מסתמן: הרב שטיינמן - היורש של הרב אלישיב

בציבור החרדי עוד לא מעכלים את לכתו של "פוסק הדור", אך הקרב על הירושה כבר בעיצומו. הוא נפתח זמן רב לפני שהרב יוסף שלום אלישיב נפח את נשמתו, כאשר שני השחקנים העיקריים בו, הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן והרב שמואל אויערבך, "מתחרים" למעשה על דבר אחד - העיזבון הגדול והמשמעותי ביותר שהותיר אחריו הרב אלישיב - הנהגת הדור.

פטירת הרב אלישיב תיעוד מיוחד ב-ynet:

• צפו: הווידאו האחרון של הרב אלישיב
• הרב אלישיב הלך לעולמו  
• לווית הרב אלישיב: ההמונים קרא "שמע ישראל"
• הרב אלישיב: מנהיג בעל כורחו/ פרופיל
• פרס: הרב אלישיב השפיע רוחנית על כל העם  
  

הרב שטיינמן (98) הוא המועמד המוביל, וכבר לפני כעשור הוכתר כיורש-משותף לרב אליעזר מנחם שך. אז הוא "זז הצידה", ויתר לרב אלישיב על הבכורה, והפך ל"מספר 2", וכעת צפוי לשוב באופן טבעי אל קדמת הבמה. בחודשים האחרונים - ועוד לפני שאושפז "פוסק הדור" - כבר מילא שטיינמן את מקומו, ובאחרונה אף השיגו אנשיו שליטה על מערכת העיתון "יתד נאמן", הנחשב לשופר ההנהגה הליטאית.

לאחר פטירת הרב שך, ויתר לרב אלישיב על ההנהגה, ועכשיו הוא חוזר לקדמת הבמה. הרב שטיינמן(צילום: חיים צח)

השני שטוען לכתר הוא ראש ישיבת "מעלות התורה", הרב שמואל אויערבך (בן הרב שלמה זלמן, מגדולי פוסקי ההלכה

בדור האחרון), העומד בראש המחנה הנגדי לרב שטיינמן במחלוקות פנים-ליטאיות שונות - וכעת גם במאבק הירושה.

יתרונותיו של הרב אויערבך הם קרבתו לרב אלישיב (שניהם מפלג "הירושלמים" ואילו הרב שטיינמן מ"הבני ברקים"), והשקפת עולם שמרנית ונוקשה שתייגה אותו כ"ממשיך דרכו של הרב שך", בעוד שביריבו דבקה תדמית של "פשרן".

אף שליטאים רבים אכן רואים ברב אויערבך בר-סמכא בענייני השקפה (לעיתים יותר מאשר ברב שטיינמן), נראה כי הציבור מצביע ברגליים שההנהגה בכללותה היא בידיי השני. גם לגילו הצעיר-יחסית של המועמד הירושלמי, בסוף שנות השבעים לחייו, יש השפעה על כך. 

ההערכה היא כי גם תומכי הרב אויערבך משלימים עם מנהיגותו של הרב שטיינמן, והמאבק הוא למעשה על זהות המנהיג שיבוא אחריו. חששם הוא כי עם נדידת ההנהגה לבני ברק, גוברים סיכוייו של הרב חיים קנייבסקי לרשת אותה בבוא היום, ולכן הם מבקשים להשאיר את רבם בתודעה הציבורית כמועמד ראוי לכך.

ראש הישיבה

הרב שטיינמן, יליד בריסק, מכונה ברחוב החרדי "ראש הישיבה" זכר לתקופה שבה עמד בראש ישיבת פוניבז' לצעירים, ורמז לעיסוקו העיקרי כמנהיג בענייני חינוך. ככזה, הוא משמש כנשיא של מוסדות תורניים רבים – ישיבות, ארגוני "קירוב לבבות" (חזרה בתשובה) ועוד. בנוסף, נודע הרב ככתובת מרכזית למבקשים עצה וברכה בעניינים שונים.

עוד לפני פטירתו החלו קרבות הירושה. בהלוויית הרב אלישיב(צילום: אוהד צויגנברג)

באופן מפתיע, מספרים כי לאחר נישואיו בחר שטיינמן הצעיר לעבוד לפרנסתו דווקא כסוחר יהלומים ולא כמחנך – עד שהוזעק על-ידי הרב אברהם ישעיהו קרליץ (החזון אי"ש) לשוב אל "עולמה של תורה" ולעמוד בראשות ישיבה.

כאחד ממנהיגי "יהדות התורה", מכהן הרב שטיינמן כחבר במועצת גדולי התורה של "דגל התורה" (הפלג הליטאי בתנועה), אם כי גוף זה כמעט שאינו פעיל. העניינים הפוליטיים והציבוריים הבוערים הובאו בשנים האחרונות על-ידי חברי הסיעה להכרעת הרב אלישיב, אך בחודשים האחרונים, לאחר שתפקודו נחלש, הם הונחו לפתחו של "היורש".

נחשב כפשרני ומתון

הגראי"ל (ראשי תיבות "הגאון רבי אהרון יהודה לייב" ואחד מכינויו ברחוב החרדי) מקבל לידיו את המושכות בעידן שבו הציבור הליטאי מפולג יותר מתמיד בין בני ברק לירושלים, ובין שני המחנות במאבק השליטה על "ספינת הדגל", הלא היא פוניבז'. למרות זאת, לא צפוי ערעור ממשי על מנהיגותו הבלעדית, ובכל מקרה נראה כי האופוזיציה לא תצליח להציג אלטרנטיבה רצינית.

עיקר ההתנגדות לרב שטיינמן נעוצה בעמדתו המתונה והפרגמטית יחסית בנושאים שונים הנחשבים לציפור נפשה של היהדות החרדית בישראל - סוגיות דת ומדינה, יחסי דתיים-חילוניים, היחס להשכלה ולעבודה וכדומה.

בין היתר, בעבר הוטחה ברב שטיינמן ביקורת נוקבת מצד גורמים שמרניים בתוך הזרם החרדי המרכזי על שיתוף פעולה עם יוזמי "חוק טל", על תמיכתו בהקמת "הנח"ל החרדי" ובהכשרה מקצועית לצעירים חרדים שאין תורתם אומנותם, וכן על שליחת נציגים לפורום "אמנת כנרת". בפלג הקיצוני, "העדה החרדית", לא רואים בו כלל שותף לדרך, בניגוד לרב אלישיב שזכה מהם ליחס ענייני יותר ולהערכה כגדול בתורה.

בבני ברק יש לרב שטיינמן נבחרת מרשימה של "גדולים", הנחשבים לקרובים אליו, בהם הרב ניסים קרליץ, שמומחיותו בפסיקת הלכה, הרב חיים קנייבסקי, שעוסק רבות במתן ברכות ועצות לבאי ביתו, והרב גרשון אדלשטיין, מראשי ישיבת פוניבז', שמתוקף תפקידו מופקד על הצד הלמדני והחינוכי.

הפיכה ב"יתד נאמן"

מה שמסייע לרב שטיינמן לבסס את מנהיגותו, הוא המהלך הדרמטי שהתרחש לאחרונה בביטאון הליטאי הרשמי "יתד נאמן" –

עיתון שהיה מזוהה עד אז עם "פוסק הדור" המנוח ועם המחנה הירושלמי.

בשנים האחרונות טענו בחצרות הרבנים בבני ברק כי העיתון מבכר את רבני ירושלים, ומצמיד לשמותיהם תארי כבוד מופלגים, ומנגד מנסה לגמד את הבני-ברקים - בראשם הרב שטיינמן – בהפלותו אותם לרעה עם תארים רבניים צנועים בהרבה.

לפני כמה שבועות התהפכו היוצרות, כאשר איש העסקים החרדי-אמריקני שמעון גליק השתלט במהלך חשאי ומתוחכם על "יתד" - בהוראת שטיינמן עצמו - ובכך הצליח לכבוש את אחד ממוקדי הכוח החזקים בציבור החרדי. השלטון המודח הקים עיתון אלטרנטיבי, "הפלס", שממשיך לקדם את הרב אויערבך ולתמוך בו, אך נראה כי החיבור רב העוצמה בין הרב הבכיר מבני ברק לביטאון המיתולוגי, יתברר כשילוב מנצח.