שכר השרים וחברי הכנסת - לא יופחת. את כל הצעות החוק שהמתינו להכרעה ערב ההכרזה על הבחירות - הספיקו הממשלה והכנסת לאשר ביממה האחרונה לפני פיזור הכנסת, ובראשם קביעת מסגרת חדשה לתקציב חליפי ל-2021 וביטול הצמדת המשק לשכר הממוצע שעלה מאוד. רק עניין אחד לא שב אל שולחן הממשלה ולא הועבר לחקיקה: ההבטחה המפורשת להפחית את שכר הנבחרים ובכירי המגזר הציבורי ב-10%.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
3 צפייה בגלריה
בנימין נתינהו
בנימין נתינהו
מליאת הכנסת בטקס יום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל
(צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)
הבוקר (רביעי) טען שר האוצר, ישראל כץ, שיזם את מהלך הפחתת השכר - ווויתר בעצמו על עשרה אחוזים משכרו כבר ביום כניסתו לתפקיד - כי יש אשמים בכך שכר הנבחרים והבכירים לא יקוצץ. שר האוצר אמר ל-ynet: "כדאי לשאול את השר אלקין וקבוצת חברי הכנסת למה שכר הבכירים לא יקוצץ. הם הצליחו במזימתם למנוע את הורדת השכר של עצמם על ידי ערעור מלאכותי על היוזמה שלי. אבל, לפחות את חוק הקפאת השכר הממוצע במשק, כולל לבכירים, העברתי".
שר ההשכלה הגבוהה והמים, זאב אלקין, אמר בתגובה: "חבל לי מאוד שבמקום לתמוך בהצעתי לבצע קיצוץ של עשרה אחוזים בשכר כל הבכירים בשירות המדינה, שמקבלים יותר משכר חברי הכנסת, קיצוץ שיכול היה לחסוך לתקציב המדינה בימים קשים אלה כמעט מיליארד שקל, בחר שר האוצר להגן על הפקידות הבכירה, שלא מעוניינת לקצץ לעצמה את השכר. הוא ניסה להסתפק בקיצוץ 'דמה', שכל תרומתו לתקציב המדינה היא סכום זניח של 70 מיליון שקל. אפשר לקדם את החוק מבחינתי בכל רגע ולהביא לחיסכון אמיתי לתקציב המדינה".

השרים מתווכחים והציבור משלם

הפחתת שכר הבכירים במגזר הציבורי צפויה הייתה להגיע בשבוע שעבר בשנית להכרעת הממשלה. לפי הצעתו של כץ, היה צריך לקצץ ב-10% את שכרם של 1,000 הבכירים ביותר במגזר הציבורי, ובראשם השרים, חברי הכנסת והשופטים. אולם, השר אלקין הגיש ערעור על החלטת הממשלה לאשר "קיצוץ מצומצם כזה" ותבע לקצץ את שכרם של כ-10,000 בעלי שכר מעל ל-40 אלף שקל בחודש בכל המגזר הציבורי, ולא רק לקצץ בשכר בעלי התפקידים הבכירים.
3 צפייה בגלריה
"הצליחו במזימתם למנוע את הורדת השכר". שר האוצר, ישראל כץ
"הצליחו במזימתם למנוע את הורדת השכר". שר האוצר, ישראל כץ
"הצליחו במזימתם למנוע את הורדת השכר". שר האוצר, ישראל כץ
(צילום: אבי מועלם)
ניסיון לגשר על שתי העמדות היה צפוי לגרום לכך של-1,000 המיועדים לקיצוץ לפי הצעת השר כץ, יצורפו רק עוד מאות עובדים בכירים במגזר הציבורי, ובראשם היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה וביחידותיה. אולם כאמור, ההצעה לא הבשילה ערב נפילת הממשלה.
כזכור, חברי הממשלה התבקשו כבר לפני שבועות אחדים לאשר את הקיצוץ, כדי שניתן יהיה לבצע אותו כבר במשכורת חודש ינואר 2021, שישולמו ב-1 בפברואר הקרוב. הכוונה המקורית של שר האוצר הייתה לקצץ את השכר לבכירים למשך 15 חודשים, ממשכורת אוקטובר 2020 ועד למשכורת דצמבר 2021.
אולם, כאשר ההצעה כבר עמדה לפני הגשתה לכנסת ולאחר שכבר אושרה בממשלה, הגיש במפתיע אלקין את הצעתו שלו. השר כץ התנגד בתקיפות להצעת אלקין, והחשש במשרד האוצר היה שההסתדרות תמנע בכלל הורדת שכר במקרה כזה ותגן על עובדי המדינה הבכירים. בשל הגשת שתי הצעות שונות להכרעת הממשלה - הוחלט להוריד את הנושא ברגע האחרון מסדר יומה של הממשלה ולנסות לפשר בין שתי העמדות.
3 צפייה בגלריה
"כץ ניסה להסתפק בקיצוץ זניח". שר ההשכלה הגבוהה והמים, זאב אלקין
"כץ ניסה להסתפק בקיצוץ זניח". שר ההשכלה הגבוהה והמים, זאב אלקין
"כץ ניסה להסתפק בקיצוץ זניח". שר ההשכלה הגבוהה והמים, זאב אלקין
(צילום: אלכס קולומויסקי)
יצוין, כי בשל משבר הקורונה, בשנה זו הייתה צפויה עליה חדה בגובה השכר הממוצע במשק, לכן כבר אישרה הכנסת לפני כחודש הצעת חוק בהוראת שעה, שלא יבוצע כלל עדכון של השכר לנושאי משרה ב-1 בינואר, עדכון שחברי הכנסת היו מרוויחים ממנו העלאת שכר של כ-6,000 שקל בחודש.