ההנהגה בישראל ניצבת כעת בצומת החלטות מהקריטיים ביותר מאז החלה המלחמה. בכירי ממשל ביידן שמגיעים הנה ב"רכבת האווירית" בסוף השבוע הנוכחי ובתחילת השבוע הבא כופים על ראש הממשלה בנימין נתניהו והקבינטים שבראשותו (המצומצם והמורחב) לקבל החלטות שישפיעו עמוק לתוך 2024 על טיב היחסים עם ממשל ביידן, על הדרך ולוח הזמנים שעל פיהם יפעלו צה"ל וזרועות הביטחון האחרות בכל החזיתות וגם על אופן ניהול המאמץ לשחרור החטופים והנעדרים.
פרשנויות נוספות של רון בן ישי
• מפקדי צה"ל מרגישים שחלון הזמן הולך ונסגר
• הפצצות שחושפות את הבסיסים הסודיים של חיזבאללה
• זירות מטענים גובים מחיר כבד, דרוש מענה טוב יותר
התהליך כבר החל. בפגישות אתמול (חמישי) של שליחי ביידן, ג'ייק סאליבן וברט מקגורק, עם נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט ואחריהם, בפגישה עם קבינט המלחמה המצומצם, נדונו שלבי הלחימה השונים. הרמטכ"ל הרצי הלוי, שמנהל את הלחימה, הציג ליועץ לביטחון לאומי סאליבן את מה שקורה בשדה הקרב כעת ואת התוכניות לעתיד.
נתניהו וסאליבן, בפגישה אתמול
(צילום: עומר מירון, לע"מ)
בשלב הזה, שלב ב' בתוכנית הלחימה שבו צה"ל נמצא כעת, מתנהלת לחימה עצימה בצפון הרצועה וגם במרכזה ובדרומה, במטרה להשתלט מבצעית על השטח ולהביא למיטוט סופי של הזרוע הצבאית של חמאס ככוח לוחם. בשטח פועלות כעת כחמש אוגדות במטרה לשבור את ההתנגדות החמושה המאורגנת של המחבלים.
כך ייראה שלב ג' בלחימה
מסתמנת הבנה עם האמריקנים ששלב הלחימה הנוכחי יסתיים פחות או יותר בסוף ינואר 2024 ואז צה"ל יעבור לשלב ג'. בשלב ג' יהיו עדיין מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי מתחת לפני הקרקע או שיסתתרו בין הפליטים ומדי פעם ינסו לפגע בכוחותינו, אבל הם כבר יחדלו להילחם כגוף מאורגן. האמריקנים מעוניינים שבשלב זה צה"ל ייצא בהדרגה מרוב שטח הרצועה וידלל את הכוחות הנמצאים בשטחה. ככל הנראה חלק ניכר מכוחות המילואים ישתחררו. הלחימה תתנהל בצורה אחרת, הרבה פחות עצימה והרבה יותר ממוקדת.
אחת האפשרויות הנידונות בנוגע לשלב ג' היא מאמץ הגנתי בהובלת אוגדת עזה, שיתבסס על פרימטר ביטחוני ברוחב שבין 3-1 ק"מ בשוליים הצפוניים והמזרחיים של הרצועה, שישראל רוצה שישמש חיץ בין הפלסטינים ברצועה - כל הפלסטינים - לבין יישובי מערב הנגב.
הכותרת
האם אפשר למוטט את חמאס? אתם שאלתם - רון בן ישי ענה
26:51
האמריקנים אינם מתלהבים מהרעיון הזה כתופעה קבועה, כיוון שהוא מקטין את שטח הרצועה שבשליטת הפלסטינים. זה נושא שנוי במחלוקת בין ירושלים לוושינגטון, ולא רק בין נתניהו לממשל ביידן, אולם הבכירים האמריקנים מוכנים להשלים עימו כאמצעי זמני שישראל תנקוט עד שיושג משטר ביטחון קבוע בדרום. מוסכם עם זאת שצה"ל והשב"כ ימשיכו לפעול בתוך הרצועה וינהלו מאמץ מודיעיני והתקפי למניעת חזרת חמאס, הג'יהאד האיסלאמי והתארגנויות עוינות מכל הסוגים.
לצד זאת, יימשך גם תהליך החיפוש וההשמדה של מערך המנהרות ותשתיות צבאיות אחרות של חמאס ברצועה. הלחימה בשאריות צבא הטרור של חמאס והג'יהאד האיסלאמי תיעשה באמצעות תקיפות נקודתיות מהאוויר ופשיטות של כוחות קרקעיים. זה יאפשר לאזרחי ישראל מהיישובים באזור שבין 7-4 ק"מ מהגבול לחזור לבתיהם כבר בעוד כמה חודשים.
האמריקנים דורשים שבשלב ג' ישראל כבר תאפשר לפליטים פלסטינים שברחו לאזורי המחסה במרכז ובדרום הרצועה לחזור לאזורי מגוריהם המקוריים (למה שנשאר מהם), ולהתחיל בשיקום. הם יעשו זאת בעזרה מסיבית ובמימון מדינות הנפט הערביות, שיהיו גם שותפות בממשל האזרחי. יש רעיונות נוספים שנוגעים לבלימת הברחות בציר פילדלפי שבין דרום הרצועה למצרים. כאן אין מחלוקת עם האמריקנים. אבל דרושה הסכמה מצרית שאינה מובטחת.
המחלוקת העיקרית עם ארה"ב: היום שאחרי
נקודת המחלוקת העיקרית בינינו לבין האמריקנים הייתה ונשארה "היום שאחרי". במערכת הביטחון בישראל לא אוהבים את המונח הזה שטבעו האמריקנים ומעדיפים לדבר על "שלב ד' של הלחימה”. בשיחות עימם דורשים האמריקנים לקבל מישראל תוכנית מגובשת לגבי השליטה בעזה, אחרי שחמאס יחדל לשלוט בה. סאליבן דורש, לדברי מקורות, שישראל תציג לארצות הברית תוכנית לא רק לגבי הממשל וצורת השליטה ברצועה שתהיה בסיום הלחימה, אלא גם נכונות להיכנס לתהליך מדיני שיביא להסדר הסכסוך הפלסטיני-ישראלי, על פי העיקרון של שתי מדינות לשני עמים.
תיעוד חיסול מחבלים במנהרה. השמדתן תימשך גם בשלבים הבאים
(צילום: דובר צה"ל )
עד כה הודיע נתניהו, כנראה בעיקר משיקולים פוליטיים הנוגעים להישרדות הקואליציה שבראשותו, שאינו מסכים להקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל וכי אינו מוכן שהרשות הפלסטינית תהיה מעורבת בממשל האזרחי בעזה. בעניין זה הוא נמצא בעימות לא רק עם הבכירים האמריקנים שדורשים במפגיע תוכנית פוזיטיבית. גם גלנט ויתר חברי קבינט המלחמה - השרים בני גנץ (שהציג אמש מתווה בשידור חי) וגדי איזנקוט - סבורים שבמקום סט ה"לאווים" של נתניהו, יש ואפשר להגיע עם האמריקנים לסט עקרונות מוסכמים להסדר שאחרי הלחימה ואף מעבר לו.
הממשל האמריקני דורש שהעמדה הישראלית המגובשת בעניין היום שאחרי תוצג לו כבר בחודש הקרוב. אולם לישראל אין עדיין עמדה מגובשת. במערכת הביטחון סבורים, ויציעו לקבינט בקרוב, שהממשל ומשטר הביטחון שיהיו ברצועה בסיום הלחימה ייקבעו בהסכמה בין ישראל, ארצות הברית ומצרים.
ישראל אחראית בעזה? זה יעלה לנו מיליארדים
מן הראוי שפתרון כזה יכלול כוח בינלאומי פרו-מערבי, שהאמריקנים ידאגו להקמתו והרכבתו, ממשל שמבוסס על גורמים מקומיים שהיו פעם פקידי הרשות הפלסטינית, ועל חופש פעולה מודיעיני ומבצעי של ישראל ברצועה, בדומה לשליטתה הביטחונית של ישראל ביהודה ושומרון.
גנץ מציג אמש את המתווה שלו. הוא סבור שאפשר להגיע להסכמות עם האמריקנים
(צילום: לע"מ)
יש בישראל גורמים ביטחוניים שסבורים שהרשות הפלסטינית תידרש להיות מעורבת כיוון שהיא תיתן לגיטימציה לגורמים העזתיים המקומיים להיכנס לנעלי חמאס כממשל האזרחי בעזה. הרשות גם יודעת לבצע תיאומים ביטחוניים עם ישראל, מה שימנע עימותים לא רצויים בשטח הרצועה כשישראל תממש את חופש הפעולה המבצעי. אם הרשות הפלסטינית לא תיקח פורמלית אחריות בפיקוח אמריקני או בינלאומי שיהיה מעליה, אז ישראל היא שתצטרך להיות אחראית לרצועה, גם במקרה של אסון הומניטרי וגם בכל הנוגע לשיקומה ומימונה שנאמדים במיליארדים.
בכל מקרה הובהר ויובהר לבכירים האמריקנים שסביר מאוד להעריך שבשנת 2024 יהיו בעזה חלקים, למשל בדרום הרצועה, שבהם עדיין תהיה לחימה עצימה, ובה בשעה יהיו מקומות שבהם ידוללו כוחות צה"ל והשליטה הביטחונית תתבצע באמצעות מודיעין ופשיטות ממוקדות. ויהיו גם אזורים שבהם ישראל תתיר לתושבים לחזור למקומות מגוריהם בעבר, עם צורה זו או אחרת של שלטון מקומי. האמריקנים מבינים את תמונת המצב המורכבת שמציגים להם הישראלים, אבל בינתיים הם לוחצים בעיקר להגדלת המאמץ ההומניטרי ולצמצום דרסטי של הפגיעה באזרחים לא מעורבים.
הסרבנות של סינוואר
בעניין החטופים, אפשר להבחין בישראל באכזבה בקרב הגורמים העוסקים בנושא מן העובדה שהלחץ הצבאי עדיין לא גורם ליחיא סינוואר לבקש עסקת חטופים נוספת. סינוואר אף הקשיח את דרישותיו וכעת הוא דורש, באמצעות בכירי התנועה שבקטאר ובלבנון, שישראל תפסיק לחלוטין את הלחימה כתנאי לכניסתו למשא ומתן. הקיפאון שהשתרר במשא ומתן על החטופים והנעדרים כתוצאה מהסרבנות של סינוואר מביא בכירים בהנהגה הישראלית למסקנה שצריך לבקש מהאמריקנים להפעיל לחץ כבד יותר על חמאס באמצעות קטאר ומצרים, ואולי אף להתניע את המשא ומתן באמצעות הקטארים.
העיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד" שבבעלות קטארית, המתפרסם בלונדון ונחשב מהימן, דיווח שלמעשה מתנהלים כבר עכשיו גישושים באמצעות מצרים וקטאר אצל שני הצדדים ביחס לעסקת חטופים שתכלול כנראה הפוגה בת כמה ימים בלחימה ואולי הסדר כניעה משופר לסינוואר וחבר מרעיו, תמורת כל החטופים.
השעון מתקתק גם בצפון
עתיד הביטחון ליישובי גבול הצפון הוא נושא נוסף שנדון ויידון עם הבכירים האמריקנים. הפעם ישראל היא שלוחצת על האמריקנים להאיץ את המאמצים הדיפלומטיים. לסאליבן ולברט מקגורק, שליחו המיוחד של הנשיא ביידן במזרח התיכון, נאמר שעשרות אלפי המפונים מהצפון לא יסכימו לחזור לבתיהם כל עוד חיזבאללה קרוב לגבול וגם לא יוכלו להישאר עוד זמן רב במעמד של פליטים.
ישראל לא תוכל לחכות הרבה מעבר לסוף ינואר-פברואר עד שתתחיל לפחות להסתמן הסדרה של מצב ביטחוני חדש בדרום לבנון, שבו חיזבאללה יסיג את אנשיו - ובעיקר את כוח רדואן - אל מצפון לליטאני. אפשר להעריך ששר הביטחון גלנט דרש מהיועץ לביטחון הלאומי סאליבן להאיץ את המגעים הדיפלומטיים במטרה להגיע לביצוע מלא של החלטה 1701 של מועצת הביטחון כבר בחודשים הקרובים.
האמריקנים, לעומת זאת, דורשים מישראל לגלות סבלנות ולא למהר ולפתוח במערכה צבאית נגד חיזבאללה באמצעות הכוחות שיתפנו בקרוב מרצועת עזה. הם חוששים מהסלמה למלחמה אזורית ולכן הם דורשים מישראל לגלות אורך רוח. אבל בקרב בכירים, כך אפשר להבין, שוררת כנראה הסכמה שאם חיזבאללה יגרור רגליים ישראל תצטרך לצאת למערכה שלפי כל ההערכות תכלול גם תמרון קרקעי לתוך דרום לבנון ואולי אף מעבר לזה, כדי לסלק משם את חמושי חיזבאללה.
החות'ים בתחתית סדר העדיפויות הישראלי
חופש השייט במצרי באב אל מנדב אל ספינות המפליגות בים האדום ולעבר תעלת סואץ הוא סוגיה נוספת שהקבינט דן ועוד ידון בה עם האמריקנים, בעיקר עם יו"ר המטות המשולבים צ'רלס בראון שיגיע היום לארץ, ועם שר ההגנה לויד אוסטין. ישראל גורסת, והאמריקנים מסכימים, שחופש השיט בים האדום הוא בעיה שהקהילה הבינלאומית חייבת להתמודד עימה, ולא ישראל לבדה. 12% משייט הסוחר הבינלאומי, כולל מכליות המובילות נפט וגז מהמפרץ הפרסי לאירופה, עובר דרך מצר באב אל מנדב ולכן הקהילה הבינלאומית חייבת לדאוג שהאיום החות'י על חופש השיט במצרים אלו יוסר.
האמריקנים כבר הקימו כוח רב-לאומי של ציי מדינות רבות, בפיקוד הצי החמישי האמריקני שיושב בבחריין, והכוח הזה יתחיל לפעול בימים הקרובים, כבר היום. הבעיה היא שהצי הרב-לאומי יכול בעיקר למנוע השתלטות על אוניות סוחר על ידי החות'ים, אבל אינו יכול למנוע ירי של טילי חוף-ים ושיגור כטבמ"ים תוקפים אל עבר ספינות סוחר, כפי שקרה ביום חמישי כאשר טיל תימני שוגר לעבר ספינת הסוחר הדנית "מארסק".
הטיל החטיא את מטרתו אבל עצם השיגור מאיים על השיט בים האדום. החות'ים, כנראה בהוראת האיראנים, אינם רוצים בעימות עם כוח רב-לאומי ולכן הודיעו אתמול שהם יפגעו "רק" בספינות בבעלות ישראלית או בספינות ששטות לנמל ישראלי דרך הים האדום. אולם במקביל איים שר ההגנה האיראני על כל מי שינסה לפגוע בחות'ים, ולמעשה אישר בכך שאיראן היא שמפעילה את הטרור הימי האלים בבאב אל מנדב.
זה כנראה מה שגרם ליועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, בריאיון לחדשות 12, לשגר איום עמום לעבר הח'ותים וגם לטהרן. נראה שבעיקרון ישראל מעדיפה כעת להשאיר את הטיפול בעניין זה לאמריקנים, גם אם הדבר ייאלץ ספינות ששטות לנמלים ישראליים להימנע ממעבר במצרי באב אל מנדב לכמה חודשים, כל עוד מתנהלת לחימה בעזה ואולי אחר כך גם בלבנון.
בעניין זה חשוב להבין שהחות'ים בתימן הם אגוז קשה לפיצוח, וקשה לאיים עליהם בפעולת תגמול אווירית או ימית - לא רק בגלל 1,500 הק"מ המפרידים בין ישראל לתימן, אלא מפני שהם שבט פנאטי שפגיעה בנכסיו ובאזרחי ארצו לא מרתיעה אותו. מה שחשוב לארגון הקיצוני הזה הוא שרידותו והנזק שהוא מסב לישראל. לכן כאמור ישראל מעדיפה לפי שעה להשאיר את החות'ים אחרונים בסדר העדיפויות הצבאי שלה. את ההגנה על השייט במצרי באב אל מנדב משאירה בינתיים ישראל לכוח הרב-לאומי שהאמריקנים ארגנו, בהנחה שהכוח הזה יצליח במשימתו כפי שהצליח הכוח הרב-לאומי שפעל נגד הפיראטים הסומליים באותו אזור.
בסוף השבוע הקרוב ובתחילת שבוע הבא ייקבע במידה רבה עתיד היחסים בין ממשלת ישראל לממשל ביידן – ליתר דיוק בין ממשל ביידן לנתניהו. אין חילוקי דעות בין וושינגטון לירושלים בדבר הצורך האסטרטגי לחסל את חמאס כגורם צבאי ושלטוני ברצועה, אבל יש חילוקי דעות על הלו"ז, על טקטיקות הלחימה, על הטיפול במשבר ההומניטרי המחמיר ברצועה ובעיקר על "היום שאחרי" בדרום וגם בצפון. בכלל לא בטוח שהשיחות בין הבכירים האמריקנים שבאים הנה לבין הקברניטים הישראלים יניבו הסכמות. מה שיש לעשות הוא להגיד "כן" לאמריקנים בעניין הרשות הרשות הפלסטינית, ולהיכנס איתם למשא ומתן רציני כדי שהם יחייבו את הרשות לעשות את התיקונים והשינויים המתחייבים בה.
