2 צפייה בגלריה
בני גנץ
בני גנץ
שר הביטחון בני גנץ
(צילום: AFP)
התקופה האחרונה לא האירה פנים לכהניסטים ברשתות החברתיות. בסוף השבוע שעבר פורסם שטיק טוק הסירה את החשבון הרשמי של ארגון להב"ה בעקבות פרסום תכנים המפיצים שנאה ומסיתים לאלימות. יומיים קודם לכן חסמה פייסבוק לצמיתות את ברוך מרזל ומיכאל בן-ארי, והגדירה אותם "אנשים מסוכנים" בשל תמיכתם בתנועות "כך" ו"כהנא חי" שנחשבות לארגוני טרור בישראל ובארה"ב.
גילוי נאות: החסימה של להב"ה בטיק טוק הגיעה אחרי שהתנועה שבה אני עובד, "מחזקים", פנתה לנציגות של החברה בישראל בטענה שהחשבון מפר באופן בוטה ועקבי את כללי ההתנהגות של הפלטפורמה. הפעולות הנחושות של הרשתות החברתיות השונות מהוות הבעת עמדה ברורה נגד להב"ה ותומכיה, אבל לא כך הדבר במקרה של שר הביטחון, בני גנץ, שמתמהמה ומגמגם בגינוי והוקעה של הטרור הימני.
חוק המאבק בטרור, שנכנס לספר החוקים של מדינת ישראל ב-2016, מגדיר ששר הביטחון הוא הסמכות שבכוחה להגדיר גוף כארגון טרור. השר לביטחון פנים, עמר בר-לב, ויו"ר ועדת חוץ וביטחון רם בן-ברק, כבר התבטאו פומבית בעד הוצאה של להב"ה מחוץ לחוק. אבל מלשכת גנץ נשמעה עד כה שתיקה רועמת בלבד. נראה שכולם הבינו כבר את האיום על ביטחון הציבור ועל הדמוקרטיה הישראלית, חוץ מהאיש היחיד שיכול לעשות את המעשה המתבקש.
הרשתות החברתיות מחזיקות באחריות רבה כאן - אבל אני לא מצביע למארק צוקרברג. זו אחריות המדינה – ושל שר הביטחון שלה - להילחם בטרור, במיוחד כאשר הוא מקבל עידוד מנבחרי ציבור
במאי האחרון, במהלך גל האלימות ששטף את ישראל, טען מפכ"ל המשטרה שח"כ איתמר בן גביר "אחראי לאינתיפאדה הזאת" וש"אין למשטרה כלים להתמודד איתו". בעקבות המעורבות של פעילי להב"ה בהבערת השטח במהלך מבצע "שומר החומות", אפילו וואטסאפ חסמה חשבונות של פעילים כהניסטים מובילים, שהשתמשו בפלטפורמות הדיגיטליות להדהוד והפצה של האידיאולוגיה הלאומנית והגזענית של מאיר כהנא.
אירועי מאי היוו נקודת מפנה בפעילות הגלויה של להב"ה, כשהנוכחות של פעילים וקבוצות וואטסאפ וטלגרם עלו במאות אחוזים, והיו בשימוש לארגון, תכנון והוצאה לפועל של אלימות נגד ערבים אזרחי ישראל.
2 צפייה בגלריה
הפגנות בירושלים
הפגנות בירושלים
ארכיון. הפגנת פעילי להב"ה בירושלים
(צילום: עמית שאבי)
כאשר מציאות אלטרנטיבית נוצרת ברשתות, ואזרחים נופלים לתיבת התהודה הזו, נוצרת רדיקליזציה מסוכנת שמובילה לתוצאות מדממות. בדומה להסתערות על בניין הקפיטול ב-6 בינואר, השילוב המסוכן של פייק ניוז והסתה לאומנית יצרו כנופיות אלימות שיצאו לרחובות. בוושינגטון היה מדובר במתקפה על סמל שלטון. בישראל, ההישגים שחיפשו בלהב"ה ממש לא סמליים.
בלהב"ה השתמשו בערוצי המדיה שלהם להעברת מידע על איפה אפשר למצוא ערבים, איך להימנע מזיהוי, איך להתחמק מהמשטרה. בסרטונים של פעילים הוזמנו פורעים לבת ים בערב שבו סעיד מוסא כמעט נרצח על ידי המון מוסת, בשידור חי של מצלמות הטלוויזיה.
ערן ניסן ארגון מחזקיםערן ניסן
מאי האחרון היה רק סימפטום של המחלה. ללהב"ה יש היסטוריה ארוכה של אלימות גזענית, של פעילי ארגון שהורשעו במעשי אלימות ובתמיכה בארגון טרור. ניתן למתוח קו ישיר שמתחיל במאיר כהנא, מייסד ארגוני טרור מוכרים בארה"ב ובישראל, עובר בברוך גולדשטיין, המחבל שביצע את הפיגוע במערת המכפלה, ומסתיים בפעילים של היום.
הרשתות החברתיות מחזיקות באחריות רבה כאן - אבל אני לא מצביע למארק צוקרברג. זו אחריות המדינה – ושל שר הביטחון שלה - להילחם בטרור, במיוחד כאשר הוא מקבל עידוד מנבחרי ציבור. על בני גנץ לבחור באיזה צד של ההיסטוריה הוא רוצה להיות.
  • ערן ניסן הוא סמנכ"ל תנועת "מחזקים"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
פורסם לראשונה: 08:44, 22.08.21