התמונות ההמוניות מחתונת נכד האדמור מחסידות בעלז שהתקיימה בשבוע שעבר בירושלים בניגוד לתקנות הקורונה הצליחו שוב לעורר סלידה מהציבור החרדי כולו. בהמשך, המשטרה הודיעה כי היא תפתח בחקירה פלילית בתיאום עם הפרקליטות. באותו שבוע, לא הרחק משם, התקבצו מאות מפגינים לערב מעט שונה בכיכר פריז בעיר - מחאת ה"בעד" שלא זכתה לאותה תרעומת.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מי שמכיר את העולם החרדי, מבין שמדובר בחסידות גדולה, אולם היא אינה מצייגת את כלל המגזר. ולמרות זאת, שוב מסתבר שבמדינת ישראל, שנאה היא תמיד ברירת המחדל לכל משבר ולכל מצוקה. מזרחים, חרדים, אתיופים - אם אתם לא שייכים לשבט הנכון, תתרגלו. ישנאו אתכם. קראו עוד בערוץ היהדות: פחד לא יעצור אותי: להיות קורבן של טרור פוליטי /פרופ' רוחמה וייס הרב עדין שטיינלזץ נטמן: "אבידה עצומה לעולם היהודי" הרב עדין שטיינזלץ נפטר: "רש"י בן זמננו"
כ-300 מפגינים נכחו בירושלים בערב ט"ו באב, יצרו מעגלי מדיטציה ושרו שירי אהבה לשוטרים. המפגינים התקהלו בכיכר כשחלק גדול מהם ללא מסכות. רק אמש, כך על פי נתוני משטרת ישראל, התקיימה הפגנה של 15 אלף משתתפים בצפיפות גדולה.

ההתקהלות "הנכונה"

בחתונה ההמונית שנערכה תחת מעטה סודיות, בחצר בית הכנסת של החסידות בשכונת רוממה ובלילה שבין רביעי לחמישי נכחו כ-3,000 חסידים.
החתונות והמחאות - מצאו את ההבדליםהחתונות והמחאות - מצאו את ההבדלים
החתונות והמחאות - מצאו את ההבדלים
(צילום: יואב דודקביץ, יעקב מלמד, חדשות jdn)
כמה ימים לפני החתונה, המשטרה קיימה פגישות מקדימות עם מארגני החתונה, בדומה לשיחות שהיא מקיימת עם מארגני מחאת בלפור בחודשים האחרונים. מטרת הפגישה הייתה למנוע הפרה של התקנות. "המשטרה רואה בחומרה הפרה כה בוטה של התקנות באופן המסכן את בריאות הציבור ותמשיך לאכוף את התקנות למען שלום הציבור ובריאותו", נכתב בהודעת המשטרה שמיהרה לטפל בקהילה החסידית. ארבעה קנסות בסך 5,000 ש״ח חולקו למארגנים ובנוסף נפתחה במשטרה חקירה בגין עבירות רישוי. מנגד, בכיכר פריז, המוחים שרו בצוותא עם גיטרות וחלילים את השיר המבוסס על ליקוטי מוהר"ן של רבי נחמן מברסלב, "כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל". הם קראו לאזרחים להגיע לכיכר פריז המפורסמת במחאותיה על מנת לקיים לדבריהם, "הפגנה שתכלול מוזיקה טובה, דוברים מעולם התקווה והאהבה, מעגל שירה, תהלוכת בעד ומעגל מדיטציה". ההבדל? כנראה שהכל כשר כשמדובר בהפגנה הנכונה.

בין חצר החסידות לכיכר פריז

אף שהמגפה פגעה קשות בקהילת בעלז והפילה בה חללים רבים, האדמו"ר, רבי ישכר דב רוקח, כמנהיג החרדי הבכיר היחיד הפגין זלזול בהנחיות למניעת התפשטות הקורונה, כשהוא מעניק דוגמה אישית רעה לאנשיו. תושבי שכונת רוממה בירושלים מספרים כי החסידים אינם מקפידים כלל על ההנחיות מכיוון שהאדמו"ר - אותו אדמו"ר שחיתן את נכדו - מאמין שהפגיעה הקשה של הקורונה, היא הפגיעה הרוחנית שנגרמת בגלל חוסר שגרה של לימוד תורה וחיי קהילה יהודים.
אך מה שונה אותה תמונה מחצר בית הכנסת בשכונת רוממה לבין כיכר פריז? בשני המקומות מצטופפים אנשים, בשני המקומות יש אנשים שלא מקפידים מספיק על עטיית מסיכות, בשני המקומות מעבירים סיגריות ומשקאות מאחד לשני ובשני המקרים מקיימים מעגלי ריקודים ושירה, אפילו עם רפרטואר חסידי. ההבדל העיקרי בעצם הוא בתקנות שקבעה המדינה. כדי לשמור על חופש המחאה שהוא אבן יסוד במדינה דמוקרטית לא נאסר הפגנות בזמן הקורונה. טקסים יהודים כן נאסרו או צומצמו בחלק מהזמן.

יחי ההבדל הקטן

ההבדל הנוסף הוא באוכלוסייה. אוכלוסייה אחת שערכי היהדות הם נר לרגליה, אוכלוסייה שניה שערכי הדמוקרטיה הם נר לרגליה. כיום במדינה להפגין מותר, אך להתחתן, להתפלל, להכניס את בנך בבריתו של אברהם, או חלילה ללוות קרוב משפחה בדרכו האחרונה בצורה מכובדת, בהתקהלות כזאת אסור. הדמוקרטיה שווה יותר מהיהדות – כך קבעה המדינה בתקופת הקורונה.
מתפללים בכותל בתשעה באבמתפללים בכותל בתשעה באב
מתפללים בכותל בתשעה באב
(צילום: רויטרס)
המחסומים שמחלקים את הכותל לקפסולות נמצאים כבר חודשים ברחבה. חודשים רבים גם שהמפגינים מוחים מול מעון ראש הממשלה בירושלים. אולם המפגינים בבלפור ובכיכר פריז לא מחולקים לקבוצות ואינם שומרים כלל על מרחק של שני מטרים אחד מהשני. להם מותר. מותר להם, כך קבעה המדינה להקים רעש, להצטופף ולעיתים להתערטל בציבור – הכל תחת ערכי הדמוקרטיה. זאת לעומת האיסור שעובר על אדם אחר, שכל מאודו לפקוד את בית הכנסת בערב שבת עם ילדיו וחבריו. באחת הפעמים שסיקרתי הפגנה של תושבים חרדים בירושלים אמרתי להם שהדרך היחידה שבה יוכלו להתפלל במניין גדול היא לצאת להתפלל עם שלטים. שלטים שיהיה כתוב עליהם ברכות השחר, פסוקי דזמרה, קריאת שמע ותפילת שמונה עשרה, אולי במקרה כזה המדינה כן תכבד את ערכי היהדות דרך ערכי הדמוקרטיה.