בתוך קצת יותר משעה מתחילת הדרמה בטיסת פליי דובאי מדובאי לתל אביב כבר הופיעה ברשת הטענה שישראל ביימה את האירוע. לפי מחקר של מרכז המחקר לאנטישמיות של CAM, בתוך 12 שעות זוהו 2,963 ציוצים ברשת X שייחסו את המקרה לישראל, למוסד, לנתניהו, לציונים או ליהודים. פוסט של ג'קסון הינקל, משפיען אמריקני מהימין הקיצוני המזוהה עם הפצת תיאוריות קונספירציה ודיסאינפורמציה ועם קו אנטי־ישראלי חריף, הציג את האירוע כמבצע מבוים וצבר יותר מ־2.4 מיליון צפיות.
האזהרה של נתניהו יום לפני התקרית
(צילום: רועי אברהם/ לע״מ)
משם התיאוריה רק התרחבה: נתניהו ידע מראש, אנשי ביטחון ישראלים הושתלו במטוס, מספר הטיסה מסתיר מסר הקשור ל-7 באוקטובר, והיעדר מסכות החמצן – ואפילו כוס מים שלא נשפכה – הוצגו כראיות לכך שהכול היה הצגה. במקביל הופץ גם סרטון מזויף שנראה כמו דיווח של BBC וטען למעורבות המוסד וגורמי מודיעין הודיים.
אלא שבימים שחלפו מאז הצטבר מידע שלא הגיע מישראל. פליי דובאי אישרה כי התרחש עימות בתא הטייס, ובשבת הודיע התובע הכללי של איחוד האמירויות כי טייס המשנה ניסה לבצע "פעולת טרור", תקף את הקברניט בגרזן חירום וניסה להשתלט על הגאי המטוס. החקירה בנוגע למניע ולקשרים אפשריים עדיין נמשכת.
אז מה באמת עומד מאחורי הטענות שרצות ברשת – ומה כבר אפשר לקבוע?
"ישראל ביימה את האירוע"
זו תיאוריית האם שממנה מסתעפות רוב האחרות: ניסיון החטיפה לא התרחש כפי שתואר, אלא היה מבצע "דגל כוזב" שנועד לשרת את ישראל – בין אם כדי לחזק את נתניהו לפני הבחירות, לייצר הצדקה לפעולה נגד איראן או להציג את ישראל כקורבן לטרור.
בשעות הראשונות אחרי האירוע היה פער אמיתי בין הפרטים הדרמטיים שפורסמו בישראל לבין הניסוח הזהיר מאוד של פליי דובאי. החברה אישרה בתחילה רק כי אירע "אירוע" במהלך הטיסה וכי המטוס נחת בשלום בטאבוק, ובהמשך כבר אישרה כי התרחש עימות בתא הטייס.
הנשיא טראמפ מספר על ניסיון הפיגוע
(מתוך X)
אלא שתיאוריית הביום נאלצה להתעלם גם מראיות שלא הגיעו מגורמים ישראליים רשמיים: נתוני מעקב הטיסה תיעדו את הצלילה החריגה, נוסעים סיפרו לכלי תקשורת בינלאומיים על המתרחש במטוס, ורויטרס אימתה סרטון שצולם בו לאחר ההשתלטות ובו נראים שני הטייסים פצועים. בהמשך מסרה גם פליי דובאי כי אנשי צוות שלה אבטחו את המטוס והנחיתו אותו בשלום. Reuters
ב-3 באוקטובר הצטרף לכך גם התובע הכללי של איחוד האמירויות, שהודיע כי החקירה העלתה שטייס המשנה ניסה לבצע "פעולת טרור", תקף את הקברניט בגרזן חירום וניסה להשתלט על הגאי המטוס. ההודעה עדיין אינה עונה על השאלה מה היה המניע, אם פעל לבדו או אם היו לו קשרים לארגון כלשהו – אבל הטענה שלפיה עצם האירוע הומצא בישראל כבר צריכה להתמודד עם שורה של ראיות ומקורות שאינם ישראליים.
"נתניהו הזהיר יום קודם – ואז זה קרה"
זה אחד הפרטים האפקטיביים ביותר בתיאוריית הקונספירציה, משום שהבסיס שלו אמיתי. יום לפני האירוע אמר נתניהו כי בידי ישראל "אינדיקציות" לכך שאויביה ינסו לתקוף אותה לקראת הבחירות ב-27 באוקטובר. הוא לא פירט מהו האיום. למחרת בבוקר התרחשה הדרמה בטיסת FZ1073.
אלא שנתניהו עצמו הבהיר לאחר האירוע כי לישראל לא הייתה התרעה או אינדיקציה מודיעינית מוקדמת על ניסיון הפיגוע בטיסה. גם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שקיבל מנתניהו עדכון ביטחוני בלילה שלפני האירוע, אמר כי "שום דבר שדומה אפילו לאירוע המטוס" לא הופיע בתדרוך – "לא דומה, לא מזכיר, אפילו לא ברמז".
כלומר, האזהרה הכללית של נתניהו ערב קודם היא צירוף נסיבות שעורר חשד ברשת, אבל נכון לעכשיו אין בסיס לחבר אותה לידיעה מוקדמת על טיסת פליי דובאי – ונתניהו עצמו אומר שמידע כזה לא היה בידי ישראל.
"המטוס צלל – אז למה מסכות החמצן לא נפלו?"
זו אחת הטענות הטכניות שחוזרות שוב ושוב. נתוני מעקב הטיסה הראו ירידה חריגה וחדה: המטוס, ששייט בגובה של כ-34 אלף רגל, ירד עד לכ-16,600 רגל בתוך כדקה וחצי. במהלך חלק מהירידה איבד כמעט 14 אלף רגל בפחות מ־30 שניות.
אלא שמסכות החמצן בתא הנוסעים אינן מופעלות משום שהמטוס עצמו עובר מתחת לגובה מסוים – וגם לא משום שהוא יורד במהירות. המערכת מגיבה ללחץ בתא הנוסעים. במטוסי בואינג 737, מערכת החמצן מופעלת אוטומטית כאשר "גובה התא" – cabin altitude – עולה מעל כ־14 אלף רגל.
מטוס יכול לרדת במהירות מגובה שיוט כשהתא נשאר מדוחס, ובמצב כזה אין סיבה שמסכות החמצן ייפתחו. לא פורסמו עד כה נתוני לחץ התא במהלך האירוע, ולכן אי אפשר לקבוע מה בדיוק התרחש במערכת הדיחוס. אבל העובדה שבסרטונים לא נראות מסכות חמצן תלויות אינה מוכיחה שהמטוס לא איבד גובה.
תיעוד מסלול הטיסה באפליקציית Flightradar24
"ומה עם כוס המים שלא נשפכה?"
גם כוס מים הפכה לכוכבת של הקונספירציה. בפוסטים שמופצים ברשת מסומנת כוס שניצבת על שולחן מגש בתוך המטוס, והטענה היא שאם מטוס נוסעים באמת "צנח" אלפי מטרים, היא לא הייתה יכולה להישאר במקומה.
אלא שאין הוכחה שהתמונה צולמה בדיוק במהלך עשרות השניות שבהן התרחש אובדן הגובה החריג. בנוסף, ירידה של אלפי רגל בדקה אינה בהכרח "נפילה חופשית": נתוני מעקב טיסה מציגים גובה וקצב שינוי בגובה, אך אינם מספרים לבדם אילו כוחות G פעלו על הנוסעים ועל החפצים בכל רגע.
בלי נתוני מקליט הטיסה ובלי תזמון מדויק של התמונה, הכוס אינה מאפשרת לשחזר את תנועת המטוס – ובוודאי לא להוכיח שהצלילה לא התרחשה.
5.2 מיליון צפיות לאחד מאינספור התיעודים שהופצו ברשתות לכוס המים שלא נשפכה:
"אבל הסרטונים בכלל צולמו בשני מטוסים שונים"
כאן דווקא יש לקונספירטורים נקודה: שני הסרטונים שהם משווים אכן מציגים מטוסים שונים. הבעיה היא שאחד מהם בכלל לא קשור לאירוע.
בסרטון אחד נראים נוסעים בתוך המטוס. בסרטון נוסף, שהופץ כאילו הוא מתעד את נוסעי FZ1073 חוגגים לאחר ההשתלטות, נראים ישראלים רוקדים במטוס כשאחד מהם נושא רמקול גדול. משתמשים ברשת השוו את התקרות, המושבים ותאי המטען וטענו: אלה שני תאים שונים – ולכן הכול מבוים.
בדיקת אתר Lead Stories מצאה שהסרטון השני צולם באוגוסט 2025, יותר משנה לפני האירוע, והוא מציג את נבחרת ישראל בכדורסל בדרכה ליורובאסקט. כלומר, ההבחנה שמדובר בשני מטוסים שונים נכונה; מה שלא נכון הוא הטענה ששני הסרטונים מתעדים את אותה טיסה.
בניגוד למה שנטען ברשת - זה לא סרטון מהטיסה שנחטפה
"BBC חשף קשר בין המוסד למודיעין ההודי"
לאחר האירוע החל להסתובב סרטון שנראה במבט ראשון כמו דיווח של BBC News. נראית בו מגישת BBC סאלי בנדוק, והדיווח לכאורה קושר אזרח הודי לתקרית ומעלה טענות למעורבות של גורמים הודיים והמוסד.
פייק - BBC לא שידרו את זה
הסרטון מזויף. BBC אישר לאתר בדיקת העובדות Full Fact שאינו אמיתי, ו-ABC Verify מצא שנעשה בו שימוש בצילום אמיתי של בנדוק שאליו הוצמדו קול ותסריט מזויפים. הסרטון שילב גם צילומים שאינם קשורים לטיסת פליי דובאי עם קטעים אמיתיים מהאירוע. לפי ABC, הוא נצפה מאות אלפי פעמים.
כאן כבר לא מדובר בפרשנות שונה של אירוע אמיתי – אלא ב"ראיה" שיוצרה.
"1073 זה בעצם 10/7/3"
אפילו מספר הטיסה גויס למערכה. ברשת הוצע לקרוא את FZ1073 כ־10/7/3 – 7 באוקטובר, שלוש שנים לאחר מתקפת חמאס – ולהציג זאת כרמז לכך שהאירוע תוכנן מראש.
אלא ש-FZ1073 לא היה מספר שניתן לטיסה במיוחד ב-30 בספטמבר. היסטוריית הטיסות של Plane Finder מראה כי המספר שימש את קו פליי דובאי מדובאי לתל אביב גם ב-11–17 בספטמבר, שבועות לפני האירוע.
העובדה שמספר הטיסה היה קיים מראש הופכת את "הקוד" הזה לצירוף מספרים, לא לראיה לתכנון.
"איך במקרה היו עוד טייסים על המטוס?"
נקודה נוספת שהוצגה כחשודה היא העובדה שלאחר העימות בתא הטייס היו על המטוס אנשי צוות נוספים שהיו מסוגלים להטיס אותו. בחלק מהפוסטים הם אף הפכו ל"כוחות מיוחדים" ישראליים שהושתלו מראש בטיסה.
יניב השרברב משחזר את האירועים בשיחה עם ראש הממשלה
(צילום: דוברות ראש הממשלה, צילום: לפי סעיף 27א' מחוק זכויות יוצרים)
אבל דווקא כאן יש אישור ישיר מפליי דובאי. החברה מסרה כי המטוס "אובטח בהצלחה" בידי אנשי צוות שלה שנסעו בטיסה, וכי הם הסיטו אותו ונחתו בבטחה בטאבוק. מנכ"ל החברה הודה לאחר מכן לקברניט, "לטייסים שאבטחו את המטוס והנחיתו אותו בבטחה", לצוות הקבינה ולנוסעים שסייעו.
העברת אנשי צוות כנוסעים בין יעדים היא חלק שגרתי מפעילותן של חברות תעופה. חברות מטיסות כך טייסים ודיילים כדי להביא אותם ליעד שממנו הם אמורים להפעיל טיסה אחרת, להחזיר אותם לבסיס או להחליף צוות שאינו יכול להמשיך לטוס בגלל מגבלות על שעות העבודה והצורך במנוחה. אנשי הצוות האלה אינם משמשים כצוות הפעיל של אותה טיסה, אך הם אנשי צוות מוסמכים שנמצאים על המטוס כנוסעים. פליי דובאי לא פרסמה בפירוט מדוע אותם אנשי צוות היו דווקא בטיסה הזאת, ולכן אין בסיס לקבוע מעבר לכך. אבל גם לא פורסמה כל ראיה לכך שמדובר באנשי ביטחון ישראלים שהושתלו במטוס.
ויש גם שאלות אמיתיות
כל זה אינו אומר שכל פרט בפרשה כבר ברור. להפך: המידע שהצטבר מאז האירוע מעלה שאלות קשות בנוגע לטייס המשנה ולבדיקות הרקע שעבר.
AP דיווחה כי החשוד, שזוהה בידי שלושה מקורות כהמאם אל-המאמי, אזרח עומאני, הורחק בעבר מתפקידי טיסה באומן אייר בשל חששות לגבי השקפות קיצוניות והועבר לתפקיד מנהלי. בהמשך התקבל לעבודה בפליי דובאי.
הטייס המחבל המאם אל המאמי בטיסת פליי דובאי
דיפלומט מהמפרץ שצוטט ב-AP אמר כי אל-המאמי עבר בדיקות ביטחוניות סטנדרטיות לפני קבלתו לעבודה, אך לפי הערכתו הן התמקדו בשאלה אם הורשע בעבירות פליליות ולא כללו בדיקת עומק לאיתור סימנים אפשריים להקצנה. אותו דיפלומט אמר כי החקירה, שעדיין נמשכת, לא העלתה עד כה קשר בין אל-המאמי לארגון טרור. במקביל, התובע הכללי של איחוד האמירויות הבהיר כי קשרים אפשריים עדיין נבדקים.
CNN דיווחה כי בחשבונות רשת המקושרים לאל-המאמי נמצאו תכנים קיצוניים, ובהם סרטון שכלל תמונות של איימן א-זוואהירי, מנהיג אל-קאעידה לשעבר, ושל חומאם ח'ליל אבו-מולאל אל-בלאווי, המחבל המתאבד שביצע את הפיגוע בבסיס CIA באפגניסטן ב-2009. עם זאת, הסרטון פורסם כתשע שעות לאחר האירוע, ולכן לא ברור מי העלה אותו או אם תוכנן לפרסום מראש.
הרקע של הטייס המאם אל-המאמי
(צילום: CNN)
שאלה נוספת נוגעת לעצם שיבוצו בטיסה לישראל. לפי מסמך שהגיע לידי ynet, פליי דובאי התחייבה כבר ב-2020 כי יישמה במערכת שיבוץ הצוותים שלה מגבלות שנועדו לעמוד ב"הגבלות הלאום לטיסות לישראל", כפי שנדרשו על ידי משרד התחבורה. בעקבות האירוע טענו במשרד כי שיבוצו של הטייס העומאני כנראה הפר את ההתחייבות הזאת.
אלא שהפרשה חשפה גם בעיה רחבה יותר: בטיסות מסחריות של חברות זרות אין כיום בישראל מנגנון שבודק מראש באופן פרטני את זהותם והרקע של כל אנשי הצוות. במשרד התחבורה הודו כי הם מסתמכים במידה רבה על הצהרות החברות הזרות ועל מערכי הביטחון במדינות המוצא. לכן השאלה אינה רק כיצד שובץ אל-המאמי לטיסה לישראל – אלא גם מי היה אמור לזהות את הבעיה לפני שהמטוס המריא.
גם הרשויות באמירויות עדיין אינן מציגות תמונה סופית. התובע הכללי הבהיר כי החקירה נמשכת ונבדקים בין היתר המניע, מלוא נסיבות האירוע, קשרים אפשריים וכן ראיות פיזיות ודיגיטליות.
וזו אולי ההבחנה החשובה ביותר בין בדיקת עובדות לקונספירציה: פרט שעדיין לא קיבל הסבר הוא סיבה להמשיך לשאול – לא הוכחה לכך שכל האירוע בוים.
במקרה של FZ1073 עדיין יש סימני שאלה, אבל נכון לעכשיו לא הוצגה ראיה לכך שמדובר באירוע מבוים. מנגד, כבר יש נתוני טיסה, הודעות רשמיות של פליי דובאי וקביעה מפורשת של הרשויות באיחוד האמירויות כי טייס המשנה ניסה לבצע פעולת טרור.
