השיחה בין נתניהו לנשיא המדינה הרצוג
יותר מ-120 סעיפים כולל ההסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה, ורובם עוסקים בתחומי הדת והמדינה, הכלכלה והחינוך החרדי. בהסכם הוחלט בין היתר כי ממשלתו של בנימין נתניהו תחוקק חוק יסוד: לימוד תורה, תחוקק חוק שיעקוף את פסיקת בג"ץ הנוגעת לנשות הכותל, תתקן את חוק השבות ותפעל נגד מסחר בשבת. לפי ההסכם, ליהדות התורה יהיה וטו בסוגיות דת ומדינה, וגם בנושא בעלי חיים.
לקריאת ההסכם המלא - לחצו כאן
ההסכמים הקואליציוניים, נזכיר, כוללים את קווי היסוד הכלליים שמשותפים למפלגות הקואליציה, ולצד זאת גם סעיפים מיוחדים שנוגעים ספציפית למפלגה שחותמת עליהם מול מפלגת השלטון. הם אמנם נראים כמו חוזה משפטי ומנוסחים לעיתים בהתאם, אבל אין להם שום תוקף משפטי - ולכן אין הבטחה מלאה שכלל הסעיפים ימולאו. מפלגה לא יכולה לפנות לבית המשפט על אי כיבוד סעיפים בהסכמים הקואליציוניים.
ולמרות זאת, ההסכם הרחב שאליו הגיעו הליכוד ויהדות התורה כולל כמה הצעות שקובעות גם מועד ביצוע – עד להעברת תקציב 2023. מביטול רפורמות של שרי הממשלה הקודמת, דרך מעקף בג"ץ בעניין נשות הכותל ועד וטו בנוגע לחוקי בעלי חיים - אלה הסעיפים המרכזיים בהסכם בין הצדדים:
נושאי דת ומדינה
בהסכם נקבע בין היתר כי עד העברת תקציב 2023, תושלם חקיקת יסוד: לימוד תורה, שבו ייקבע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי. במקביל, יחוקק חוק גיוס חדש שיסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות. גם הציונות הדתית הכניסה להסכם הקואליציוני שלה סעיף בדמות חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה.
לפי ההסכם, יהדות התורה תחזיק בזכות וטו בסוגיות דת ומדינה, והממשלה תפעל לביטול שינויים בסטטוס קוו בנושא – גם אם עליהם הורה בית המשפט. סעיף נוסף קובע כי הממשלה תפעל למניעת הסתה וגזענות נגד הדתיים או החרדים, כולל בחקיקה, תפעל נגד התרחבות "הפעילות המיסיונרית הבלתי חוקית בישראל", ותמנע פגיעה באורחות החיים של החרדים והדתיים באזורי מגורים מובהקים שבהם הם מהווים רוב גדול.
קובי נחשוני על ההסכם עם החרדים
(צילום: נויל האריס)
סעיף חדש שהכניסה יהדות התורה נוגע לבעלי חיים, ובה נקבע כי לא תקודם חקיקה בנושא אלא בהסכמת המפלגה, וזאת "מחשש להשפעה על אורח חיים דתי". מספר 2 במפלגה, ח"כ משה גפני, הציע בעבר להעלות את האגרה על גידול כלב ל-3,500 שקל לפחות. את ההצעה נימק על רקע העלאת מחירי החד-פעמי בהיותה "אגרה סביבתית שתשקף את המחירים הסביבתיים שנגרמים מגידול כלב".
בכל הנוגע לשבת, נקבע בהסכם כי ראש הממשלה המיועד נתניהו יבחן פעולה נגד "פרצות מתרבות" בפעילות מסחרית בשבת. עוד נכתב כי נציג הרבנות ישתתף באופן קבוע בוועדה למתן היתרי עבודה בשבת ובכל פרויקט לאומי ממשלתי. לפי ההסכם, תימנע גם אפליה לרעה של עובדים בשל היותם שומרי שבת וחג.
בנוסף, יהדות התורה דרשה לאסור פעילות של המכון לרפואה משפטית בשבת, דבר שהיה נהוג עד החלטה של שר הבריאות היוצא ניצן הורוביץ. כדי לפצות על כך, הממשלה תרחיב את שעות העבודה במכון בימי חול ותפתח שלוחה של המכון בצפון הארץ. בהסכם נכתב עוד כי הממשלה תפעל להגביר ייצור חשמל סולארי במרחבים בנויים, ותקים ועדה מקצועית לנושא – שבפניה יופיעו ארגונים שפועלים לצמצום החיבור לחברת החשמל בשבת. השיח סביב הסעיף הזה עורר סערה גדולה, מחשש שהמפלגה תשאף לאסור ייצור של חשמל בתחנות הכוח בשבת.
סוגייה נוספת בהסכם נוגעת לנשות הכותל, שאמרו החודש כי הן חוששות מהממשלה המתגבשת. בהסכם עם יהדות התורה נקבע כי התפילות והטקסים הדתיים בכותל המערבי יתקיימו רק על פי "מנהג המקום", שקובעים הרבנות הראשית ורב הכותל. לטובת זאת, נקבע, תחוקק חקיקה עוקפת בג"ץ. ממשלתו של נתניהו הציעה בעבר את מתווה הכותל שאמור היה להרחיב את רחבת התפילה המעורבת בכותל, אולם המתווה לא יושם מעולם, גם לא בממשלת בנט-לפיד.
סעיפים בהסכם עם יהדות התורה נוגעים גם לבתי העלמין: נקבע כי הממשלה תיזום חקירות וחפירות ארכיאולוגיות כדי להבטיח שהמדינה לא מבצעת עבודות במקומות שבהם יש קברים עתיקים, ותקים ועדת שרים אם תתגלה בעיה. עוד נקבע כי הממשלה תפעל לכך שכל אדם שירצה – יוכל להיקבר בקבורת שדה. שר השיכון גולדקנופף יעמוד בראש ועדת שרים שתעסוק בנושא, והוא יקצה קרקעות מדינה בפריפריה לשם כך.
בכל הקשור לבתי הדין הרבניים ובתי המשפט, קובע ההסכם כי נציב תלונות הציבור על שופטים לא יעסוק עוד בעניין דיינים בבתי הדין, ובמקומו ימונה דיין בדימוס. עוד נקבע כי בתי הדין הרבניים יורשו לשמש בוררים בסכסוכים אזרחיים בענייני ממון.
לפי ההסכם, רפורמת הכשרות של השר לשעבר מתן כהנא, שאושרה בכנסת הקודמת, תבוטל – והחוק יתוקן בהתאם לעמדת הרבנות הראשית. בנוסף, יבוטלו התקנות שאישר כהנא להגדלת כוחם של נציגים מקומיים בבחירת רבני ערים ויישובים על חשבון השלטון הארצי. גם רפורמת הטלפונים הסלולריים של השר היוצא יועז הנדל תבוטל. מלבד זאת, יהדות התורה והליכוד סיכמו כי הממשלה תקדם חוק שמסמיך מנהלי בתי חולים לאסור הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח.
מעמד הגיור הממלכתי, נקבע בהסכם, יעוגן בחוק באופן שיבטל את פסיקות בג"ץ שאפשרו הכרה בגיורים פרטיים שנערכים בישראל לטובת זכאות שבות ורישום אזרחי. ההחלטה כוללת גם גיורים רפורמיים. בענייני השבות, כאמור, נקבע גם כי עד תקציב 2023 יתוקן חוק השבות, "באופן שיצמצם את עלייתם של לא יהודים לישראל, ויימנע ניצול לרעה של חוקי ההגירה הקיימים". ראש הממשלה המיועד נתניהו אמר החודש כי הוא יקיים דיון על חוק השבות, אך לא מאמין שהוא ישונה.
כלכלה ותעסוקה
בתחומים הכלכליים קובע ההסכם כי הממשלה תתקצב באמצעות משרד הפנים חלוקת כרטיסים נטענים לנזקקים בלפחות מיליארד שקל בשנה. כמו כן, יבוטל המס על הכלים החד פעמיים ועל השתייה המתוקה. בהסכם נכתב עוד כי בית עסק פרטי יוכל להימנע מאספקת שירות או מוצר בשל אמונה דתית, אם ניתן להשיג חלופה דומה בקרבה גיאוגרפית במחיר דומה.
הממשלה, כך נכתב, תגדיל את ההנחות הניתנות בתחבורה ציבורית לסטודנטים – ויהיו זכאים לה גם אברכים ובחורי ישיבות. מלבד זאת, הממשלה תקדם חוק להרחבת הייצוג ההולם של חרדים ברשויות ובתאגידים ציבוריים ותתקצב 15 מיליון שקל להפעלת תוכנית חומש לשילוב האוכלוסייה החרדית בשירות המדינה.
בנושא דומה, נכתב בהסכם כי הממשלה תמנה צוות עם נציגי משרד הדתות, הסיעות החרדיות וגורמים נוספים שיבחן הכרה בתעודות מקצועיות, כולל הסמכה לרבנות, כשוות ערך לתואר ראשון לצורך כשירות למכרזים ומינויים בשירות המדינה. משרד הפנים יכיר בתעודות אלה למכרזים ברשויות המקומיות. סעיף נוסף שנחשב חסר תקדים קובע כי ניסיון תעסוקתי משמעותי של חמש שנים ייחשב כתחליף לתואר. ייבחנו גם הכרה בלימודים גבוהים תורניים והעדפה מתקנת לציבור החרדי בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים ובמועצות של רשויות סטטוטוריות.
לפי ההסכם, הממשלה גם תקדם תיקון חוק שיקבע כי בעלי תעודות הכשרה מקצועית יוכלו לעסוק בתחומים טיפוליים בקהילה גם ללא תואר אקדמי.
חינוך
התמיכה במוסדות התורה, לפי ההסכם, תוכפל – ותיקבע לפי מספר תלמידי הישיבות והאברכים. בנוסף, התמיכה תיכנס לבסיס התקציב – ותוצמד למדד המחירים לצרכן. כמו כן, נקבע כי החל משנת 2023 יושוו כל התקציבים למוסדות החינוך של המגזר החרדי, וכך גם שכר המורים, הגננות והסייעות, לאלו של החינוך הכללי.
מוסדות שאינם לומדים את תוכנית הליבה במלואה יתוקצבו בהתאם לשיעור ההשתתפות שלהם בתוכנית. החישוב ייגזר ממימון שמקבל מהמדינה תלמיד בבית ספר רשמי – כולל התוספות שניתנו במרוצת השנים לחינוך הכללי ולא נחשבו עד עכשיו כתקציב בסיסי לעניין זה. בנוסף, יעודכנו הקריטריונים למימון ממשלתי של הסעות ותוכניות הזנה בחינוך החרדי.
