פחות מחודש חלף מאז הצהיר נשיא סוריה אחמד א-שרע על רצונו להגיע להסכם ביטחוני עם ישראל "שיסלול את הדרך לשלום מקיף", ואפילו לא שבועיים מאז דווח על הסכם אמריקני-סורי-ישראלי להוצאת חומר גרעיני מהמדינה - אך בימים האחרונים נרשמה מתיחות גוברת בין הצדדים. ביום שלישי האחרון תקפה ישראל את שדה התעופה הצבאי אבו א-דהור בסוריה, שהחליטה לשנות כיוון בנוגע לחומר הגרעיני שברשותה והודיעה כי הוא יישאר בחזקתה לצורך "מטרות שלוות".
גלריה
(צילום: אלכס קולומויסקי , MEHMET ALI OZCAN Anadolu via AFP, Andrew Harnik GETTY IMAGES NORTH AMERICA AFP, REUTERS/Khalil Ashawi)
נתניהו: "דאגנו שיבינו את המסר"
(צילום: מתוך עמוד הטלגרם של בנימין נתניהו )
אחרי ימים מתוחים בין הצדדים, צה"ל תקף היום פעם נוספת בסוריה. בשעות הצהריים הותקף רכב של מחבל בבית ג'ן שבאזור הכפרי של דמשק. לפי כלי תקשורת בסוריה, אדם אחד נפצע כתוצאה מכך. מצה"ל נמסר כי "בוצע ירי לעבר מחבל שקידם מתווי טרור בשלבי היערכות מתקדמים. פעילותו של המחבל היוותה איום מיידי על כוחותינו. צה״ל ימשיך לפעול על מנת להסיר כל איום על כוחות צה”ל ואזרחי מדינת ישראל".
סגן-אלוף (במיל') אייל דרור, שעמד בראש מנהלת "שכנות טובה" שהייתה אחראית על הסיוע ההומניטרי בימי מלחמת האזרחים בסוריה, הבהיר כי בכפר בית ג'ן מוכר ככזה שיש בו תשתיות טרור, והוסיף: "יש במקום גורמים פרו-חמאס". הוא ציין כי מדובר בתקיפה שונה מזו שהייתה בשדה התעופה הצבאי, אך ה"סימנים מעידים לכך שהפנים עם סוריה לא לכיוון ייצוב".
"א-שרע מספר שפניו לא להסלמה. זה קשקוש"
לדבריו, "א-שרע משחק את המשחק, אבל בינתיים מסלים את הטון. הוא מצידו ממש לא תורם או מנסה לייצר אווירה רגועה יותר. אנחנו יודעים ששליטים ערבים שרוצים למנוע יודעים למנוע, ושמים לב בתקשורת אסקלציה בהתבטאויות של א-שרע ובהתבטאויות של הצבא שלו. אם זה הצדעות במועל יד בסיום קורס קצינים של חיל האוויר או קריאות שהם באים לגרש אותנו היהודים. הדינמיקה היא דינמיקה של הסלמה. זה שהוא מספר בתקשורת שפניו לא להסלמה זה קשקוש. אני הייתי רוצה לראות מחוות שלו בשטח ועד עכשיו הוא לא עשה כלום הוא רק דיבר".
סא"ל (במיל') דרור ציין כי כעת לא נראה שמישהו מהצדדים עושה צעדים לרגיעה, והסביר: "ישראל מסיבותיה שלה לא עושה צעדים, ברגע שהשלטון הסורי לא מסכל כל מיני גורמים כאלה אנחנו נמשיך לראות תשתיות (טרור) שמנסות. הסורים לא עושים כלום ואנחנו נסכל, כי צריך לסכל, ובהיעדר ניסיון לייצר סוג של הסדרה, אנחנו יכולים לראות את האירועים האלה בתכיפות ותדירות גבוהה יותר. ככל שיעבור הזמן כל מיני גורמים כאלה יכולים להתבסס יותר. זה לא יעשה שקט אצלנו בטוח".
מה שקדם לתקיפה בעומק סוריה
בהודעה חריגה במהלך השבת, שר הביטחון ישראל כ"ץ התייחס היום לתקיפה בעומק סוריה, וטען כי "צה"ל המליץ מספר פעמים לבצע את התקיפה בשדה התעופה אבו א-דהור נוכח המידע המודיעני הברור שהתקבל על כוונות טורקיה לבצע בו פעולות שיסכנו את ביטחון מדינת ישראל". לדבריו, "לאחר מספר דיונים שרה"מ ואני קיימנו עם צה"ל וגורמי הביטחון השונים, סוכם כי טרם מתן האישור תינתן התרעה ישירה למשטר הסורי בדרגים הבכירים ביותר כדי לנסות למנוע את המהלך - וכך גם בוצע". במקביל, הוסיף כ"ץ, המידע הועבר גם לגורמים המוסמכים בארה"ב.
טום ברק רומז למניע פוליטי מאחורי התקיפה
(צילום: מתוך עמוד ה X של Mario Nawfal)
שר הביטחון טען כי המשטר הסורי לא נענה לפנייה ולכן אושרה התקיפה, ש"בוצעה בהצלחה". "ארדואן נתפס עם היד בתוך צנצנת העוגיות ונאלץ לסגת", הוסיף. כ"ץ הבהיר: "לא נאפשר לאף גורם לסכן את ביטחון מדינת ישראל ונפעל מול כל איום - כפי שפעלנו גם היום בדרום סוריה. זהו הלקח המרכזי מאירועי 7 באוקטובר".
כ"ץ השיב לטענות כי התקיפה בוצעה ממניעים פוליטיים, כדי לחמם גזרות לקראת הבחירות ואמר: "הניסיון של גורמים באופוזיציה וחלקים בתקשורת לצבוע את הפעולה בסוריה בצבעים פוליטיים, נובע משילוב של בורות, חוסר הבנה של האינטרסים הביטחוניים של ישראל ורצון קבוע לנגח את הממשלה - וראוי לכל גינוי".
מי שעוד רמז למניעים פוליטיים מאחורי התקיפה הוא שליחו של דונלד טראמפ לסוריה ושגריר ארצות הברית בטורקיה, טום ברק, שלא שלל את האפשרות שהתקיפה נועדה להביא לתגובה צבאית טורקית. בריאיון שהעניק ליוצר התוכן מריו נאופל אמר ברק: "תיאוריה אחת היא שהם (ישראל) פשוט ניסו לפתות את טורקיה. זה מהלך מאוד אגרסיבי, אבל כזה שאולי יתקבל היטב לקראת הבחירות, זאת תיאוריה אחת".
ברק הזכיר בהקשר זה אירוע שבו טורקיה הפילה מטוס רוסי בשנת 2015 והוסיף שבתקופת בחירות עשוי להיות מופעל "שיקול דעת לא רציונלי". בנוסף, ברק טען כי "ישראל כובשת את רמת הגולן, למרות שהחלטות או"ם קבעו שמדובר בשטח סורי". למרות שממשל טראמפ עצמו הכיר בריבונות ישראל ברמת הגולן ב-2019, ברק טען כי "קיים קונצנזוס בין-לאומי בנושא". בהודעתו בצהריים, כ"ץ תקף את ברק ואמר כי הוא סותר את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שאותו הוא אמור לייצג: "תגובתו של ברק מלאה באי-דיוקים ובעמדות שסותרות את עמדת טראמפ עצמו ביחס לרמת הגולן".
גם סא"ל (במיל') דרור התייחס לאמירות של ברק, וציין כי הן בעייתיות עבור ישראל. "אנחנו מצטיירים כילד הרע, לא משקיעים כנראה מספיק זמן בהכתמה והשחרה של הצד השני ומקימים עלינו את העולם", אמר. "התבטאויות של בכירים כאלה מורידות את המוטיבציה של השלטון הסורי לפעול כי הוא מקבל הכשר בזמן שישראל מותקפת".
ביקור הרמטכ"ל בסוריה, השבוע
(צילום: דובר צה"ל )
גורמי ביטחון ישראלים טענו הערב כי התקיפה הגיעה בעקבות מידע שלפיו אנקרה נערכה להציב בבסיס א-דוהור מכ"ם, ובהמשך גם מערכות הגנה אווירית וכוח קומנדו טורקי שיתפעל את מערכות ההגנה האווירית. בישראל מעריכים כי הטורקים עשויים להמשיך ולנסות לקדם מהלך דומה בעתיד. לדברי הגורמים, ישראל הציגה בפני האמריקנים את המידע המודיעיני סביב הכוונות של טורקיה. בירושלים טענו כי מהלך כזה עלול לשנות את מאזן הכוחות באזור ולהגביל את חופש הפעולה האווירי של ישראל. הדבר הזה עלול להקשות גם על תקיפה עתידית באיראן.
הגינוי משליח טראמפ
מוקדם יותר השבוע הזהיר השליח האמריקני ברק כי תקיפות ישראליות בסוריה, כמו זו בשדה התעופה הצבאי, עלולות "להגביר את הנוכחות הטורקית באזור" כבר בעתיד הקרוב. הוא טען כי טורקיה לא הוזהרה מבעוד מועד - ועל כן הייתה עלולה לתקוף את ישראל בתגובה. זמן קצר לאחר מכן הודיעה לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו כי סוריה כמעט הפרה את הסטטוס קוו שהוסכם בענייני ביטחון, "בכך שאפשרה לחיילים טורקים להתפרס בבסיס חיל האוויר ליד חלב".
בהודעה נכתב עוד כי "ישראל הזהירה שוב ושוב את סוריה כי פריסה כזו תהווה איום על ביטחון ישראל - וסוריה בחרה להתעלם מהאזהרות. ישראל לא תסבול איומים על ביטחונה, ותברך על חזרה לסטטוס קוו". רה"מ נתניהו אף הדגיש בהמשך בקולו כי "לא נסבול התבססות צבאית טורקית שיורדת דרומה, כי היא מאיימת עלינו ואת זה הבהרנו באופן כללי". לדבריו, "ראינו שיש כוונה של טורקיה להתבסס בשדה תעופה דרומית לקו שלה, קרוב לחלב, והעברנו מסר – Don't. המסר עבר, אבל כנראה שלא שמעו אותו. אז דאגנו שיבינו".
גם הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר, שביקר בשטח סוריה, הדגיש כי "לא נאפשר לכוחות עוינים להתבסס בגבולות שלנו". טורקיה מצידה דחתה את טענות לשכת רה"מ, ומסרה כי הן "חסרות בסיס ונועדו להכשיר את התקיפות האוויריות הבלתי-חוקיות של ישראל, שמפרות את ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של סוריה".
הכעס בטורקיה
התקיפה עוררה תגובות קשות גם בטורקיה והכותרת של העיתון "Türkiye" שתומך בעמדות של משטר ארדואן הכריזה שמדובר ב"פרובוקציה קשה של ישראל". בכותרת המשנה נכתב: "מטוסי קרב ישראליים הפציצו שדה תעופה צבאי באדליב – כ-55 ק"מ בלבד מגבולה של טורקיה. השדה המיועד להצבת מערכות מכ"ם והגנה אווירית - ובכך ביצעו (הישראלים) פרובוקציה של מלחמה".
כותרות העיתונים בטורקיה אחרי התקיפה הישראלית בסוריה
( צילום: מתוך העיתוון Türkiye)
בעיתון ייחסו את התקיפה הישראלית לעליית כוחה של טורקיה בזירה הבינלאומית, וטענו כי "השיחה של ארדואן וטראמפ הטריפה את ישראל שמבצעת רצח העם. ארדואן וטראמפ הגיעו להסכמה על פתרון המשבר באיראן ועל שלום בעזה. נתניהו, שנכנס לפאניקה בעקבות ההחלטות בשיחה, תקף זמן קצר לאחר מכן בסוריה".
אחרי ההכחשה הטורקית לטענות של נתניהו באשר לנוכחות בסוריה, גם דובר משרד ההגנה הטורקי פרסם שלשום תגובה רשמית - והכחיש את הדברים. הוא הוסיף כי "המאמצים שלנו להגנה על הריבונות ועל השלמות הטריטוריאלית של סוריה יימשכו בנחישות. חשוב שהקהילה הבינלאומית תנקוט צעדים מוחשיים ואפקטיביים יותר נגד פעולות ישראל, המאיימות על השלום והיציבות באזור".
בורהאנטין דוראן, ראש מחלקת התקשורת של נשיא טורקיה, האשים כי "איומיו ושקריו של נתניהו נגד טורקיה וסוריה משקפים את בידודו הבינלאומי, פחדיו הפוליטיים והאשליות שלו. נמשיך לעמוד לצד מדינות הנוקטות במדיניות שלום באזורנו, ובמיוחד בסוריה, ונילחם בפעילותו המערערת של נתניהו - שלא מהסס להצית את האזור כולו כדי להבטיח את עתידו הפוליטי".
בהמשך דבריו קשר בין הרטוריקה נגד אנקרה לבין השיקולים הפוליטיים הפנימיים של נתניהו. לדבריו, ראש הממשלה "רואה בעוינות כלפי טורקיה מעין קרש הצלה פוליטי" נוכח הבחירות המתקרבות בישראל והתחרות מול גורמים פוליטיים המתוארים על ידו כ"קיצוניים יותר". הוא אף טען כי ישראל מנסה "להעביר את הכתם" הנובע ממדיניותה בעזה, בסוריה ובלבנון, ומההתעלמות ממה שהוא מכנה "טרור מתנחלים", אל מדינות האזור - ובראשן טורקיה, בין השאר סביב הפעילות הטורקית בסוריה.
טורקיה ב"הודעה אדומה" נגד נתניהו, שתקף: "ארדואן רודן אנטישמי"
(צילום: AP/Yuki Iwamura, Kawnat HAJU / AFP, REUTERS/Ronen Zvulun/Pool)
הטענות למניעים פוליטיים מאחורי פעילות צה"ל בסוריה הודגשו גם בסוכנות הידיעות הטורקית "אנאדולו", שם הוצג ניתוח ביקורתי שלפיו נתניהו ואנשיו מגבירים את הרטוריקה האנטי-טורקית, על רקע היחלשות הליכוד בסקרים לקראת הבחירות, ובצל הלחץ האמריקני שהוביל להפסקת הלחימה מול איראן וחיזבאללה. לפי הכתבה, נתניהו מתקשה לשמר את תדמיתו כמנהיג "ביטחוני חזק" לקראת הבחירות. בסוכנות ציינו כי לאחר שישראל נדרשה להפסיק את הלחימה באיראן ובלבנון בעקבות לחץ אמריקני, ספג נתניהו ביקורת מהאופוזיציה ומצד שותפיו בימין. העימות עם טורקיה וסוריה הוצג בסוכנות כ"זירה חדשה במערכת הבחירות".
העימות בין נתניהו לארדואן
אחרי שורה של חילופי האשמות בין המדינות, ביקשה טורקיה להוציא "הודעה אדומה" (Red Notice) נגד נתניהו "בגין ג'נוסייד", בפרשת המשט לעזה. שר המשפטים הטורקי אקין גורלק, שמסר זאת, ציין כי מדובר בהמשך להוצאת צו מעצר ב-14 ביולי, וכחלק מהמשפט המתנהל בטורקיה. "הודעה אדומה" לאינטרפול היא למעשה התראת חיפוש בינלאומית. נגד נתניהו כבר קיים צו מעצר מטעם בית הדין הפלילי בהאג, וגם הטורקים כבר הוציאו נגדו צווי מעצר - גם בשנה האחרונה. "משט הסומוד" הראשון נבלם במימי הים התיכון ביום כיפור הקודם, ומאות הפעילים בו הובאו לנמל אשדוד.
כעבור שעות, נתניהו הגיב באמצעות הודעה ממשרדו, וטען כי "ישראל כבר מזמן לא מתרשמת מהצביעות של טורקיה. ארדואן הוא רודן אנטישמי שטבח בכורדים, תומך בטבח של חמאס ומדכא את בני עמו. ישראל תמשיך לפעול בעוצמה נגד הניסיונות של טורקיה להפר את היציבות באזור ונגד כל איום על ביטחונה".
בהודעה שפורסמה גם באנגלית מטעם לשכת נתניהו, נכתב עוד כי ארדואן "כובש חצי מקפריסין וכולא מספר שיא של עיתונאים ופוליטיקאים שמתנגדים לו. הוא שואף להרחיב את תוקפנותו לסוריה וישראל. ישראל לא תסבול זאת. הניסיון הפתטי של ארדואן לאיים על מנהיגי וחיילי ישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, לא יוביל לדבר".
שיחת ראש המוסד והשר הסורי
בסוכנות הידיעות רויטרס דווח כי בשבוע שקדם לתקיפה שוחחו ראש המוסד רומן גופמן ושר החוץ הסורי אסד אל-שייבאני, ודנו בנוכחות הצבאית של טורקיה בסוריה. לפי שלושה מקורות המעורים בפרטים ששוחחו עם רויטרס, השיחה בין ראש המוסד לשר החוץ הסורי התקיימה ב-14 באוגוסט – ארבעה ימים לפני שישראל תקפה בבסיס חיל האוויר אבו א-דוהור שבצפון-מערב סוריה, סמוך לגבול הטורקי, בלילה שבין שני לשלישי.
שוחחו בשבוע שלפני התקיפה. גופמן ואל-שייבאני
(צילום: דובר צה"ל, Ali Haj Suleiman/Getty Images)
במהלך השיחה, לפי רויטרס, דנו גופמן וא-שייבאני בנוכחות הצבאית של טורקיה במדינה, סוגיה שהפכה בתקופה האחרונה למוקד מתיחות בין ירושלים לאנקרה סביב עתידה של סוריה. לפי הדיווח, מדובר באחד המגעים בדרג הבכיר ביותר בין ישראל למשטר החדש בדמשק.
שלושה ימים אחרי התקיפה החריגה בשדה התעופה הצבאי, ישראל העבירה מסר לסוריה לפיו "אל תתנו לטורקים לעשות עליכם סיבוב". על פי המסר שהועבר לדמשק, "ישראל לא מתכוונת להסלים לא עם סוריה ולא עם טורקיה - אבל היא לא תשלים עם התבססות טורקית על אדמת סוריה".
בהקשר זה אמר שלשום ל-ynet שגריר ישראל בארה"ב יחיאל לייטר כי "ישראל קיבלה מידע מודיעיני ברור המצביע על כך שטורקיה מתכוונת להרחיב משמעותית את נוכחותה הצבאית בסוריה. איננו מבקשים הסלמה עם טורקיה או סוריה, אך קו אדום נחצה. זו הייתה הפרה בוטה של ההבנות על ידי טורקיה שהסטטוס קוו בסוריה נותר בתוקף. אלו שהיו צריכים להיחשף למודיעין, קיבלו אותו. הבהרנו שזו הפרה של ההבנות - וזו הסיבה שישראל הייתה צריכה לפעול".
גם הערב הבהיר גורם ביטחוני ישראלי כי "מאחר שהמסר הדיפלומטי לא עבר, ישראל העבירה את המסר באמצעות תקיפה נקודתית, תקיפת אזהרה. אין לנו עניין בהסלמה לא מול סוריה ולא מול טורקיה". לדבריו, "ראש המוסד ממש הפציר בשר החוץ הסורי לא לאפשר לטורקיה לעשות זאת, אך הסורים לא הפנימו". מנגד, סוריה דוחה את הטענה שלפיה תוכנן להקים בבסיס נוכחות צבאית טורקית קבועה. שר החוץ הסורי אמר כי דמשק הבהירה לישראל שאין כוונה להקים במקום בסיס טורקי או להציב בו נוכחות צבאית טורקית קבועה, וכי עבודות השיקום באתר נועדו לאפשר את הפעלתו מחדש על ידי חיל האוויר הסורי.
המתיחות בים
בצל השתלשלות האירועים האחרונים, גורמי ביטחון בישראל פוקחים עין מול הטורקים לא רק בקרקע - אלא גם בתווך הימי. על פי הגורמים, טורקיה מקדמת כלים ימיים למקומות במזרח התיכון שבהם לא הייתה בעבר, במטרה להראות נוכחות, בחלק מהמקרים לא רחוק מכלים ימיים של ישראל.
הנזקים מהתקיפה הישראלית בבסיס חיל האוויר הסורי
(צילום: מתוך X )
ברשות הטורקים צי ימי מפואר ומשמעותי, שאת רובו הם מייצרים בעצמם. עד כה לא נרשמו תקריות חריגות בים בין כלים ישראלים לטורקים, ובטח לא עימותים ישירים. אולם הצבאות מביטים אחד על השני גם בים. העובדה שהטורקים נמצאים כעת עם כלים ימיים במקומות שלא היו בהם קודם, גורמת לעליית רף המתח באזור. גורמי הביטחון הסבירו כי לחימה עם טורקיה אינה כרגע בתרחיש הייחוס, והיא נחשבת למדינת יריב ולא מדינת אויב. אולם, הבהירו כי זה "מנעד עדין שיכול כפי שאנו רואים להשתנות ברגע".
לדבריהם, הטורקים היו רוצים משאבי טבע משמעותיים ושליטה טובה יותר בים, ולכן נלקח בחשבון שירצו להתרחב בתווך הימי, בשיתוף הפעולה מול הסורים. אירועים מסוג זה בים התיכון מתרחשים כבר לאורך השנה האחרונה, ולא בהכרח בימים או בחודשים האחרונים. אולם, הם מקבלים משמעות נוספת בצל ההתחממות בגזרה הסורית.
עיקר אירועי החיכוך מתמקדים בהפגנת נוכחות ובהקרנת עוצמה. בין הציים יש אינטרקציה וחיכוך באגן המזרחי של הים התיכון, באזורים של מים כלכליים ובמים בינלאומיים, שם כולם נמצאים. זה בא לידי ביטוי בכמה אירועים שבהם ספינות ישראליות פגשו בספינות טורקיות, והן התקרבו אחת לשנייה, וכשזה קורה, שני הצדדים נדרכים. הפגנת עוצמה יכולה גם להיות במשט מהיר וקרוב לספינות, או לחלופין במעין "כיתור" של ספינה באמצעות כמה כלים ימיים למשך כמה דקות.
אלו אירועים שמתרחבים בתווך הימי ולא הידרדרו לכדי עימותים של ממש. גורמי ביטחון הסבירו כי "יש הבדל גדול אם אתה פוגש ספינה של הצי הגרמני או ספינה בצי הטורקי. יש דריכות אחרת". יש להדגיש כי לא הורגש שינוי של ממש בימים האחרונים באירועים אלו, ביחס לשנה האחרונה.
משפיע על טראמפ - ומרגיז את ישראל
שליחו של הנשיא האמריקני לסוריה ושגריר ארה"ב בטורקיה טום ברק הגיב לתקיפה הישראלית בחריפות יחסית, ואמר כי היא טמנה בחובה "סיכון ממשי" להסלמה מהירה ולעימות ישיר בין ישראל לטורקיה ולסוריה. הוא הזהיר כי היעדר תקשורת בין הצדדים עלול היה להביא לתגובה טורקית שגויה, וטען כי ארה"ב פועלת כעת להקמת מנגנון למניעת חיכוך בין ישראל, סוריה וטורקיה.
בירושלים מודאגים מהקו שמוביל ברק ומיכולתו להשפיע על הנשיא האמריקני. "ברק נחשב לאיש שמקדם את האינטרסים של ארדואן ושל המשטר הסורי בארה"ב", אמר השבוע גורם ישראלי שבקיא ביחסי ישראל טורקיה. לדבריו, "הוא אינו רגיש לרגישויות הישראליות. הוא מתמקד ברווח המידי שארה"ב יכולה להשיג מסוריה". לדבריו, "נתניהו לא אוהב את ברק כי הוא חושב שהוא עומד מאחורי התמיכה של טראמפ בא-שרע ומחבר אותו לארדואן".
בישראל קיימת מחלוקת עד כמה יש לברק יכולת אמתית להשפיע על טראמפ. מצד אחד, מדובר באחד האנשים הקרובים לנשיא זה עשרות שנים, אך מצד שני בירושלים מדגישים כי קרבה אישית אינה בהכרח שווה להשפעה על קבלת ההחלטות. דיפלומטים מערביים בכירים, לעומת זאת, מציגים תמונה שונה ומעריכים כי טראמפ רואה בברק את האיש שלו בכל הנוגע לזירה הטורקית והסורית.
הפער בין ברק לבין ירושלים נחשף כבר עם עלייתו של אחמד א-שרע לשלטון בדמשק. בישראל חששו בתחילה מאוד מהגישה האמריקנית החדשה כלפי ההנהגה הסורית, שנתמכת במידה רבה על ידי טורקיה. טראמפ עצמו נפגש עם א-שרע וקידם שינוי דרמטי במדיניות האמריקנית כלפי דמשק. ברק הפך לאחד האדריכלים המרכזיים של המגעים בין ישראל, סוריה וטורקיה.
אלא שבמהלך המגעים הללו התברר כי ברק אינו מבקש רק למנוע מלחמה בין ישראל לסוריה. הוא מקדם תפיסה רחבה יותר והיא שילוב של סוריה במערכת האזורית, שיקום כלכלי, חיזוק הקשרים עם טורקיה והפחתת הנוכחות הצבאית האמריקנית והישראלית ככל שניתן. ברק אף הגדיר בעבר את הסכסוך בין ישראל לסוריה כ"בעיה שניתן לפתור" וקרא להתחיל בהסכם אי-תוקפנות. בישראל, לעומת זאת, מבקשים לוודא שההסדר החדש לא יהפוך את סוריה למדינת חסות טורקית ולא יאפשר לאנקרה לבנות תשתית צבאית שתאיים על חופש הפעולה הישראלי.
