פרשת ההתעללות במחבל בשדה תימן ופרשת התפטרות הפצ"רית האלופה יפעת תומר ירושלמי בעקבות הדלפת הסרטון מהאירוע, שנכרכות זו בזו, צפויות להמשיך ולעורר הד ציבורי ומחלוקות בחודשים הבאים - ייתכן שלא פחות מהעיסוק בפרשת החייל אלאור אזריה. זאת, כל עוד חמשת חיילי המילואים הנאשמים בפרשת ההתעללות, ובהם שני קצינים, ינהלו משפט הוכחות ולא יסגרו את הפרשה בעסקת טיעון.
כתבי האישום נגד החמישה הוגשו כבר לפני כ-10 חודשים, ומאז מתנהלים הליכים מקדימים כמו חשיפת חומרי חקירה לצוותי ההגנה. כל עוד החמישה אינם כלואים, לאחר ששוחררו ממעצרם בתנאים מגבילים, אין דחף לאף צד להגיע למו"מ להסדר טיעון או להתחיל את המשפט. התפנית הדרמטית בסוף השבוע, עם גילוי זהות מדליפי הסרטונים מהפרקליטות הצבאית, עשויה עוד יותר להאריך את הטיפול המשפטי בפרשה העיקרית, המקורית. ynet עושה סדר בפרשות שמטלטלות את צמרת הפרקליטות הצבאית.
תיעוד: הפשיטה שהציתה את פרשת שדה תימן, יולי אשתקד
7 צפייה בגלריה
טלטלה בצמרת. מימין לשמאל: בהרב-מיארה, לוין, תומר ירושלמי, זמיר וכ"ץ
(צילום: מאיר אבן חיים, רפי קוץ, אבי מועלם, אביגיל עוזי, דובר צה"ל, רויטרס/REUTERS/Ronen Zvulun)
הסיכוי לביטול המשפט – וההקלה שצפויה לנאשמים
כוח 100 הוא כוח צה"לי שמורכב מחיילים, רובם במילואים, שקיבל משימה בתחילת המלחמה - לשמור על מאות מחבלי חמאס שעצורים במתקן הכליאה בשדה תימן. בין אותם מחבלים גם כאלה מכוח נוחבה, שפלשו לישראל ב-7 באוקטובר, אך טרם נשפטו כדי לא לסכן חטופים ישראלים שבשבי. בסוף יולי אשתקד פשטה המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) על המחנה, ועצרה תשעה חיילים בחשד להתעללות בעציר. האירוע עורר סערה במדינה, ובמהלך הפגנות נגד המעצר אף פרצו חברי כנסת מהימין לבסיסים צבאיים.
לפי כתב האישום שהוגש בפברואר נגד חמישה מהחיילים שנעצרו, הם תקפו בצורה אלימה עצור כשהוא אזוק ברגליו ובידיו, ועיניו מכוסות. לפי האישום, הם פצעו אותו בעכוזו עם חפץ חד וגרמו לו לחבלות קשות. חלק מהמעורבים הסתירו את המעשים מזווית הצילום של מצלמת אבטחה על ידי עמידה עם לוחות מגן גדולים. כתב האישום כולל ראיות רבות, רפואיות, מתועדות ועדויות מוצקות.
בסופו של דבר, הסירו בפרקליטות הצבאית את עבירות האינוס או מעשה הסדום שתחילה החיילים נחשדו בהן, וכללו עבירות חמורות של התעללות. הפרשה התפוצצה בעוצמה לא בגלל המעשים הקשים המיוחסים לנאשמים, אלא בשל הפשיטה של מצ"ח על מתקן הכליאה הצבאי - במהלך המלחמה בעזה - מה שהוביל להתנגדות פיזית מצד הסוהרים הצבאיים שם, ובהמשך כאמור לפריצה המונית לבסיס של תומכיהם, בהם חברי כנסת, ולהתנגדות להליכים שנפתחו נגדם.
בהמשך, כאשר סרטון מהאירוע דלף ופורסם בתקשורת, דרשו הסנגורים להקפיא את ההליכים המשפטיים נגד המעורבים, בטענה שמדובר בשיבוש חמור של ההליך וזיהומו. דרישה זו הגיעה גם לבג"ץ, אך צוות בדיקה שמונה בפרקליטות, בראשות סגן הפצ"רית, אלוף-משנה גל עשהאל, קבע שלא ניתן לדעת מי הדליף את הסרטון, מאחר שהוא הגיע לידיהם של גורמים רבים.
כך נמסר גם לשופטי בית המשפט העליון, ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה, לנאשמים עצמם, לרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי ולשר הביטחון דאז יואב גלנט. כולם האמינו לגרסה זו, שכעת התבררה כשקרית באופן בוטה. יחד עם זאת, ישנה כעת הערכה רווחת מצד גורמים משפטיים בצבא שמעורים בפרשה, שההתפתחות לא תוביל בהכרח לביטול האישומים והמשפט.
"זה תיק חזק מבחינה ראייתית, למרות שהנאשמים כופרים בעבירות המיוחסות להם", העריכו אותם גורמים. "זהות המדליפים, מצד הפרקליטות עצמה, יכולה לסייע לנאשמים בטענות של הגנה מהצדק, להקלה בעונשם אם יורשעו. בתרחיש אחר, טענה שכזו עשויה במקרה קיצוני להוביל אף לזיכוי, אם יוכח שההדלפה פגעה קשות בזכויות הנאשמים ועינתה את דינם.
"בפועל, ביטול משפטם יהיה אפשרי רק אם יובא פצ"ר 'מטעם', שימנה גם תובע חדש, עם אג'נדה שמתאימה לאקלים הפוליטי הנוכחי, והם יפרשו את הסוגייה בצורה שנכונה לנאשמים", המשיכו הגורמים. "במצב שכזה, הפרקליטות הצבאית תעבור את אותו הליך שהמשטרה עברה, ופרשת שדה תימן תהיה התחנה הראשונה".
ההדלפה: כשר אבל מסריח
נקודת החיבור המעניינת ביותר בין פרשת ההתעללות במחבל העצור להדלפת הסרטון על ידי בכירים בפרקליטות, היא ההתייעצות המקדימה שקיימה הפצ"רית המתפטרת תומר ירושלמי עם לפחות שישה קצינים מצמרת יחידתה. בין היתר, נבדקה באותה התייעצות פנימית, שכעת תיחקר כחשד לקנוניה כפי שדווח ב-ynet, אם פרסום הסרטון יהווה שיבוש הליך חקירה או פגיעה בביטחון המדינה.
על פניו, התשובה לשתי השאלות היא חיובית: לא בכדי המחוקק קבע שאסור להוציא או לפרסם חומרי חקירה, בטח חומרים ויזואליים, עם איסור ספציפי באירועים שבהם יש קורבנות אלימות מינית. אלא שחוק זה לרוב לא נאכף, ובתקשורת מתפרסמים חומרי חקירה רבים מהסוג הזה, עוד בשלבי החקירה, לפני ההליכים המשפטיים. לכן, הדלפה זו עוד יכולה לחנות בתחום הסביר של הלגיטימיות הפלילית.
באשר לפגיעה בביטחון המדינה, ניתן להניח שהצנזורה אישרה את פרסום הסרטון, וזהות המעורבים לא פורסמה באופן שעלול לסכנם בחו"ל באשמה של פשעי מלחמה. ועדיין, לא מדובר בסוגייה שהיא שחור או לבן: באקלים של השנה האחרונה נגד ישראל בעולם, קבעה הפרקליטות הצבאית בעצמה שיש להקפיד באי פרסום זהות של חיילים שמשרתים או שירתו ברצועת עזה - באיסור קיצוני בשל סכנת ההסתבכות של משרתים בחו"ל.
במקרה הזה, הפרקליטות הצבאית הגישה בעצמה ראייה לעולם שחיילי צה"ל ביצעו פשע מלחמה. אומנם הם מוגנים בהיבט זה לא רק בגלל זהותם שלא פורסמה אלא בגלל ההליך נגדם בישראל, שאמור לייתר הליך עתידי נגדם בחו"ל, אם וכאשר, אך עדיין, מדובר באקט מאוד קיצוני, במהלך מלחמה, חרף הטיעון של הפצ"רית על ניסיון להדוף כך קמפיין פוליטי נגד הפרקליטות הצבאית, לצד טוהר הנשק וערכים נוספים שצה"ל מחויב לשמר גם במלחמה מוצדקת.
בדיון המקדים עם גורמים בפרקליטות, ניתנה חוות דעת לא פורמלית שלפיה פרסום הסרטון לא ישבש חקירה או יפגע במשפט ולא יפגע בביטחון המדינה. ואולם, היו מי שסברו באותה התייעצות שאין להרחיק לכת עד כדי הדלפת חומר חקירה כה "חזק", ולהסתפק בתדרוכים לכתבים וכיוצא בכך.
7 צפייה בגלריה
לא שותף בפרטי ההדלפה. דובר צה"ל לשעבר הגרי
(צילום: AFP PHOTO / Handout / Israeli Army)
שתי נקודות נוספות בעניין ההדלפה: הפצ"רית אומנם אישרה והורתה להדליף את שני הסרטונים ממתקן הכליאה לתקשורת, אך עשתה זאת על פניו לפי סמכות עצמאית שניתנה לה לפעול בצורה תקשורתית; מאחר והפרקליטות הצבאית נהנית מסמכויות שניתנו לה כחוק לפעול "מעל לצבא", כך הדבר נהוג במשך שנים גם מבחינה "דוברותית". לפרקליטות הצבאית יש דוברות פנימית עצמאית יחסית, שכפופה מקצועית לדובר צה"ל שמפיץ את הודעותיה ומוסר תגובות בשמה, אך עדיין יש לה חופש לפעול מול התקשורת, סוגיה אפורה שאף פעם לא תוחמה או הוגדרה בנוקשות בפקודה.
בהתאם, דובר צה"ל בזמן ההדלפה, תת-אלוף במיל' דניאל הגרי, והרמטכ"ל דאז הרצי הלוי, לא שותפו ולא הכירו את ההדלפה. גורמים בצה"ל העריכו כעת בשיחה עם ynet שיהיה סוף לסוגיה האפורה: "צה"ל יסדיר זאת, ולא תהיה יותר פרצה שקוראת ל'גנב'. זה נכון שהפרקליטות קיימה התייעצות מקדימה לפי נוהל שאינו כתוב ושזו לא הייתה הדלפה מתחת לשולחן מהסוג שמקור מדליף לכתב, אלא באישור ובדין.
"אפשר להניח שמעתה דובר צה"ל יחזיר לעצמו את השליטה גם בהיבט הדוברותי של הפרקליטות הצבאית, חרף הבעייתיות המובנית שבכך, שדובר צה"ל מדברר גם חייל שנאשם וגם תובע צבאי וגם את עמדת הרמטכ"ל", הוסיפו הגורמים.
נקודה נוספת קשורה לטענה שהסרטון "בושל": ככל הידוע, לפי גורמים המעורים בפרשה, אין בכך אמת - ההדלפה כללה שני סרטונים, אחד משגרת אבטחת המתקן והשני של האקט האלים עצמו. הקטעים חוברו ככל הנראה בעריכה משיקולי פרסום סבירים, ולא כדי לעוות תמונה כלשהי.
7 צפייה בגלריה
"הגדילה ראש לפתוח בחקירה פלילית נגד מי שכפופה לה מקצועית". היועמ"שית בהרב-מיארה
(צילום: אלכס גמבורג)
משפטן צבאי שמעורה בפרשה אמר כי "היועמ"שית הגדילה ראש כאשר החליטה על פתיחת חקירה פלילית נגד הפצ"רית שכפופה לה מקצועית. היא בהחלט יכלה להחזיר את הדיווח מהשב"כ לרמטכ"ל, ולהגיד לו שזה חונה ברמת הטיפול הפיקודי-משמעתי, להעניש ולהדיח את הפצ"רית ובכך לסגור את הסיפור. אבל בהרב-מיארה סבורה שיש כאן התנהלות פלילית לכל דבר", הדגיש.
הטיוח: מסע השקרים של שומרי הסף
העבירות הראשוניות שבגינן תיחקר הפצ"רית בימים הקרובים במשטרה יהיו חמורות, וינועו בין חשד לשיבוש הליכי חקירה, הוצאת חומרים מסווגים ותצהיר כזב. יחד עימה ייחקרו כאמור בכירים נוספים שהיו שותפים להדלפה, וסביר שגם הם יודחו באופן שירוקן חלק גדול מצמרת הפרקליטות הצבאית - וישאיר בה שתי דמויות שלא צפויות להמשיך: ראש מחלקת דין בינלאומי, תת-אלוף רוני קציר, שסוכם כבר לפרישה, וסגן הפצ"רית אל"ם גל עשהאל, שסומן כיורשה של תומר ירושלמי אך קבע בבדיקת ההדלפה שאין לדעת מי עומד מאחוריה.
עשהאל טוען בשיחות סגורות שלא ידע שההדלפה יצאה מעמיתיו ולכן הוטעה גם הוא, ובהתאם אין מניעה שיקודם. יחד עם זאת, שאיפת הרמטכ"ל היא למנות פצ"ר חדש מבחוץ כדי לערוך שינוי יסודי במערכת עקב הצחנה שעולה מההתנהלות הנוכחית, שהרקיבה את אמון הציבור במערכת החבוטה ממילא. לא מן הנמנע שהחשדות בסוף החקירה יצטמצמו לעבירה "קלה" יותר, כנראה במסגרת הסדר טיעון, אם יוגש כתב אישום נגד הפצ"רית. עבירה שכזו יכולה להיות כללית, כמו מרמה והפרת אמונים ועבירת הגג המוכרת כ"התנהגות שאינה הולמת".
בהיבט הזה, פרשת הטיוח חמורה ומזעזעת את אמות הסיפין, הרבה יותר מההדלפה, ולא תלויה בפרשת ההתעללות. בצבא לא זוכרים מקרה שבו אלוף וכמה מקציניו שיקרו כך לכל הגורמים והגופים, לאורך חודשים, במהלך מלחמה: לשני רמטכ"לים, לבג"ץ, לנאשמים, לציבור כולו. לא בכדי שר הביטחון הקודם יואב גלנט אמר שלשום שתומר ירושלמי "שיקרה לי בזדון", כאשר שאל אותה מדוע חקירת ההדלפה מדשדשת.
"יפעת זהירה מאוד, יודעת לברור מילים גם בשיח בעל פה, אבל לפעמים יש לה קושי לראות שניים-שלושה צעדים קדימה", תיאר משפטן צבאי שמכיר אותה היטב. "אני לא רוצה לייחס לה ראש קרימינלי, אבל אפשר להניח שהיא לא העריכה שההדלפה שלה תתגלגל כך לעתירות לבג"ץ, חקירה פנימית וגילוי די מקרי בבדיקת פוליגרף בשב"כ, כחלק מקידום של אחד המעורבים בהדלפה".
לדברי המשפטן, "יפעת משפטנית מבריקה שיועדה לגדולות עוד כסרן, כאשר הייתה עוזרת של הפרקליט הצבאית הראשי אלוף בדימוס מנחם פינקלשטיין באינתיפאדה השנייה, עד שהוצאה ללימודים בחו"ל. הבעיה היא שככל שהיא התקדמה במעלה הדרגות היא נגעה יותר בעניינים פוליטיים. היא טעתה פה בגדול, הרי ההדלפה הייתה בשלב מוקדם שבו החומרים לא יצאו עדיין לסניגורים, אז ברור שזה הודלף ממצ"ח או מהפרקליטות".
במערכת השיפוט הצבאית יש עוד מי שמעריך שההדלפה הייתה עשויה להתבסס גם על רצון של בכירים בפרקליטות הצבאית להגן על עצמם מפני סנקציות של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. לפי טענה זו, פרסום הסרטון מוכיח לעולם שבפרקליטות הצבאית אוכפים עבירות של פשעי מלחמה לכאורה, שעה שמרבית החקירות מתנהלות בעצלתיים מאז פרוץ המלחמה: בפרקליטות הצבאית התגאו בפתיחת 60 חקירות פליליות, אך רק מעטות מהן הניבו כתבי אישום והרשעות עד כה.
פצ"ר מבחוץ - ומשפט חריג
אם יוגש כתב אישום נגד יפעת תומר ירושלמי, היועמ"שית היא זו שצריכה להחליט אם התיק ינוהל בבית משפט צבאי או אזרחי. אלא שכעת נראה כי הדבר עומד במבחן, שכן שר המשפטים יריב לוין שיגר אמש מכתב חריף לגלי בהרב-מיארה, ובו הודיע לה כי הוא אוסר עליה לעסוק בפרשה, וזאת משום שישנה "הסתברות גבוהה" שהייתה מעורבת במעשים שיוחסו לפצ"רית. עוד אמר לוין כי ימנה עובד מדינה אחר שיהיה אחראי להעמדה לדין של המעורבים בפרשה במקום היועצת. סביר להניח ששאלת סמכותו של לוין לקבל החלטות כאלה תגיע בקרוב לפתחו של בג"ץ.
כך או כך, באשר לשאלה היכן ידונו בפרשה, הרי שמדובר בתיק צבאי מובהק. עם זאת, חריגותו ההיסטורית, נושאת הדרגה הבכירה שנחשדת ואולי גם תואשם, עלולה להביא לשילוב – הרכב שופטים אזרחיים שיגויסו כאלופים במילואים לבית דין צבאי, כמו גם פרקליטים במילואים שיהיו התובעים בתיק.
הסיבה לכך היא שרוב השופטים והתובעים הצבאיים כיום מכירים אישית או מקצועית את תומר ירושלמי, ולכן יהיו בניגוד עניינים. שלילת הדרגה של תומר ירושלמי, האלופה השנייה בצה"ל, עשויה להגיע לפני פסק הדין, אם תיכון ועדה מיוחדת, לרוב בראשות אלוף בדימוס, שתבחן את הסוגיה, כפי שכבר דורש שר הביטחון ישראל כ"ץ.
באשר למחליפה של תומר ירושלמי, הדבר יהיה חייב להתרחש בימים הקרובים, ואמש הודיע כ"ץ כי ייפגש היום עם הרמטכ"ל זמיר כדי לדון במינוי פצ"ר חדש. בריאון לתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14 הודיע השר כי בכוונתו לאשר מינוי פצ"ר מחוץ לשורות הפרקליטות הצבאית. עם זאת, סביר שהרמטכ"ל זמיר יציע מועמדים שמאחוריהם עבר בפרקליטות הצבאי.
בין השאר, עלתה האפשרות שתפקיד הפצ"ר יוצע לנשיא בית המשפט המחוזי חיפה, אבי לוי, שגדל במערכת האכיפה והמשפט הצבאית. משפטנים צבאיים מעריכים כי לוי יסרב, משום שלא ירצה לסכל את מועמדותו העתידית לבית המשפט העליון בתפקיד כה שנוי במחלוקת כפצ"ר בעת הזו. מועמד בולט נוסף הוא דורון בן-ברק, ששימש גם כבכיר בפרקליטות הצבאית וכצנזור הצבאי הראשי.
אם המינוי אכן יגיע לבסוף מתוך המערכת, אז זו יכולה להיות אל"ם אופירה אלקבץ-רוטשטיין, שבתחילה נתפסה כמועמדת הטבעית לתפקיד. אופציה אחרת, כך לפי גורמים שמעורבים בהליך, היא שסגן הפצ"ר לשעבר, תא"ל במיל' אילן כ"ץ, ישמש כפצ"ר זמני - לתקופה מוגבלת של עד כשנה כדי לייצב את המערכת עד למינוי של פצ"ר קבוע. כ"ץ, שמזוהה עם הימין, ייצג את אלאור אזריה ואף שימש כסניגור צבאי במיל' בשנים האחרונות - ולכן עשוי להיות מקובל על שר הביטחון כ"ץ.
פורסם לראשונה: 22:41, 01.11.25
