כל יום חשוב לקואליציה כאשר מדובר בקרב החקיקה שהיא מנהלת נגד השעון, כדי להספיק להעביר את חוקי החרדים-תקשורת-משפט רגע לפני היציאה לפגרת בחירות, וכדי להזניק את הקמפיין של ממשלת נתניהו. מהם החוקים שמקודמים? איך הם משפיעים על חיינו? ומה הסיכוי של כל אחד מהם לעבור? ynet עושה סדר.
חוק ועדת חקירה פוליטית לטבח 7 באוקטובר – נתחיל עם החוק שעבר אמש (שני) במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. המשמעות של העברתו בקריאה ראשונה היא שיוחל עליו מה שמכונה "דין רציפות", כך שהוא ימשיך בכנסת הבאה מאותו המקום שבו נעצר - ותהליך החקיקה לא יתחיל מההתחלה. החוק קובע כי תקום ועדת חקירה למחדל של שישה נציגי ציבור שאינם ח"כים, שלושה שייבחרו על ידי הקואליציה ושלושה שייבחרו על ידי האופוזיציה. באופוזיציה כבר הודיעו כי יחרימו את החוק ואף יבטלו אותו, כך שאם הוא יעבור ויקוים בפועל - יהיו בו רק חברי ועדה שייבחרו על ידי הקואליציה. עם זאת, החוק לא צפוי בינתיים להתקדם לקריאה שנייה ושלישית.
בליץ חקיקה עד פיזור הכנסת
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
לעומת זאת, שאר החקיקה מתקדמת בהצבעות בוועדות הכנסת השונות, וכוללת בין השאר את אלו שסוכמו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לחרדים כחלק מהדיל הפוליטי שנחשף ב-ynet.
חוק הפרדה מגדרית באקדמיה – ועדת החינוך אישרה אתמול את החוק, והוא יעלה בשבוע הבא לאישור סופי במליאה בקריאה שנייה ושלישית. מדובר בחוק של ח"כ לימור סון-הר מלך (עוצמה יהודית), ולמעשה מדובר במהלך עוקף בג"ץ. החוק נועד לאפשר, בניגוד לקביעת שופטי העליון, שאוניברסיטאות שרוצות בכך יוכלו לפתוח מסלולים בהפרדה מגדרית לתואר שני ושלישי. בג"ץ אישר מסלולים שכאלה רק בתואר ראשון. באופוזיציה, בארגוני הנשים וגם בקרב ראשי האוניברסיטאות, מתחו ביקורת חריפה על החוק בטענה כי הוא מעודד הדרת נשים במרחב הציבורי.
חוק התקשורת – חוק הדגל של השר שלמה קרעי, שנועד לשנות את שוק הטלוויזיה, אושר אתמול בוועדת התקשורת וכעת נשאר רק אישורו הסופי במליאה. החוק יאפשר הקמת ערוצי חדשות חדשים כמעט ללא רגולציה וביטול ההפרדה המבנית בין בעלי הערוצים לחברת החדשות, ובמסגרתו יוקם יישומון ממשלתי שבו יהיה אפשר לקבל את כל ערוצי החדשות בחינם.
ספקי התכנים – כמו הוט, יס ופרטנר – יחויבו לשבץ את ערוצי החדשות החדשים לצד שאר ערוצי החדשות. אבל החוק נתקל בקשיים של גיבוש רוב, בשל ההתנגדות של החרדים, וכעת הרוב לחוק נתון בספק. ביהדות התורה מתנגדים לחוק בטענה כי היישומון הממשלתי יעבוד בשבת, למרות שהיום גם עידן פלוס – שהוא ספק שנתמך על ידי הממשלה – משדר בשבת. בנוסף, החרדים חוששים כי יתאפשרו תכנים "לא צנועים" שנוגדים את ערכי הדת ביישומון הממשלתי.
חוק פיצול תפקיד היועמ"ש – החוק שחשוב לציונות הדתית ולליכוד, ושמוביל אותו ח"כ שמחה רוטמן, היה אמור לשנות מקצה לקצה את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה ולפצל את התפקיד לתובע כללי ויועמ"ש. אך מפאת קוצר הזמן, רוטמן מקדם רק חלק מהחוק ומוסד היועמ"ש לא יפוצל לשני תפקידים. לפי ההצעה החלקית שתקודם, מעמד חוות הדעת של היועמ"ש לא יחייב את הממשלה, לצד אפשרות לממשלה לייצוג פרטי בבג"ץ ומנגנון פיקוח על עבודת היועץ. החוק צפוי לעלות לאישור סופי במליאה בקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא. הלילה הכנסת אישרה את פיצול הצעת החוק בהתאם למהלך שמקדם רוטמן.
חוק ביטול רפורמת הכשרות של מתן כהנא – חוק אשר מקודם על ידי ש"ס, ונועד למנוע את הפיכת הרבנות הראשית לגורם מפקח על מתן הכשרויות ולמעשה להחליש את המונופול שלה במתן כשרות כדי לפתוח את השוק לתחרות. ש"ס מבטלים את המהלך שהוביל בממשלה הקודמת השר לשירותי דת דאז כהנא, והחוק צפוי לעבור בקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא.
לצד החוקים אלה, החוקים החרדיים מתקדמים גם הם בוועדות השונות.
חוק יסוד לימוד תורה – החוק קובע כי לימוד תורה הוא ערך יסוד במדינת ישראל, אך במעלה הדיונים עולה חשש בקרב המשפטנים כי יש לו משמעות יישומית, שכן לא ברור האם תעדוף של ערך לימוד התורה מול ערך השיוויון גורם לשינוי מציאות. החרדים רוצים את החוק כדי להכשיר בעתיד בבג"ץ חוק פטור מגיוס, אך יועמ"ש משרד האוצר אמר כי חוק שכזה עשוי להשפיע על הסטת תקציבים אם לימוד תורה יגבר על השיוויון, וכי החוק חותר תחת שילוב חרדים בתעסוקה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצא נגדו, ואמר כי מדובר בעמדה חובבנית של משרד האוצר שאין לה קשר למציאות. החוק צפוי לעבור בשבוע הבא בקריאה שנייה ושלישית במליאה.
חוק הקפאת מעצרי משתמטים – הקואליציה עדכנה אתמול את נוסח החוק כך שהוא יהיה בתוקף במשך לפחות חצי שנה, כאשר המטרה היא להפוך את הוראת השעה למצב קבוע. למעשה מדובר בנוסח שהוא "מיני" חוק גיוס, שמסדיר את מעמד לומדי התורה ומקפיא את המעצרים למי ש"תורתו אומנותו", אך כל החלקים הקשים בחוק הגיוס כמו סנקציות ויעדי גיוס נשארים בחוץ. בנוסף, בנוסח החדש, אם ישיבה נופלת בביקורת פעמיים, תלמידיה יוכלו להירשם כלומדי תורה דרך ישיבה אחרת, כך שאין שום מנגנון אכיפה אמיתי. הרוב לחוק נתון בספק.
