מיאמי היא עיר שממש לא צריכה עוד עניין. זאת עיר כל כך נוצצת ושופעת מסיבות, מסעדות מפוארות, וחופים מרהיבים בכל פינה, שקשה להאמין שמישהו יכול להגיע אליה ולהפוך אותה על ראשה. עד שבא לאו מסי.
טירוף מסי באמריקה - כתבות נוספות
אי אפשר להתעלם מפסטיבל מסי שכבש את העיר. מהרגע שנוחתים בה, מבינים את הטירוף. המסוקים שחגים מעל האימונים של אינטר מיאמי, הזינוק ההיסטרי במחירי הכרטיסים למשחקי הקבוצה, ובעיקר – הצבע הוורוד שהשתלט על העיר. לאן שלא תלכו כאן, תפגשו את הוורוד הבהיר, הצבע הכי אופנתי היום במיאמי. מדהים לחשוב שעד לפני כמה שבועות, רק בודדים התעניינו בקבוצת הכדורגל המקרטעת הזאת, שלא הצליחה להתנחל בלבבות המקומיים וגם ממש לא הביאה תוצאות על הדשא.
8 צפייה בגלריה
הפעם הוא לא כבש ולא ניצח, אבל זו העיר שלו. מסי מודה לאוהדים
(צילום: James Gilbert/Getty Images)
כשהגעתי לעיר שטופת השמש והלחות לקראת המשחק של מיאמי נגד נאשוויל, זה הכה בי מיד. הקירות ברחובות מעוטרים בציורים של מסי ובכתובת גרפיטי מרהיבות. קשה להחמיץ את המוני התיירים, מארגנטינה ומהסביבה, שמסתובבים בהמוניהם ברחבי העיר ומנסים להשיג את המצרך הכי נדיר היום במיאמי: חולצה של מסי.
המרדף הבלתי אפשרי אחרי חולצה ורודה
החלטתי להצטרף לחיפושים אחרי הגביע הקדוש הזה, בעיקר כדי להיכנס לאווירה לפני המשחק וגם כדי להתאים לנוף במגרש, רק כדי לגלות כי בלתי אפשרי לקנות אותו. החולצה הוורודה עם השם MESSI והמספר 10 על הגב כבר מזמן סולד-אאוט. באף חנות, בשום מידה, וגם בצבעים אחרים של הקבוצה – אי-אפשר למצוא אותה. הכל אזל, והמפעלים פשוט לא עומדים בקצב. האמריקאים כמו האמריקאים ממשיכים במכירה מוקדמת של החולצות, והסחורה מוזמנת כמה חודשים קדימה. רוצה חולצה של מסי? חכה שלושה חודשים.
האופציה היחידה היא להמתין ליום המשחק, לעמוד בתור עם עוד עשרות אוהדים נלהבים בחנות המרצ'נדייז של האצטדיון, רק כדי לשלם יותר מ-200 דולר לחולצה - סכום ששווה לשבוע קניות בסופר למשפחה שלמה.
8 צפייה בגלריה
עד 3,000 דולר לכרטיס בשורה הראשונה
(צילום: Hector Vivas / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
200 דולר לחולצה, זו רק תחילת ההוצאה הכספית על בילוי במשחק של אינטר מיאמי. "פעם הייתי באה עם הילדים למשחקים של הקבוצה ושילמתי 100 דולר לכל הכרטיסים ביחד", אומרת לי אחת האמהות שמביאה את הילדים שלה על בסיס קבוע. "היום זה כבר עולה יותר מ-100 דולר לאדם, וגם זה מחיר נמוך כי אנחנו קונים במכירה קבוצתית מיוחדת".
בבדיקה קצרה באתר של הקבוצה אפשר למצוא כרטיסים החל מ-150 דולר ועד 3,000 דולר לכיסא בשורה הראשונה. וכל זה אם בכלל תמצאו כרטיס. אחרת תיאלצו לפנות לספסרות, ושם המחירים גבוהים בהרבה. זו קפיצה מטורפת, וכולה בגלל מסי. לפני שהגיע למיאמי, איש לא חשב או חלם לשלם מחיר כזה למשחק של הקבוצה.
כיפה על הראש, חולצה של ארגנטינה, ומתחתיה ציציות
שעה לפני המשחק, אני מגיעה לאצטדיון לוקהארט. האווירה מסביב חגיגית ומזמינה מאוד. מגוון פעילויות לילדים, פינות צילום ואיפור, אבל מדבר אחד אי-אפשר להתעלם – הכל סובב סביב הפרעוש. רוב האוהדים לובשים חולצה ורודה עם שמו, אחרים שומרים אמונים למקור וחמושים בחולצת נבחרת ארגנטינה, ויש גם כאלה שמתקשים להשלים עם המציאות ובאים עם חולצה של ברצלונה.
"האמת, בכלל לא משנה לי איפה מסי משחק", מספרת אחת האוהדות, שהגיעה מארגנטינה כדי לראות אותו. הקרבה של מיאמי לדרום אמריקה עשתה את שלה. אם בימיו בברצלונה ולאחר מכן בפריז סן-ז'רמן, נסיעה למשחקיו של האליל הייתה סיפור יקר ומורכב עבור הארגנטינאים, עכשיו העסק הרבה יותר פשוט. זה כמעט קל"ב, ובוודאי שהשפה הספרדית הפופולרית כל כך במיאמי רק עוזרת להם. "הוא אדם כל כך צנוע וטוב, שבכל מקום שהוא ישחק אנחנו נלך אחריו. כל מה שעושה לו טוב, עושה לנו טוב", מוסיפה האוהדת.
בין כל ההיספנים ששוטפים את סביבות האצטדיון אני מבחינה באוהד אחד מעט שונה. הוא ושני ילדיו לובשים את המדים של נבחרת ארגנטינה, אך הוא חובש כיפה ומתחת למדים קשה לפספס את הציציות. הוא מספר לי בהתלהבות כי נולד וגדל בארגנטינה, אבל בימים אלו הוא מתגורר במיאמי - ולכן מיהר לנצל את ההזדמנות כדי לראות את האליל שלו.
גם אנשי ההפקה באצטדיון מתקשים להסתיר את ההתרגשות. "כמות האנשים שפתאום מגיעה למשחקים פשוט מטורפת", מספר ג'ון, אחד העובדים. "זה לא שלפני כן לא היה קהל בכלל, אבל מסי שינה לגמרי את מיאמי כולה, לא רק את הקבוצה. גם כשלברון ג'יימס הגיע למיאמי או קים קרדשיאן עברה לגור כאן, לא היה כזה דבר. גם לא הייתה להם כזאת השפעה על העיר כמו שיש למסי. הוא פשוט הביא הכל לרמה אחרת של טירוף".
האבוקות ביציע והאוהדות הנלהבות: "הוא המלך שלנו"
היציעים מלאים בנשים באופן לא שגרתי למשחקי כדורגל. כן, יותר ויותר נשים מגלות עניין בכדורגל, ובכלל תרבות הספורט האמריקאית נותנת הרבה יותר מקום לנשים מאשר מדינות אחרות, אבל כאן מדובר במשהו קיצוני.
אני שואלת חבורת נשים מבוגרות, כולן לבושות חולצות של מסי כמובן, אם הגיעו למשחק במיוחד בשבילו. "אנחנו גרות במיאמי, אבל בעיקר אוהדות את מסי ועוקבות אחריו מאז שהתחיל לשחק בברצלונה", מספרת אחת מהן. "היינו גם בכמה משחקים שלו באירופה. זה לא שהגענו לכאן רק בגלל מסי, הלכנו למשחקים של אינטר מיאמי לפני שהצטרף לקבוצה, אבל הוא פשוט פוצץ פה הכל. זה דבר אחר לגמרי מאז שהוא הגיע. הוא המלך שלנו".
8 צפייה בגלריה
מסי ושחקני מיאמי מצטלמים לראשונה מול הקהל הביתי עם התואר שבו זכו לפני שבוע וחצי - גביע הליגות
(צילום: Chris Arjoon / AFP)
מסי הדליק לגמרי את האש ביציעים, שהיו מנומנמים עד לא מזמן. האוהדים של אינטר מיאמי לא בדיוק היו ידועים בצבע ובטירוף שהם מביאים למשחקים, ופתאום הכל השתנה. אתם כבר יודעים למה. הכניסה לתוך האצטדיון מרשימה במיוחד: יציע האולטראס, שבו הספרדית היא השפה השלטת, הוא חגיגה של ממש. אבוקות ורודות, זיקוקים לכל עבר, דגלים, תופים.
המשחק מתחיל, ולכל אורכו השירה בוקעת מיציע האולטראס. ההתלהבות מדביקה גם את יתר היציעים. בכל פעם שמסי נוגע בכדור או מתקרב לשער, האוהדים מתחילים לרקוע יחד ברגליים בחוזקה על הקרקע ומרעידים את האצטדיון.
המשחקים הראשונים של מסי הניבו כמות אדירה של שערים, ואפילו תואר ראשון לאינטר מיאמי, אבל הפעם האוהדים יצאו מעט מאוכזבים. מסי לא כבש, אינטר הסתפקה ב-0:0 עם נאשוויל. אבל האמת היא שזה לא משנה שום דבר. העיקר שראו את הפרעוש מקרוב, על הדשא, ממש לידם.
עכשיו זו כבר העיר של מסי.
