תעשיית הפוד-טק הישראלית מסכמת שנה חלומית: ההשקעות בסטארטאפים ישראליים בתחום החלבון האלטרנטיבי זינקו בשנת 2021 ב-450% והסתכמו ב-623 מיליון דולר - כך עולה מדו"ח שמפרסם הבוקר (יום ג') Good Food Institute, ארגון מחקר ללא מטרות רווח שמטרתו לקדם את תחום החלבון האלטרנטיבי. עוד עולה מהדו"ח כי ישראל ניצבת במקום השני (אחרי ארה"ב) בכל הנוגע להשקעות בסטארטאפים בתחום וכי בשנה שעברה הוקמו 11 חברות חדשות שעוסקות בפיתוח תחליפי חלבון.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
תחום החלבון האלטרנטיבי כולל בתוכו חברות שעוסקות בפיתוח תחליפים למוצרי חלב, ביצים, בשר או דגים המבוססים על חלבונים מהצומח, פרמנטציה (התססה) או שגודלו בתרבית במעבדה (בשר/חלב מתורבת). את ההשקעות בתחום בשנת 2021 הובילה חברת Future Meat, שמפתחת בשר מתורבת וגייסה 347 מיליון דולר. במקום השני Remilk, שמפתחת תחליף חלב באמצעות פרמנטציה וגייסה 120 מיליון דולר. אחריהן Aleph Farms, שמפתחת בשר מתורבת וגייסה 100 מיליון דולר; Redefine Meat, שמפתחת בשר המבוסס על חלבון מהצומח וגייסה 29 מיליון דולר; ו-Equinom, שמפתחת טכנולוגיה להשבחת זרעים וגייסה 20 מיליון דולר.
הדו"ח של GFI מוכיח כי ישראל ניצבת בחוד החנית של תעשיית הפוד-טק העולמית: החברות הישראליות גייסו יותר כסף משגייסו מתחרותיהן באיחוד האירופי, סינגפור, ברזיל, סין ויפן. 37% מההשקעות העולמיות בתחום הבשר המתורבת היו בחברות מקומיות, וישראל במקום השני בעולם במספר הסטארטאפים שעוסקים בהתססה ובבשר מתורבת. כמו כן, ישראל היא המדינה שבה הוקמו הכי הרבה סטארטאפים חדשים שעוסקים בפיתוח תחליפים לדגים ולמאכלי ים: מדובר ב-ForSea, Sea2Cell, Wanda Fish, EFISHient Protein - ארבעתן עוסקות בפיתוח דגים ומאכלי ים מתורבתים - ופלנטיש, שאת הסלמון שלה, המבוסס על חלבון מהצומח, טעמנו לפני כחודשיים.
עוד עולה מהדו"ח כי שוק התחליפים מהצומח בישראל עמד ב-2021 על 254 מיליון דולר. המכירות של בשר המבוסס על חלבון מהצומח גדלו ב-21% בין 2019 ל-2021, בזמן שהמכירות של הבשר הרגיל עלו ב-4%. עם זאת, תחליפי הבשר מהווים 6.4% בלבד משוק הבשר כולו שנאמד בכמיליארד וחצי דולר, כך שפוטנציאל הצמיחה הוא גדול מאוד. בתחום החלב, מכירות התחליפים זינקו ב-63% בין 2019 ל-2021, בזמן שמכירות החלב הרגיל צמחו באחוז אחד בלבד. החלב האלטרנטיבי מהווה 15.7% משוק החלב, שהסתכם ב-565 מיליון דולר.
שף, תדפיס לי סטייק צמחוני
2021 הייתה שנה טובה לא רק ליזמים, אלא גם לצרכנים הישראלים שזכו לטעום חלק מהמוצרים שמפותחים בישראל: חברת רידיפיין מיט השיקה שבעה תחליפי בשר המבוססים על חלבון מהצומח, בהם סטייק שמודפס בתלת-ממד, והם נמכרים כבר ב-250 מסעדות בישראל, בריטניה, גרמניה והולנד. הרובוט-שף של חברת סבוריט (SavorEat) החל להדפיס המבורגרים המבוססים על חלבון מהצומח במסגרת פיילוט עם רשת BBB; החברות Yo! ו-Zero Egg השיקו תחליפי ביצים המבוססים על חלבון מהצומח; ו-Innovopro ו-ChickP השיקו מוצרים חדשים המבוססים על חלבון מחומוס.
מדוע תעשיית הפוד-טק צומחת בצורה כל כך מרשימה דווקא בישראל? אביב אורן, סמנכ"ל פיתוח עסקי וחדשנות ב-GFI ישראל, מסביר כי בזכות שורה של מוסדות אקדמיים ובהם הפקולטה לחקלאות ברחובות, מכון וולקני והטכניון, "יש פה תשתית טובה מאוד של מחקר בתחום של ביוטכנולוגיה והנדסת רקמות - תחומים שמצמיחים הרבה יזמות בעולם הבשר המתורבת והפרמנטציה. ברגע שהטכנולוגיה המתקדמת נכנסה לתחום המזון, בישראל הבינו שמדובר ביתרון תחרותי". החברות המקומיות בתחום, מספר אורן, מתנהלות ממש כמו סטארטאפים בתחום הטכנולוגיה ומשיקות את המוצרים שלהן בישראל ובחו"ל במקביל.
עם זאת, אורן מסייג ומדגיש כי בישראל חסרים מרכזי מו"פ, חדשנות ופיילוט, ולכן ישנו חשש שנאבד את ההובלה לטובת מדינות כמו סינגפור, הולנד ושווייץ. לדבריו, "היום לחוקרים ולסטארטאפים אין גישה למתקנים הכי מתקדמים בתחום, וזה יכול לפגוע מאוד בחדשנות וביכולת להיכנס לשלב של ייצור בהיקף רחב". ב-GFI מברכים על כך שרשות החדשנות השקיעה אשתקד 13 מיליון דולר בתשתיות ובסטארטאפים בשלבים מוקדמים, אך אומרים כי נדרשות השקעות נוספות על מנת לבסס את ההובלה הישראלית בתחום.
כשמסתכלים שנים קדימה, מה יותר חשוב - הבשר המתורבת או התחליפים הצמחיים?
אורן: "זו שאלה מאוד מעניינת שגם משקיעים בוחנים אותה. הרבה מהמוצרים הראשונים שיגיעו לשוק יהיו היברידיים - מוצרים שיהיה בהם שילוב של אחוז מסוים של בשר או שומן שהגיע מתהליך של תירבות, עם תחליף צמחי. זה יאפשר להגיע למחיר יעד נכון יותר לשוק וזה גם הגיוני יותר מבחינת יכולת הייצור, מכיוון שייקחו עוד כמה שנים טובות עד שיהיה ניתן לייצר בשר מתורבת בהיקף נרחב. אנחנו מעריכים שיהיו שיתופי פעולה בין חברות בתחום הצמחי לחברות מהתחום המתורבת".
אביב אורןצילום: דנה כספיללמוד מהסייבר
אמנם ישראל היא כוח מוביל בפוד-טק העולמי, אבל מדובר עדיין בתעשייה קטנטנה: 623 מיליון דולר שהושקעו בסטארטאפים בתחום החלבון האלטרנטיבי הם כמה טיפות בתוך יותר מ-25 מיליארד דולר שהושקעו בהייטק הישראלי בשנה שעברה. את רוב הכסף גייסו חברות בתחום הסייבר, הפינטק ותשתיות המחשוב. בתעשייה המקומית מבינים את האתגר ובכנס שהתקיים השבוע תחת הכותרת "איך לבנות יוניקורן פוד-טק" אירחו את אסף רפפורט, מי שעומד מאחורי היוניקורן (חברה פרטית ששווייה מוערך ביותר ממיליארד דולר) המהיר בהיסטוריה - חברת הסייבר Wiz, כדי להשיא עצות לבכירי הפוד-טק שהתכנסו באולם בדרום תל אביב.
אשחר בן שטרית, מנכ"ל רידיפיין מיט, השתתף בפאנל המרכזי באירוע וסיפר על האתגרים שהחברה מתמודדת איתם במסגרת המטמורפוזה שלה מחברה שמפתחת טכנולוגיה לחברת מזון: "האתגרים של סטארט-אפ שמגייס כסף לעומת האתגרים של חברה שצריכה לשלוח ארגזים למסעדה באנגליה הם שונים. זה סט מיומנויות שצריך ללמוד. יש לנו מהנדסים עם דוקטורט ויש לנו אנשים ששמים בצורה ידנית את האריזות של 'רידיפיין פלנק' על המוצר. זה לחיות בעולמות שהם מאוד שונים וקשה להגיד מה יותר חשוב - להגיש מחר פטנט או לשפר את חיי המדף של הנתחים? אז הכל חשוב, אבל חשוב להיות גם וגם, כי כשהיינו במעבדה - אפילו אם הלכנו פעם בשבוע לשף כדי לטעום את המוצר - זה שונה ממאות, אלפים ועשרות אלפים שטועמים את המוצר בכל יום".
מוריה שמעוני, סמנכ"לית מחקר ופיתוח בחברת פיוצ'ר מיט, התייחסה לרגולציה, שמהווה חסם משמעותי עבור חברות בתחום הבשר המתורבת והפרמנטציה. "ב-2018 הייתה חלוקת סמכויות בין משרד הבריאות למשרד החקלאות, אבל כבר בשנת 2000 נרשם הפטנט הראשון של בשר מתורבת. זה אומר שרגולציה עוברת באופן מאוד-מאוד איטי, אבל אני חושבת שלטכנולוגיות חדשות זה דווקא דבר טוב שרגולציה עוברת לאט, כי זה נותן גם לטכנולוגיה להתבסס וגם לעוד טכנולוגיות בתחום להתפתח".
הכירו את פלנטיש, שמדפיסה סלמון בתלת-ממד
(צילום: ירון שרון)
הבשר המתורבת מתקרב
2021 הייתה כאמור שנה חלומית עבור תעשיית הפוד-טק הישראלית. מה צפוי לקרות בתחום במהלך בשנה הקרובה? לדברי אביב אורן מ-GFI, "צפויים להיכנס לשוק מוצרים טובים יותר ומתקדמים יותר, למשל נתחים שלמים, וגם מוצרים בתחום תחליפי הביצים - הרבה מהם יגיעו קודם כל למסעדות".
ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI ישראל, מוסיף כי "רשות החדשנות ומשרד הבריאות הודיעו בסוף 2021 על פיילוט משותף לאישור של מוצרי פוד-טק ואנחנו מקווים שהתהליך יסתיים בחודשים הקרובים. יכול להיות שעוד במהלך 2022 אנחנו נראה השקות ראשוניות, אולי בסדרי גודל מצומצמים או רק לעולם של המסעדות, של מוצרי בשר מתורבת ופרמנטציה. זאת תהיה חגיגה גדולה ומשהו שבאמת יבסס את ההובלה הישראלית בעולם הפוד-טק והחלבון האלטרנטיבי".
