דונלד טראמפ אבו מאזן ג'ו ביידןדונלד טראמפ אבו מאזן ג'ו ביידן
דונלד טראמפ, אבו מאזן וג'ו ביידן
(צילום: AFP, רויטרס)
מרבית הפלסטינים סבורים שבשלושה בנובמבר יתרחש מהפך דמוקרטי בבית הלבן. כך לפחות מראים המספרים. סקר עדכני שערך המכון הפלסטיני למחקרי מדיניות של ד"ר חליל שקאקי בחודש ספטמבר, העלה כי רוב מוחלט בציבור הפלסטיני (61%) מעריך שהנשיא דונלד טראמפ יפסיד בבחירות לנשיאות ארצות הברית. לא ברור אם ההערכה הזאת מבוססת על נתונים אובייקטיביים שמגיעים מארצות הברית או שהיא בעצם יותר משאלת לב.
ארבע השנים האחרונות של ממשל טראמפ היו עבור הפלסטינים התגשמות כל הפחדים והחששות שלהם. ארה"ב הכירה בירושלים כבירת ישראל, העבירה אליה את שגרירותה מתל אביב, עצרה את סיוע החוץ השנתי לרשות הפלסטינית, הפסיקה את הסיוע שלה לסוכנות אונר"א של האו"ם המסייעת לפליטים פלסטינים, סגרה את נציגות אש"ף בוושינגטון וגירשה את השגריר הפלסטיני חוסאם זומלוט משטחה ועצרה את הסיוע הביטחוני למנגנוני הביטחון הפלסטינים.
אבו מאזן בפגישה ברמאללה עם ביידן, בעת כהונתו כסגן נשיא ארה"באבו מאזן בפגישה ברמאללה עם ביידן, בעת כהונתו כסגן נשיא ארה"ב
אבו מאזן בפגישה ברמאללה עם ביידן, בעת כהונתו כסגן נשיא ארה"ב
אבל כל המהלומות הללו היו רק הקדימון לפרסומה של תוכנית השלום האמריקנית שזכתה לכינוי "עסקת המאה" שסללה את האפשרות לסיפוח משמעותי של חלקים ביהודה ושומרון וקברה עמוק את קונספט ההסכם הטריטוריאלי שמתבסס על גבולות 1967 – שהוא הפתרון היחיד שבו תומכת רמאללה מיום הקמתה של הרשות הפלסטינית.
נאחזים באדמה וממתינים שהסערה תחלוף
"אנחנו נמצאים בימים האלה תחת מצור", אומר אשרף אל-עג'רמי, פובליציסט פלסטיני תומך פתח ומקורב להנהגה שכיהן בעבר כשר בממשלה הפלסטינית. "המצור הזה יימשך אם טראמפ ינצח וימשיך בשלטון שלו. הוא ייתן לישראל אור ירוק להמשיך בסיפוח אם הפלסטינים לא יגיעו לשיחות המבוססות על תכנית השלום האמריקנית, ושלא יהיה ספק - הפלסטינים לא יגיעו".
העיר רמאללה בימים אלו מכונסת בתוך עצמה. עסקים אמנם עובדים בצורה חלקית אבל התנועה ברחובות דלילה בהשוואה לימים רגילים. אנשים מעדיפים להישאר בבתים עד כמה שאפשר. הקורונה היא הסיפור המרכזי. על הבחירות המתקרבות בארצות הברית כמעט איש לא מדבר. אפילו התקשורת הפלסטינית, על כל גווניה, עסוקה הרבה יותר בנתוני התחלואה בישראל מאשר בנתוני הסקרים בארה"ב.
סרי נוסייבהסרי נוסייבה
כל הדלתות נסגרו בפני הפלסטינים. סרי נוסייבה
מי שביטא היטב את האווירה הזאת הוא פרופסור סרי נוסייבה, נשיא אוניברסיטת אל-קודס לשעבר ואחד האינטלקטואלים הפלסטינים הבולטים ביותר. במאמר שפרסם בחודש האחרון הבהיר נוסייבה שבשעה הנוכחית כל הדלתות נסגרו בפני הפלסטינים גם במדינות ערב, גם בתהליך המדיני, גם בארה"ב וגם בסכסוך הפנימי הארוך בין פתח לחמאס, ולפיכך לא נותר להם אלא למקד את מאמציהם באחיזה באדמה ולהמתין שהסערה תחלוף והתנאים ישתנו.
היאחזות באדמה (סומוד) הוא רעיון אידיאולוגי פלסטיני ידוע שמצדד בעיקרון של להחזיק מעמד ולהיות סבלני עד להשגת המטרה העליונה. הסערה, לדידו של נוסייבה, תתחיל לחלוף עם סיומו של ממשל טראמפ בארה"ב. הזדמנות ראשונה לכך תהיה בשבוע הבא עם קיומן של הבחירות.

אבו מאזן מחזק קשרים עם האחים המוסלמים וחמאס

השוט האמריקני, הפסיביות האירופית וקריסת הקונספט של יוזמת השלום הסעודית לפיו קודם יש לפתור את הסוגיה הפלסטינית ואז תהיה נורמליזציה עם מדינות ערב, דחקו את יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, לחזק את קשריו עם ציר האחים המוסלמים – קטאר, טורקיה וחמאס. השיחות עם הפלג היריב שהלכו והעמיקו בחודשים האחרונים הביאו להסכמות עקרוניות על עריכת בחירות לפרלמנט הפלסטיני אבל לפי שעה לא נקבע להן תאריך ונראה כי הנהגת פתח מנסה למשוך זמן עד היוודע תוצאות הבחירות בארה"ב.
בינתיים נראה שחמאס מנסה ללחוץ על נקודות התורפה הכי כואבות של פתח כדי לוודא שהמגעים הפעם יסתיימו בבחירות ולא יתמסמסו. "הממשל האמריקני פנה אלינו באופן רשמי כדי לקיים מפגש ישיר מולנו, אבל סירבנו לכך באופן מיידי", הכריז לפני כמה ימים סגן מנהיג חמאס סאלח אל-עארורי בראיון טלוויזיוני, "זה קרה בזמן שבו הופעלו לחצים קשים על הרשות הפלסטינית ומטרת הפנייה הייתה להעמיק עוד את הפיצול (בין פתח לחמאס – א"ל)".
המפגש באיסטנבולהמפגש באיסטנבול
אל-עארורי (שני משמאל) עם ג'יבריל רג'וב בשיחות פיוס, בחודש שעבר בטורקיה
אל-עארורי יודע היטב עד כמה אבו מאזן קנאי לתואר "הגורם הפלסטיני הלגיטימי היחיד שאיתו ניתן לקיים מגעים מדיניים". ההתפארות שלו בנוגע לפנייה האמריקנית לחמאס נועדה להקשיח את ליבו של הראיס, ולהרחיקו עוד יותר מהאפשרות לשוב ולהפשיר את היחסים עם ארה"ב.
אל-עארורי התייחס גם באופן ישיר לעמדת חמאס בנוגע לבחירות בארה"ב וטען כי זה לא משנה אם טראמפ או ג'ו ביידן ינצחו. "משלחת פתח אמרה לנו שלא משנה מבחינתם מה יהיו התוצאות בבחירות, וכי הן לא ישפיעו על תהליך הפיוס עם חמאס. מבחינתנו זה לא משנה מי יעמוד בראש הממשל האמריקני, כאשר כל המטוסים, המסוקים והרובים שיורים עלינו הם אמריקנים".

"ניצחון של טראמפ יוביל להתנגשות עם ארצות הברית ועם ישראל"

לאורך השנים נהגה הרשות הפלסטינית לשדר כלפי חוץ ניטרליות לגבי מערכות בחירות במדינות שבהן שינוי בהרכב הממשל עשוי להשפיע על ההתנהלות מולן, ולא להביע תמיכה במועמד כזה או אחר. כך היה במערכות בחירות בישראל, כך גם בבחירות בארצות הברית. עם זאת העוינות המופגנת כיום כלפי ממשל טראמפ מקשה עליה לשדר ניטרליות, זו גם הסיבה שעג'רמי קובע בצורה נחרצת מה התקווה הפלסטינית. "אם ביידן ינצח, הוא ישוב למתכונת הישנה של התהליך המדיני על בסיס שתי המדינות בגבולות 1967, הוא ישיב את המימון לרשות הפלסטינית ואת הסיוע לאונר"א". עם זאת ברור לרמאללה שממשל טארמפ יצר מציאות שבחלקה היא בלתי הפיכה. "ניצחון של הדמוקרטים לא יחזיר את השגרירות מירושלים לתל אביב כי זה עניין גמור. ביידן לא ישיב את הגלגל לאחור אבל הוא כן יפסיק את הלחץ על הרשות הפלסטינית".
טראמפ ואבו מאזן בבית לחםטראמפ ואבו מאזן בבית לחם
טראמפ ואבו מאזן בבית לחם
(צילום: AFP)
אבל האם יתכן שהפלסטינים תולים תקוות גדולות מדי שניצחון של ביידן והמחנה הדמוקרטי בארצות הברית ישנה לחלוטין את המציאות שלהם? תלוי את מי שואלים. "כשברק אובמה ניצח בפעם הראשונה, היינו בתחושה אופורית של ירח דבש", נזכר גורם מדיני ותיק ובכיר ברמאללה שביקש להישאר בעילום שם, "אבל בסוף לא קרה שום דבר. גם אם הדמוקרטים ינצחו סביר להניח שלא יהיה שינוי משמעותי, אלא אם יהיה שינוי שלטוני בישראל. אבל אנחנו כן מצפים שהלחץ האמריקני על הרשות הפלסטינית ייפסק ותהיה הקלה כלכלית. אנחנו מאמינים שממשל דמוקרטי יפעיל יותר לחץ על ישראל בכל הנוגע לסיפוח ולבנייה בהתנחלויות".
קדנציה שנייה של דונלד טראמפ בבית הלבן מצטיירת לפלסטינים כאסון, לא פחות. "אני חושב שניצחון של טראמפ יוביל להתנגשות עם ארצות הברית ועם ישראל", חזה הגורם המדיני, אך באופן נדיר הוא גם הודה כי גם רצון אפשרי של ההנהגה להסלים את ההתקוממות נגד ישראל, לא בהכרח יזכה לתמיכה עממית נרחבת. "פריצה של אינתיפאדה תלויה גם בריאקציה של החברה הפלסטינית. יש פער בין עמדת ההנהגה לעמדה של הרחוב, אבל אם תהיה ממשלה אחת עם חמאס – זה יעודד את האנשים לצאת לרחובות".
דבריו של הגורם הינם עדות נוספת לנתק ולחוסר האמון שהולך ומתעצם בין הרחוב הפלסטיני להנהגה הוותיקה של הרשות הפלסטינית. הנתק הזה התבטא בתחילת הקיץ בניסיון הכושל של פתח להוביל קמפיין מחאה עממית נגד הסיפוח. המחאה הסתכמה בעצרת בינונית אחת ביריחו וזהו. הציבור הפלסטיני גילה אדישות מוחלטת למאבק – גם אם הוא הסכים איתו.

ביקורת מבית ברמאללה: להנהגה הוותיקה חסרה הסתכלות חדשנית

עד כה לא נוצר ערוץ ישיר בין סביבתו של ביידן לבין רמאללה. לפי כמה מקורות מדיניים שונים, פלסטיניים ואמריקניים, על אף ההחלטה על ניתוק היחסים עם ארצות הברית, ההנהגה הפלסטינית מתחזקת שיח שקט עם חברי קונגרס דמוקרטיים ועם גורמים נוספים שמבהירים להם שהחלפת הממשל תוביל לשינוי ביחס האמריקני לרשות הפלסטינית. חלק מהמקורות ציינו כי גם גורמי מפתח בקהילה היהודית בארצות הברית נמצאים בקשר עם המוקטעה ומעבירים להם מסרים דומים.
בשבועות האחרונים החלו להישמע קולות ברשות הפלסטינית שמבקרים את דרך הפעולה שבה נוקטת ההנהגה ברמאללה ביחס לתוכנית השלום האמריקנית וביחס לתגובות הקשות כלפי המדינות שחתמו על הסכמי נורמליזציה עם ישראל. הקולות הללו נאמרים בזהירות רבה ובחדרים סגורים והם יוצאים בעיקר מדרג הביניים המקצועי והפוליטי.
האמירות של כולם דומות וניתן לסכמן בכך שיש להתנתק מהקיבעון המחשבתי המיושן של ההנהגה, לשוב לשיח מול האמריקנים בכדי ולנסות להשיג רווחים טריטוריאליים גדולים יותר, בעיקר בשטחי C. אותם גורמים טוענים כי חסרה להנהגה הפלסטינית הסתכלות חדשנית במונחים כלכליים-גלובליים שמתאימה למאה ה-21 ושהדחיפה הכלכלית העצומה שטומנת בחובה התוכנית עבור הרשות יכולה להיות שובר שוויון עבורה. עם זאת חשוב לציין כי בשלב זה מדובר על מיעוט שחושב בצורה כזאת, או נותן לה דרור בחדרים סגורים.
אמנם בשבוע הבא יוכרע מי יהיה הממשל האמריקני שעמו הפלסטינים יצטרכו להתמודד, אבל ברמאללה מבינים שחלון הזדמנויות ליציאה אמיתית מהסטגנציה המדינית שבה נמצאת הרשות הפלסטינית יוכל להיפתח רק עם קץ עידן אבו מאזן.