עם הודעתם של דונלד ומלניה טראמפ שבדיקת הקורונה שלהם חזרה חיובית, המערכת הפוליטית האמריקנית, שעדיין לא התאוששה מהעימות הנשיאותי הראשון והמכוער, נכנסה לסחרור. השווקים הגיבו בירידות, והערכות לגבי עתיד העימותים וההתמודדות כולה החלו להישמע מכל עבר.
הנשיא טראמפ מועבר לבית חולים צבאי
(צילום: רויטרס)

כמה שעות מאוחר יותר, רבים במעגל הקרוב לטראמפ ובכירים במפלגה הרפובליקנית הודיעו שגם הם נדבקו בנגיף. העקבות האפידמיולוגיות של מרבית ההדבקות הובילו לאירוע שבו הציג טראמפ את מועמדותה לבית המשפט העליון של איימי קוני בארט, מחליפתה המיועדת של השופטת המנוחה רות ביידר גינסבורג.
טראמפ מסמן לצלמים בידוטראמפ מסמן לצלמים בידו
טראמפ מתפנה לביה"ח. דבר על הפחד, על המוות
(צילום: AFP)
אפשר להבין את הנטייה לחשוב מיד על התסריטים הקיצוניים ביותר. אין חולק על כך שטראמפ, בשל גילו ועודף משקלו, נמצא באוכלוסייה שבסיכון גבוה בכל הנוגע להשפעת הנגיף, והעדכונים על מצבו הרפואי בעודו שוהה בבית החולים וולטר ריד מעידים שיש להישאר עם האצבע על הדופק. יחד עם זאת, בהנחה שטראמפ יתמודד בהצלחה עם הווירוס, השאלה הרלוונטית ביותר היא כיצד תשפיע עצם הידיעה על הידבקותו על המשך מערכת הבחירות.

יש לי סימפתיה

אם טראמפ יחלים לגמרי מהנגיף, לא מן הנמנע שהידבקותו תתברר כמתנה משמיים מבחינה פוליטית. המחלה עשויה להגביר את האמפתיה של הציבור, על גווניו השונים, כלפי הנשיא: לפתע אותה מגפה שמערערת את חייהם של מיליונים בארה"ב ובעולם מגיעה גם לפתחו, ומתברר שגם הוא עשוי בשר ודם ואינו חסין מפניה.
תובנה זו עשויה ליצור קרבה והזדהות מצד רבים, ובמיוחד מצד אנשים שהפוליטיקה אינה בראש מעיניהם ושדעתם על הנשיא אינה חד-משמעית. אמפתיה זו עשויה להפוך לסימפתיה ולהתמקדות בתכונות החיוביות באישיותו של טראמפ ובמהלכים מוצלחים-לכאורה שקידם במהלך נשיאותו.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עצרת בחירות בעיירה מון טאונשיפ ב פנסילבניהנשיא ארה"ב דונלד טראמפ עצרת בחירות בעיירה מון טאונשיפ ב פנסילבניה
טראמפ בעצרת בפנסילבניה. זלזול מחפיר בהנחיות
(צילום: EPA)
זו נקודה משמעותית משום שטראמפ, יותר מכל נשיא אחר בהיסטוריה המודרנית, מתקשה באופן עקבי לשפר את רמת האהדה שלה הוא זוכה בציבור. לאורך כל שנות כהונתו נחבטו אחוזי התמיכה שלו פעם אחר פעם בתקרת זכוכית, שניצבת באזור ה-42%. בכל הופעה שבה הוא נוטש את הטלפרומפטר ונותן לסגנונו האישי דרור, הוא מסבך את עצמו עם קבוצה כלשהי, ואנשים רבים בעלי היכרות אישית עמו מעולם העסקים, מממשלו וממשפחתו, מעידים חדשות לבקרים על ליקויים רבים באישיותו.
האירוע הבודד שהביא השנה לשיפור בדעת הקהל כלפי טראמפ – זולת החודשים הראשונים לפרוץ המגפה, שבהם הציבור האמריקני עוד נתן לו אשראי – היה הוועידה הרפובליקנית הלאומית. בזו אחר זו, דמויות שונות בממשלו ובמפלגתו עלו על הבמה כדי לדבר בשבח מידותיו, וציירו אותו כאדם אדיב ורגיש. האסטרטגיה הזו הוכיחה את עצמה והביאה לשיפור במעמדו בסקרים. כעת, טראמפ משווע לשיפור נוסף שכזה.
מלניה מדברת בשבח בעלה בוועידה: "דונלד יילחם עבורכם"
(רויטרס)

יתרה מכך, ההידבקות בנגיף מעניקה לטראמפ הזדמנות פז להפגין הזדהות עם מצוקות הציבור. ביקום מקביל, שבו טראמפ מסוגל לדבר על חוויות אישיות ממקום של פגיעוּת, אפשר היה לדמיין אותו פונה לאומה בעודו מחלים ומתחזק. בפנייה כזו, הוא יכול היה לדבר על מה שחָווה בעודו מתמודד עם הנגיף: הכאב הפיזי, החרדה מהעתיד לבוא, הפחד מהמוות. הוא יכול היה לספר איך בצוק העיתים הפנים כיצד המגפה מטלטלת את חייהם של רבים, ושכעת הוא נחוש לוודא כי בכהונתו השנייה כל מי שמתמודד עם הווירוס יקבל טיפול רפואי הולם.
אבל כל זה, כאמור, ביקום מקביל.

הכתובת הייתה על הקיר

להידבקות של טראמפ בנגיף יש גם פוטנציאל הרסני במיוחד בכל הקשור לדעת הקהל עליו.
ראשית, ההידבקות הזו לא קרתה בחלל ריק: היא מגיעה על רקע מגפה שהאומה האמריקנית חווה תחת הנהגתו-שלו. הנתונים היבשים מלמדים כי מדיניות הטיפול של ארה"ב בקורונה כושלת למדי, ומסקרי דעת הקהל עולה שהציבור מפנה אצבע מאשימה ישירות לבית הלבן. רבים יראו קשר מובהק של סיבה ותוצאה בין האופן שבו ניהל טראמפ את משבר הקורונה ברמה הארצית לבין מצבו הבריאותי כעת.
אירוע שופטת איימי קוני בארט הבית הלבן דונלד טראמפ קורונה מסכותאירוע שופטת איימי קוני בארט הבית הלבן דונלד טראמפ קורונה מסכות
בלי ריחוק, בלי מסכות. הצגתה של קוני בארט, שמסתמנת כ"אירוע ההדבקה"
(צילום: AP)
אירוע שופטת איימי קוני בארט הבית הלבן דונלד טראמפ קורונה מסכותאירוע שופטת איימי קוני בארט הבית הלבן דונלד טראמפ קורונה מסכות
(צילום: AFP)
שנית, התנהלותו של טראמפ בדלת אמותיו בראי משבר הקורונה הייתה מחפירה. בחודשים הראשונים למגפה הוא זלזל לחלוטין בהנחיות משרד הבריאות האמריקני, תוך שהוא לוחץ ידיים ואינו מקפיד על ריחוק פיזי. רק באמצע יולי, חצי שנה לאחר פרוץ המשבר, אחרי שעשה כל שביכולתו שלא להיות מתועד עוטה מסכה, הכריז לפתע ש"עטיית מסכה היא מעשה פטריוטי". מקורבי הנשיא מתנהלים בהפקרות מוחלטת בכל הנוגע להנחיות הבטיחות, ולועגים לעיתונאים המקפידים עליהן. התנהגות כזו תועדה אצלם אפילו אחרי שטראמפ אובחן אתמול כחולה קורונה.
האירוע שבו הוצגה בשבוע שעבר בבית הלבן מועמדותה של איימי קוני בארט לשופטת בבית המשפט העליון – אירוע שבו ההקפדה על אמצעי הזהירות הייתה רופפת עד לא קיימת – הוא ההתגלמות הגרוטסקית ביותר של הלך הרוח בקרב בכירי הממשל, אך בפירוש לא היחידה.
שר החוץ של בחריין: עבד אל-לטיף אל-זיאני שר החוץ של איחוד האמירויות: עבדאללה בן זאיד דונלד טראמפ בנימין נתניהו חתימת הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות בבית הלבןשר החוץ של בחריין: עבד אל-לטיף אל-זיאני שר החוץ של איחוד האמירויות: עבדאללה בן זאיד דונלד טראמפ בנימין נתניהו חתימת הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות בבית הלבן
בלי אמצעי הגנה, בטקס השלום עם האמירויות ובחריין
(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
דפוסי ההתנהלות האלה של טראמפ ושל הסגל שלו לא נעלמו מעין הציבור, וכעת, לאחר שנדבק, אפשר לשער שרבים ירגישו כי הכתובת הייתה על הקיר. המקטרגים בתקשורת הליברלית, שטענו במשך חודשים כי טראמפ אינו מתנהג כמבוגר אחראי, יראו בכך הוכחה לטענותיהם. יריביו הפוליטיים לבטח יצהירו כי מנהיג שאינו משמש מודל לחיקוי בכל הנוגע לשמירה על כללי הבטיחות, ושנכשל כישלון חרוץ בשמירה על בריאותו האישית, אינו מסוגל להוביל את האומה בתקופה זו. קווי הביקורת האלה, בדומה לחלקיקי הנגיף, לא יתמוססו במהרה בחלל האוויר.

יום שעובר לא חוזר

גם אם מתעלמים לרגע מההשפעות האפשריות על דעת הקהל, הקמפיין של טראמפ צפוי להינזק מהידבקותו בנגיף.
בעקבות ההתפתחות טראמפ ייאלץ כנראה לבטל לעתיד הנראה לעין את העצרות שתכנן לקיים במדינות המפתח שיכריעו את הבחירות. מעמדים אלה, שבהם טראמפ משלהב את בסיס בוחריו ומייצר באז שסוחף רבים מתושבי האזורים הכפריים לתוך המערכת הפוליטית, היו מהמפתחות שהביאו לניצחונו ב-2016. בהתחשב במצבו בסקרים, ובראי האסטרטגיה האגרסיבית שאימץ בעימות מול ביידן השבוע, ניכר כי הקמפיין של טראמפ קיווה למנף את האירועים הללו גם בישורת האחרונה של מערכת הבחירות ליצירת התלהבות מצד תומכיו לקראת יום הבוחר.
ג'ו ביידן המועמד הדמוקרטי ב בחירות ב ארה"ב בביקור ב וויסקונסיןג'ו ביידן המועמד הדמוקרטי ב בחירות ב ארה"ב בביקור ב וויסקונסין
ביידן במסכה. הליברלים יגידו: כך נראה מנהיג שמשמש דוגמה
(צילום: רויטרס)
גם אירועי גיוס הכספים שנקבעו מבעוד מועד ושבהם היה טראמפ אמור להשתתף ירדו כנראה מסדר היום. בשלב זה של ההתמודדות נמצאים הרפובליקנים בעמדת נחיתות כספית מול הדמוקרטים, כשמצד אחד המזומנים שבידיהם הולכים ואוזלים, ומצד שני הם נאלצים להשקיע כספים במדינות שאינן צפויות להכריע את הכף לטובתם. הגם שניתן לגייס כספים ללא נוכחותו של טראמפ, היעדרותו עשויה להשרות חוסר ודאות על התורמים, ולגרום להם להימנע מהענקת סיוע באותן רמות שבהן היו נכונים לתרום אילו טראמפ היה ממשיך בשגרה.
ולבסוף, ברמת הדינמיקה של הקמפיין, הנזק המשמעותי ביותר מבחינת טראמפ הוא שהפוקוס התקשורתי עובר כעת לחלוטין אל הצד שלו, ועוזב לפי שעה את ביידן. אלה חדשות רעות משום שההיסטוריה מלמדת שכשנשיא לא פופולרי מנסה להיבחר לכהונה נוספת, האסטרטגיה המנצחת מבחינתו היא להפוך את ההתמודדות ממשאל עם על תפקודו כנשיא למשאל עם על מידת ההתאמה של יריבו לנשיאות.
ב-2004, כשחוסר הפופולריות של המלחמה בעיראק החל לתת את אותותיו, צייר הנשיא ג'ורג' בוש הבן את יריביו הדמוקרטי ג'ון קרי כאופורטוניסט לא-החלטי, והזכיר פעם אחר פעם כי קרי תמך במלחמה בראשית דרכה אך התנגד לה כשהפך למועמד לנשיאות. ב-2012, כשברק אובמה נאבק בנזקי המשבר הפיננסי ונאלץ להסביר את רמות האבטלה הגבוהות, הציג הקמפיין שלו את יריבו הרפובליקני מיט רומני כמיליארדר המנותק ממצוקות האזרח הקטן, וכמי שרק רוצה להפחית מיסים מעמיתיו ולקצץ בסיוע ממשלתי.
אם לטראמפ נותרה תקווה כלשהי בחודש שנותר להתמודדות הנוכחית, היא ככל הנראה טמונה ביכולתו לשכנע את הציבור שביידן אינו האיש הנכון בזמן הנכון. בין שימשיך לטעון כי ביידן אינו כשיר קוגניטיבית, ובין שיציג אותו כמי שייכנע לגחמות השמאל הפרוגרסיבי או אינו מסוגל להתמודד בנחישות עם סין, טראמפ חייב להעביר את הזרקור לצד השני של המתרס, ולקוות שאירוע כלשהו שיתרחש בימים שנותרו עד להצבעה יסייע לו לקדם את הנרטיב שהוא מבקש לקבע בתודעה.
הכול עוד יכול לקרות, וחודש אוקטובר רק התחיל. ובכל זאת, לידיעה על ההידבקות של טראמפ יש משקל חדשותי שצפוי להסיט לזמן ממושך את השיח הציבורי אליו ואל הקורונה. היות שהנשיא מוסיף לפגר בסקרים, כל יום שעובר ושבו אין עיסוק משמעותי בביידן ובמגרעותיו, הוא יום נוסף שמקרב את טראמפ לעבר התואר הלא-נחשק "נשיא של כהונה אחת".