מעט דיאטות הצליחו להפוך בשנים האחרונות לסמל כל כך מפתה כמו התזונה הקטוגנית. העיקרון פשוט: פחות פחמימות, יותר שומן וחלבון, ובמקרים רבים, לפחות בתחילת הדרך, המשקל יורד במהירות. עבור רבים זה נשמע כמו פתרון פשוט בעולם תזונתי מבלבל. אבל שלא תטעו: מאחורי ההבטחה הזאת מסתתרת דיאטה קיצונית, שעלולה להגיע עם מחיר בריאותי לא מבוטל.
"בתזונה קטוגנית קלאסית ומסורתית אוכלים בעיקר שומן וחלבון, ומצמצמים מאוד את כמות הפחמימות", מסבירה ד"ר סיגל פרישמן, מנהלת היחידה לתזונה בבילינסון והדיאטנית הראשית של חטיבת בתי החולים בכללית. "בדרך כלל הגוף משתמש בגלוקוז כמקור אנרגיה מרכזי. אבל כשלא אוכלים פחמימות בכמות מספקת, הוא מתחיל לפרק שומן, ומתוך התהליך הזה נוצרים גופי קטו. המטרה בדיאטת קיטו היא לשמור על רמה קבועה שלהם בדם, כך שהגוף יפיק מהם אנרגיה במקום מגלוקוז".
מערכת חוקים פשוטה. תזונה קטוגנית
(צילום: Shutterstock)
במקור, מזכירה ד"ר פרישמן, הדיאטה הקטוגנית כלל לא נולדה כטרנד להרזיה, אלא ככלי טיפולי בילדים עם אפילפסיה עמידה לתרופות. "ראו שאצל ילדים עם אפילפסיה ופרכוסים, המוח יכול לקבל אנרגיה מגופי קטו ולא מגלוקוז, ובחלק מהמקרים הדיאטה יכולה לעזור בהפחתת הפרכוסים או אפילו בהפסקתם", היא מסבירה. עם השנים, הדיאטה יצאה מהשימוש הרפואי המקורי שלה והחלה למשוך תשומת לב גם בקרב אנשים עם עודף משקל, סוכרת או רמות גבוהות של טריגליצרידים. הסיבה לכך ברורה: הפחתה חדה של פחמימות יכולה, לפחות בטווח הקצר, לשפר מדדים מסוימים הקשורים לסוכר ולשומנים בדם.
לאנשים רבים פשוט יותר להיכנס למשטר של שחור-לבן מאשר להנחיות כלליות. יותר קל לאנשים להתחבר ל'תאכלו בשר, עוף, דגים, ביצים, חמאה וגבינות שמנות כמה שאתם רוצים ואתם תראו שהכול יהיה מעולה'
"הרבה מהאנשים שעושים דיאטה קטוגנית קצרת טווח יורדים מהר מאוד במשקל", אומרת ד"ר פרישמן. "יש ירידה חדה מאוד בתיאבון, וכשאין תיאבון - יש ירידה במשקל". אבל מעבר להשפעה הפיזיולוגית, יש כאן גם אלמנט פסיכולוגי משמעותי. דיאטה קטוגנית מציעה לאנשים מערכת חוקים פשוטה.
"לאנשים רבים יותר קל להיכנס למשטר של שחור-לבן מאשר להנחיות כלליות", אומרת ד"ר פרישמן. יותר קל לאנשים להתחבר ל'תאכלו בשר, עוף, דגים, ביצים, חמאה וגבינות שמנות כמה שאתם רוצים ואתם תראו שהכול יהיה מעולה'.
אבל אותה פשטות היא גם חלק מהבעיה. כשדיאטה מצמצמת קבוצה מרכזית של מזונות ומשנה את הדרך שבה הגוף מפיק אנרגיה, היא כבר לא רק שיטת הרזיה - אלא התערבות תזונתית משמעותית. מכאן מתחילים הסיכונים.
הסיכון המרכזי: עלייה בכולסטרול הרע ובסיכון לטרשת עורקים
החשש העיקרי שמטריד מומחים בכל הנוגע לתזונה קטוגנית נוגע דווקא למדד שלא תמיד מרגישים בגוף ולא רואים על המשקל: עלייה בכולסטרול הרע, ה-LDL, הקשור להתפתחות טרשת עורקים ולסיכון קרדיו-וסקולרי מוגבר.
ד"ר חן גורביץ', מנהלת השירות האמבולטורי והמרכז לקרדיולוגיה מניעתית בערך הקרדיולוגיה בבילינסון מקבוצת כללית מדגישה כי הדיון סביב הדיאטה הקטוגנית מורכב. "מה שמאוד קורץ בדיאטה הזו זה שיורדים יפה במשקל. גם הנושא הגליקמי, סוכרת, טריגליצרידים וכבד שומני - כל אלה דברים שיכולים להשתפר מאוד כשמורידים פחמימות".
נתקלנו בלא מעט מטופלים שהגיעו למעבדות הצנתורים עם התקף לב או עם צורך בצנתור דחוף, וסיפרו שבחצי השנה או השנה האחרונה הם התחילו דיאטה קטוגנית. ערכי הכולסטרול הרע שלהם, ה-LDL, היו גבוהים ואף קיצוניים
אלא שהירידה במשקל והשיפור האפשרי במדדי הסוכר אינם מספרים את כל הסיפור. אחת השאלות המרכזיות היא מה קורה במקביל לכלי הדם – וכאמור, בעיקר לרמות ה-LDL. "ה-LDL הוא יוצר הטרשת המרכזי בגוף שלנו, ויש קשר ישיר בינו לבין התקפי לב ושבץ מוחי, וכן לתמותה כתוצאה מסיבה. אנחנו יודעים כבר ממאות, אם לא אלפי מחקרים, שככל שהוא עולה, כך גם הסיכון לתחלואה קרדיו-וסקולרית עולה".
''מה שמאוד קורץ בדיאטה הזו זה שיורדים יפה במשקל''. ד"ר חן גורביץ'
(צילום: לירז כרמלי)
לדבריה, החשש הזה אינו תיאורטי בלבד. בחלק מהמקרים, רופאים פוגשים את ההשלכות שלו. "נתקלנו בלא מעט מטופלים שהגיעו למעבדות הצנתורים עם התקף לב או עם צורך בצנתור דחוף, וסיפרו שבחצי השנה או השנה האחרונה הם התחילו דיאטה קטוגנית", היא מספרת. "כשאנחנו מסתכלים על ערכי ה-LDL אנחנו רואים ערכים גבוהים ואף קיצוניים. יכול להיות שלפעמים מדובר באנשים שהתחילו מלכתחילה עם LDL גבוה, נכנסו לדיאטה הזאת ועכשיו הקפיצו לגמרי את ה-LDL. זה פשוט נתן עוד קיק לטרשת שחסמה להם את העורק".
אולם לא אצל כל אדם שמתחיל דיאטה קטוגנית תופיע עלייה כזו. אצל חלק מהאנשים רמות ה-LDL כמעט אינן משתנות, ובחלק מהדיווחים אף נרשמת ירידה. אבל ד"ר גורביץ' מזהירה כי קיימת קבוצה של אנשיםשמגיבים בצורה חריגה במיוחד, תופעה אשר נמצאת בכותרות לאחרונה הקרויה Lean Mass Hyper-Responders.
"בדיאטה קטוגנית יש אנשים שה-LDL שלהם לא מושפע הרבה, או בדיווחים מסוימים אפילו יורד", היא אומרת. "אבל יש קבוצה של מטופלים שקשה לנו להגיד מה מספרם באוכלוסייה. בדרך כלל מדובר באנשים שאינם בעודף משקל, ולא באנשים שמתחילים את הדיאטה במצב של השמנת יתר. האנשים האלה יכולים להגיב בצורה קיצונית מבחינת ערכי ה-LDL שלהם לדיאטה הקטוגנית".
אצל אנשים מסוימים, העלייה בערכי ה-LDL עלולה להיות דרמטית
(צילום: Shutterstock)
במקרים כאלה, היא אומרת, העלייה עלולה להיות דרמטית. ה-LDL יכול להכפיל את עצמו ואפילו לשלש את עצמו. "אנחנו מגיעים למספרים באמת הזויים שבדרך כלל היו שמורים למטופלים עם הפרעות כולסטרול משפחתיות מאוד נדירות. אצל המטופלים האלה גם רמות ה-LDL וגם ApoB (חלבון המשקף את מספר חלקיקי הכולסטרול הטרשתיים בדם) קופצים, ושניהם ידועים כיוצרי טרשת משמעותיים מאוד".
בדיוק כאן נכנסת גם חוסר הוודאות המחקרית. השאלה האם יתרונותיה של הדיאטה האלה גוברים על הסיכון האפשרי עדיין לא פתורה. "בעולם הקרדיולוגיה אנחנו תמיד הולכים על מה שמאוד מבוסס מחקרית, ובדיאטה קטוגנית אין מספיק מחקר. אין שום הוכחה שדיאטה קטוגנית עדיפה על דיאטות אחרות שנחשבות בריאות, כמו לדוגמא הדיאטה הים תיכונית, שהוכחה במחקרים רבים כדיאטה העדיפה ביותר מבחינת תוצאות קרדיווסקולריות", מציינת ד"ר גורביץ'. אחת הטענות שנשמעות בקרב תומכי קיטו היא שהעלייה ב-LDL בזמן קטוזיס אינה בהכרח מסוכנת, משום שהיא קשורה לשינוי ייחודי במטבוליזם של שומנים. ד"ר גורביץ' מתייחסת לטענה הזו בזהירות רבה, ומזהירה מפני הסתמכות עליה.
"האמת היא שאין לנו מספיק מידע כדי להגיד דבר כזה", היא מתריעה "זו אמירה מאוד בעייתית, ויכולה להיות גם חסרת אחריות". מכאן, לדבריה, מי שצריכים להיזהר במיוחד הם אנשים שכבר מתחילים מנקודת פתיחה בעייתית: מי שסובלים מערכי כולסטרול גבוהים, אנשים עם נטייה משפחתית להפרעות כולסטרול, מי שכבר יש לו טרשת עורקים ידועה, וגם מי שנוטים לספוג יותר כולסטרול מהמזון. "האנשים האלה צריכים להיזהר מדיאטה קטוגנית, ועדיף שיבחרו בדיאטות אחרות", היא מדגישה.
המחיר התזונתי: פחות סיבים, פחות גיוון
מעבר לשאלת הכולסטרול והסיכון הלבבי, אחת הבעיות המרכזיות בתזונה קטוגנית נוגעת למה שנעלם מהצלחת. כשמצמצמים פחמימות בצורה חדה, לא מוציאים רק סוכר, ממתקים או מזון מעובד, אלא לעיתים גם מזונות בעלי ערך תזונתי גבוה.
"אנחנו יודעים שיש חשיבות רבה מאוד לסיבים", אומרת ד"ר פרישמן. "המקור שלהם הוא בין היתר בקליפות של דגנים מלאים, בירקות מכל הסוגים ובפירות. לכל סוג של ירק או פרי יש סיבים מסוג אחר, וגם הצבעים, הפוליפנולים שנמצאים בירקות ובפירות, הם נוגדי חמצון משמעותיים שאנחנו צריכים. שלא לדבר על מכלול הוויטמינים".
''הבעיה אינה רק מה אוכלים, אלא גם מה מפסיקים לאכול''. ד"ר סיגל פרישמן
(צילום: רמי זרנגר)
לדבריה, בגרסאות נוקשות של התזונה הקטוגנית, דווקא המזונות שמספקים חלק גדול מאותם רכיבים יוצאים כמעט לחלוטין מהתפריט. "בדיאטה קטוגנית אין כמעט ירקות, אין דגנים ואין קטניות, שגם הן מקור חשוב לסיבים", היא אומרת. "אלה דברים שלא נוגעים בהם כמעט בכלל. המטרה של הסיבים היא קודם כול להעשיר את המגוון והכמות של החיידקים שיש לנו במעי. החיידקים האלה יוצרים מטבוליטים שמגנים על הגוף, משפרים את מערכת החיסון, שומרים על מעי בריא וגם קשורים בהגנה מפני מחלות".
הבעיה אינה רק מה אוכלים בדיאטה קטוגנית, אלא גם מה מפסיקים לאכול. כאשר התפריט מצטמצם בעיקר לשומן וחלבון, הגוף עלול לקבל פחות סיבים, פחות רכיבים מהצומח ופחות מגוון תזונתי
הפגיעה בצריכת הסיבים אינה מתבטאת רק בעצירות, אף שזו אחת התופעות השכיחות והמידיות יותר. לפי ד"ר פרישמן, הפחתה משמעותית בסיבים עלולה להשפיע גם על המיקרוביום - אוכלוסיית החיידקים במעי - ועל תפקודו של המעי כמחסום בין מערכת העיכול לבין מחזור הדם.
"זה עלול לגרום למגוון וכמות קטנים יותר של חיידקים במעי, וההשלכות יכולות להיות על מערכת החיסון ועל ההגנה של הגוף. גם חדירות המעי עולה. המעי שלנו הוא קו הגנה בין האוכל שאנחנו אוכלים לבין הדם. המזון צריך לעבור פירוק, וחומרים שאנחנו רוצים שייכנסו צריכים לעבור אל הדם. אבל יש גם חומרים שאנחנו לא רוצים שייכנסו לתוך הדם, כדי שלא יפעילו מערכות שאנחנו לא רוצים שיופעלו. כשלא אוכלים מספיק סיבים, אין לנו מספיק מאותם חיידקים ששומרים על המעי שלא יהיה חדיר".
''בגרסה הנוקשה של קיטו אין כמעט מזונות שמכילים סיבים תזונתיים כמו דגנים, קטניות, פירות וירקות''
(צילום: Shutterstock)
צריכה נמוכה של סיבים נקשרה גם לסיכון מוגבר למחלות מעי, ובראשן סרטן המעי הגס. "בדיאטה קטוגנית קלאסית יש לעיתים גם הרבה שומן רווי, שגם הוא נקשר לעלייה בסיכון למחלות מסוימות", מציינת ד"ר פרישמן. במילים אחרות, הבעיה אינה רק מה אוכלים בדיאטה קטוגנית, אלא גם מה מפסיקים לאכול. כאשר התפריט מצטמצם בעיקר לשומן וחלבון, הגוף עלול לקבל פחות סיבים, פחות רכיבים מהצומח ופחות מגוון תזונתי - וכל אלה הם חלק בלתי נפרד מתזונה שמקדמת בריאות לאורך זמן.
הסיכונים שלא תמיד מדברים עליהם
מעבר לכולסטרול, ללב ולאיכות התזונה, יש לתזונה קטוגנית עוד כמה נקודות תורפה שחשוב להכיר - בעיקר אצל אנשים שמגיעים מראש עם מחלות רקע או נטייה למצבים מסוימים. אחד מהם הוא הסיכון לאבנים בכליות ולעלייה בחומצת השתן.
"באופן עקרוני, תזונה קטוגנית מעלה את החומציות, ואז אם לא שותים מספיק יש עלייה בשכיחות של אבנים בכליות", מסבירה ד"ר פרישמן. "יש אנשים שאוכלים הרבה יותר מזונות מן החי, וחלבונים מן החי יוצרים את החומציות. לכן צריך לשתות הרבה כדי לווסת את זה ולהוריד את החומציות, ואז מן הסתם יורדת הסכנה".
''תזונה קטוגנית מעלה את החומציות, ואז אם לא שותים מספיק יש עלייה בשכיחות של אבנים בכליות''
(צילום: shutterstock)
נקודה נוספת היא חומצה אורית, תוצר פירוק של פורינים, המצויים בכמות גבוהה יחסית במזונות מן החי. "כאשר רמות החומצה האורית עולות בדם, היא עלולה להצטבר במפרקים ולגרום למחלת גאוט, שמתבטאת בכאבים ולעיתים בדלקת חריפה במפרקים", מוסיפה ד"ר פרישמן.
גם עבור אנשים עם סוכרת, דיאטה קטוגנית דורשת זהירות מיוחדת. "כשלא אוכלים פחמימות בכלל, רמות הסוכר יורדות בדם", מסבירה ד"ר פרישמן. "יש תרופות שגם הן מורידות את רמות הסוכר, ואז חולי סוכרת יכולים להיכנס להיפוגליקמיה - רמות סוכר נמוכות מדי ומסוכנות. לכן חולי סוכרת שלוקחים תרופות שמורידות את רמות הסוכר לא צריכים לעשות את זה בלי לנטר את הסוכר".
יש גם אוכלוסיות שבהן דיאטה קטוגנית נוקשה אינה מומלצת כלל ללא פיקוח רפואי צמוד. "כמובן שלא לנשים בהיריון", מדגישה ד"ר פרישמן. "וגם לא לילדים בלי פיקוח רפואי". ולבסוף, גם מי שאינו סובל ממחלת רקע עלול להיתקל בבעיה פשוטה אך משמעותית: קשה מאוד להחזיק דיאטה כזו לאורך זמן. הצמצום החד בפחמימות, ההימנעות ממזונות יומיומיים והתחושה המתמשכת של איסור עלולים להפוך את הדיאטה לבלתי אפשרית עבור רבים. "זה גורם אחר כך לריבאונד קשה, כי לאנשים קשה מאוד בלי פחמימות", מציינת ד"ר פרישמן, "רוב המחקרים מראים שאחרי שנה חוזרים לתזונה פרועה יותר ממה שהיה קודם, בגלל החסך הזה".
השורה התחתונה: פחות קיצוניות, יותר מעקב
אז האם המשמעות היא שצריך לפסול לחלוטין תזונה קטוגנית? לא בהכרח. אבל גם כאן, מדגישות המומחיות, ההבדל נמצא בפרטים. "אני לא קוטלת לגמרי", אומרת ד"ר פרישמן. "אפשר לעשות התאמה. יש אנשים שזה בהחלט יכול להכניס אותם להתחלה של מסגרת, כי יותר קל להם עם משהו שהוא שחור-לבן. אבל הייתי הולכת על סגנון יותר מבוסס ים תיכוני, אולי פחות נוקשה ברמת הקטו, ועוקבת אחרי בדיקות דם ואחרי התוצאות.
החלטתם לנסות? הקפידו על בדיקות דם
(צילום: shutterstock)
"לדוגמה, יש היום כאלה שעושים דיאטה קטוגנית על בסיס שומנים יותר בריאים, כמו טחינה, שמן זית, אבוקדו, זיתים, ולא על בסיס שומן רווי ועל חלבונים רזים יותר כמו עוף, דגים וגבינות רזות. אחר כך צריך לראות איך בהדרגה משתחררים ממשטר כזה למשהו הרבה יותר בריא, אחרי שהאדם כבר השיג את ההישגים, שינה הרגלים ונכנס לרוטינה טובה יותר".
וגם אם מחליטים בכל זאת לנסות דיאטה קטוגנית, המסר הקרדיולוגי ברור: לא עושים זאת על עיוור. ד"ר גורביץ' מדגישה כי חשוב במיוחד לבדוק מה קורה לשומני הדם זמן קצר לאחר תחילת הדיאטה, ולא להסתפק בתחושת ירידה במשקל או בשיפור במדדי הסוכר.
"צריך להיות ממש בקשב לבדיקות הדם", היא אומרת. "לעשות בקרה וניטור בצורה מאוד מוקפדת, ואפילו כמה שבועות לתוך הדיאטה לבצע בדיקות דם ולראות מה קורה לפרופיל השומנים, וספציפית לכולסטרול ה-LDL כדי לראות מה התגובה", היא מסכמת.
