שבועיים לפני חידוש שיחות הגרעין בווינה, העיתון "וול סטריט ג'ורנל" מדווח הערב (יום ג') כי בחודשים האחרונים חזרה איראן לייצר חלקים המשמשים לבניית צנטריפוגות מתקדמות במפעל בעיר כראג', שם אירע ביוני האחרון פיצוץ ששיבש את פעילותו – ושבכירים בטהרן האשימו את ישראל באחריות לו.
דיפלומטים מהמערב שמעורים בסוגיה אמרו לעיתון האמריקני כי הפעילות המחודשת במפעל הצנטריפוגות בכראג', עיר השוכנת כ-40 קילומטרים צפונית-מערבית לבירה טהרן, מעוררת דאגה גדולה כיוון שאיראן חסמה בחודשים האחרונים את הגישה של פקחי סוכנות הגרעין הבינלאומית (סבא"א) למתקן הזה.
4 צפייה בגלריה
איררן מייצרת שוב חלקים קריטיים לתוכנית הגרעין שלה. צנטריפוגות במתקן בנתנז, ארכיון
(צילום: EPA)
4 צפייה בגלריה
המתקן הגרעיני בכראג' אחרי תקיפת המל"ט, ביולי. איראן האשימה את ישראל
(צילום: Intel Lab)
החשש שלהם הוא שאיראן עלולה להעביר בסתר את חלקי הצנטריפוגות המתקדמות לאתרים סודיים, שם תוכל להעשיר באמצעותן אורניום למטרות צבאיות. עם זאת, לדברי הגורמים ששוחחו עם ה"וול סטריט ג'ורנל", בשלב זה אין ראיות לכך שאיראן פעלה באופן שכזה.
הפעילות במתקן בכראג' פסקה כאמור אחרי אותה מתקפה ביוני שיוחסה לישראל – ושלפי דיווח ב"נו יורק טיימס" בוצעה בעזרת מל"ט – אך לפי הדיווח הערב הפעילות חודשה באופן מוגבל כבר בסוף אוגוסט. הדיפלומטים ששוחחו עם ה"וול סטריט ג'ורנל" אמרו כי לא ברור כמה חלקים עבור צנטריפוגות מתקדמות ייצרה איראן מאז חידוש הפעילות, אך לפי אחד מהם היא ייצרה כמות שמספיקה עבור 170 צנטריפוגות כאלו.
איראן צמצמה את הגישה של פקחי סבא"א למתקני הגרעין שלה בפברואר האחרון, אך אפשרה לסוכנות הגרעין להמשיך להקליט את המתרחש בכמה מהם באמצעות מצלמות וחיישנים שונים, לפי הדיווח גם במתקן בכראג'. כעת גם ההסכם הזמני שאפשר לסבא"א לתעד את המתרחש במתקני הגרעין לא מיושם במלואו. הדיפלומטים שצוטטו בדיווח אמרו כי כל הפעילות בכראג' מאז סוף אוגוסט לא נמצאת תחת מעקב של האו"ם: איראן, כך דווח, הידקה משמעותית את האבטחה במתקן אחרי אותה פעולת חבלה, שהייתה האחרונה בסדרה של פעולות ופיצוצים שיוחסו לישראל במתקני הגרעין באיראן בשנתיים האחרונות.
לקראת חידוש שיחות הגרעין: ריאיון עם פרשננו רון בן ישי
(צילום: אבי חי)
הדיווח הערב מגיע רגע לפני שבסוף החודש יחודשו השיחות הלא-ישירות בין טהרן לוושינגטון על חזרה של שתיהן להסכם הגרעין מ-2015, שבמסגרתו איראן הסכימה למגבלות משמעותיות על תוכנית הגרעין שלה, בתמורה להסרת הסנקציות החנוקות את כלכלתה. טהרן מפרה כעת את תנאי ההסכם בעקבות פרישתה של ארה"ב ממנו ב-2018 תחת הנשיא דאז דונלד טראמפ – שטען כי מדובר בהסכם גרוע ביותר שלא מונע מאיראן להשיג נשק גרעיני ומאפשר לה להגביר את פעילותה החתרנית ברחבי המזרח התיכון. כעת מעשירה איראן אורניום לרמות גבוהות יותר ויותר, עד ל-60% – קרוב מאוד לרמה הנדרשת עבור פצצה גרעינית, 90%.
לאחר שהנשיא הדמוקרטי ג'ו ביידן נכנס לתפקידו בתחילת השנה והכריז כי הוא מוכן לחזור להסכם הגרעין, באפריל האחרון החל משא ומתן לא-ישיר בין טהרן לוושינגטון, בתיווך המעצמות האירופיות שחתומות גם הן על ההסכם, בריטניה, גרמניה וצרפת. אולם גם אחרי שורה של סבבים השיחות בווינה לא הגיעו לפריצת דרך, וביוני נקלעו למבוי סתום. ב-29 בנובמבר, אחרי הפסקה של חמישה חודשים, השיחות יתחדשו, אך במערב הביעו פסימיות גדולה לקראתן – בין היתר בשל העבודה שבתקופה שחלפה כונן באיראן משטר קיצוני יותר בראשותו של הנשיא איברהים ראיסי, שמבקריו מכנים אותו "התליין מטהרן" בשל חלקו בהרג פעילים נגד משטר האייתוללות בשנות ה-80.
4 צפייה בגלריה
המלון בווינה שבו נערכו שיחות הגרעין. יתחדשו אחרי הפסקה של חמישה חודשים, אבל בלי המון תקווה
(צילום EPA)
4 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב ביידן ונשיא איראן ראיסי. טהרן מפרה את ההסכם וייצרה כבר 1,000 צנטריפוגות מתקדמות
(צילום: AP, EPA)
בדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" מציינים כי סוגיית הצנטריפוגות המתקדמות היא אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות במשא ומתן. מאז שהחלה להפר את ההסכם, איראן ייצרה לפי הדיווח יותר מ-1,000 צנטריפוגות מתקדמות, כאלו שיכולות להעשיר אורניום במהירות גבוהה יותר מצנטריפוגות מדגמים ישנים. לפי הדיווח, הצנטריפוגות החדישות אפשרו לאיראן לקצר את הזמן הדרוש לה "לפרוץ" אל נשק גרעיני לכחודש אחד בלבד.
אחד מהדיפלומטים שצוטטו בדיווח ציין כי איראן התקינה את הצנטריפוגות שחלקיהן יוצרו במפעל בכראג' במתקן העשרת האורניום התת-קרקעי והמבוצר שלה בפורדו. אותו דיפלומט אמר כי אין ראיות לכך שחלקי הצנטריפוגות הועברו למתקנים אחרים, אך הוא הדגיש: "ככל שמספר הצנטריפוגות הלא-מנוטרות גדל, כך גדלים הסיכויים לתרחיש שכזה".
אותם דיפלומטים ציינו גם כי אין ראיות לכך שאיראן פועלת כעת לפיתוח נשק גרעיני. טהרן, נזכיר, טוענת שתוכנית הגרעין שלה נועדה למטרות אזרחיות בלבד, ומכחישה שוב ושוב את הטענות של ישראל וגורמים במערב כי היא חותרת להשגת נשק גרעיני, או לכל הפחות להפוך ל"מדינת-סף גרעינית".
