שגריר ישראל, יואל ליאון, משחרר את המעוכבים בקייב

המשבר בנמל התעופה נפתר, החסידים בדרך לאומן - אך האיום על ההגבלות התממש: ממשלת אוקראינה אישרה אמש (יום ה') סמוך לחצות את ההגבלות על הכניסה למדינה, שהחלו מחצות (אור ליום ו') ועד ל-28 לספטמבר, יום הכיפורים, כפי שנחשף לראשונה ב-ynet מוקדם יותר ממקור ישראלי. "נוכח הגידול במספר מקרי הקורונה באוקראינה", נאמר בהצהרה, "החליטה הממשלה לאכוף הגבלות זמניות על כניסת זרים לאוקראינה".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הממשלה החריגה סטודנטים, בעלי אשרת עבודה, תושבים ללא אזרחות, נהגי משאיות ואוטובוסים שנכנסים למדינה בעבודתם, דיפלומטים, אמנים וספורטאים המופיעים או מתחרים במדינה וכו'.
כמאה חסידים שעוכבו בקייב ועוד כמה עשרות באודסה ובזפורוזיה השתחררו אתמול בערב ויצאו בדרכם לאומן, לאחר התערבותו של שגריר ישראל, יואל ליאון. החסידים התבקשו להתקין אפליקציית מעקב למניעת הדבקות, בדומה ל"מגן" הישראלי. במקביל, החלה אוקראינה לבטל את טיסותיה מישראל.
בכך מחילה אוקראינה את המתווה שעליו דיברה השבוע, אודות הגבלת ישראלים בהילולה השנתית לבקשת נתניהו - וכן איסור הגעה גורף לשלושים יום ממדינות "אדומות".
למעלה ממאה חסידים שהזדרזו להגיע לאוקראינה לפני ספטמבר, כדי לשהות בקבר רבי נחמן באומן במהלך ראש השנה – עוכבו במהלך הלילה הקודם בשדה התעופה באודסה - כשהרשויות איימו לגרשם חזרה לישראל. בעדויות שהגיעו ל-ynet מנמל התעופה באודסה, טענו חסידים כי כל יהודי או ישראלי שמגיע מעוכב, בעוד שאר הנוסעים נכנסים ללא בעיה.
הועברו לשהייה במתקן מעצר מוקף גדרות תיל בשדה התעופה

חלק מהחסידים הופנו למעין מתקן מעצר, לדבריהם, שהוקם בשדה התעופה בזפורוזיה, ובתיעוד שהגיע ל-ynet ניתן לראות כי הוא מוקף גדרות תיל ועמדות שמירה. "יש פה חיילים שמשגיחים עלינו", סיפר אחד המעוכבים. "נמצאים פה גם ילדים קטנים. אמרו לנו שנשהה פה עד יום ראשון".

מעוכבים באודסה: "אנשים התעלפו, ילדים בוכים". תיעוד
(צילום אומן סטטוס)

"יהודים וישראלים, לא משנה מאיזו אזרחות, מחכים בצד - וכל השאר נכנסים בקלות", סיפר מוקדם יותר אחד המעוכבים. "זה מה שקורה כבר בטיסה השישית מאז שאני פה: היהודים מופנים הצידה ומעכבים אותנו שעות ללא שום סיבה - וכל השאר נכנסים".

משה גרסין: מחכים שמישהו יחלץ אותנו מפה

החסידים – בתוכם גם ילדים רבים – נאלצו לבלות את הלילה בשדה התעופה, וסיפרו כי נותרו ללא מזון, וכי היו בהשגחה של חיילים אוקראינים לאורך כל הזמן. לפחות אחד המעוכבים חש ברע ונאלץ לקבל טיפול רפואי.

 כאן שהו חלק מהמעוכבים כאן שהו חלק מהמעוכבים
כאן שהו חלק מהמעוכבים

(צילום: אומן סטטוס)

בלי אוכל, בלי אור

משה גרסין, אחד המעוכבים, צילם את עצמו בחשאי וסיפר על חששות: "השוטרים לא נותנים לנו לצלם. הם מאיימים עלינו כשרואים אותנו מצלמים". לדבריו, הגיע כבר בשלוש לפנות בוקר. "איך שראו בחור עם זקן ופאות, אמרו לו: 'תן את הדרכון וחכה בצד'. אחרי שעתיים של המתנה בחדר של מטר וחצי, הכניסו אותנו לשיחות - כל אחד בנפרד - שאלו לאן מועדות פנינו". לדבריו, מי שאמר את המילה אומן, סורב כניסה.

חסידים מעוכבים בכניסה לנמל התעופה באוקראינהחסידים מעוכבים בכניסה לנמל התעופה באוקראינה
חסידים מעוכבים בכניסה לנמל התעופה באוקראינה

"שמו אותנו באיזשהו מקום בשדה התעופה, אין לנו פה אור, אין לנו אוויר, אין לנו כלום, אין לנו אוכל. כבר משלוש בבוקר אף אחד לא אכל פה כלום. אף אחד לא דמיין שלא נוכל לאכול", גרסין הוסיף. "יש פה מתקן מים שאין בו מים קרים אפילו. הם מילאו טפסים בשמנו, שאנחנו מוכנים לחזור לארץ... יש פה יהודי שהלך ליד המדרגות והשוטר בעט בו".
הרב נחמן בנשעיה, יו"ר המזכירות הארצית של חסידי ברסלב, אמר ל-ynet כי "מדינת ישראל נלחמת מול אזרחיה מסוג ב', בו בזמן שאזרחי ישראל מסוג א' יכולים לנסוע לכל מקום בעולם. אבל לאמונה אין מקום".

חסידים מעוכבים בכניסה לנמל התעופה באוקראינהחסידים מעוכבים בכניסה לנמל התעופה באוקראינה
נאלצו לישון בשדה התעופה באודסה

"לוותר על אומן זה כמו לוותר על תפילין"


חסידים מעוכבים בכניסה לנמל התעופה באוקראינהחסידים מעוכבים בכניסה לנמל התעופה באוקראינה
תחת שמירה הדוקה, ללא מזון. החסידים באודסה בדרך לגירוש

על עשרות-אלפי מאמינים כבר לא מדברים שם, אבל גם התקווה להגיע לתפילות בציון קברו של רבי נחמן הולכת ומתרחקת מאותם אלפים שהקדימו לרכוש כרטיסים. מוישי ליפשיץ מירושלים חוגג היום (ה') את יום הולדתו ה-27, ולמרות גילו הצעיר-יחסית, ראש השנה הקרוב, התשפ"א, יהיה ה-22 ברציפות שלו באומן. הפעם מדובר מבחינתו גם בסגירת מעגל: הנסיעה הראשונה שלו לאוקראינה הייתה כילד בן 6, כנהוג בחסידות ברסלב, ובעוד שבועיים יצטרף למסורת גם הנציג הראשון של הדור הבא, בנו מיכאל, שהגיע כעת גם הוא לגיל המתאים.
"אנשים חייבים להבין שבשביל חסיד ברסלב לוותר על אומן בראש השנה זה כמו לוותר על תפילין", מסביר ליפשיץ. "לכולם ברור שאם הייתה איזושהי בעיה עם התפילין בגלל הקורנה, אף יהודי לא היה מעלה בדעתו להפסיק להניח אלא היה נמצא הפתרון. כך עשו גם כשפתחו את בתי המלון, כי המערכת הבינה שזה חשוב לאנשים כמו אוויר לנשימה, ובאילת אתה לא יכול למצוא עכשיו חדר אחד פנוי".

מגיל 6 באומן. מוישי ליפשיץ עם ילדיומגיל 6 באומן. מוישי ליפשיץ עם ילדיו
מגיל 6 באומן. מוישי ליפשיץ עם ילדיו
(צילום:מוישי ליפשיץ)

"זו הייתה צריכה להיות הגישה גם כאן, אבל לצערי מקבלי ההחלטות טרקו עלינו את הדלת ולא היו מוכנים אפילו לדון על מתווה. זה יצר משבר אמון מולנו. על ל"ג בעומר במירון ויתרתי, וגם שם אני נמצא כל שנה ברציפות מגיל 6. אבל באומן זה פשוט לא בא בחשבון. זו חוויה רוחנית שאי אפשר לוותר עליה".

"מצידי אלך ברגל לאומן"

ליפשיץ טוען שניתן לרווח את מנייני התפילה בעיירה האוקראינית ולמנוע התקהלות אסורה. "החשיבות בראש השנה היא להיות באומן, לאו דווקא בציון הקבר של רבי נחמן", חידש. "בכל שנה מתקיימות שם תפילות גם במרחק של שני ק"מ מהאתר עצמו. אז השנה גם לא ירקדו".

"אני לא יכול לדמיין ראש השנה במקום אחר". מוישי ליפשיץ מתפלל באומן"אני לא יכול לדמיין ראש השנה במקום אחר". מוישי ליפשיץ מתפלל באומן
"אני לא יכול לדמיין ראש השנה במקום אחר". מוישי ליפשיץ מתפלל באומן
(צילום:מוישי ליפשיץ)

בנוסף הוא מעריך כי גם אם ממשלות ישראל ואוקראינה לא היו מתערבות כלל בנעשה באומן, היה צונח מספר משתתפי ההילולה ונחתך בכ-60% בגלל התפרצות הקורונה - מ-60-50 אלף איש ל-20 אלף בלבד – "רק אלה שזה בנפשם". לדבריו, "אם רק היו רוצים – אפשר היה בהחלט למצוא פתרון".
החסיד מוישי ובנו מיכאל הצטיידו בכרטיסים לטיסת קונקשן דרך בודפשט לשבוע של ראש השנה, יומיים לפני החג - אך זו לבסוף בוטלה. בינתיים הודיע הממשל האוקראיני על הכוונה להגביל את הגעת המאמינים, לבקשת ישראל – אך ליפשיץ האב מוכן לאתגר: "אם הגזרות תהיינה באמת הדוקות אנחנו בבעיה, אבל פה המבחן של כל אחד כמה הוא קשור לרבי נחמן, כמה רמת הקרבה שלו, כמה זה קריטי לו. אני מכיר אנשים שכבר שלשום, ברגע שהבינו שיש קשיים, עלו על מטוס לקייב והם הולכים לשהות באומן שלושה שבועות לפני ראש השנה – העיקר לא לפספס".
גם מוישי עצמו נכון לעלות על הטיסה הראשונה שימצא – מיד אחרי שתתבהר התמונה באשר להגבלות הכניסה לאוקראינה. "אני לא יכול לדמיין ראש השנה במקום אחר", אמר. "המינימום של חסיד ברסלב זה להיות בראש השנה באומן. אני שומר חוק אז לא אזייף דרכונים וכדומה, אבל אם צריך אקח אוניות או מטוס עם שבעה קונקשנים, אנסה אולי להשיג מטוס פרטי או פשוט אלך ברגל".

"צפוי לנו ראש השנה עצוב מאוד"

עו"ד נתן רוזנבלט, אב לעשרה ממודיעין עילית, מתכוון גם הוא להגיע לרבי נחמן "בכל דרך אפשרית", ולמען הסר ספק הוא מפרט - "באוויר, בים או ביבשה". רוזנבלט הסביר את חשיבות העניין: "אני נוסע לשם לראש השנה כבר 30 שנה, משנת הבר מצווה שלי, ואם נצליח להגיע השנה זו תהיה הפעם ה-31 – וזה בנוסף לנסיעות הרבות במהלך השנה. אבא שלי נוסע כבר כמעט 50 שנה ברציפות, מ-1974, גם כשאומן הייתה תחת שלטון קומוניסטי שלא אהב את הנסיעות של היהודים. מי שאיננו חסיד ברסלב פשוט לא יוכל להבין את זה".
"קיבלתי בצער רב ובתדהמה את ההודעה של ממשלת אוקראינה על כך שהיא שוקלת לסגור את השערים באופן מוחלט לחסידי ברסלב. בשבילי ובשביל הילדים שלי, שכבר קניתי להם כרטיסים, מדובר באכזבה גדולה מאוד. אם חס ושלום לא נצליח להגיע לשם, נקבל את רוע הגזרה, אבל צפוי לנו ראש השנה עצוב מאוד. נשב ונאכל תפוח בדבש אבל הוא לא יהיה מתוק".
פרסום ראשוני: 12:52 , 27.08.20