"מתפללים שמסרבים להקפיד על הוראות משרד הבריאות, אסור לאפשר להם להתפלל בבתי כנסת וגם לא במנייני הרחוב": הכירו את "גבאי הקורונה", מאות אנשים (וגם נשים) האחראים בקהילותיהם על אכיפת "התו הסגול" לבתי הכנסת, המאפשר תפילה בטוחה בהתאם למגבלות הקורונה. זה אומר, בראש ובראשונה, אכיפה עקשנית של חבישת מסכות, גם במחיר איבוד הפופולריות שלך במניין.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
על הציטוט בפתיח אחראי הרב עו"ד שמואל סלוטקי (52), "הגבאי הראשי", אם תרצו, של כל גבאי הקורונה, במסגרת תפקידו כמנהל הארגון העולמי של בתי הכנסת. במצב שבו נשמעות קריאות גוברות גם מצד קהילות שמרניות לשוב ולהתפלל במרחב הפתוח, הוא מבקש לתמוך ברוב הציבור הדתי והחרדי שחזר להתפלל בבתי הכנסת, וגם ברבים מאוד שעדיין מתעקשים להתפלל ברחוב.
"ראוי היה להקדים ולסגור את בתי הכנסת", אומר הרב סלוטקי. "אנחנו לא בגלות ולא בקהילה עצמאית. יש לנו מדינה ויש שלטון ויש אחריות לאומית. מבחינה לאומית היינו מחויבים לשמוע לרשויות. היו סברות לכאן ולכאן, ומכיוון שאנחנו ממלכתיים, נשמענו להוראות וסגרנו רק כשבאה ההוראה".

"קיבלנו בהבנה"

אתמול (יום ד') נשמעה הסנונית הראשונה בסבב ב': ראש העיר אור יהודה, ליאת שוחט, ורבה של העיר, ציון כהן, סיכמו על קריאה לסגור את בתי הכנסת (למכתבו של הרב לחצו כאן) - וקראו לציבור לחזור למנייני הרחוב. "כולנו זוכרים היטב שאחד ממוקדי ההדבקה המשמעותיים ביותר בגל הראשון היה בבתי הכנסת", אמרה שוחט, "ואף אחד מאיתנו לא רוצה לחזור למקום הזה. יש לנו מטרה אחת לנגד עינינו, והיא לגרום לצמצום התחלואה ברחבי העיר. בריאות התושבים היא מעל הכול".

 הרב יוסף יצחק יצחקוב הרב יוסף יצחק יצחקוב
הרב יוסף יצחק יצחקוב
(צילום: תמיר רובינוב)
הרב יוסף יצחק יצחקוב, רב בית הכנסת "אוהל יואב ופנינה" בעיר, מספר כי בקהילה שלו קיבלו את הבקשה בצער אך בהבנה. בבית הכנסת מתפללים בימי חול כעשרים איש ובשבתות כ-150. "ביצענו בשבתות חלוקה לשלושה מניינים, כדי לא לחרוג מהוראות משרד הבריאות", הוא מספר. "ברוך ה' לא היו לנו חולים מקרב משפחות המתפללים, אבל להם יש חברים וקרובים שחלו - ואנחנו מתפללים שהקב"ה יגיד די לצרותינו".
איך המתפללים קיבלו את ההחלטה לשוב למנייני חוץ?
"ברוך ה' קיבלו בהבנה. היה מתפלל אחד ששאל למה לסגור בתי כנסת, כאשר היכל התרבות והקניון פתוחים, אבל הסברנו שכאשר יושבים בבית כנסת בשבת, התפילה נמשכת עד שלוש שעות, כאשר המזגן פתוח והכול סגור. לכן, למרות שאנחנו מקפידים על שמירת מרחק וחבישת מסכות, מספיק שאחד יסיר לרגע מסכה ויתעטש - וכולם חס וחלילה עלולים להידבק".

"היו הרבה שצחקו וליגלגו בהתחלה"

אהרון גלר (47), תושב גבעת שמואל, הפך ל"גבאי קורונה" כמעט בעל כורחו. לפרנסתו הוא משמש כמנהל תחום ניהול מסמכים בחברת "אמן מחשבים", ועד לפרוץ המגפה הקפיד להתפלל מדי יום בבית הכנסת "היכל רחמים" שבעיר.
(צילום: שמחה הלר)
"מיד אחרי פורים, עוד לפני שיצאה ההוראה לסגור את בתי הכנסת, החלטתי לקיים תפילה ליד הבית", הוא מספר. "אנחנו גרים בפרויקט הכולל שלושה בניינים גדולים, שביניהם רחבה גדולה. בהתחלה קיימנו קבלת שבת עם כ-30 מתפללים. אחרי שבועיים השגנו ספר תורה מחבר ברמת גן, ומאז לא הפסקנו את המניינים. גם כשאסור היה להתפלל ברחוב קיימנו תפילת מרפסות, והאמת היא שגם עכשיו יש בטלנים שממשיכים להתפלל איתנו מהמרפסות ולא יורדים למטה", הוא צוחק.
מה עושים עם מי שמסרבים לשים מסכות?
"אנחנו מעירים להם. היו הרבה שצחקו וליגלגו בהתחלה. כיוון שהמניין גדל ליותר מ-120 איש, אנחנו מתעקשים שכולם יקפידו על הכללים: לשמור על מרחק של שני מטר האחד מהשני ולשים מסכה".
ואיך מתמודדים עם השמש וחום הקיץ?
"עד עכשיו הבעיה היחידה של מזג האוויר הייתה גשם שירד פעם אחת. מיהרנו כמובן להכניס את ספר התורה מתחת לגג. הבניינים גבוהים, יש צל והחום לא נורא. אבל אם בהמשך יהיה ממש חם, אולי בשבתות במקום להתפלל בשמונה וחצי בבוקר, נקדים את התפילה לשעה שמונה".
בית הכנסת שלו מפעיל מניינים, אבל גלר לא שב אליהם: "ברור שהייתי רוצה לחזור ולהתפלל בבית הכנסת, זה יותר נוח וגם בלי הסחות דעת. אבל חצי מהמניין שלנו הם בני 70-60 פלוס, אז במצב שנוצר, להתפלל ברחוב זה פתרון מצוין".

"אנחנו לא בגלות"

לסגירת כלל בתי הכנסת בישראל בסוף חודש מרץ, קדם ויכוח סוער בתוך הציבור הדתי: יו"ר רבני צהר, הרב דוד סתיו, קרא לסגור את בתי התפילה והזהיר כי "אנשים ימותו". עמדה דומה הביע הרב אליעזר מלמד מהזרם החרד"לי, ואפילו האדמו"ר מקרלין-סטולין, רבי ברוך שוחט.
 מתפללים בחוץ בגבעת שמואל מתפללים בחוץ בגבעת שמואל
מתפללים בחוץ בגבעת שמואל
(צילום: מאיה גלר)
לעומתם התנגדו הרב הראשי לישראל, דוד לאו, וכמוהו גם הרב סלוטקי לסגירה באופן נחרץ ופומבי. לשאלה מדוע לחץ על המל"ל לפתוח את בתי הכנסת במאי, הוא משיב כי "לא לחצנו על המל"ל לפתוח, אלא לבוא בדברים ולדון אם אפשר לפתוח. מעולם לא לחצנו על אנשי המקצוע, אלא רצינו שבתי הכנסת יהיו בחשיבה שלהם".
הרב סלוטקי מכהן אף כרב קהילת "ישראל הצעיר" בשכונת רמות ג' בירושלים. "מיד עם קבלת האישור, חזרנו לבית הכנסת תוך הקפדה מלאה על ההוראות", הוא מספר. "יחד עם זאת, יש אצלנו בשכונה עדיין מי שחוששים ומתפללים בחוץ, ברחבה, ומצטרפים דרך חלונות בית הכנסת. לטובתם נקבע שהחזן בבית הכנסת יעמוד בתוך המבנה, ליד החלונות, ולא ליד 'עמוד התפילה' כמקובל".
סלוטקי מבהיר כי בקהילה שלו אין חוכמות. "כשיש יותר מ-70 מתפללים, עוברים לתפילה בחוץ", הוא אומר. על אף שהוא מעודד את הציבור לחזור לבתי הכנסת, הוא מביע תמיכה במי שממשיכים לקיים מניינים ברחוב. הארגון שהוא עומד בראשו אף מציע למארגני התפילות בשטחים ציבוריים, לפנות אליהם במייל כדי לקבל מדי חודש, ללא תשלום, איגרת ובה מרוכזים כל ההלכות והמנהגים של אותו החודש. "אנחנו זמינים גם לשאלות הלכתיות שקשורות למנייני חוץ. יש לארגון ניסיון של 40 שנים בליווי בתי כנסת, וצריך לזכור שלחלק ממארגני המניינים לא היה כל ניסיון בתחום".
(צילום: שחר גולדשטיין)