מאות סקרים נערכו בחודשים האחרונים בניסיון לנבא מה יהיה ביום החשוב באמת, מחרתיים, והרוב הגדול של העדכניים שבהם צופים רוב לגוש השינוי, אבל לא כזה שיאפשר הקמת ממשלה. אבל בניגוד למערכות בחירות קודמות, אז השאלה הגדולה הייתה אם התחזית תתאמת, הפעם גם בין הסקרים עצמם יש פער שלא ניתן לגישור.
- יש מוצא מבחירות חוזרות? התרחישים להקמת ממשלה - והסיכויים
- עדכוני בחירות שוטפים גם בערוץ הוואטסאפ של ynet - להצטרפות לחצו כאן
בזמן שהסקרים האחרונים של חדשות קשת, רשת וכאן צופים יתרון של ארבעה עד שישה מנדטים לגוש השינוי (עם הנדל וזליכה) על גוש נתניהו, כל סקרי ערוץ 14 - שנערכים על ידי עד המדינה לשעבר במשפט נתניהו שלמה פילבר - מנבאים לגוש נתניהו יותר מ-60 מנדטים, ולפחות 30 מנדטים לליכוד. גם סקרי ערוץ i24 מעניקים יתרון משמעותי לגוש נתניהו, אך מעט פחות מ-60 מנדטים.
בכל מקרה, כל הסקרים עשויים לפספס בכמה נקודות מפתח - שיכולות להיות אלו שיכריעו את הבחירות. הנה כמה מהן:
איך יצביעו העולים?
מפתיחת המלחמה באוקראינה, לפני יותר מארבע שנים וחצי, עלו לישראל יותר מ-100 אלף עולים מרוסיה ויותר מ-20 אלף עולים מאוקראינה. הסוקר מנו גבע הסביר כי האוכלוסייה הזו, שמהווה למעשה שלושה מנדטים, נחשבת ל"נעלם", ולא ברור כמה מהם יגיעו לקלפיות.
באופן מסורתי, העולים מחבר העמים נחשבים יחסית לימנים, אבל הפעם מנהיג המפלגה היחיד שהוא יוצא חבר העמים הוא אחד מראשי גוש השינוי - אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו. למעשה, פרט לליברמן רק שני דוברי רוסית נוספים צפויים להיות בכנסת - חברת מפלגתו יוליה מלינובסקי, ואלקס ריף, מספר 15 בישר! של גדי איזנקוט. זאב אלקין נמצא רק במקום ה-32 בליכוד, וכשראש הממשלה בנימין נתניהו נשאל על כך בערוץ 9, ענה: "אלקין ייכנס - ויש עוד נציגות לאנשי חבר העמים. אתה מדבר איתו עכשיו, אני!".
כמה יגיעו מחו"ל?
אם בעבר היה מדובר על חרדים מניו יורק שנוהרים בטיסות לקלפיות, הפעם הליכוד היה זה שעתר נגד מיזם Fly&Vote להטסת ישראלים מחו"ל לקראת הבחירות. לפי נתוני הלמ"ס, 810 אלף ישראלים בעלי זכות בחירה מתגוררים בחו"ל, ועל פי האומדן של אותם מיזם - 67 אלף מהם יהיו בארץ ב-27 באוקטובר, שווה ערך ליותר ממנדט וחצי.
עם זאת, מדובר באומדן בלבד - ולא בנתון מדויק. גם אופן ההצבעה לא ברור. אמנם ההערכות הן שבקרב הטסים ארצה יש רוב לתומכי גוש השינוי, אבל נתונים ברורים אין.
מה יהיה אחוז ההצבעה ביישובים הערביים?
פלח אוכלוסייה שנחשב יחסית לקשה לדגימה - אם בכלל דוגמים אותו - הוא האוכלוסייה הערבית. גם הפעם, כמו במערכות הבחירות הקודמות, הרוב הגדול יצביע למפלגות הערביות, במקרה זה הרשימה המשותפת ורע"מ. בניגוד לבחירות 2022, אז בל"ד לא עברה את אחוז החסימה, הפעם ההערכה היא ששתי המפלגות יעברו אותו.
מצביעה בטמרה. שיעור הצבעה גבוה במגזר יקשה על הקמת ממשלה
(צילום: רויטרס)
השאלה הגדולה לפיכך היא פחות למי יצביעו הערבים, אלא כמה יצביעו. אחוז הצבעה גבוה יקשה על גוש נתניהו להקים ממשלה, אבל באופן פרדוקסלי הוא יקשה גם על גוש השינוי. ליברמן הבהיר שלא יסכים לתוכנית איזנקוט להקמת ממשלת מיעוט בתמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות, כך שככל שאחוז ההצבעה ביישובים הערביים יעלה - כך יעלה גם הסיכוי לבחירות חוזרות.
האם יהיה שינוי בדפוסי הצבעת החרדים?
עוד מגזר שקשה יחסית לדגימה הוא החרדי. ש"ס, שמתבססת גם על קולות המסורתיים והגיעה בשיאה ל-17 מנדטים (ובבחירות הקודמות ל-11), צפויה לרדת לפי הסקרים לשבעה מנדטים. ליהדות התורה הסקרים צופים דווקא עלייה לשמונה מנדטים - אבל השאלה היא אם המחלוקות בחסידויות והמפלגות הקטנות שהוקמו, הציבור החרדי מצד אחד וצבע שחור מהצד השני, דווקא ינגסו בכוחה.
בוחרים בבני ברק. המפלגות הקטנות ינגסו בכוחה של יהדות התורה?
(צילום: AP)
אותן מחלוקות עשויות גם להוביל לכך שחלק מהמצביעים יישארו בבית, בניגוד לבחירות קודמות, שבהן אחוזי ההצבעה בחלק מהערים החרדיות היו מהגבוהים ביותר בארץ. כך, למשל, בעוד שאחוז ההצבעה בישראל כולה עמד על 70.6%, בבני ברק הצביעו 76.5% מהתושבים, בביתר עילית 81.3% ובמודיעין עילית - 82%. בכל הערים הללו לפחות 90% מהמצביעים בחרות ביהדות התורה או לש"ס.
מהן המפלגות שיישארו מתחת לאחוז החסימה?
אחת מסיסמאות הבחירות של עופר וינטר היא "עמך ישראל תהיה הפתעת הבחירות", אבל ברוב הגדול של הסקרים האחרונים מפלגתו נמצאת מתחת לאחוז החסימה. עם זאת, לפחות בינתיים נראה שלא יישאו פרי הלחצים הגדולים שמפעילים נתניהו ובצלאל סמוטריץ' להוביל לפרישתה מהמרוץ (ולפרישת הציבור החרדי) - והשאלה היא אם ברגע האחרון בוחרים שיבינו כי וינטר יתמודד, דווקא ישימו ך בקלפי.
וינטר. לפי הסקרים, הוא מתחת לאחוז החסימה
(צילום: עמך ישראל)
מנגד, המילואימניקים-כלכלית של יועז הנדל וירון זליכה עוברת בחלק קטן מהסקרים - אבל אם שינוי במנדט לרוב המפלגות לא משנה יותר מדי, במקרה הזה זה יכול להיות ההבדל בין ארבעה מנדטים, לאפס. לכן, בתרחישים גבוליים כאלה לסוקרים קשה מאוד לנבא, וכמו בבחירות 2022 (אז מרצ ובל"ד לא עברו, וגוש הימין-חרדים הגיע ל-64 מנדטים) לפערים קטנים יכולות להיות משמעויות דרמטיות.
מה יהיה אחוז ההצבעה בערים הליברליות?
אם אכן יש יתרון לגוש השינוי, זה עשוי להיות המשתנה שיכריע את הבחירות. עלייה משמעותית בשיעור ההצבעה בערים שנחשבות לליברליות, על רקע האמירות כי מדובר ב"בחירות החשובות אי פעם", תאפשר "למצות" את מאגר תומכי הגוש - ולקרב הקמת ממשלה בלי נתניהו. בסקרים נשאלים הנסקרים האם הם מתכוונים להצביע, ואכן נראה שתומכי גוש השינוי בטוחים יותר שייצאו לקלפיות. השאלה היא אם הפערים באחוזי ההצבעה בין האזורים השונים יהיו גבוהים.
האם יהיה שינוי משמעותי בערי הליכוד?
נתניהו מקיים בליץ של סיורים וכנסים בערים שנחשבות למזוהות עם הליכוד, אבל במקביל גם איזנקוט שם דגש על אותן ערים, וכחלק מ"קמפיין המועמד המזרחי", שלו בערי פריפריה רבות הוצבו שלטי "ראש ממשלה דיאלנא" - ראש ממשלה משלנו. מבחינת איזנקוט, הצלחה תיחשב גם אם חלק מתומכי הליכוד באותן ערים לא יעברו אליו, אלא יבחרו לא לצאת להצביע.
נתניהו בשוק התקווה
(צילום: נדב אבס)
הקמפיין של איזנקוט
כיצד יצביעו הבוחרים בפעם הראשונה?
צעירים נחשבים לרוב לימנים יותר מכלל האוכלוסייה. הפעם, רבים מאלו שיגיעו בפעם הראשונה לקלפיות, משרתים בצה"ל של אחרי 7 באוקטובר, והיו חלק מהמלחמות בחמאס, בחיזבאללה ובאיראן בשלוש השנים האחרונות. בסקר שנערך החודש של חדשות רשת נמצא כי התמיכה בנתניהו ביחס לאיזנקוט אכן גדולה יותר אצל הצעירים, אבל הסוקר שמואל רוזנר ציין כי מבט מעמיק יותר מראה שהסיבה לכך היא רמת הדתיות - ולא הגיל.
