לא יודעים להגיד עד כמה המצב ישפיע על החלטות הריבית כי אנחנו לא יודעים לאן הדברים ילכו. אם המחלוקת המשפטית מיושבת בצורה כזו שלא נגרם נזק כלכלי נוסף נוכל לראות המשך צמיחה, אם כי מתונה יותר משנה שעברה בעקבות הדברים שקורים בעולם.
"החשש היותר גדול הוא ממצב שבו המשך התהליך יגרום לעלייה בפרמיית הסיכון, לירידה בהשקעות המקומיות ולירידה בצריכה ובייצוא. זה מצב שעלול לגרום לנזק כלכלי ארוך יותר ועמוק יותר שתלוי במידה מאוד גדולה באיך השווקים יתפסו את התהליכים שקורים כאן בהקשר החקיקה", טען ארגוב והדגיש כי מדובר כרגע בהערכות קצרות טווח של עד שלוש שנים.
רוצים לדעת עוד? האזינו לקטע הרלוונטי באמצעות הסימניה שבנגן >>
עוד התראיינו בתוכנית: אבי יוסופוב - חבר הנהלת התאחדות יועצי המשכנתאות, הסביר על ההשלכות של עליית הריבית הנוספת על החזרי המשכנתא; גילאון הראל - מנכ"ל משותף באופנהיימר השקעות, הסביר על ההשפעות על השווקים ועל השקל וגיל מסינג - ראש המטה של חברת הסייבר צ'ק פוינט דיבר על הערכת מערך הסייבר כי המתקפות נגד ישראל צפויות להתגבר בשבועות הקרובים, יממה לפני שהאקרים תקפו את אתרי האוניברסיטאות והפילו אותם.
כמו כן, פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, התייחס להחלטה של אופ"ק+ לצמצם עוד את הפקת הנפט ועל משבר היחסים החמור בין סעודיה לארצות הברית.

ההשקעות בהייטק הישראלי צונחות

מנכ"ל מכון SNPI, אורי גבאי, התייחס בריאיון לרועי כ"ץ לסקירה של המכון לפיה ההשקעות בהייטק הישראלי בינואר-מרץ עמדו על 1.7 מיליארד דולר בלבד - הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2018 - וטען כי "המיתון הגלובלי פוגע בנו בתקופה הכי חלשה שלנו, עכשיו נוספה אי-הוודאות המקומית סביב הרפורמה המשפטית והשילוב של שניהם יכול להיות קטלני.
3 צפייה בגלריה
ועידת נשים בהייטק (אילוסטרציה)
ועידת נשים בהייטק (אילוסטרציה)
ועידת נשים בהייטק (אילוסטרציה)
(צילום: Shutterstock)
"החברות הצעירות יותר, סטארטאפים שנפתחו אחרי 2021, הם מה שבעיקר מדאיג אותנו. הסטארטאפים שנוסדו קצת לפני כן בעצם נהנו מתקופת הבועה של 2021, עד אמצע 2022, וחלקם במצב לא רע. חלקם גם אם לא קיבלו השקעות בשני הרבעונים האחרונים, אך יש להם קופת מזומנים עדיין יחסית גדולה. הסטארטאפים החדשים עלולים לא לשרוד את זה ולסגור את החברה או גרוע מזה, לנסות את מזלם במדינה אחרת כי לא הולך להם בישראל.
"החשש האמיתי זה שהמוחות המוכשרים בכלכלה הישראלית יקחו את הדברים שלהם יעזבו למקום אחר. לפני שבועיים קראתי על מו"מ בין הנהלות של חברות הייטק למדינות זרות טהייתי בטוח שזה אחד באפריל, אך הבנתי שלא. הדבר הזה של לקחת את הסקטור הכי פרודוקטיבי בכלכלה הישראלית, שדוחף את הכלכלה הישראלית קדימה, ושיתחילו לחפש את מזלם ביפן, בארה"ב או בלונדון - זה אמור להדאיג כל אחד במדינה הזאת".
רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה שבנגן >>
כמו כן, ד"ר יובל בנזימן מהתוכנית לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית דיבר על המאפיינים המוזרים של המשא ומתן שמתנהל בימים אלו אצל נשיא המדינה בהקשרי המהפכה המשפטית, וגל קול, מנהל חברת elevation ישראל, דיבר על הדו"ח של הבנק המוביל גולדמן זאקס לפיו הבינה המלאכותית תחליף 300 מיליון עובדים בעולם וכרבע מהמשרות בישראל.
עוד התראיינו בתוכנית: גד ליאור, הכתב הכלכלי של ynet ושל "ידיעות אחרונות", דיבר על הפגיעה בשכר הנטו של הורים עובדים בשל רשלנות בחקיקה של הכנסת וטל חוטינר, סגן נשיא בחברת הוויסקי הישראלית מילק אנד האני (M&H), סיפר על הזכייה בתחרות היוקרתית WORLD WHISKY AWARD של "ויסקי מגזין".