המגפה הכלכלית: צפו בדיון באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)

המשק עומד בפני גל פיטורים של אלפי עובדים. זו ההערכה בענף ההייטק ושל מומחים. הסיבה היא התגברות התפשטות נגיף הקורונה ואי מציאת חיסון עד כה. עם זאת, יש גם מי שסבורים שמדובר בניצול הזדמנויות כדי לצמצם בכוח אדם ולפטר עובדים פחות מיומנים.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בשבועות האחרונים הודיעו מספר חברות, בעיקר בתחום ההייטק, על ההחלטה לפטר עובדים, והמגמה החריפה ביומיים האחרונים. התעשייה האווירית הודיעה אתמול על פיטורי 900 מעובדי והיום נודע שחברת אמדוקס נערכת לפיטורי אלף עובדים בעולם, מהם כנראה כ-250-300 בישראל.
עבודה על לפטופ בביתעבודה על לפטופ בבית
המגמה מחריפה: גל פיטורים של אלפי עובדים
(צילום: Shutterstock)
מהלך הפיטורים בתעשייה האווירית הוא אחד מגלי הפיטורים הגדולים בחברה ממשלתית כתוצאה ממשבר הקורונה. בתוך כך, מנכ"ל החברה, נמרוד שפר, הודיע כי יתפטר מתפקידו בתום שנתיים בלבד. הפיטורים באמדוקס, שכוללים גם פיטורי בכירים בחברה, הם חלק מקיצוצים משמעותיים שהחברה עומדת לבצע בהוצאותיה בעקבות משבר הקורונה.
(צילומים: יובל חן, shutterstock)

אלפי מפוטרים בהייטק ובענף הפיננסים

לפי גורמים במשק, הפיטורים במפעלים ובחברות ההייטק בישראל מסתכמים בשלב הזה ביותר מכ-2,000 עובדים. בחברת מג'ק ליפ פיטרו 50 עובדים, הסטארט אפ "אפ הוז" פיטר 155 עובדים, סייסנס פיטרה 80, סינגולר כ-30 וזרטו כ-200 עובדים. חברות הייטק רבות קיצצו את שכר עובדיהן בכ-20% וחלק מהחברות כבר הבהירו לעובדים שהוצאו לחופשות ללא תשלום כי הם צפויים להיות מזומנים לשימוע לפני פיטורים.
במקביל לפיטורים הנרחבים בהייטק, בשבועות האחרונים מדווחים גם על קיצוצים משמעותיים בענף הפיננסים. חברת הביטוח הפניקס הודיעה השבוע על פיטורים של 350 עובדים - כ-10% מכוח האדם שלה; בשבוע שעבר נודע כי מנורה מבטחים פיטרה כ-80 מעובדיה, צמצמה את היקף המשרה לשאר העובדים ל-80%, וכן הפחיתה שכר ליו"ר, למנכ"ל ולהנהלה הבכירה; גם חברת הביטוח הראל פיטרה 200 מעובדיה, החברות איילון והכשרה ביטוח נפרדו מעשרות עובדים כל אחת, בבנק לאומי פיטרו כ-150 עובדים זמניים, מימון ישיר פיטרה 100 עובדים, ובמקס פיטרו 50 עובדים.
התעשייה האוויריתהתעשייה האווירית
מהלך הפיטורים בתעשייה האווירית הוא אחד מגלי הפיטורים הגדולים בחברה ממשלתית כתוצאה ממשבר הקורונה
(צילום: אבי מועלם)
מנכ"ל חברת מודלים כלכליים, ד"ר יעקב שיינין, אמר היום ל-ynet כי "מדובר בעיקר בניצול הזדמנויות, כאשר ברוב המקרים הפיטורים לא קשורים ישירות למשבר הקורונה. היינו כבר במצבים קשים, כמו בימי מלחמת המפרץ לדוגמה, כאשר תל אביב התרוקנה מתושביה ולא ברור היה מה יקרה בעתיד - ואז עובדים לא פוטרו".
לדעת ד"ר שיינין, "ברגע שיימצא חיסון לנגיף הקורונה, נחזור ב-90% לשוק העבודה שהיה קיים לפני התפשטות הנגיף וההיסטריה. נכון שתהיה יותר עבודה באונליין, אבל זה יהיה השינוי העיקרי. אני גם לא רואה את חברות התעופה מתרסקות ומתפרקות. הכל זמני עד למציאת החיסון. בתעופה ובתיירות, למשל, ברגע שהחיסון יימצא הדברים יחזרו לקדמותם, כולם יחזרו לטייל".
אז מדוע ממהרים לפטר כעת בענפים השונים?
"משום שכל העולם מבולבל, ובעיקר בגלל המנהיגים שנכנסו ללחץ גדול ונקלעו להלם קרב, כמו טראמפ, ג'ונסון ואחרים", אומר ד"ר שיינין. "המנהיגים לא התכוננו למצב הזה, הם לחוצים ומבצעים צעדים שפוגעים במשק".
שיינין טוען כי גל הפיטורים לא ייפסק בינתיים, כי אין מי שירגיע. לדבריו, המדינה צריכה דווקא עכשיו לעודד השקעות במשק ולהחליש את השקל. "אם הדולר יעמוד על ארבעה שקלים, המשק הישראלי יתאושש במהרה", קובע שיינין.
לעומתו, ד"ר אריה נחמיאס, דירקטור בגופים מוסדיים רבים ועד לאחרונה ראש תכנית מנהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה, מחזיק בדעה הפוכה לחלוטין: "העולם עובר שינוי עצום. הקורונה משנה הכל. שוק העבודה כבר לא יחזור להיות מה שהיה לפני המשבר, והפיטורים הנוכחיים הם רק ההתחלה. מקבלי ההחלטות לא הפנימו שאנחנו עוברים למציאות חדשה לגמרי, והמגפה תשנה סדרי עולם גם כאשר יימצא החיסון לנגיף. לא תהיה עוד חזרה לשוק עבודה מיושן כמו לפני הקורונה".
ד"ר נחמיאס מתריע כי "הרבה מאוד עובדים שלא יעברו הסבה מקצועית לעידן החדש יישארו ללא עבודה. אליהם יצטרפו עוד אלפי מפוטרים נוספים, מעצם העובדה שמהפכת טכנולוגיית המידע, שהתגברה בימי הקורונה, תופסת תאוצה. השינוי ייתר כוח אדם שמקבלי ההחלטות לא הכינו אותו ברמה הלאומית, תוך הסבות מקצועיות, לעולם החדש".
לכן, לדבריו, שיעור האבטלה יירד רק במעט. "הענף הבא שבו יבוצע גל פיטורים גדול יהיה הבנקים והמוסדות הפיננסיים. הם יתבססו על הטכנולוגיה המקוונת החדשה ולא יצטרכו עוד עשרות אלפי עובדים ומשרדים ענקיים. בניינים שלמים של מוסדות פיננסיים יתפנו מהעובדים ויעמדו ריקים".

המובטלים החדשים: בעלי השכר הנמוך שילמו את המחיר

מוקדם יותר פורסם כי לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מיליון משרות מאוישות נמחקו בחודש אפריל - ירידה של כ-30% בהשוואה לחודש מרץ. בתוך כך, פורסם גם כי השכר הממוצע של העובדים שנשארו לעבוד עלה בשיעור משמעותי של 14% - מה שמוכיח כי ככל הנראה, רוב העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו הם עובדים ששכרם נמוך מהממוצע, מהחלשים יותר במשק.
ביטוח לאומי רמת גן מטושטשביטוח לאומי רמת גן מטושטש
אבטלה בשיעור של 21% לעומת פחות מ-4% ערב המשבר. ביטוח לאומי
בנוסף פורסם השבוע כי הביטוח הלאומי שילם דמי אבטלה בשלושת החודשים הראשונים של משבר הקורונה (מרץ-מאי) שמונה מיליארד שקל, לעומת תחזית של 15 מיליארד שקל, כלומר כ-50% פחות מהתחזית. שתי הסיבות העיקריות לכך הן השכר הנמוך מאוד של המובטלים המגיעים מהשכבות החלשות ביותר בחברה והעובדה שהתחזית הניחה יציאה מאוחרת יותר מהסגר.
שיעור האבטלה הכולל בישראל, כולל המצויים בחל"ת, עומד על 21% נכון להיום לעומת פחות מ-4% ערב המשבר. ההערכה באוצר היא ששיעור האבטלה יירד עד סוף השנה לכ-10% עם החזרת מאות אלפים מהעובדים בחל"ת למקומות עבודתם. לעומת זאת, אלפים שמצויים בחל"ת צפויים לסיים את תקופת החופשה ללא תשלום כמפוטרים.
שר העבודה והרווחה, איציק שמולי, אמר ל-ynet כי "זו נקודה קריטית ואנחנו ממש בקרב בלימה כדי שכמה שיותר עובדים ומעסיקים יוכלו להישאר במשק ולא להיזרק לאבטלה. אם מאות אלפי ישראלים יהפכו לעניים החדשים - מערכת הרווחה כאן פשוט תתמוטט.
"הדבר הנכון לעשות ואותו אני דוחף בממשלה - להבטיח את רשת הביטחון לאלה שכבר נזרקו לאבטלה ובמקביל להזרים חמצן גדול יותר למשק, בעיקר בהשקעה מאסיבית בפרויקטים לאומיים ובתמיכה ישירה בבעלי העסקים. אם הם לא יעמדו על הרגליים גם המשק לא יחזור לאיתנותו".