מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על סערת הרילוקיישן
(צילום: שמוליק דודפור, טל אזולאי)
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב שספג בימים האחרונים ביקורת נוקבת מרופאים הפעילים במחאה נגד המהפכה המשפטית, אמר הבוקר (יום ג') בריאיון בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות", כי הוא מוטרד מהשיח סביב הרילוקיישן: "מאוד טבעי שמה שקורה בחברה הישראלית מחלחל גם למערכת הבריאות, מצד שני זה אכן כואב וקשה. אני מקבל את האמירות הקשות שלהם כלפיי. בסוף, כשהם מסתכלים עליי - הם רואים את מדינת ישראל, את ממשלת ישראל ומרגישים צורך לומר את זה".
עוד מוועידת הבריאות:
אבל בסופו של דבר, מה יש לך להציע להם מלבד מילים חמות?
"יש לי להציע להם שני דברים. אחד זו האמירה שלי, המחויבות שלי כלפיהם והאוטונומיה המקצועית שלהם. במערכת הבריאות, להבדיל ממערכות אחרות, יש לכל אדם במערכת עוצמה גדולה מאוד ומרחב גדול של קבלת החלטות. תהיה זו הרופאה שמטפלת בחולים, יהיה זה מנהל המחלקה, מנהל בית החולים, מנכ"לית קופת החולים. לכל אחד יש השפעה מאוד גדולה על איך שהמערכת מתנהלת ביום-יום. לכן האמירה שלי כלפיהם היא שמצד אחד, אני מחויב לשמור על האוטונומיה הזאת שלכם ומצד שני - יש לכם כוח, יש לכם השפעה. תעשו את העבודה הנכונה ותילחמו ותכוונו את המערכת למקומות שאתם חושבים שהיא צריכה להיות בהם".
מה המשמעות של "אני מחויב" בפועל?
"המערכת הזאת בעיניי היא שמורת טבע. היא פועלת וממשיכה לפעול על פי קודים אתיים, ועל פי קדימות בטיפול לאדם שצריך לקבל את הטיפול יותר מכולם, ואדם לאדם - אדם. אנחנו באמת רואים איך המרחב הטיפולי נשאר עדיין טהור. אני יודע שהשיח מחלחל למערכת, המחלוקות מחלחלות למערכת וזה בלתי נמנע, אבל בסוף, כשמגיעים למרחב הטיפולי עצמו, אנחנו רואים שהוא נשאר נקי משיקולים זרים ואני מחויב לעשות כל מה שבידיי כדי שהדבר הזה יימשך".
איך אתם בעצם נערכים? כיצד אתם נערכים לפרישה המונית? נניח שלא מדובר ב-3,000 איש אלא ב-500 רופאים, שזה מספר גדול מאוד במערכת הבריאות בישראל.
"אלה מספרים עצומים. תראי, מערכת הבריאות, מעבר לזה שביסוד שלה יש בה מחסור בכוח אדם ועוד לפני שהאירוע הזה התחיל, אנחנו עסקנו בהגדלת מספר הרופאים, אבל אין לנו יתרות של רופאים ואנחנו יודעים שיש התמחויות מסוימות שבהן יש רופאים בודדים בארץ והם מחזיקים בעצם את המערך הזה. אנחנו כמובן לומדים, בודקים עם הרופאים שנמצאים בחו"ל ועם סטודנטים שלומדים, מדברים גם עם השטח באופן ישיר כדי להבין מה מהתחושות האלה אנשים מנסים לתרגם לתוכנית עבודה. אנחנו כמובן מקבלים החלטה של כל אחד אבל גם מעבירים את המסר שהעברתי פה - תישארו, ואנחנו מחויבים באמת לחופש הפעולה המקצועי שלכם".
הרמטכ"ל הזהיר את ראש הממשלה על ההשלכות של הרפורמה המשפטית על הצבא, על הכשירות של הצבא. האם יצא לך לעשות דבר דומה? האם נפגשת עם נתניהו, האם אמרת לו "יש פה סכנה"?
"אנחנו אכן מנתחים את המשמעויות של האירוע שקורה עכשיו, וכמו שאמרתי, אני מוטרד מעצם השיח ללא קשר בהכרח למספרים. כשתהיה לנו את התמונה, אנחנו בוודאי נשקף אותה למקבלי ההחלטות ואנחנו לא נסתיר את המידע הזה. להבדיל מהרמטכ"ל, לנו אין רשימת שמות של אנשים שבאו ואמרו 'ביום הזה אנחנו מפסיקים'. אם בן אדם שלומד בחו"ל מחליט לא לבוא לארץ, הוא לא בהכרח מודיע לי שהוא עושה את זה ואותו הדבר לבן אדם שהוא בפלושיפ (תת-התמחות). עדיין יש לנו מחויבות להבין את התמונה, להבין את המצב, לעשות הכול כדי להימנע מכך שתהיה פגיעה במערכת כתוצאה מכך שכוח אדם יעזוב, ולשקף את זה למקבלי ההחלטות".
בוא נדבר קצת על מה שמוגדר בידי הרופאים "שנמוך מקצועות הרפואה". על היוזמות השונות, וזה בא לידי ביטוי בכל מיני תחומים, להפוך מקצועות כמו פיזיותרפיסטיות, קלינאיות תקשורת, למקצועות שאינם מחייבים לימודים אקדמיים ותואר אקדמי. איך אתה רואה את זה? מה עמדת משרד הבריאות בנושא?
"יש הרבה מקום לבצע פעולות שירחיבו את מעגל המטפלים. זה נכון גם בעולמות של מקצועות הבריאות כמו קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה. זה נכון גם בעולמות אחרים של בריאות הנפש, אבל אנחנו תמיד נשמור על האיכות המקצועית. קחי לדוגמה את מקצוע עמית הרופא. זה בסוף מקצוע שפועל בחסות של רופא ומוריד פעולות שהן יותר קלות וניתן לעשות אותן לאו דווקא באמצעות רופא. בעולם של מחסור בכוח אדם, אנחנו אכן צריכים לעשות את האיזונים האלה שבאמת נוכל להבטיח שכוח האדם המקצועי, גם יש לנו ממנו מספיק וגם הוא מטפל באנשים שצריך. ולהוריד פעולות פחות חיוניות".
"ישראל ניצבת בפני אתגר ייחודי משום שהאוכלוסייה גדלה במיליון בני אדם מדי חמש שנים, אנשים לא מפנימים עד הסוף את הדבר הזה, זה מאוד ייחודי. האוכלוסייה גם מזדקנת בקצב מאוד מהיר"
איך אתם פותרים את מצוקת כוח האדם?
"הבסיס הוא להגדיל את מספר הסטודנטים שלומדים רפואה בישראל. אם היינו ב-950, בשנה הקרובה נתחיל כבר ב-1,100 סטודנטים. שנה אחר כך נעבור את ה-1,200. הצבנו לעצמנו יעד להגיע לפני סוף העשור ל-2,000 סטודנטים בשנה, זו תהיה בשורה גדולה לכל המדינה. במקביל אנחנו רוצים שהרופאים יעשו חלק יותר גדול מההתמחות שלהם בקהילה, כי בסוף מערכת הבריאות שלנו נשענת על קהילה מאוד חזקה. ככל שנקצה יותר משאבים לשם ויותר זמן טיפול לשם אנחנו נדע לתת מענה יותר טוב וכמובן גם לתכנן את כוח האדם בראייה ארוכת טווח.
"ישראל ניצבת בפני אתגר ייחודי משום שהאוכלוסייה גדלה במיליון בני אדם מדי חמש שנים, אנשים לא מפנימים עד הסוף את הדבר הזה, זה מאוד ייחודי. האוכלוסייה גם מזדקנת בקצב מאוד מהיר ומעבר לזה אנחנו רואים תופעות של עלייה בתופעות נפשיות, עלייה בתופעות של ילדים עם אוטיזם ותופעות אחרות שמצריכות טיפול. קיבלנו ונקבל עוד תקציב, נקבל עוד תקנים. מצד שני, בעיית המחסור בכוח אדם היא בעיה גלובלית שהולכת ללוות אותנו בשנים הקרובות ולכן סל הפתרונות שלנו צריך להיות מגוון".
שמים את הבריאות במרכז
מלבד שר הבריאות משה ארבל ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, התארחו בוועידת הבריאות גם יו"ר ההסתדרות רפואית בישראל פרופ' ציון חגי, מנהל היחידה לנוירוכרורגיית ילדים בשיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ"מ יו'"ר הר"י ד"ר זאב פלדמן, מנכ"ל המרכז הרפואי ברזילי פרופ' חזי לוי, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון ד"ר ענת אנגל, מנהל בית החולים נצרת פרופ' פהד חכים, מנהלת המרכז הרפואי שמיר ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM) ד"ר טל פטלון, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר אלכס לוין, ראש התוכנית לניהול מצבי חירום ומשבר באקדמית רמת גן פרופ' קובי פלג.
עוד השתתפו ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל המרכז הרב-תחומי לטיפול בעודף משקל בבית החולים השרון פרופ' דרור דיקר, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת פרופ' איתמר רז, מנחת "משחקי בריאות" ynet דנה רון, מנהל מחלקת נשים ויולדות, מרכז רפואי שמיר ויו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, פרופ' רוני מימון, פרופ' רונית מכטינגר רופאה בכירה ביחידה להפריה חוץ גופית בשיבא, דבורה שרר יועצת תקשורת בכירה בתחום הבריאות, מירי לב דולה ואחות מוסמכת, פולה בליק מומחית לרפואה טבעית וקוסמטיקה מתקדמת ועוד.
