ההחלטה שתפגע ביישובי קו העימות: בצל האיומים של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, והאזהרה של שר הביטחון יואב גלנט כי הסיכוי להסלמה גובר, ביום ראשון הקרוב צפויה הממשלה לשנות את מפת יישובי קו העימות בצפון ובדרום - ולגרוע עשרות יישובים מהסיווג "צמודי הגדר", שמקבלים הטבות לעידוד ההתיישבות בהם.
הממשלה תבקש להגדיר כצמודי גדר רק יישובים שנמצאים במרחק של עד קילומטר מגבולות לבנון, סוריה ורצועת עזה, ואילו יישובים שנמצאים במרחק של עד שני קילומטרים - כבר לא יוגדרו כך. צעדים אלה מגיעים על רקע איומים שמשמיע כאמור נסראללה לאחרונה כלפי ישראל, כולל דבריו שלשום כי "כל חיסול על אדמת לבנון לא יעבור בשקט". השינוי הדרמטי מגיע אחרי שהממשלה קיצצה מיליארדים מתקציב מיגון הצפון לו התחייבה ממשלת נתניהו בשנת 2018.
מבחינת ראשי הרשויות בגליל מדובר ב"החלטה שצפויה להפקיר את המגן האנושי בגבול הצפוני", כך לדברי משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות. הוא וחבריו לקו העימות נלחמים לסיכול החלטת הממשלה הקרובה, והוא מזהיר כי "לא נוכל לאפשר מצב שבו המדינה תמשיך ותקבל החלטות שמרעות את המצב של תושבי קו העימות הצפוני, בזמן שהם מהווים את המגן האנושי מול אויבינו וכוחות חיזבאללה מתגרים בנו מדי יום".
דוידוביץ מסביר כי כל הטבות משרד השיכון להקמת ממ"דים ביישובים הלא מוגנים, מיגון מבני הציבור, הטבות מס והנחות במחירי הקרקעות - כולן נמדדו ביישובים המוכרים כ"צמודי גדר" (אלה הנמצאים במרחק 0-2 ק"מ מהגבול) ובקטגוריית "סמוכי גדר" (9-2 ק"מ בצפון ו-7-2 ק"מ בעוטף עזה). על פי ההחלטה הצפויה, יישובים צמודי גדר יוגדרו כיישובים הנמצאים במרחק 0-1 ק"מ מהגדר, יישובים קדמיים יוגדרו אלה הנמצאים במרחק 4-2 ק"מ ויישובי סמוכי גדר יוגדרו במרחק 9-4 ק"מ. לא ברור לאילו הטבות, אם בכלל, יזכו היישובים שכבר לא יוגדרו כ"צמודי גדר".
"הם רוצים לשנות את הטרמינולוגיה. ברגע שזה יעבור אז המיקוד וההתייחסות תהיה רק לצמודי גדר", חוששים בקו העימות. דוידוביץ מעריך כי "זה יפגע בהטבות המס של יישובים שנמצאים בפועל תחת פגיעה של טילים, כפי שראינו רק בפסח האחרון במושב בצת שייגרע כעת מהגדרת צמוד גדר. 'עושים סיבוב' על התושבים שהם השכפ"ץ של המדינה והמגן האנושי שלה". בין היישובים שיאבדו את ההכרה כצמודי גדר נמצאת קריית שמונה וייתכן שאף שדרות.
בתחומי המועצה האזורית מעלה יוסף הסמוכה לגבול לבנון צפויים כמחצית מהיישובים הצמודים לגדר לאבד את ההכרה ככאלו. שמעון גואטה, ראש המועצה האזורית מעלה יוסף, אמר כי "אנחנו נלחמים להוריד את הנושא הזה מסדר היום של הממשלה. ההשלכות של זה איומות". בנו של גואטה, ששון (ששי), נכנס לכנסת לפני כחצי שנה במסגרת החוק הנורבגי בעקבות התפטרותו של השר יואב קיש בליכוד. השניים מתכוונים להיאבק בהחלטה שמובילה המפלגה לה הם משתייכים.
נאומו של נסראללה אתמול: "כל חיסול על אדמת לבנון לא יעבור בשקט"
ראש העיר קריית שמונה, אביחי שטרן, כתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי כי "סיווג העירייה כרשות שאינה צמודת גדר עלול לפגוע אנושות בקריית שמונה בכל תחומי החיים. זו פגיעה אנושה שקריית שמונה לא תוכל לשאת".
ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטין, אמר כי שוחח הבוקר עם משרד ראש הממשלה בעקבות הפרסום. "חשוב לי להרגיע – הובהר לי ששינוי מפת העדיפות הלאומית וההגדרה של יישובים צמודי גדר לא ישפיע בשום צורה על יישובי עוטף עזה, לא בשער הנגב ולא בשדרות ובשאר רשויות העוטף, וזאת בשל החלטות הממשלה לעוטף עזה שמעגנות ומבטיחה את מעמד רשויות העוטף. אני ממשיך לעמוד על המשמר, יחד עם חבריי ראשי הרשויות בעוטף מול ממשלת ישראל כדי להבטיח שמעמדנו לא ייפגע".
ליבשטיין הוסיף כי "אמנם השינוי האמור לא יביא לפגיעה ישירה ומיידית ביישובי עוטף עזה בגלל החלטות הממשלה לעוטף שמעגנות את מעמדנו, אך מצער שדווקא על רקע החשש ממערכה רב זירתית ממשלת ישראל מוצאת לנכון לפגוע בחלוצים שמהווים את הקו הקדמי בגבולות המדינה".
מלשכת ראש הממשלה נמסר: "מדובר בפייק ניוז מוחלט וההיפך המוחלט מהמציאות. טרם התקבלה כל החלטה בנושא. המתווים הנבחנים לא יפגעו לאף ישוב בהקלות הקיימות, אלא יוסיפו יישובים חדשים לזכות בהקלות המס".
אתמול נפגש שר הביטחון גלנט עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש במטה האו"ם בניו יורק, והדגיש בפניו כי הסיכוי להסלמה בגבול הצפון גובר, בעקבות פעולות חיזבאללה שמפרות את ריבונותה של ישראל. "פוטנציאל ההסלמה בגבול הצפון גובר בעקבות הפרת ריבונות בוטה של לבנון", אמר גלנט. "איראן דוחפת את חיזבאללה לפעולה, על האו"ם להקפיד ולקיים יכולת לפעול באופן עצמאי בדרום לבנון".
שר הביטחון עמד על הצורך הדחוף בהתערבות מיידית של האו"ם בהורדת המתיחות על ידי חיזוק חופש התנועה של כוחות יוניפי"ל באזור, ויישום המנדט שלהם בגבול הצפון. הוא גם הציג לגוטרש את פריסת עמדות חיזבאללה לאורך קו הגבול, והבהיר כי מדינת ישראל תפעל נגד כל הפרת ריבונות ואיום על חיי אזרחיה.
בחודשים האחרונים חיזבאללה מבצע פרובוקציות חוזרות ונשנות לאורך הגבול הצפוני, ואחד מאוהלי ארגון הטרור עדיין ניצב בשטח ישראל בהר דב. מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה עוקב מקרוב אחר ההתרחשויות בישראל, ובנאומו בחודש שעבר התייחס לביטול עילת הסבירות, ואמר כי "זה היום הגרוע ביותר בתולדות ישראל, כפי שחלק מהישראלים מעידים, והיום הזה מציב את המדינה במסלול להיעלמות".
בהערכת מצב שפורסמה לפני כחודש, אנשי המחקר של מרכז עלמא לחקר האתגרים הביטחוניים בצפון ציינו כי הם "מזהים דפוס ברור של חיזבאללה ליצירת חיכוך והסלמה באזורי המחלוקת שעל הקו הכחול" - קו ההפרדה בין ישראל ללבנון לפי החלטת האו"ם.
במכון המחקר שבגליל ציינו כי אותם אזורים, 13 במספר, הם אלו שבלבנון טוענים כי נלקחו מהם על ידי ישראל. תחילת האירועים, שמהווים על פי חוקרי המכון "קפיצת מדרגה ומגמה שתמשיך ותסלים", התרחשו בחודש יוני עם חשיפת פלישת לוחמי חיזבאללה לשטח הריבוני של מדינת ישראל בהר דב והקמתם של שני אוהלים, שאוישו על ידי כוחות חמושים. אך יש שיאמרו כי ראשיתה של ההסלמה הייתה במטח של 34 רקטות שנורו לישראל מלבנון תוך כחצי שעה בחג הפסח - המטח הכבד ביותר שנראה בגבול הצפון מאז שנת 2006, ימי מלחמת לבנון השנייה.
מתן צורי השתתף בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 00:00, 30.08.23
