ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר אשתקד הפיח תקווה בקרב הנהגת מפלגות הציונות הדתית ובקרב מתנחלים רבים, שהאמינו כי הנשיא החדש-ישן יקדם את סיפוח שטחי יהודה ושומרון לישראל. "2025 תהיה שנת הריבונות ביו"ש", הכריז אז שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמשמש גם כשר במשרד הביטחון. "שֶׁהֶחֱייָנוּ וְקִייְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה", בירך השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על בימת הכנסת אחרי ניצחון טראמפ. "הגיע זמן ריבונות!".
ואולם, ייתכן שהחזון של בן גביר, סמוטריץ' וחלק מהמתנחלים התנפץ, לפחות לעת עתה, אחרי שטראמפ אמר אתמול (חמישי) לכתבים בבית הלבן, לאחר שיחה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי לא יאפשר לישראל לספח את יהודה ושומרון. "אני לא אתן לישראל לספח את הגדה המערבית, אני לא אתן. זה לא הולך לקרות. אם דיברתי עם ביבי או לא - ודיברתי - אבל אני לא אאפשר לישראל לספח את הגדה המערבית. זה כבר מספיק. הגיע הזמן לעצור עכשיו", אמר.
טראמפ: "לא אאפשר לישראל לספח את יהודה ושומרון"
(צילום: רויטרס)
9 צפייה בגלריה
(צילום: אלכס קולומויסקי, יריב כץ, חיים גולדברג/פלאש90, Brendan Smialowski/AFP, REUTERS/Ronen Zvulun)
9 צפייה בגלריה
"סיפוח יהיה החלטה של ישראל". נתניהו בטקס החתימה על תוכנית הבנייה ב-E1
(צילום: מעיין טואף / לע״מ)
גם בקרב הנהגת המתנחלים ביהודה ושומרון נרשמה אופוריה אחרי בחירת טראמפ, ויו"ר מועצת יש"ע וראש המועצה האזורית בנימין ישראל גנץ צייץ אז: "One strong Trump - One Jewish state". ההנהגה חיזקה לאורך השנים האחרונות את קשריה עם אנשי המפלגה הרפובליקנית בארה"ב - שעם חלקם הייתה להם מערכת יחסים הדוקה עוד בתקופת ממשל טראמפ הראשון - ולכן הם האמינו כי חזרת טראמפ לבית הלבן תממש את השאיפה לספח שטחים ביו"ש.
המטרה שעמדה לנגד עיניהם של הנהגת המתנחלים הייתה ועודנה הפיכת מאחזים לחוקיים, הגדלת יישובים קיימים ומתן אישורי בנייה שנתקעו, ביטול הסנקציות נגד מתנחלים, התנעת מהלך להחלת ריבונות וגם "לקיחת שטח" בדרך להקמת מאחזים בצפון רצועת עזה, על רקע המלחמה המתמשכת ברצועה. סמוטריץ' עצמו, שמוביל מהלכים רבים ביהודה ושומרון מכוח תפקידו כשר במשרד הביטחון, הכריז בנובמבר אשתקד: "נתתי הנחיה למנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון ולמנהל האזרחי להתחיל בעבודת מטה מקצועית ומקיפה כדי להכין את התשתית הנדרשת להחלת הריבונות".
הממשל האמריקני הנוכחי, בניגוד לקודמיו, הביע לא אחת תמיכה ברעיון הסיפוח. אחרי בחירת טראמפ, וטרם מינויו הרשמי לתפקיד, אמר שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי כי "הייתי מבקר באופן קבוע ביהודה ושומרון, ואני מאמין שמגיע לאזרחי ישראל מדינה בטוחה. כל דבר שאוכל לעשות כדי לעזור להשיג את זה, יהיה זכות ענקית עבורי". עם זאת, הוא הסתייג אז והסביר כי "טראמפ קובע את המדיניות ואפעל בהתאם", ובחודש שעבר אמר ל"וושינגטון פוסט" כי "7 באוקטובר שינה הכול" וכי "סיפוח יהיה החלטה של ישראל".
מקרון מכריז: צרפת מכירה במדינה פלסטינית
(צילום: UN WEB TV)
קידום הסיפוח נמשך מאז חזרת טראמפ לבית הלבן, וככל שהעמיקה הלחימה ברצועה ואיתה הצונאמי המדיני נגד ישראל והבידוד הבינלאומי שאליה היא נכנסת, שכללו גם את גל ההכרות במדינה פלסטינית, הפצירו ראשי המתנחלים בנתניהו להחיל ריבונות ביהודה ושומרון. באוגוסט אושרה התוכנית של סמוטריץ' לקידום הבנייה בשטח E1 במעלה אדומים, במה שכונה בשמאל כ"מכת מוות למדינה הפלסטינית". התוכנית כוללת בנייה של כ-3,400 יחידות דיור חדשות בשטח שקוטע את הרצף הטריטוריאלי הפלסטיני בין רמאללה לבית לחם.
בנוסף, אושר אז קידום יישוב חדש בעשאהל שבאזור הר חברון, שיכלול 342 יחידות דיור לצד מבני ציבור ותשתיות. בתחילת החודש הוחלט להכיר ב-445 דונם באזור השומרון כאדמות מדינה, כשעל חלק מאדמות אלו נמצא המאחז חוות גלעד, שנאבק שנים בהכרה. המהלך הזה יאפשר להגדיל את שטח היישוב פי שלושה, ולהפוך אותו ממאחז לא מוסדר - ליישוב מוכר.
בתחילת החודש סמוטריץ' קרא לנתניהו שוב להחיל ריבונות ביו"ש, והכריז כי הוא שואף לממש את תוכנית הסיפוח שפרטיה נחשפו ב-ynet, ושלפיה החוק הישראלי יוחל על 82% משטחי יהודה ושומרון, כאשר 18% יישארו לפלסטינים. "מקסימום שטח - מינימום ערבים", אמר.
החשש: פגיעה בהסכמי אברהם
כצפוי, מהלכי קידום הסיפוח עוררו התנגדות חריפה בעולם הערבי ובמערב, וההתנגדות הזו גברה לנוכח האפשרות שישראל תקדם החלת ריבונות ביהודה ושומרון כתגובה לגל ההכרות בזכות הפלסטינים להקמת מדינה. בריטניה למשל, שהטילה ביוני סנקציות על בן גביר וסמוטריץ' יחד עם קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורבגיה, הזהירה את ישראל מפני סיפוח שטחים כנקמה על ההכרה הבריטית. גם נשיא צרפת עמנואל מקרון הביע התנגדות לאפשרות הזו, וטען בנאום ההכרה שנשא השבוע באו"ם כי "הגרוע ביותר עוד לפנינו".
9 צפייה בגלריה
"מקסימום שטח - מינימום ערבים". סמוטריץ' מכריז על אישור תוכנית הבנייה ב-E1, אוגוסט
(צילום: Menahem KAHANA / AFP)
9 צפייה בגלריה
"מגנים את הנרטיב הישראלי על 'ישראל הגדולה'". אבו מאזן בנאום הווידאו באו"ם
(צילום: AP Photo/Richard Drew)
הפלסטינים כמובן גינו את המהלכים, ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן קרא השבוע בנאום שנשא בכינוס העצרת הכללית של האו"ם, וששודר מרחוק מאחר שלא קיבל ויזת כניסה לארה"ב, כי "אנו קוראים לסיום ההתנחלויות, לסיום הסיפוח, לבלימת טרור המתנחלים ולהפסקת ההתקפות על אתרים קדושים מוסלמיים ונוצריים. אנו מגנים את מדיניות הכיבוש המבודדת את ירושלים ומרחיבה את הבנייה באזור E1, ומגנים את הנרטיב הישראלי על 'ישראל הגדולה'".
מדינה שהתנגדותה למהלכי הסיפוח מעוררת דאגה רבה היא איחוד האמירויות, מדינת הדגל של הסכמי אברהם. השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, מקורבו של נתניהו שנמצא בקשר הדוק עם ארה"ב ועם מדינות המפרץ, טען כי הוא "יכול להעביר מבחינה דיפלומטית" את החלת הריבונות בבקעת הירדן מול ארה"ב ומול האיומים של אבו דאבי, שהזהירה כי הדבר יפגע ביחסים עם ישראל וכי מדובר ב"קו אדום" מבחינתה.
בסוכנות הידיעות רויטרס דווח כי באמירויות לא שוקלים ניתוק כולל של היחסים עם ישראל, גם אם זו תספח את יהודה ושומרון, אך כי צעד כזה מצד ישראל יוריד את דרג היחסים בין המדינות - ועשוי להביא להחזרת השגריר האמירתי מישראל. ואולם, פרשננו נדב איל ציין כי בכירים במפרץ מזהירים ואומרים כי אם ישראל תבצע סיפוח ביהודה ושומרון - כל סיפוח - כל האופציות יהיו על השולחן, כולל החמורות ביותר.
9 צפייה בגלריה
כל האופציות על השולחן. נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד לצד טראמפ, מאי
(צילום: AP Photo/Altaf Qadri)
הלחץ הבינלאומי נגד הסיפוח עשה כנראה את שלו, שכן טראמפ בעצמו הביע אתמול את התנגדותו למהלך. בכלי תקשורת אמריקניים דווח בימים האחרונים כי נשיא ארה"ב הבטיח למנהיגי מדינות ערב בשולי עצרת האו"ם שלא יאפשר לישראל לספח את יהודה ושומרון. הנשיא הצרפתי מקרון אמר שלשום לערוץ הצרפתי France24 כי כל סיפוח של יו"ש "יהיה הסוף של הסכמי אברהם. איחוד האמירויות היו מאוד ברורים לגבי זה, ואני חושב שזה קו אדום מבחינת ארה"ב". עוד הוא אמר כי "האירופים והאמריקנים נמצאים על אותו דף" בכל הקשור לבנייה ב-E1.
נתניהו אמנם הרהר על הרעיון של סיפוח חלקי, אבל במצבה המדיני הרעוע של ישראל - גם זה לא ממש אפשרי, מה שמשאיר את ראש הממשלה אפשרויות מועטות בסל הכלים, שכן צעדים דיפלומטיים יגררו צעדי נגד וחילופי מהלומות עם בעלות ברית. כך למשל, אחרי שהועלתה האפשרות שישראל תסגור את הקונסוליה הצרפתית בירושלים כתגובה להכרה הצרפתית, איימו בפריז לפתוח שגרירות ברמאללה ולצמצם את מספר סוכני המוסד שפועלים על אדמתה.
לפיכך, יש בישראל הטוענים כי נתניהו תיאם עמדות עם טראמפ בנושא כדי שהאחרון "יוריד" ממנו את סוגיית הסיפוח, ויאפשר לו "להחליק" אותה הלאה. כך או כך, נתניהו אמר בתחילת השבוע כי התגובה להכרה של צרפת, בריטניה, קנדה ואוסטרליה ועוד שורת מדינות במדינה פלסטינית תגיע רק אחרי שיחזור מארצות הברית, שם הוא נחת אמש לקראת נאומו בכינוס העצרת הכללית של האו"ם ולקראת פגישתו עם טראמפ ביום שני.
בינתיים, בגרמניה בירכו על התנגדותו של הנשיא האמריקני לסיפוח יהודה ושומרון, ודובר מטעם שר החוץ הגרמני יוהאן וודפול מסר כי "סיפוח הגדה המערבית, כמו גם בניית התנחלויות בגדה ובמזרח ירושלים, מהווים מכשול משמעותי בדרך לפתרון שתי המדינות".
הקריאה אחרי דברי טראמפ: "להחיל ריבונות מלאה"
מועצת יש"ע הודיעה כי תוציא "משלחת חירום" שתמריא מחר לניו יורק כדי להיפגש עם נתניהו - לפני פגישתו עם טראמפ. "המדינה הפלסטינית קרובה מאי פעם והלחץ הבינלאומי על נתניהו להקמתה גובר", אמרו במועצת יש"ע. "הימים הקרובים בארה״ב יכריעו את ביטחון ישראל לשנים הקרובות. החלת הריבונות היא הדרך היחידה לעשות זאת, וההחלטה בידיים של ראש הממשלה".
במשלחת צפויים להשתתף יו״ר מועצת יש״ע וראש מועצת בנימין, ישראל גנץ; ראש מועצת שומרון יוסי דגן; ראש העיר אריאל, יאיר שטבון; ראש מועצת אורנית, אור פירון זומר; ראש מועצת הר חברון, אלירם אזולאי; ראש מועצת קרני שומרון, יהונתן קוזניץ; ראש מועצת קדומים, עוזיאל ותיק; ראש מועצת אפרת, דובי שפלר; ומנכ״ל מועצת יש״ע עומר רחמים, מקורבו של השר סמוטריץ'.
זאת ועוד, וחרף ההתנגדות הפומבית של טראמפ למהלך, ביו"ש הפצירו הבוקר בנתניהו לקדם הליכי סיפוח. "הכדור תמיד בידי נתניהו, ובמיוחד הבוקר עליו לומר לטראמפ: לא נגיע שוב ל-7 באוקטובר, אני מחיל ריבונות", קרא ראש מועצת שומרון דגן. "ממשל אמריקני אוהד זה לא ממשל שמחיל ריבונות או בונה במקומנו, זה ממשל שאפשר לנהל איתו הסכמות ומאפשר לנהל איתו מחלוקות".
לדברי דגן, "הציבור בישראל לא יוותר אחרי 7 באוקטובר על הביטחון שלו. רק ריבונות על כל המרחבים הפתוחים והיישובים תמנע מדינת טרור בלב הארץ. האחריות על נתניהו. הוא ראש הממשלה, אותו בחרנו. הוא צריך להכריז באו"ם - זו הארץ שלנו. רוב העם מצפה לזה".
ראש מועצת גוש עציון, ירון רוזנטל, אמר ל-ynet כי "ריבונות על כל יישוביי יו"ש היא חגורת הביטחון של ישראל ומהווה כמובן צדק מוסרי והיסטורי. נמשיך לבנות את ערש האומה ולחזק אחיזתנו במולדת. ניצור ריבונות מעשית ובמקביל ניאבק על הריבונות המדינית".
ראש מועצת קדומים, עוזיאל ותיק, אמר כי "ריבונות ישראלית היא סתימת הגולל על המחשבה ההזויה להקים מדינת טרור פלסטינית בלב הארץ. המענה היחיד לרקטות מטול כרם ומרמאללה הוא שליטה ישראלית מלאה בשטח. מי שרוצה שבת חפר וניצני עוז לא יהיו לבארי ונחל עוז, ושנתניה והרצליה לא יופגזו כשדרות ואשקלון, מבין שריבונות ישראלית ושליטה אפקטיבית בשטח הם הפתרון. וכמו שלמדנו בהיסטוריה - אין הדבר תלוי אלא בנו".
ראש מועצת בית אל שי אלון, מנגד, אמר כי "צפיתי שזה מה שיקרה, כי ראש הממשלה אמר את שהקרדיט שהוא מקבל ובו הוא מתמקד זה רצועת עזה. אני חושב שבסדר העדיפויות, הלחימה בעזה, חיסול חמאס והשבת החטופים קודמים למהלך הזה. ודאי שאם אפשר גם וגם, אז יש לעשות זאת - אבל אנחנו לא מפחדים מדרך ארוכה".
לדברי אלון, "ההתיישבות חיה, נושמת ומתפתחת, דונם ועוד דונם, ואנחנו לא נעצור. נגדל כאן את ילדינו. חייבים לנצל את השלטון בארה"ב ואת ממשלת הימין פה כדי להוביל מהלך של ריבונות - ייקח עוד חודש, ייקח עוד חודשיים, אז ייקח. הריבונות בסוף תגיע".
על הפרק, מבחינת הממשלה, עומדים צעדים מצומצמים יותר שהיא יכולה לנקוט, ושגורמים בהתנחלויות דרשו מנתניהו לבצע. ראשי ההתיישבות הציגו לראש הממשלה בחודש שעבר את דרישתם להכרזת ריבונות על כל האזורים שבהם לא יושבים פלסטינים, בין אם מדובר בשטחי A (שנמצאים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית), שטחי B (שנמצאים תחת שליטה אזרחית של הרש"פ וביטחונית של ישראל) או שטחי C (שבהם יש שליטה אזרחית וביטחונית של ישראל, ומתגוררים בתחומם כ-300,000 פלסטינים).
בינתיים, המתנחלים לא ממש מחכים לאור ירוק מטראמפ. בסיוע סמוטריץ', הם כבר שילשו את כמות יחידות הדיור ביו"ש, הכפילו את כמות הכשרות אדמות המדינה והגדילו משמעותית את הכשרת המאחזים והתקציבים להם וליישובים. בנוסף, הוקמו עשרות חוות חקלאיות על שטחי C, כחלק מתפיסת השטח ביהודה ושומרון.
