מחר (שלישי) יתקיימו בארצות הברית בחירות האמצע לבית הנבחרים ולסנאט, בישראל עוקבים בדאגה, ובעיקר מנסים להבין מה יקרה ביום שאחרי אם המפלגה הדמוקרטית תשיג רוב בהתאם להערכות. האם נשיא שנחלש בקלפי ימהר לחדש את הלחימה באיראן או לחתור להסכם? וכמה כוח יהיה לקונגרס חדש – ובעיקר עוין יותר – להשפיע על מדיניות שבדרך כלל מנוהלת מהבית הלבן.
גלריה
איך ינהג טראמפ במקרה של רוב דמוקרטי מוחלט? נשיא ארה"ב עם ראש הממשלה נתניהו
(צילום: מעיין טואף/ לע״מ)
לפי ההערכות, הדמוקרטים הם הפייבוריטים המוחלטים לאלו שישיגו רוב בבית הנבחרים. סקרים ותחזיות נותנים להם כ-95% לזכות ברוב, עם 236 מושבים מוערכים בממוצע – כאשר להכרעה נדרשים 218. בסנאט, שבו הרפובליקנים מחזיקים כיום ב-53 מושבים מול 47, התמונה צמודה בהרבה: הדמוקרטים צריכים רווח נקי של ארבעה מושבים כדי להגיע ל-51, משום שסגן הנשיא הרפובליקני ג'יי די ואנס מכריע בתיקו. חשוב להדגיש שבדומה לבחירות האחרונות בישראל – הסקרים לא חזו את ניצחונו הסוחף של טראמפ בבחירות האחרונות לנשיאות, ולמעשה באופן עקבי מפחיתים מכוחו האמיתי שמתבטא לבסוף בהצבעות. לבחירות האמצע בארה"ב יש שלוש תוצאות אפשריות, וכל אחת מהן תשפיע על ישראל בדרך אחרת.
רוב דמוקרטי מוחלט
תרחיש כזה, בו הדמוקרטים ישיגו רוב גם בבית הנבחרים וגם בסנאט, יהווה הבעת אי-אמון נחרצת במנהיגות של טראמפ, שנתיים אחרי שסחף את אמריקה. דבר כזה עלול לקרות בין היתר בגלל שהמלחמה באיראן נתפסת כמלחמה כושלת ומיותרת (65% מהאמריקאים, לפי סקר של מכון PEW, אינם מרוצים מהאופן בו המלחמה מנוהלת) שתרמה לעליית יוקר המחיה. אם הדמוקרטים ישיגו את הנהגת שני הבתים, הם יוכלו לשלוט בסדר היום הציבורי, לעכב או להקפיא תקציבים ובהתאם גם תקציבי סיוע לישראל, לבלום מינויים של הנשיא כמו שגרירים ושרים, להתניע תהליכי הדחה – שר ההגנה פיט הגסת' כבר נמצא על הכוונת, בשל הובלתו את המלחמה באיראן וקריאות שניתן לפרש כפשעי מלחמה – ובעיקר לזמן בכירים בממשל לשימוע.
תמונת מצב חצויה
בתרחיש זה, בו הדמוקרטים משיגים רוב בבית הנבחרים אבל לא בסנאט, הם אומנם לא יוכלו לבלום מינויים או לקדם חקיקה בגלל שהרוב הרפובליקני בסנאט יישמר, אבל בבית הנבחרים הם בהחלט יוכלו לזמן לשימועים ולהניע תהליכי הדחה – שישמשו בעיקר ככלי ניגוח פוליטי. בתרחיש זה תהיה השפעה גם לזהות הסנאטורים הדמוקרטיים שכן ינצחו: עבדול אל-סעיד ממישיגן וטרוי ג'קסון ממיין נחשבים למחוקקים מאוד עוינים לישראל ולסיוע לה, ואם ייבחרו ישפיעו לרעה נגד ישראל גם בהיעדר רוב דמוקרטי בסנאט.
עוין לישראל. עבדול אל-סייד
(צילום: REUTERS/Rebecca Cook)
הרוב הרפובליקני נשמר
זהו התרחיש האידיאלי מבחינת טראמפ, אבל לפי כל הערכה הוא מאוד לא סביר. שמירה על הרוב בשני הבתים תהיה חיזוק לכוחו של הנשיא, ובהתאם מצב כזה ינמיך את הסיכוי שיחדש את המלחמה באיראן משום שמחזור החדשות יהיה לטובתו, והוא יוכל להמשיך לתת תמיכה נרחבת לישראל עד 2028.
בכל מקרה, השאלה העמוקה יותר מבחינת ישראל היא לא רק כמה כוח יהיה לדמוקרטים, אלא לאן נע הבסיס שלהם. לפי סקר Pew מאפריל, 80% מהדמוקרטים והנוטים אליהם מחזיקים בעמדה שלילית כלפי ישראל, לעומת 69% שנה קודם ו-53% ב־2022. גם בהנהגה נשמעים קולות חדשים. קתרין קלארק, הדמות השנייה בחשיבותה בהנהגה הדמוקרטית בבית הנבחרים, אמרה שאין לתת "המחאה פתוחה" למדינה שאינה עומדת בחוק ובערכים האמריקניים, ויו"ר הקבוצה הפרוגרסיבית גרג קסאר טען שאין להמשיך לממן את צבא ישראל בעוד אמריקנים מתקשים כלכלית.
מעל לכל מרחף מזכר ההבנות הביטחוני בין ישראל לארה"ב. המזכר הנוכחי תקף עד 2028, והמזכר החדש יגובש בקונגרס הנוכחי או בבא אחריו. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בעבר שהוא רוצה להתחיל להפחית את התלות בסיוע האמריקני בשנתיים האחרונות של כהונת טראמפ, ושגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי כתב שהמזכר החדש "יסיים את הסיוע" ויתבסס על סחר. וויליאם גלסטון, ממכון המחקר ברוקינגס, העריך שאם נתניהו יישאר בתפקיד תתנהל "מלחמה פוליטית" בינו לבין הדמוקרטים ושהסיוע הישיר עלול להסתיים לחלוטין, בעוד שממשלה חדשה בישראל עשויה לקבל "מרווח נשימה" קצר. מנגד, יש הטוענים בוושינגטון שההתמקדות בנתניהו היא פחות משמעותית מכפי שמצטייר, ושלחץ הבסיס הדמוקרטי יימשך גם אם ההנהגה תוחלף.
נתניהו מתייחס לאפשרות של הרעה ביחסים עם ארה"ב לפני הבחירות בישראל
(צילום: לע"מ )
קובי ברדה, מומחה לארה"ב, מדגיש כי נשיא אמריקני שמאבד את אחד הבתים הופך לכזה שיתקשה בעיסוק בחוקי פנים, ובהתאם יתמקד דווקא במדיניות החוץ. לדבריו, טראמפ ישקיע בהסכם נורמליזציה עם סעודיה, כמורשת מרכזית, וינסה לכפות על ראש הממשלה הבא בישראל, מי שיבחר, "הסכמי אברהם 2.0".
גם הרכב הממשלה הבא בישראל ישפיע מאוד על היחסים בין ארה"ב לישראל. אם נתניהו יישאר, הדמוקרטים ייערכו לעימות, אך אם תקום ממשלה בראשות אייזנקוט, ברדה מעריך שתהיה מוכנות לאיפוס ביחסים משני הצדדים, כאשר בתרחיש שבו טראמפ ישמור על שני הבתים, אפשר יהיה להציל את מזכר ההבנות הביטחוני הבא.
