בקצרה:
  • וואגוניר יהיה רכב הפנאי הגדול והיקר ביותר של ג'יפ
  • יבוסס על שלדת סולם קשיחה של טנדר ראם 1500
  • עם מקום לשמונה נוסעים ושיווק עתידי בישראל
אחרי שלושה עשורים: כאשר הוצג לראשונה בתחילת שנות ה-60, נחשב ג'יפ וואגוניר לחלוץ רכבי הכביש-שטח היוקרתיים בארה"ב. לא רק כי הציע שילוב טוב בין יכולת כביש ושטח, אלא גם כי הציג שורה מרשימה של חידושים שלא נראו עד אז בכלי רכב דומים באופיים וייעודם. החל במתלה קדמי נפרד, תיבת הילוכים אוטומטית, הגה כוח, מכשיר רדיו מקורי ומיזוג אוויר, ועד תוספות שנראו לראשונה בכלי רכב מסוגו כמו הנעה כפולה-קבועה, כיוון מושבים והפעלת חלונות בעזרת חשמל ועוד.
5 צפייה בגלריה
ג'יפ גרנד ווגוניר
ג'יפ גרנד ווגוניר
ג'יפ גרנד וואגוניר חדש וישן (למטה)
עם הוואגוניר החדש ג'יפ מכוונת לקטגוריה ממנה נעדרה זמן רב, מול מתחרים כמו שברולט טאהו ופורד אקספדישן, בעוד הגרנד וואגוניר יתמודד מול גרסאות יוקרתיות יותר של ג'נרל מוטורס ופורד דוגמת קאדילק אסקלייד ולינקולן נוויגייטור בהתאמה.
ללא עץ, וללא לוגו של ג'יפ: ג'יפ חשפה את הקונספט לוואגוניר לפני כחצי שנה, וכעת מציגה את גרסת הייצור הדומה המראה הכללי, עם קווי גוף רבועים. טוב עשתה היצרנית כשוויתרה על הסבכה הבוהקת בשילוב יחידות תאורה לטובת יחידה צנועה יותר. גם חישוקים ה-"22 ריאליים יותר מה-"24 המוגזמים. גימורי עץ למרכב החיצוני כמו בגרסת המקור לא יוצעו גם כאן וכך גם לגבי הלוגו של היצרנית, אשר יפנה מקום מרכזי לשם הדגם במטרה לבדל אותו עוד יותר ממשפחת ג'יפ "הרגילה".
הרבה מסכים, מעט מתגים: תא הנוסעים יציע מקום לשבעה או שמונה נוסעים עם אפשרות לצמד מושבי "קפטן" בשורה השניה. סביבת הנהג כמעט זהה לאב הטיפוס עם קריצה לעבר בדמות אפשרות לדיפוני עץ קלאסיים, הגה שתי צלעות והכיתוב EST 1963 עם צללית הדגם המקורי לצד פתחי המיזוג המרכזיים.
תא הנוסעים נראה טוב עם שימוש מועט במתגים וריבוי מסכים בגרנד המפואר יותר, הכולל לוח מחוונים דיגיטלי ("12.3) עם אפשרות לראיית לילה, תצוגת נתונים עלית על השמשה ("10), צמד מסכים בקונסולה המרכזית - עליון ("12) כמסך מגע מרכזי למערכות שונות, תחתון ("10.3) לבקרת האקלים - ומסך נוסף ("10.3) עבור הנוסע ליד הנהג. גם היושבים מאחור זוכים לשלושה מסכים, אחד בקונסולה שבין צמד מושבי הקפטן ("10.3) לבקרת האקלים, וצמד נוסף בגב המושבים ("10.1) למערכת הבידור.
עוד שווה להזכיר חלון גג כפול המאפשר לכל הנוסעים - כולל היושבים בשורה השלישית - ליהנות מקרני השמש או ממערכת שמע של מקינטוש עם 23 רמקולים. תא הנוסעים של הוואגוניר הבסיסי יהיה צנוע יותר ועם לוח מחוונים דיגיטלי קטן ומסך מגע בודד בקונסולה המרכזית.
על בסיס טנדר: כבסיס תשמש שלדת הסולם של טנדר ראם 1500, אבל עם מתלה אחורי נפרד במקום סרן חי. בוואגוניר עם קפיצי סליל, בגרנד עם כריות אוויר בכל ארבע הפינות אשר מאפשרים מרווח גחון משתנה ושיפור נוחות הנסיעה. לדברי היצרנית, הבחירה בשלדת סולם קשיחה, בדומה למתחרים הישירים, מאפשרת כושר גרירה של 4.5 טון, 1.2 טון יותר מהגרנד צ'ירוקי L העושה שימוש במרכב אחוד.
יחידות ההנעה יהיו V8 בנזין המוכרות של קרייזלר, בנפח 5.7 ליטר עם 392 כ"ס בוואגוניר ו-6.4 ליטר עם 471 כ"ס בגרנד. בשניהם עם תיבת שמונה הילוכים אוטומטית והנעה כפולה-קבועה בעוד הוואגוניר יוצע גם בגרסת בסיס עם הנעה אחורית בלבד. מי שמתכנן גיחות שטח עם הרכב הענק יבחר כנראה בהילוך כוח אופציונלי, אבל ג'יפ בכל מקרה לא מצמידה לו את הכיתוב Trail Rated בדומה לשאר הדגמים, עדות לכך שיכולת העבירות תהיה מוגבלת.
מה אנחנו חושבים: ג'יפ רוכבת על גלי הנוסטלגיה עם החזרה של הוואגוניר לאולמות התצוגה, אבל בפועל מדובר בהרבה יותר מכך. שכן הוא מכניס את המותג ובעלת הבית קרייזלר (או שמא יש לומר סטלנטיס, הכוללת גם את פיז'ו-סיטרואן) בפעם הראשונה לאחת הקטגוריות הפופולאריות והרווחיות ביותר בשוק הרכב של צפון אמריקה.
אין לנו ספק שמעבר לים תצליח ג'יפ לתפוס לעצמה נתח שוק נאה בקטגוריה, בזכות השימוש בשם הנוסטלגי ותא נוסעים מאוד מרשים, למורת רוחן של שברולט ופורד שעד כה נהנו מבלעדיות. כמו תמיד, היינו שמחים לו היצרנית הייתה משקיעה קצת יותר בנוסטלגיה, למשל עם גימורי עץ חיצוניים וייחודיים, אבל אין כאלה.