גורם מדיני בכיר התייחס היום (ד') למתיחות הגוברת מול טורקיה, והבהיר כי בעיני ישראל טורקיה היא לא אויב, אלא רק מדינה יריבה. "היא לא מדינת אויב, אבל היא בהחלט יריב. היא נקטה (נגדנו) צעדים בתחום הכלכלי, המשפטי והדיפלומטי", אמר הגורם, שציין גם בעוד בעבר היו "שלבים" שבהם היו מועברים מסרים בין הצדדים דרך אזרבייג'ן – בעלת ברית הן של ישראל והן של טורקיה – "הייתי אומר שזה פחות קורה לאחרונה".
כשנשאל על הדיווחים על התגברות הפעילות של חיל הים הטורקי באזורים הסמוכים לאלו שבהם פועל חיל הים הישראלי בים התיכון, ואם היו חיכוכים בין הצדדים, הוא הדגיש: "אני לא חושב שלמישהו יש רצון להגיע לחילופי אש לא לטורקים וגם לא לנו".
גלריה
פחות חילופי מסרים. ארדואן, נתניהו ובמרכז נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב
(צילום: REUTERS/Kevin Lamarque, REUTERS/Ronen Zvulun, Andrew Harnik GETTY IMAGES NORTH AMERICA AFP, REUTERS/Amir Cohen, Burak Kara/Getty Images)
המתיחות מול טורקיה, נזכיר, נמצאת כעת בשיאה על רקע התקיפה הישראלית בחודש שעבר בשדה התעופה הצבאי אבו א-דוהור, באזור אידליב שבצפון סוריה ולא הרחק מגבול טורקיה, שלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו נועדה לסכל ניסיון התבססות טורקי בבסיס הזה. באנקרה הכחישו את הטענות הללו, והתקיפה עוררה חשש בעולם מפני מסלול התנגשות אפשרי בין המדינות, שהמתיחות ביניהן גואה כבר שנים, בפרט מאז המלחמה בעזה, שבה התגייס בפועל ארדואן לעזרת חמאס והטיח האשמות קשות בממשלת נתניהו, אותו הוא כינה בין היתר "היטלר" – וממש בשבוע שעבר גם ביקש מהאינטרפול להוציא "הודעה אדומה" נגד ראש הממשלה.
בצל המתיחות הזו, ישראל פונה לחיזוק הברית שלה עם יוון וקפריסין – שתיהן יריבות של טורקיה החוששות גם הן מההתעצמות הצבאית שלה – וביום שני האחרון הודיע משרד הביטחון על השלמת עסקת הענק המכונה "מגן אכילס", שבמסגרתה חתם משרד ההגנה היווני על רכישת מערך הגנה אווירית רב-שכבתית של מערכות ישראליות – בהן "קלע דוד" ו"ספיידר" מתוצרת רפאל, ומערכת BARAK MX של התעשייה האווירית. על פי ההודעה, שווי המהלך הוא כ-3.1 מיליארד יורו, ומדובר בעסקת הייצוא הביטחוני הגדולה ביותר מול יוון, ומהגדולות אי פעם בתולדות מדינת ישראל.
מערכת ספיידר של חברת רפאל. עסקה בשווי יותר מ-3 מיליארד דולר עם יוון
(צילום: חברת רפאל )
על פי משרד הביטחון, זו הפעם הראשונה שבה הוא מספק למדינה אחרת מערך הגנה שלם מפני מגוון איומים - מטילים בליסטיים ותקיפות אוויריות ועד לכלי טיס בלתי מאוישים עוינים. בין השאר, נמסר, כוללת העסקה גם מכ"מים רב-משימתיים מסוג MMR לבקרה אווירית מתוצרת התעשייה האווירית, ומערכת שליטה ובקרה לאומית חדשה, שתרכז תחתיה את מכלול יכולות ההגנה האווירית ותפותח בהובלת רפאל.
אף שאין לכך בהכרח קשר לעסקה הזו, סביר מאוד להניח שהיא לא נתפסת באור חיובי באנקרה – והיום שלח ארדואן מסר מאיים לממשלה באתונה, לדבריו בשל התעקשותה "לחמש" איים יווניים שסמוכים לחוף הטורקי. בשיחה עם כתבים על מטוסו, בדרך חזרה מפסגה בינלאומית בקירגיזסטן, נשאל ארדואן על אותו חימוש לכאורה של האיים, ולפי העיתון הטורקי "הורייט" השיב: "מה עלינו לעשות? מהי האחריות שלנו? לעשות את מה שנדרש. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להתנהל מול יוון על בסיס יחסי שכנות טובה. אילו היינו רוצים לשלוח מסר מיבשת טורקיה, מקאש, אל יוון — הם היו שומעים אותו, לא?", הוא אמר, כשכוונתו לעיר השוכנת קילומטרים ספורים מהאי היווני הקטן קסטלוריזו, שבדרום הים האגאי.
ארדואן הוסיף: "אנחנו היינו הצד הבונה והקונסטרוקטיבי, אולם ברוב המקרים לא ראינו תגובה הדדית לכוונות הטובות שלנו. יוון צריכה להבין את הדבר הבא: לטורקיה אין כוונות כלפי שטח של אף מדינה, אך היא לא תאפשר לאיש לפגוע בזכויות שלה עצמה. התעלמות מהסכמים בינלאומיים והפרתם לא יועילו לאיש. מי שמפרש את הגישה המאופקת וההגיונית של טורקיה כחולשה – אני אומר זאת בגלוי – עושה טעות חמורה. יוון חייבת לחזור בה מהדרך השגויה הזו ולוותר על חימוש האיים שלהם מעמד לא-צבאי. ההיסטוריה היא מדריך טוב מאוד עבור מי שלומד ממנה. אנחנו נמשיך לפעול למען שלום, ביטחון ויציבות באזור שלנו".
ארדואן, במפגש אתמול עם פוטין בשולי פסגה בינלאומית בקירגיזסטן
(צילום: Vyacheslav Prokofyev, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
(צילום: Vyacheslav Prokofyev, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
בתוך כך, בשיחה עם ynet התייחס הגורם המדיני הבכיר לכמה סוגיות נוספות שעל סדר היום, ובין היתר התייחס ליחסים המתוחים מול אירופה. הוא אמר כי בשנה וחצי האחרונות, מאז אביב 2025, הייתה ישראל "בקרב בלימה" מול ניסיונות לפגוע בהסכם האסוציאציה עם האיחוד, כלומר לפגוע ביחסי הסחר של ישראל מול מדינות היבשת. "כל הניסיונות, שנמשכו גם במפגש האחרון של שרי האיחוד האירופי, נכשלו כתוצאה ממאמץ אינטנסיבי ומחנה של מדינות ידידותיות עם קשרים אישיים הדוקים – עם שרי החוץ וראשי מדינות שהתנגדו למהלכים שמדינות אחרות ניסו להוביל אותם".
"זה מהלך מאוד משמעותי – ראינו גם את הידידות שלנו לפני שבוע, כשהיה ניסיון לייצר הודעה אחידה לאיחוד האירופי בנושא תוכנית הבנייה ב-E1, היו שתי מדינות שהטילו וטו – ובמקום זאת יצאה הודעה של שרת החוץ האירופית קאלאס ולא של כל המדינות. יש מדינות באיחוד האירופי – מספר דו ספרתי – שעומדות לצד ישראל בתקופה מאתגרת".
על הביקורת הקשה שמוטחת נגד ישראל בעקבות התוכנית לבנות ב-E1, בין ירושלים למעלה אדומים, טען הגורם שהטענה כי הבנייה שם נועדה לסכל מדינה פלסטינית עתידית היא "מגוחכת" – אף שאת הטענה הזו מעלה מי שמקדם בכל הכוח את התוכנית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהצהיר מפורשות כי זו בדיוק המטרה שלה. "אני אומר לשרי חוץ אירופים – הטענה נגד מדינה פלסטינית מגוחכת", אמר הגורם, שטען כי למרות הפגיעה האפשרית ברציפות של מדינה פלסטינית בגלל התוכנית הזו, בפועל ממילא כל "המדינה הפלסטינית" שבה מכירות כעת חלק ממדינות אירופה מחולקת בין השטחים בגדה המערבית לבין רצועת עזה.
"מה הציפייה? שנקבל את התכתיב ונגיד כבר אין לנו זכות להתיישב ולא מיישבים את ארץ ישראל, שמאז 67 כל הממשלות, ללא יוצא מן הכלל, יישבו את יהודה ושומרון, כולל ממשלות שמאל? E1 זאת תוכנית מימי יצחק רבין. חיבור ירושלים למעלה אדומים זה קונצנזוס ישראלי – אולי לא קונצנזוס בלייבור", הוסיף הגורם. יש לציין כי התוכנית לבנייה באזור E1 הוצגה במקור עוד לפני ממשלת רבין, ב-1990, ואף שבממשלת רבין הצהירו עם תחילת כהונתה כי היא תומכת בבנייה שם – בפועל עם התקדמות תהליך השלום התוכנית הוקפאה.
