מצעדי מנכ"לים בקונגרס, צו נשיאותי לביטול סעיף 230, חרמות על ענקיות טכנולוגיה סיניות, התכתשויות פומביות וגם תביעת ענק נגד גוגל: אם לא יהיו עוד הפתעות בלתי צפויות, בקרוב ייפרד הנשיא היוצא דונלד טראמפ לא רק מהבית הלבן, אלא גם מיחסי אהבה-שנאה מורכבים עם עולם הטכנולוגיה.
ג'ו ביידןג'ו ביידן
בקרת נזקים. ג'ו ביידן
(עיבוד תמונה. צילום: Shutterstock, AP)
עם ההכרזה על ג'ו ביידן כמנצח, אפשר לשער כי אנחת רווחה גדולה הדהדה ברחבי עמק הסיליקון. לא רק משום שמבחינה היסטורית הסקטור הטכנולוגי נחשב לאחד המזוהים ביותר עם המפלגה הדמוקרטית, אלא בעיקר מכיוון שמבחינתו תמו ארבע שנים של ממשל גחמני, בלתי יציב ואף נקמני.

המהלכים הבולטים של ממשל טראמפ:

דונלד טראמפ וטוויטרדונלד טראמפ וטוויטר
נתון לסנקציות. דונלד טראמפ וטוויטר
(עיבוד תמונה. צילום: EPA, Shutterstock)
נאום הניצחון של ביידן
(צילום: רויטרס)
קשה לדמיין שסוגיות טכנולוגיה יעסיקו במיוחד את ממשל ביידן, לפחות בתקופה הקרובה. בין נגיף הקורונה המשתולל בארה"ב, סוגיות חברתיות וכלכליות בוערות והרבה מאוד בקרת נזקים, רגולציות טכנולוגיות למיניהן יידחקו מעט הצידה. אבל בהמשך ממשל ביידן צפוי להיכנס לעובי הקורה גם בנושאים כמו מלחמת הסחר מול סין, הגבלת כוחן של ענקיות הטכנולוגיה, סעיף 230 וניטור תכנים ברשתות חברתיות, תשתיות פס-רחב וסיבים ופריסת רשתות 5G.

כוחן של ענקיות הטכנולוגיה

כמעט בלתי אפשרי למצוא מכנה משותף בין שתי המפלגות הגדולות בארה"ב, ובכל זאת - רפובליקנים ודמוקרטים כאחד הסכימו כי בעשור האחרון ענקיות הטכנולוגיה הפכו גדולות, חזקות ומשפיעות מדי. טראמפ והרפובליקנים טענו כי הכוח הזה מופנה כלפי צנזורה של קולות שמרניים ברשתות החברתיות, ואילו הדמוקרטים התמקדו בנושאים כמו הגבלים עסקיים, חסימת תחרות ופגיעה בחדשנות.
טראמפ וצוקרברגטראמפ וצוקרברג
צנזורה של שמרנים. טראמפ וצוקרברג
(מתוך הטוויטר של הנשיא טראמפ)
את הגלגל הזה אף אחד לא רוצה להחזיר לאחור: תחת ממשל טראמפ הגיעו מנכ"לי גוגל, פייסבוק, אפל ואמזון לשימועים העוסקים בכוחן הבלתי מוגבל של ענקיות הטכנולוגיה, ונחשפו לשורה של חקירות הגבלים עסקיים. זו שנוהלה כנגד גוגל אפילו הבשילה לתביעת ענק, רגע לפני יום הבוחר. ממשל ביידן צפוי להמשיך ולתקוף בחזית הזאת, כשתיקים דומים נערמים כנגד פייסבוק, אמזון ואפל.
בהקשר הזה כדאי להזכיר כי ביידן שימש בעבר כסגן הנשיא של ברק אובמה - שטיפח מדיניות אוהדת במיוחד כלפי הסקטור הטכנולוגי. ביידן איזן את האהדה הזו ונהג דווקא בביקורתיות כלפי עמק הסיליקון, וסביר להניח שהוא ינחיל קו קשיח יותר בהיותו נשיא.

המלחמה על הטכנולוגיה הסינית

תחת ממשל טראמפ הפכה תעשיית הטכנולוגיה לסוס מותש במיוחד במרוץ מול בייג'ינג. במסגרת מלחמת הסחר וקרבות המכסים על ייבוא סחורות, רכיבים ומוצרי טכנולוגיה מסין - מצאה עצמה התעשייה בין הפטיש לסדן. טים קוק ניסה לתמרן בין הצרכים של אפל לבין הגחמות של טראמפ, וגוגל נאלצה למדר את וואווי ממערכת ההפעלה אנדרואיד.
הביקור של טראמפ במפעל אפלהביקור של טראמפ במפעל אפל
הביקור של טראמפ במפעל אפל
(צילום: AP)
החרם על וואווי חרג מגבולות ארה"ב, והגביר את החשדנות כלפי טכנולוגיה סינית בעולם המערבי. ואם זה לא מספיק - גם וויצ'אט וטיקטוק הותקפו בצו נשיאותי ייעודי שלפיו ארה"ב תאסור על שימוש בפלטפורמות האלה, מתוקף חששות לביטחון הלאומי. טראמפ הגדיל לעשות והכניס את עצמו אל תוך עסקת רכישה אפשרית של טיקטוק בידי חברה אמריקאית.
ביידן לעומתו, צפוי להשקיע הרבה זמן ומרץ בבקרת נזקים: להשיב את היחסים עם סין לאזורי היציבות, לנהוג מולה בשמרנות ובמתינות, ולבצע מהלכים לכינון יחסים תקינים יותר בכל הנוגע לסחר עם מדינות זרות. נרמול היחסים מול סין בהקשרי מסחר מצד אחד, וביקורת כלפי מדיניות זכויות האדם שלה מצד שני.

צנזורה של הרשת

סעיף 230 קיבל גם הוא מעמד מיוחד במסגרת צו נשיאותי של טראמפ, שנחתם רגע אחרי שטוויטר תייגה ציוץ של טראמפ כבלתי מהימן. הסעיף המדובר הוא שמשחרר את ענקיות הטכנולוגיה מאחריות משפטית לגבי תכנים המתפרסמים בפלטפורמות שלהן. פחות משבוע לפני הבחירות לנשיאות נדרשו מנכ"לי פייסבוק, טוויטר וגוגל להשיב על שאלות במסגרת שימוע שעסק באיזונים העדינים שבין חופש ביטוי לשיח אלים ברשתות חברתיות. הדמוקרטים האשימו כי השימוע והתזמון שבו נערך הם "ביזיון", וכי הרפובליקנים השתמשו בכלי הזה כדי להטות את ענקיות הטכנולוגיה לטובת טראמפ רגע לפני בחירות.
ג'ו ביידןג'ו ביידן
צמצום הפער הדיגיטלי. ג'ו ביידן
(עיבוד תמונה. צילום: Shutterstock, AFP)
ביידן עצמו כבר טען מספר פעמים כי סעיף 230 מאפשר חופש גדול מדי לפלטפורמות רשת, אולם גם בעניין הזה הוא צפוי לפעול בצורה מתונה יותר. ביטול מוחלט של הסעיף כנראה לא בתפריט, אבל גם הדמוקרטים לא מכחישים שמדובר בסוגייה חיונית לאור כוחן העולה של רשתות חברתיות והקצנת השיח המתקיים בהן. סביר להניח שנראה ניסיונות לגיבוש רגולציה משותפת יותר, יחד עם נציגי ענקיות הטכנולוגיה ולא נגדם או לעומתם.
ביידן הוא לא אושיית טוויטר כמו קודמו, ולכן פחות סביר שנראה אותו שולף צווים נשיאותיים בגלל ציוצים או פוסטים בעייתיים שלו עצמו. טוויטר אגב, כבר הודיעה כי מרגע שהוכרז ביידן כנשיא ה-46 של ארה"ב, יוסר טראמפ מרשימת ה"הקלות המיוחדות" שמקבלים מנהיגי העולם ברשת החברתית, וכי הפרסומים שלו יהיו חשופים לאותן הסנקציות כמו כל אחד ברשת.

מדיניות הגירה

אחד הקשיים הבולטים של עמק הסיליקון מול ממשל טראמפ נגע למגבלות על הגירה. ויזת עבודה מסוג H-1B היא אחד הכלים המשמעותיים של הסקטור הטכנולוגי, שמייצר תחרות על כישרון בענף כולו ומאפשר למעסיקים אמריקאים להעסיק עובדים זרים על בסיס מומחיות בתחומים נדרשים. מדיניות ההגירה הנוקשה של טראמפ וההגבלות על ויזת עבודה, לצד הקפאת ויזות של עובדים קיימים - הקשו מאוד על התעשייה והפכו למוקד משמעותי של התנגשות מול הממשל.
קמלה האריס עימות סגנים בחירות ארה"בקמלה האריס עימות סגנים בחירות ארה"ב
יודעת משהו על הגירה. קמלה האריס
(צילום: AFP)
ביידן כבר הכריז כי הוא צפוי להסיר את המגבלה שהציב טראמפ ולהעלות את המכסות. סביר להניח שנראה הצהרות דומות בקרוב, בייחוד אם לוקחים בחשבון את סגנית הנשיא, קמלה האריס, בעצמה בת למהגרים. גם תעשיית ההייטק הישראלית צפויה להרוויח מההקלות והשינויים של ממשל ביידן, ששואף להחזיר את הגלגל לאחור לפחות בהקשר הזה.

תשתיות וקישוריות

פס רחב, סיבים ורשתות 5G היו חלק משמעותי מההצהרות של קמפיין ביידן. השאיפה - לחבר גם את האזורים הכפריים והמרוחקים ביותר של ארה"ב לתשתיות רשת מהירות ועדכניות, הכל כחלק מאסטרטגיה רחבה לבנייה מחדש של מעמד הביניים. ביידן התחייב להשקיע 20 מיליארד דולר בפריסת תשתיות פס רחב באזורים כפריים, במטרה לאפשר פריחה של כלכלה וצמצום של פערים דיגיטליים במקומות שבהם תשתית יציבה, מהירה וזולה היא לא מובנת מאליה.