(צילום: אלכס גמבורג, ירון ברנר)

הכנסת ה-23 התפזרה הלילה (בין שלישי לרביעי) בחצות, והובילה את המפלגות כבר הבוקר להתחיל בהתארגנות ראשונית לבחירות רביעיות - שכוללת את חידוד האסטרטגיה, לוחות הזמנים והרכבת הרשימות. בהנחה שבראשית חודש פברואר יוגשו הרשימות, הימים הקרובים צפויים להיות מלאים במאבקים פנימיים, מהלכים אסטרטגיים והכרזות דרמטיות. השאלה המרכזית שעל הפרק, לפי שעה, היא באיזו מתכונת יורכבו המפלגות - ואילו חיבורים צפויים להתרחש?
8 צפייה בגלריה
הולכים לבחירות
הולכים לבחירות
הולכים לבחירות
(צילום: אבי מועלם, EPA, יאיר שגיא, מוטי קמחי, קובי קואנקס, עידו ארז)
הרגעים האחרונים של הכנסת, אמש
(צילום: ערוץ כנסת)

שאלת השאלות שמעסיקה בימים האלה את בכירי הליכוד היא אם בפרק הזמן שנותר עד לבחירות יתקיימו פריימריז לרשימה. רבים מחברי הכנסת שלא הספיקו להשלים כהונה בפרק זמן סביר, מאחר שהכנסת ה-23 כיהנה תשעה חודשים ושישה ימים בלבד, דורשים מנתניהו לוותר על הפריימריז, ובכך להבטיח למעשה שלא יידחקו.
כמו כן, בליכוד עומדת תלויה החלטת מזכירות המפלגה שאושרה בעבר, שלפיה פריימריז לרשימה יתקיימו רק אם כהונת הכנסת ה-23 תימשך יותר משנה. אלא שההחלטה שהתקבלה במזכירות דורשת את אישור מרכז הליכוד - ושם צפויה התנגדות להחלטה בשל מועמדים נוספים שממתינים מחוץ לרשימה ומבקשים להיבחר. גם חברי הכנסת ניר ברקת ושלמה קרעי כבר קראו היום לקיים פריימריז.
בליכוד העריכו כי יהיה קשה לערוך פריימריז בשל בעיות לוגיסטיות, בעקבות תנאי הקורונה והעלויות הגבוהות שתדרוש התמודדות כזו. בצד הפוליטי, מעריכים בליכוד כי לנתניהו ממילא אין אינטרס לכך, משום שרשימת הליכוד כעת "נקייה" מחברי כנסת שאינם מזוהים איתו. כל אלה פרשו כבר לטובת סער, והאחרונה היא חברת הכנסת שרן השכל שהודיעה הבוקר על מעבר למפלגה החדשה שלו.
מנגד, חבר הכנסת ניר ברקת, שנחשב דווקא לתומך של נתניהו, קרא הבוקר לפריימריז בליכוד והסביר: "הליכוד היא התנועה הדמוקרטית היחידה בישראל ועל כך גאוותנו. לכן אנחנו צריכים לקיים פריימריז לבחירת הרשימה לכנסת, כי זו חובתנו ל-140 אלף מתפקדי הליכוד וזו הדרך שלנו לחזק את החיבור לשטח ולהביא לניצחון הליכוד בבחירות". גם חבר הכנסת שלמה קרעי קרא לפריימריז לרשימה.
8 צפייה בגלריה
גבי אשכנזי
גבי אשכנזי
ייפרד מהפוליטיקה בקרוב? אשכנזי
(צילום: מוטי קמחי)
8 צפייה בגלריה
מנסור עבאס
מנסור עבאס
הרשימה המשותפת עשויה להתפרק בשל השת"פ עם נתניהו. עבאס
(צילום: אלכס קולומויסקי)
8 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
גנץ כינה את התנהלותו "פושעת" - אך אישר תקציב המשכי כדי שהמדינה תתפקד. נתניהו
(צילום: שלו שלום)
8 צפייה בגלריה
איציק שמולי עמיר פרץ
איציק שמולי עמיר פרץ
"הימרו על הבית והפסידו בגדול, ולכן הם צריכים ללכת". שמולי ופרץ
(צילום: עמית שאבי)
גם במפלגת העבודה, למרות מצבה בסקרים, עדיין עולות שאלות רבות. כוחה הפוליטי אמנם נחלש משמעותית, אך למפלגה עדיין יש מנגנון פעיל, כספים וסניפים שיכולים להועיל ולשמש פלטפורמה להתמודדות. הריצה המשותפת עם כחול לבן או מי משחקני הגוש האחרים עדיין לא ברורה, בעיקר בשל ויכוח על מיקומים במקומות ריאליים שדורשים שני נציגי המפלגה עמיר פרץ ואיציק שמולי.
חברת מפלגת העבודה, מרב מיכאלי, הגישה אתמול לבית המשפט המחוזי בקשה דחופה לצו מניעה זמני על החלטת ועידה המפלגה לבטל את זכות ההצבעה בפריימריז למתפקדים, ונגד ההחלטה שוועידת המפלגה תבחר את הרשימה לכנסת. לדבריה, "עכשיו כשהבחירות הן עובדה מוגמרת, יש דחיפות לקבל החלטה בעניין הכל כך מהותי הזה. מפלגת העבודה לא יכולה להיות בשבי בידיי שני אנשים שהובילו אותה לשפל נורא. שמולי ופרץ הימרו על הבית והפסידו בגדול, ולכן הם צריכים ללכת".
גם בכחול לבן החלה ההתארגנות, ולא ברור עדיין באיזו מתכונת תתמודד המפלגה ואם הדמויות המרכזיות בה ימשיכו להתמודדות נוספת. כך למשל, סימן שאלה מרחף מעל כוונותיו של גבי אשכנזי להמשיך או לפרוש, וגם עתידו של שר המשפטים אבי ניסנקורן לא ברור. לפי ההערכות, ניסנקורן יבדוק אפשרויות נוספות, בהן ריצה משותפת עם רון חולדאי - שאליה ייתכן שיצטרף גם חבר הכנסת עפר שלח מיש עתיד.
8 צפייה בגלריה
תמונת עפר שלח
תמונת עפר שלח
יחבור לחולדאי בעקבות הסכסוך עם לפיד? ח"כ שלח
(צילום: אלכס קולומויסקי)
שלח, נזכיר, הסתכסך עם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד לאחר שקרא לערוך פריימריז לראשות המפלגה, ולא צפוי לקבל מקום ברשימה בבחירות לכנסת ה-24. אדם נוסף שסימן שאלה מרחף מעל ריצתו עם יש עתיד הוא יו"ר תל"ם, משה יעלון, שניסה לקדם לאחרונה מהלך של ריצה משותפת עם הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט - מהלך שנראה שהתקרר מעט מאז שנחשף ב-ynet, בין היתר מכיוון שאיזנקוט לא יוכל לכהן כשר עד אפריל 2022 בעקבות חוק הצינון.
בנוסף, יו"ר ימינה, נפתלי בנט, הודיע כי ימסור הערב "הצהרה פוליטית חשובה". ככל הנראה, הוא יודיע על התמודדות על ראש הממשלה מול בנימין נתניהו. בנט, שמאז כינון הממשלה נסק בסקרי הבחירות, חווה ירידה משמעותית מאז הכרזתו של סער על מפלגתו החדשה. בתקופה האחרונה שבו ואמרו חברי מפלגתו של בנט כי הוא ראוי להיות ראש הממשלה הבא, אך בנט עצמו נמנע מלהצהיר כי הוא מתמודד על המשרה.
היבט נוסף שיהיה מעניין לבחון בבחירות הקרובות הוא עתיד הרשימה המשותפת ושיתוף הפעולה בין התנועה האיסלאמית לליכוד. אחרי שבשנתיים האחרונות נתניהו וחברי הכנסת מטעמו תקפו בחריפות את הרשימה המשותפת, האשימו את חבריה בתמיכה בטרור וטענו כי לא לגיטימי להקים ממשלה בעזרת קולותיהם, התברר כי דווקא מפלגתו היא זו שמשתפת פעולה עם חלקים ממנה. חברי רע"מ בראשות מנסור עבאס סירבו לתמוך בפיזור הכנסת חרף עמדת הרשימה המשותפת ובהתאם לעמדת הליכוד, וגרמו בכך לקרע משמעותי עם חברי סיעתם.
8 צפייה בגלריה
בני גנץ
בני גנץ
"ראש הממשלה ושר האוצר נהגו בהפקרות פושעת". גנץ
(צילום: אלכס קולומויסקי)
8 צפייה בגלריה
ישראל כץ מתחסן באיכילוב
ישראל כץ מתחסן באיכילוב
בכחול לבן טענו שהוא מעולם לא התכוון להעביר תקציב. כץ
(צילום: מוטי קמחי )
הכנסת ה-23 פוזרה הלילה לאחר שהממשלה לא הצליחה להעביר את תקציב המדינה לשנת 2020. יו"ר הכנסת, יריב לוין, אמר במעמד הפיזור כי "אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת, מרובת אתגרים וגם מרובת מחלוקות. נדמה לי שאין זה סוד שהמחלוקות בציבור מצאו ביטוי גם כאן בבניין הזה. אני מוכרח לומר שלצערי הרב, לא עלה בידינו למצוא מספיק מן המשותף כדי להימנע מסבב בחירות נוסף".
מאחר שהכנסת פוזרה בעקבות אי מעבר התקציב, הבחירות לכנסת ה-24 יתקיימו בעוד שלושה חודשים בדיוק - ב-23 במרץ 2021. המחלוקת על התקציב בין כחול לבן לליכוד סבבה סביב העובדה שבהסכם הקואליציוני נקבע שהממשלה תעביר תקציב דו-שנתי לשנים 2020 ו-2021, אך הליכוד דרש להעביר תקציב חד-שנתי - גם כשנותרו לשנת 2020 כמה ימים בודדים. העברת תקציב לשנת 2020 בלבד הייתה מאפשרת לליכוד להפיל את הממשלה שלושה חודשים אחרי תחילת שנת 2021, שכן בהסכם נקבע כי אם תיפול הממשלה בגלל אי מעבר תקציב לא יהיו חילופים בראשות הממשלה. בכחול לבן האשימו כי בליכוד מעולם לא התכוונו לאשר תקציב דו-שנתי שיבטיח את קיום ההסכם.
גם בתקופת הקורונה, שיטת ההצבעה תישאר כפי שהייתה עד היום – הצבעה באמצעות פתק נייר שמוכנס לתוך מעטפה – ולקלפי. מחשש לזיוף בבחירות ושיבושים אחרים, בוועדת הבחירות התנגדו להצעת משרד הבריאות לערוך את הבחירות באינטרנט או בדואר. נכון לעכשיו, הרעיון של כמה ימי בחירות, במטרה לדלל את מסת המצביעים ביום אחד, ירד מהפרק.
לפני פיזורה, אישרה הכנסת חקיקה יוצאת דופן להגדלת התקציב שעליו תתבסס הממשלה ב-2021 ב-50 מיליארד שקל, לצד 20 מיליארד נוספים שתוקצבו ב-2020 אך "לא נעשה בהם שימוש". הכנסת אישרה גם את ביטול ההצמדה לשכר הממוצע במשק שימנע את ייקור החשמל, הארנונה ושכר המינימום. שר הביטחון בני גנץ אמר אתמול כי אישר מהלכים אלה בממשלה חרף ההתנהלות של שר האוצר וראש הממשלה בנוגע לתקציב, מכיוון שאם לא היה עושה זאת המדינה הייתה נדרשת לקיצוצים חסרי תקדים שהיו מונעים ממנה לתפקד.
לדברי גנץ, "ראש הממשלה ושר האוצר נהגו בהפקרות פושעת בכך שלא הביאו תקציב מדינה במשך חצי שנה, תוך הפרת הסכם בוטה והכל משיקולים צרים, אישיים ומשפטיים. למרות הציניות הזו, לא אתן יד לפגיעה באזרחי ישראל".