120 ואחת
מירי רגב: "קראתי לחברות ישראליות להוזיל את הטיסות. כשמשתלם אני טסה בזרות"
42:01
"120 ואחת" הוא הפודקאסט הפוליטי של ynet בהנחיית מורן אזולאי, שמדי שבוע מארחת לשיחה את מקבלי ההחלטות, המחוקקים ומעצבי המציאות במדינת ישראל. מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרינו ב-Be.po, בית הפודקאסטים של ישראל, וגם בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין.
אלה ימים עמוסים עבור מירי רגב, ותחת כל אחד מכובעיה היא נאלצת להתמודד עם סערה מסוג אחר: כחברת קבינט אלה ההשלכות הדרמטיות של המלחמה באיראן ולבנון, כשרת התחבורה היא נתונה לביקורת בגין המגבלות בנתב"ג והפקקים המחריפים בכבישים, וכבכירה בליכוד זה הקרב הפנים-מפלגתי בסוגיית הפריימריז, בואכה הבחירות הכלליות שנמצאות כבר מעבר לפינה. בריאיון ל"120 ואחת" היא מתייחסת למהלכים להוזלת מחירי הטיסות בישראל, ומעבירה מסר לחיילים ולמשפחותיהם: צה"ל יישאר בלבנון ובעזה עד פירוק חיזבאללה וחמאס. צפו בריאיון המלא:
"120 ואחת": מורן אזולאי עם השרה מירי רגב
כאב הראש העיקרי של משרד התחבורה בימים אלה נובע מעשרות מטוסי תדלוק של הצבא האמריקני התופסים מקום בנתב"ג, מה שעלול להגביל באופן דרמטי את קיבולת טיסות התיירות ולהביא לביטול רבבות כרטיסים שרכשו ישראלים לקיץ הקרוב. הבעיה קשורה בחוסר הבהירות לגבי המשך המלחמה מול איראן.
"אנחנו עושים את כל המאמצים שניתן כדי שיהיה אפשר לטוס לישראל וממנה", אומרת רגב. "יש סוג של הסכם (בין טראמפ לאיראן, מ"א) שאנחנו עוד לא יודעים מה יקרה איתו. חלק ממטוסי התדלוק הועברו מכאן, אבל עדיין נשארו הרבה והם מפריעים. אנחנו במו"מ מול האמריקנים דרך המל"ל ודרך משרד הביטחון. ראש הממשלה עצמו שוחח על זה עם גורמים אמריקנים".
כרגע מדובר בערך על 100 אלף כרטיסי טיסה שנמצאים בסכנה. מה הסיכוי שהמצב ישתנה?
"אני מאמינה שהוא ישתנה. אתמול בלילה (ראשון) ערכנו שיחה נוספת עם הגורמים שנמצאים בקשר עם האמריקנים ואנחנו מחכים לתשובה. אם לא נצליח מולם, נמצא פתרונות נוספים".
דיברו רבות על האפשרות שיהיה בייס של חברת הלואו-קוסט "וויז אייר" בישראל. מנכ"ל משרד התחבורה היה לא מזמן באיחוד האמירויות. יכול להיות שנראה כאן גם בייס של, למשל, חברת "פליי דובאי"?
"לצערי עם וויז אייר זה לא התקדם בגלל שהתחלף שלטון בהונגריה. אבל 'וויז אייר' זה שם קוד לחברות לואו קוסט גדולות שיגיעו לארץ ויורידו את המחירים. לצערי אני לא יכולה להתערב בהורדת מחירים. ניסינו לעשות את זה עם משרד הכלכלה שזה תפקידו ולא הצלחנו. אנחנו רואים פה ושם שמנסים להוריד מחירים ואני שמחה מאוד שיש הרחבה של התחרות. ישראייר טסה פעם ראשונה לניו יורק, קו שלאל על היה עליו מונופול. בסופו של יום, לא יכול להיות שאזרח יצטרך יטוס ליוון ב-700 דולר".
מה מבחינתך מחיר סביר לטיסה ליוון?
"אני לא רוצה להגיד מה כן, אבל בוודאי לא 700 דולר".
500 דולר?
"זה גם יקר עבור משפחה שרוצה לנסוע לחו"ל. קראתי לא פעם לחברות התעופה הישראליות: תורידו מחירים".
אם יהיו כאן בסיסי אם קטנים של חברות תעופה זרות זה עלול להצית מלחמה עם החברות הישראליות, שטוענות שאתם מייצרים תחרות לא הוגנת, כי על הזרות יש פחות רגולציה, ביטחון, שבת.
"אנחנו מייצרים תחרות הוגנת מאוד. אין לי שום בעיה שהחברות הישראליות ירוויחו, אבל אני מצפה מהן שבזמנים כמו שאנחנו נמצאים היום, הן יורידו את מחירי הטיסות".
עם מי את טסה כשאת צריכה?
"אני בודקת איזו חברה מביאה לי את ההצעה הכי נמוכה".
אז את יכולה לא לטוס עם חברה ישראלית אם זה יותר משתלם.
"בגדול, כן".
את בודקת מה הכי כדאי ואיתו את טסה.
"לא אני בודקת, בעלי בודק, אבל כן".
"חוק אובר" עבר בקריאה ראשונה. מה הסיכוי שהוא גם יושלם ואובר תפעל בישראל?
"כרגע החוק נמצא בוועדת הכלכלה. שוחחתי עם ביטן (יו"ר הוועדה דוד ביטן, מ"א) לפני שבוע. אנחנו רוצים שיהיה לנהגי המוניות תמריץ למקרה שהם יפסידו מכניסת אובר. הייתה לי פגישה ארוכה עם ראש אגף התקציבים החדש והתמריץ היה אחד הנושאים הראשונים שדיברנו עליהם. אנחנו מדברים על ארבעה מיליארד כדי להעביר את החוק. אם אנחנו פותרים עם האוצר את בעיית ארבעה מיליארד השקל כשיפוי לנהגים - יש אובר בישראל תוך פחות משבועיים".
האם הגענו לניצחון המוחלט?
נושא התחבורה בישראל 2026, ובעיקר התעופה, קשור כאמור ישירות למצב הביטחוני. הסכנה המרחפת מעל אותם 100 אלף כרטיסי טיסה גרמה לרבים לשאול את עצמם מדוע המטוסים האמריקניים עדיין כאן, והאם המלחמה לא הסתיימה. "אני חושבת שלא נאמרה המילה האחרונה", אומר רגב. "כולנו רואים את האיראנים עוזבים את המו"מ וחוזרים למו"מ. אנחנו מעריכים את השותפים שלנו על כך שהם משאירים כאן את המטוסים".
יש הרבה חיילים והורים שמחכים מכם לתשובה כנה: האם צה"ל יישאר בלבנון, בעזה ובסוריה בשנים הקרובות?
"אנחנו נשארים בעזה כל עוד חמאס לא מתפרק מנשקו. אנחנו נשארים גם ברצועת הביטחון בלבנון עד שנביא הסכם שלפיו חיזבאללה מתפרק מנשקו".
"תושבי הצפון מרגישים בטוחים יותר". כוח צה"ל בדרום לבנון
(צילום: דובר צה"ל)
אני לא צריכה לספר לך מה קורה שם בינתיים.
"אנחנו נמצאים במלחמה כואבת. לצערי נהרגים חיילים ואנחנו משלמים מחירים כבדים. נכון שקשה לאזרחים בצפון לנהל שגרה. מצד שני אני מסתובבת ביישובי קו העימות, אני נפגשת עם ראשי מועצות ותושבים, ואני רואה את ההערכה הגדולה שיש להם לזה שצה"ל נמצא שם ולא מתכוון לסגת".
לפני שנה נפגשנו כאן, חודש אחרי מבצע עם כלביא. זה היה ריאיון יחסית אופטימי. אנחנו כאן כעבור שנה, אחרי מבצע גדול יותר, אבל לאיראן עדיין יש טילים בליסטיים, המשטר שרד ויש מי שאומר שגם התחזק והקצין. עתיד האורניום לא ברור, הפרוקסיז עדיין בחיים וארה"ב זוחלת להסכם עם האייתוללות. איפה טעיתם?
"האמירות האלה מחלישות והן גם לא נכונות. ראשית איראן חלשה מאי פעם. שנית לא יהיה לה גרעין. נקודה. אומר את זה גם הנשיא טראמפ. הרחקנו את הסיכון הקיומי שהיה מבחינת איום הגרעין והאיום הבליסטי. מעבר לזה לא אמרנו באף שלב שאנחנו רוצים להפיל את המשטר. המטרות שאישרנו בקבינט היו הסרת איום הגרעין, הסרת איום הטילים הבליסטיים ולאפשר לעם האיראני כלים להפיל את המשטר. עשינו כל מה שאנחנו יכולים".
עדיין יש להם טילים בליסטיים.
"נשארו להם טילים בליסטיים אבל פגענו בייצור שלהם. לגבי הפלת המשטר, מי שמפיל משטר זה העם. עשינו הכל כדי לתת להם את הכלים. אבל אני מבינה שהם עדיין לא עברו את מחסום הפחד. המשטר רוצח אותם, הורג אותם. מלחמות לא גומרים בזבנג וגמרנו. יש כאן תהליך שמשנה את פני המזרח התיכון ואנחנו הצלחנו לרתום לזה את המעצמה הגדולה ביותר".
שבינתיים קצת התהפכה עלינו.
"אני לא יודעת מה זה התהפכה עלינו. עדיין לא נאמרה המילה האחרונה. לארה"ב יש את האינטרסים שלה ולנו יש את האינטרסים שלנו. אנחנו אמרנו שאיראן לא תהיה גרעינית, ואנחנו מסוגלים לפעול שם לבד. הוכחנו את זה בעם כלביא, ואם נצטרך, נעשה את זה שוב".
אני חוזרת לעניין של לבנון. הציבור יצטרך להשלים עם מצב שבו חיילים ממשיכים להיהרג שם?
"הלוואי שלא, אבל כאמור מלחמה זה דבר כואב. אנחנו משלמים מחירים כבדים בהגנה על הבית. אבל אנחנו נישאר ברצועת הביטחון כי צריך להגן על תושבי הצפון. הם מרגישים בטוחים יותר כשהם מבינים שאין את כוח רדואן על הגדר, כשהם מבינים שאין מנהרות חוצות לישראל, כשהם מבינים שאין חיזבאללה בדרום לבנון, כשהם מבינים שאין אוכלוסייה כי מי שנשאר שם זה רק הכפרים הנוצריים".
"מתקרבים לניצחון המוחלט". השיחות בין איראן לארה"ב בשווייץ
(צילום: REUTERS/Nathan Howard/Pool)
ועדיין יש הרבה איומים על השולחן, וההבטחות היו מאוד בומבסטיות. אמרת לא מזמן בריאיון שאף אחד לא באמת הבטיח ניצחון מוחלט. את יכולה להסביר?
"אמרתי שאנחנו נגיע לניצחון המוחלט. כדי להגיע לניצחון המוחלט זה אומר לסיים עם חמאס, שיהיה מפורק מנשק, זה אומר שהחיזבאללה שיהיה מפורק מנשקו. אנחנו בדרך לניצחון מוחלט. ניצחון מוחלט זה הסרת האיומים מעל מדינת ישראל. האם התקדמנו מהמצב של 6 באוקטובר? בוודאי שכן. האם הגענו לניצחון המוחלט? לא. אנחנו בדרך אליו".
יכול להיות ששגיתם בהצגת התמונה לציבור? נתניהו אמר בישיבת הממשלה "אנחנו כפסע מהניצחון המוחלט". יכול להיות שפה מקור הטעות. כשראש הממשלה מדבר לציבור יש לזה משמעות.
"ראש הממשלה מדבר לציבור ובהחלט מביא הישגים. אין ראש ממשלה שהביא הישגים כאלה".
וגם היה אסון גדול.
"היה אסון גדול ואני מחכה שתהיה ועדת חקירה לאומית כדי שתבחן אותו".
את אשת צבא ואת יודעת כמה חשוב לחקור סמוך לאירוע. את יודעת עד כמה חשוב לעשות את זה כשהזיכרון צלול ולא תואמו גרסאות. עבר הרבה מאוד זמן.
"צריך שהוועדה תהיה אמיתית, שתחשוף את האמת. יש לי אינטרס כאזרחית שהבת שלה ניצולת נובה. אני רוצה לדעת מה קרה שם. עברתי על כל דיוני הקבינט מאז שהממשלה הזאת נבחרה, עם ראש שב"כ, ראש אמ"ן או רח"ט מחקר, ובכולם אמרו שחמאס מורתע. אני רוצה שיפרסמו את כל הקבינטים כדי שנראה מי אמר מה. אני רוצה להבין איך הדבר הזה קרה".
מישהו בקבינט מאתגר את נתניהו? מישהו אמר לו לגבי המלחמה באיראן "אנחנו עושים טעות, זה לא ייגמר טוב"? או שכולכם מתיישרים?
"אין מצב שראש הממשלה אומר את דעתו וכולנו אומרים כן. כל אחד אומר את עמדתו, ובסוף כל אחד מצביע על פי מצפונו ועל פי מה שהוא הבין. אנחנו גם מאתגרים את הצבא. בעבר הייתה איזה תחושה של שחצנות של ראש אמ"ן והקצינים שמגיעים לקבינט, כאילו 'אתם לא מבינים כלום'. אני מעולם לא נבהלתי מזה, כי אני מכירה את האנשים האלה מאז שהם היו מח"טים וסגני אלופים, אבל להרבה מאוד חברים בקבינט זו הייתה פעם ראשונה מולם. היום הם באים יותר צנועים. כמה פעמים החזרנו את הרמטכ"ל להביא אופציות. הדברים נראים אחרת".
"יש אכיפה בררנית". גולדקנופף בביקור עריקים חרדים
אחת הסוגיות הבודדות המפצלות את גוש הקואליציה, ועלולה לעלות לו במחיר אלקטורלי בבחירות, היא זו הנוגעת לגיוס חרדים. "הלוואי שהיינו מעבירים את חוק הגיוס", אומרת השרה רגב. "לצערי יולי (אדלשטיין) ומספר אנשים בתוך הקואליציה שמו רגל לדבר הזה. כששירתי בצבא התחלנו עם הנח"ל החרדי ועם גיוס חרדים למודיעין ולחיל האוויר. בלי הרבה רעש. ככל שהתגייסו יותר, וראו שיש אפשרות לשמור על אורח החיים הדתי, התגייסו יותר ויותר. אם החוק הזה היה עובר, היו היום הרבה יותר חרדים מגויסים. אני מקווה שבקדנציה הבאה נביא את החוק הזה שוב כי הוא נכון וחשוב".
ראית מנהיגים חרדים הולכים לבקר משתמטים בכלא? ראית את הקיצונים שהגיעו לביתו של השופט נעם סולברג והפחידו את משפחתו?
"אני לא חיה בשלום עם הפגנות. אבל מרגע שהיועצת המשפטית לממשלה אמרה שהפגנות שלא מפריעות לסדר הציבורי אינן הפגנות, אז מה שמותר לשמאל מותר גם לימין. אני מגנה את ההפגנות מול הבית של סולברג. כואב לי. זה לא היה צריך להגיע לזה. גם אני סובלת מזה מול הבית שלי, יש כמה בודדים שממשיכים להגיע. אני נגד הפגנות מול בתים. הילדים לא אשמים, הבעל או האישה לא אשמים. צריך להשאיר אותם מחוץ לכל ויכוח פוליטי".
ולגבי ביקורי משתמטים בכלא בזמן שהורים קוברים חיילים.
"אנחנו צריכים לחבק את המשפחות השכולות בלי שום קשר למי שהולך לבקר בבתי כלא. יש אכיפה בררנית כלפי חרדים שמשתמטים. יש עליהם יותר סנקציות מאשר על חילוני שלא מתגייס. לחרדים אין זכות למחיר למשתכן ויש סכנת שלילת רישיון נהיגה".
"לא רוצה את תיק הביטחון"
בימים אלה גועשות הרוחות בליכוד על רקע שלל ההצעות לשינוי האופן שבו תורכב רשימת המפלגה לקראת הבחירות. האם כרגיל יתקיימו פריימריז? האם הרשימה תיקבע על ידי ועדה מסדרת? או שמא יו"ר הליכוד נתניהו יקבל 10 שיריונים במקומות ריאליים? לגבי שתי האפשרויות האחרונות, הרי שמדובר בדרמה עבור מפלגה שמתהדרת בהיותה הדמוקרטיה הגדולה במערכת הפוליטית.
"אני עוד לא שמעתי מראש הממשלה מה הוא מעדיף", אומרת רגב. "הגיעו ראשי ערים והציעו לו ועדה מסדרת. ברמה האישית אני חושבת שפריימריז זה הדבר הנכון. 140-120 אלף מתפקדי ליכוד שבוחרים את הרשימה הטובה ביותר לכנסת. עם זאת, באילוצים כאלה ואחרים, יישב ראש הממשלה עם מוסדות הליכוד, חברי המרכז, המזכירות, בית הדין, כדי להחליט על המתווה הטוב ביותר. אני סומכת על נתניהו. הוא מביא לנו את הבחירות פעם אחר פעם".
"לא פעם ראשונה שהוא יקבל שיריונים". נתניהו, השבוע
(צילום: באדיבות JNS Policy Summit)
יש טענה שאומרת שוועדה מסדרת תעזור להיפטר מדמויות קצה שהליכוד מכניס לכנסת בפריימריז. יהיו שיגידו שטלי גוטליב גורמת נזק, אחרים יגידו ניסים וטורי. מה את חושבת?
"אני חושבת שזה לא קשור לוועדה מסדרת. המתפקדים בחרו ח"כים, שרים ושרות טובים, שפועלים כל אחד על פי האג'נדה שלו. אם תהיה ועדה מסדרת זה בגלל אילוצי לוח זמנים ולא בגלל מתמודד כזה או אחר. כל אחד מהמתמודדים מוסיף לפאזל הגדול שנקרא הליכוד. ראש הממשלה רוצה שריונים, זה ברור. זו לא פעם ראשונה שהוא יקבל שריונים".
אני יודעת שתגידי שנתניהו פה לשנים ארוכות, אבל הגיל עושה את שלו ועוד מעט יתחיל פה קרב ירושה. את רואה את עצמך יורשת?
"אין שום קרב ירושה. יש לנו את נתניהו והוא מנהיג גדול. כל השרים מכירים ויודעים את מקומם. ראש הממשלה הבא יהיה נתניהו, אחרי שהליכוד יזכה בבחירות יחד עם הימין".
גם יש כעס על הימין.
"גם אם יש כעס, בסוף את מסתכלת בעיניים ושואלת מי יוביל אותנו הכי נכון? ב-5-4 שנים הקרובות זה נתניהו. גם בין בני זוג יש כעס, גם בין חברים יש כעס, גם בין שותפים יש כעס. בסוף את מסתכלת על הדבר האמיתי: מי עומד מול הנשיא טראמפ ואומר 'אני לא אעשה את מה שאתה לא היית עושה למען אזרחי ארה"ב'".
ביום מן הימים הליכוד יכול העמיד בראשו אישה?
"למה לא? בוודאי שכן".
"רוצה להישאר בתחבורה". מירי רגב
(צילום: דנה קופל)
זה לא כזה ברור. אין אף אישה כרגע בראשות מפלגה. למה את לא יכולה להגיד שאת רוצה למשל את תיק הביטחון?
"למה אני לא יכולה? אם אני ארצה את תיק הביטחון אני אגיד. אבל אני לא רוצה את תיק הביטחון. אני רוצה את תיק התחבורה. זה תפקיד שבונה את מדינת ישראל, והוא אדיר ברמה הכלכלית והחברתית. הוא משפיע על כל אחד ואחד מהאזרחים. אני רוצה להיות חתומה על רכבת השלום שתגיע מהאמירויות ועד בית שאן. האם אישה יכולה להיות שרת הביטחון? בוודאי. האם אישה יכולה בעתיד להתמודד על ראשות ממשלה? בוודאי. האם כיום יש אישה שיכולה להתמודד מול ראש הממשלה? לא. האם יש מישהו אחר שיכול להתמודד מול ראש הממשלה נתניהו? לא".
הייתה לכם קדנציה לא פשוטה כממשלה. קודם הרפורמה, אחר כך 7 באוקטובר, אחר כך אתגרים ביטחוניים. איזה ציון היית נותנת לקדנציה של הממשלה הזו?
"אני לא בקטע של לתת ציונים, אבל אני חושבת שזו ממשלה מצוינת. ממשלה שבזמן מלחמה התעסקה גם עם היום שאחרי. מצד אחד היא הפעילה כוח, ומצד שני דאגה לתקציבים לשיקום הצפון והדרום".
אבל אם תשאלי את תושבי הצפון הם יגידו "הופקרנו". אם תשאלי רבים אחרים שמתמודדים פוסט-טראומה הם יגידו שהמדינה לא הייתה ערוכה.
"בוודאי שיש כאלה, אבל נפגשתי עם ראשי ממשלות, נשיאים, שרי תחבורה, והם שואלים אותי: 'תגידי, איך אתם מצליחים להחזיק כלכלה כזאת חזקה, איך השקל מתחזק, איך אתם מביאים משקיעים'. האם אפשר היה לעשות יותר? תמיד. האם יש פערים? כן. האם אנחנו נצטרך להשתפר בעוד דברים? כן. אבל האם הממשלה הזאת טובה? היא ממשלה טובה".
