6 צפייה בגלריה
עדי מזרחי ואבישג כהן
עדי מזרחי ואבישג כהן
עדי מזרחי, החשוד ברצח יורי וולקוב ביום רביעי, חובש כיפה בבית המשפט
(צילום: יריב כץ)
המראות של חשודים במעשים חמורים כמו רצח ואונס וראשי משפחות פשע כמו שלום דומרני, איציק אברג'יל ודרור אלפרון המגיעים לבתי המשפט כשכיפה על ראשם היא דבר שבשגרה בישראל, אך היא מצליחה להכעיס לא פעם את משפחות הקורבנות הטוענות לניצול ציני של הדת. רק הבוקר (ראשון) בתו של יורי וולקוב, שנרצח ביום רביעי במעבר חצייה בחולון, אמרה בריאיון ל-ynet כי היא לא מאמינה לדבר שקשור לחשוד ברצח עדי מזרחי.
"הכיפה שהוא חובש על הראש בדיון היא הצגה", הסבירה. "ראיתי כשהוא נכנס שהוא הסתיר את פניו ולא היה מוכן להתנצל. הוא אמר בפירוש 'לא'. אני לא מאמינה לשום דבר שקשור אליו. לכיפה במיוחד - אני לא מאמינה שהוא חובש כיפה, זה חילול השם מה שהוא עושה עכשיו".
6 צפייה בגלריה
עדן אוחיון בשחזור הרצח של גדי ויכמן
עדן אוחיון בשחזור הרצח של גדי ויכמן
עדן אוחיון בשחזור הרצח של גדי ויכמן
(צילום: הרצל יוסף)
מזרחי הוא לא היחיד שחבש כיפה בבית המשפט. הוא מצטרף לשורה של עבריינים שביצעו עבירות חמורות וחבשו כיפה בבית המשפט. אחד מהם הוא עדן אוחיון, רוצח גדי ויכמן. ביום שישי, 4 במאי 2012, בשעת לילה מאוחרת, שהה ויכמן בן ה-36 בביתו עם אשתו ושני ילדיהם. חבורת צעירים ששהתה בפארק מתחת לביתו הרעישה, והפריעה לילדה הקטנה לישון. רעייתו מיכל קראה מהמרפסת לחבורה להפסיק את הרעש, אך הם השיבו לה בקללות. למקום הוזעקה משטרה, שלא הגיעה, והרעשים המשיכו. מאוחר יותר ירד ויכמן מביתו כדי לבקש מהחבורה שלא להרעיש. הוא התעמת עם עדן אוחיון ונגח בפניו, ואז אוחיון דקר אותו למוות באמצעות סכין שהייתה ברשותו.
על אף שאוחיון לא נהג לחבוש כיפה, לבית המשפט נהג להגיע כשכיפה לראשו. כשהגיע אוחיון לשחזר את המעשה, אלמנתו של ויכמן, מיכל, צפתה במתרחש ממרפסת דירתה. "כשהוא רצח הוא לא שם כיפה", אמרה לחברתה שצפתה אף היא במתרחש.
6 צפייה בגלריה
דניאל מעוז, שהורשע ברצח הוריו, בבית המשפט עם כיפה וזקן ארוך, 2013
דניאל מעוז, שהורשע ברצח הוריו, בבית המשפט עם כיפה וזקן ארוך, 2013
דניאל מעוז, שהורשע ברצח הוריו, בבית המשפט עם כיפה וזקן ארוך, 2013
(צילום: גיל יוחנן)
גם דניאל מעוז, שהורשע ברצח הוריו נורית ונוח, הצטרף למגמה שלפיה עוד ועוד מואשמים בפלילים מתקרבים לדת. הנוכחים שהגיעו לאחד הדיונים בשנת 2013 בבית המשפט המחוזי בירושלים הופתעו לראות את מעוז כשעל פניו זקן עבות שאותו מולל ללא הפסקה, לראשו כיפה שחורה והוא לבוש חולצה לבנה מכופתרת. אפילו השופטים לא הסתירו את חיוכיהם, אבל לשאלות באשר לחזותו החדשה סירב מעוז לענות.
עורך דינו של מעוז, עו"ד דוד ברהום, אמר אז ל-ynet שהליך החזרה בתשובה החל לפני כחצי שנה. דבריו, מעוז לא מנסה להשפיע על השופטים, ואם הייתה לו כוונה כזו הוא היה עושה זאת בשלב מוקדם יותר של המשפט: "דניאל מתפלל ומניח תפילין כל יום. הוא שינה את גישתו לחיים. הוא היה אתאיסט ועכשיו הוא אדם מאמין ושומר מצוות. לא שאלתי אותו מה מקור השינוי. אני מייצג אדם, תהיה אמונתו אשר תהיה".
6 צפייה בגלריה
סבן עם כיפה בבית המשפט, 2012
סבן עם כיפה בבית המשפט, 2012
סבן עם כיפה בבית המשפט, 2012
(צילום: מוטי קמחי)
פרשת הסרסרות הגדולה בתולדות המדינה הסתיימה במתן גזר הדין של ראש הארגון רמי סבן, שנשלח ל-18 שנים ושבעה חודשי מאסר. הכותרת שבישרה על מתן גזר הדין, התנוססה כשמתחתיה תמונה של סבן כשכיפה גדולה מעטרת את ראשו.
הרשת של סבן פעלה בצורה מסודרת: פקידים הועסקו בהשגחה על הנשים, נהגים הסיעו אותן לבתי מלון, לדירות לקוחות או לדירות הפעלה. חלק מהנשים נכלאו ועברו מסכת השפלות, ספגו איומים ומכות. חלק מחברי ארגון הסרסרות אף החזיקו ב-12 בתי זונות בתל אביב וברמת גן בשנים 2004-1999. בנוסף, הם ניהלו משרדים להזמנת שירותי מין בטלפון.
בקיץ 2019 המדינה רעשה אחרי שקבוצת נערים ישראלים נעצרה בקפריסין עקב צעירה בריטית שטענה כי נאנסה על ידם. אחרי מעצר ממושך, הנערים שוחררו ונחתו בישראל כשכיפה לראשם. הם התחבקו עם בני משפחותיהם שחיכו לבשורה על שחרורם. "מה שחשוב הוא שהאמת יצאה לאור, ושכל הילדים יצאו זכאים", אמרו בני משפחותיהם של כמה משבעת הנערים ששוחררו ממעצר.
6 צפייה בגלריה
שחרור הנערים הישראלים שנותרו במעצר בקפריסין בעקבות פרשת אונס התיירת הבריטית
שחרור הנערים הישראלים שנותרו במעצר בקפריסין בעקבות פרשת אונס התיירת הבריטית
החגיגות לאחר שחרור הנערים הישראלים שנעצרו בקפריסין בעקבות פרשת אונס התיירת הבריטית
(צילום: AP)
עם נחיתת כמה נערים נוספים, רצו חבריהם לעברם, והחלו לשיר "עם ישראל חי" ו"הבריטית זונה". הם גם פתחו שמפניה בנמל התעופה בן גוריון. אחד מהנערים שנחתו אמר: "ידעתי שזה מה שיקרה. שהאמת תצא לאור. אושר גדול לראות את המשפחה, ידעתי שאני זכאי ושאצא מפה. לא מצטער על כלום".

אז למה מדובר בתופעה כה רווחת ומה מטרתה?

חיים פנחס (שוגון), לשעבר ראש מחלק הבילוש בימ"ר תל אביב, מביא שתי סיבות לתופעה: להרשים את השופטים בחזות סולידית, ופנייה לדת בשעת צרה. "יש מטרה ליצור חזות של אדם מאמין לשופט, שיחשוב שאולי זו הייתה טעות. להרשים אותו בחזות שקטה ולא עבריינית. בנוסף, חלק מהעבריינים פונים לדת בשעת צרה, חלקם שומרי מסורת. והם חושבים שעכשיו כשהם ישימו את הכיפה, מישהו למעלה ישמור עליהם למרות מעשיהם החמורים".
פנחס טוען שלעיתים קרובות, אותם עבריינים שמגיעים עם הכיפות לבתי המשפט מצליחים להרשים את השופטים. "אחת העבודות לכך היא שכשהרוצח מחולון, עדי מזרחי, סחט דירה מאישה, בית המשפט קבע שזה לא אורח חייו. כלומר, הוא כן הצליח ליצור תדמית של אדם שהוא לא עבריין, וחלק מזה זו הופעה מכובסת בבית משפט שכוללת לחבוש כיפה על הראש ולשבת עם פנים של ילד טוב בלי התדמית של הרוצח, ואז עורך הדין אומר שזה בן אדם נורמטיבי ושזו נפילה חד פעמית".
6 צפייה בגלריה
חיים פנחס (שוגון)
חיים פנחס (שוגון)
במקרים רבים חבישת הכיפה משפיעה על החלטת השופט. פנחס
(צילום: סטודיו 62 ת"א)
לדבריו, יש שופטים שמכירים את ה"טריק" וזה לא משפיע עליהם, אבל במקרים רבים זה משפיע על החלטת השופט. "מגישים את כל זה כחבילה אחת ויש את הדגל של החבילה שזו הכיפה. זה נוהג מושרש שברגע שאתה נעצר הכיפה עולה לראש. זה ממש נוהל מעצר. השוטר שם אזיקים והעבריין חובש את הכיפה.
עו"ד ששי גז הסכים כי מדובר בתופעה שיש לה שתי סיבות: להרשים את השופט וכן, חשש וחרדה שמביאים את האדם להתקרב לדת. "כשמישהו בא עם כיפה לבית המשפט תמיד נשאלת השאלה האם הוא באמת דתי או שהוא מנסה לעשות רושם על השופט. מהניסיון שלי, התופעה הזאת שכשאדם נכנס לחרדה, הוא עושה את זה מחרדה וזו הדרך שלו להתקרב לאלוהיו. בדרך כלל זה לא לעבוד על השופט, אלא שהוא מפחד והוא נכנס לחשש. זו הסיבה העיקרית. כמו שאנשים בבתי חולים שמים כיפה או שהולכים לרב לקבל ברכה אם נמצאים בצרה".
עם זאת, גז לא ממליץ ללקוחות שלו לחבוש כיפה עם כניסתם לבית המשפט וטוען בניגוד לפנחס כי זה לא משפיע על החלטת השופטים. "אני אומר ללקוחות שלי לא לחבוש כיפה כהצגה כי זה לא יעזור. שופטים לא מתחשבים בכיפה כי אתה משדר לשופט שהוא טיפש, שזה יקנה אותו. אני לא אוהב את ההצגה הזו. אם אני מתרשם שזו הצגה, אני לא אוהב את זה. אף פעם לא אמרתי למישהו להוריד כיפה, אבל אני לא אוהב את התופעה הזו ורוב השופטים לא מקבלים את זה כטיעון מקל. זה לא משפיע על השופטים".
שופט בדימוס שביקש להישאר בעילום שם מסביר כי למרות הרצון להרשים את בית המשפט ולקבל את רחמיו, זה לא משפיע על החלטת השופטים. "אני לא מאמין שזה משפיע על בית המשפט. השופט שופט לפי העבירה או לפי ההתנהגות של העבריין. מי שרצח, הכיפה לא תעזור לו".