ארצות הברית מציינת היום (שבת) 20 שנה לפיגועי 11 בספטמבר, ולראשונה היא עושה זאת אחרי שאחרון הלוחמים ששלחה לאפגניסטן בעקבות מתקפת הטרור הקטלנית ביותר בהיסטוריה שב לאמריקה. עם זאת, רבים שם עדיין לא חשים את אותה תחושה של סגירת מעגל שקיוו להרגיש כאשר תושלם הנסיגה הזו.
דור שלם גדל מאז הבוקר של אותו יום נורא ב-11 בספטמבר 2001. בתווך, מנהיג אל-קאעידה אוסמה בן לאדן נלכד בתום אחד המצודים הנרחבים והיקרים ביותר בהיסטוריה, וחוסל. גורד שחקים חדש מתנשא כעת מעל מנהטן, ומחליף את מגדלי התאומים כמקום מושבו של מרכז הסחר העולמי. ופחות משבועיים חלפו מאז שהחייל האמריקני האחרון המריא מנמל התעופה בקאבול, ובכך הגיע הקץ למה שהאמריקנים כינו "המלחמה הבלתי-נגמרת".
12 צפייה בגלריה
הפגיעה במגדלי התאומים, והזרקורים שמוארים ב"גראונד זירו" מדי שנה ביום הזיכרון לאסון
(צילום: AFP, AP)
במגדלי התאומים, בפנטגון ובשדה בפנסילבניה: מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר
ולמרות כל אלו, ארה"ב עדיין לא הותירה את פיגועי 11 בספטמבר מאחור. הטליבאן, שהעניק את חסותו לבן לאדן כאשר שלט באפגניסטן, הופל על ידי כוחותיהן של ארה"ב ושל בעלות בריתה מנאט"ו, אך לאורך 20 השנים האחרונות המשיך במלחמת גרילה עיקשת, וכאשר הכוחות האמריקניים נסוגו – כבש מחדש את אפגניסטן ללא כל קושי כמעט. הצבא החזק בעולם נאלץ לפתוח במבצע בהול שבו פונו ברכבת אווירית מקאבול עשרות אלפי אמריקנים, אזרחים זרים ואפגנים רבים שסייעו לו במהלך הלחימה בטליבאן – אם כי רבים מהם נותרו מאחור.
ובמפרץ גואנטנמו שבקובה עדיין ממתינים למשפטם חמישה מעורבים במתקפת הטרור, שבה נרצחו כמעט 3,000 אמריקנים. אחד מהם הוא חאלד שייח מוחמד, מי שנחשב ל"אדריכל" הפיגועים והציע לבן לאדן את הרעיון לחטוף מטוסי נוסעים ולרסקם על סמלים אמריקניים כמו מגדלי התאומים. הפקיסטני בן ה-56, שגדל בכוויית והתחנך באוניברסיטה אמריקנית, הודה והתפאר במעורבותו במתקפה, אך המשפט שלו תקוע כבר תשע שנים סביב שאלת קבילות ההודאות שלו – עקב העינויים שעבר בחקירה במתקן סודי של ה-CIA. גם מגפת הקורונה עיכבה את ההליך המשפטי, ורק ביום שלישי האחרון נערך דיון ראשון בעניינו אחרי 18 חודשים: מוחמד נראה במהלכו מלא אנרגיה ומחויך, ונופף לשלום מבעד ליציע הנאשמים.
גם הנסיבות שקדמו למתקפת הטרור עדיין לא נחשפו במלואן: רק בשבוע שעבר הורה הנשיא ג'ו ביידן למשרד המשפטים שלו לבחון במהלך חצי השנה הקרובה את האפשרות לפרסם מידע חסוי מהחקירות שניהלה הבולשת הפדרלית, ה-FBI, לאחר הפיגועים. ביידן עשה זאת רק לאחר שיותר מ-1,700 מקרובי הקורבנות, ניצולים ואנשי כוחות ההצלה קראו לו שלא להגיע לטקסי הזיכרון היום – אם לא יעמוד בהתחייבות שנתן במערכת הבחירות להתיר את פרסום המסמכים החסויים. בני המשפחות טוענים כי לפחות חלק מהמחבלים קיבלו סיוע מסעודיה – 15 מתוך ה-19 שלקחו חלק בחטיפת המטוסים היו אזרחים סעודים – אולם ועדה של הממשל האמריקני שבחנה את הנושא שללה בעבר את האפשרות הזו.
מוניקה איקן-מרפי, שאביה בן ה-37 נספה במרכז הסחר העולמי, אומרת כי אירועי הזיכרון היום יהיו "מתוחים" עבור אמריקנים רבים. עבורה ועבור קרוביהם של ניצולים אחרים, היא אומרת, הכאב מעולם לא פסק. "אני מרגישה כאילו זה קרה ממש עכשיו", היא סיפרה בשיחה עם סוכנות הידיעות AFP.
כמו בכל שנה, טקסי זיכרון ייערכו היום בכל אחד משלושת האתרים שעליהם ריסקו מחבלי אל-קאעידה את מטוסי הנוסעים שחטפו בבוקר של 11 בספטמבר 2001: אתרים שכאמור מהווים סמלים אמריקניים – של התרבות, של הכלכלה ושל הפוליטיקה בארה"ב.
12 צפייה בגלריה
מרסי בורדרס, "האישה באבק", שתמונתה מכוסה באבק המגדלים ב-11 בספטמבר הפכה מפורסמת בכל העולם. ב-2015 מתה מסרטן, שיש חשד כי שאיפת האבק תרמה לו
(צילום: AFP)
ב"גראונד זירו" בניו יורק מצאו את מותם רובם הגדול של 2,977 הנספים במתקפת הטרור – בהם גם אזרחים זרים מרחבי העולם. חלקם נספו בפיצוצים הראשונים שאירעו עם פגיעת שני המטוסים במגדל הצפוני וכחצי שעה לאחר מכן במגדל הדרומי, אחרים קפצו אל מותם לאחר שלא נותרה להם כל ברירה, וגופותיהם של רבים אחרים פשוט נעלמו כששני המגדלים קרסו: שרידיהם של יותר מ-1,100 מההרוגים לא אותרו או זוהו עד עצם היום הזה. אלפים נוספים חלו בשנים שלאחר המתקפה במחלות שונות, אחרי שנחשפו לאבק המגדלים שהתפזר במנהטן, ורבים מהם מתו כתוצאה מכך.
באתר השני שנפגע, המבנה האייקוני של משרד ההגנה האמריקני (שצורתו המחומשת העניקה למשרד את כינויו – הפנטגון), מצאו את מותם 125 בני אדם, כשהמטוס השלישי שנחטף התרסק ופער בו חור ענקי. המטוס הרביעי התרסק בשדה בשאנקסוויל שבפנסילבניה, אחרי שהנוסעים הבינו כי הם בדרך למוות בטוח ונאבקו בחוטפים. בכך מנעו מהם להגיע ליעדם, שהיה ככל הנראה בניין הקפיטול בוושינגטון הבירה, השוכנת לא הרחק מאתר ההתרסקות של טיסת יונייטד 93.
הנשיא ביידן ורעייתו ג'יל ידלגו היום בין שלושת אתרי הפיגועים, ובבית הלבן מסרו כי יעשו זאת על מנת "לכבד ולזכור את החיים שאבדו". סגנית הנשיא, קמלה האריס, תשתתף בטקס נפרד באתר ההתרסקות בשאנקסוויל, ובהמשך תצטרף לביידן בפנטגון. גם נשיאים לשעבר ייקחו חלק באירועי הזיכרון: בטקס ב"גראונד זירו" בניו יורק, שבו יוקראו כמו בכל שנה שמותיהם של כל הנספים במשך שעתיים שלמות, ישתתפו ברק אובמה וביל קלינטון, ולשאנקסוויל יגיע ג'ורג' בוש. גם דונלד טראמפ צפוי להשתתף באירועים שונים, אך לא נמסר מטעמו אילו בדיוק.
תיעוד מפגיעת המטוס בבניין הפנטגון
ביידן קיווה שיום השנה ה-20 לפיגועי הטרור יסמל אחדות, אותה זו שחשו אמריקנים רבים בימים הראשונים שלאחר המתקפה, והשלמת הנסיגה מאפגניסטן הייתה אחת הדרכים שלו לסמל זאת. לא סתם קבע תחילה את המועד האחרון לנסיגה ב-11 בספטמבר, אם כי בהמשך הוא הקדים אותה למועד מעט פחות רגיש פוליטית.
אולם אירועי הזיכרון היום לא יהיו אותו רגע של אחדות, לפחות לא מוחלטת: אמריקנים רבים חשים אכזבה ותבוסה בעקבות מה שנתפס עבורם כהשפלה באפגניסטן, ורבים זועמים על מה שנראה עבורם כבזבוז מוחלט של חייהם של כ-2,400 לוחמים ומאות מיליארדי דולרים – על מדינה שחזרה מהר כל-כך לשלטון האיסלאמיסטי של הטליבאן. פיגוע ההתאבדות בנמל התעופה בקאבול, שאירע בעיצומו של מבצע החילוץ ושבו נהרגו 13 הלוחמים האמריקנים האחרונים במלחמה, הציף את תחושות הזעם.
כמה מההורים השכולים התעמתו עם ביידן בטקס בחודש שעבר, שבו קיבל את פני ארונות החיילים עם נחיתתם בארה"ב. אב לחייל מארינס שנהרג סיפר לעיתונאים כי המפגש אז בינו לבין הנשיא "לא הלך טוב". אם של לוחם אחר שנהרג כתבה בפייסבוק שביידן רק רצה לדבר על "הסיפור העלוב שלו", ולדבריה במפגש עמו היא נזפה בו ואמרה לו כי "הדם של בני על ידיך". היא הזמינה בהמשך את טראמפ להלוויית בנה.
12 צפייה בגלריה
הנשיא ביידן והגברת הראשונה ג'יל. משפחות שכולות התעמתו עמו בטקס קבלת ארונות החיילים
(צילום: AP)
גם לאחר כל הטקסים שייערכו היום, אותו "מאבק בטרור העולמי" שעליו הכריז בוש בשעתו יימשך. רק אתמול הזהיר ראש סוכנות הביון הבריטית MI5, קן מקאלום, כי ג'יהאדיסטים ברחבי העולם קיבלו "זריקת עידוד" מעלייתו מחדש של הטליבאן לשלטון. פרופ' ברוס הופמן, ממכון המחקר האמריקני "המועצה ליחסים בינלאומיים", מציין כי מאז פיגועי 11 בספטמבר מספרם של הארגונים הסלפיים שנאמנים לאידאולוגיה הקיצונית של בן לאדן גדל פי ארבעה. "האמת העצובה היא שאם בן לאדן היה חי היום, הוא היה אדם שמח", אמר לרשת "סקיי ניוז" הבריטית. כעת, כשביידן יבקר היום בשלושת אתרי הפיגועים, כובד משקלן של 20 שנות היסטוריה – והצורך בפתיחתו של דף חדש עבור אמריקה – יורגש על כתפיו.
