כלכלה: המיסים יעלו, רמת החיים תרד

מה קרה? הסיפור הכלכלי של שנת משבר הקורונה הוא ללא ספק הגירעון הענק שלתוכו נקלעה קופת המדינה. גם אם אין עדיין נתונים סופיים ומסכמים של גודל הגירעון הוא יתקרב, על פי הערכות לא רשמיות במשרד האוצר, יחד עם ההמצאה הישראלית "קופסאות הקורונה", ל-170 מיליארד שקל, שהם כ-12 עד 13 אחוזי תוצר.
בעבר נבהלו שרי אוצר מאוד כאשר הגירעון חצה את 50 מיליארד השקלים. זכור היטב הגירעון שנחשד כ"משופץ" בסוף שנת 2018, כאשר הוא צנח לפתע בחודש דצמבר הקובע מ-3.5% ל-2.9%, בדיוק זה שנקבע בתחילת השנה. שני מבקרי מדינה חקרו את המתרחש סביב אותו גירעון שקפץ ואחר כך צומצם בכמה עשיריות האחוז.
בשנת 2020 המצב היה אחר לגמרי. בהחלטות שהתקבלו תוך שעה-שעתיים של דיונים הוכרעו סכומים כמו 6.6 מיליארד שקל ל"צ'ק לכל אזרח" או הגדלת ערבות המדינה להלוואות בעוד 8 מיליארד שקל. הגירעון העצום הוא חסר תקדים בתולדות המדינה וחייב נטילת הלוואות גדולות של הממשלה ברחבי העולם.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בנימין נתניהו וישראל כץבנימין נתניהו וישראל כץ
"הדורות הבאים יצטרכו להחזיר את הגירעון הענק". רה"מ, בנימין נתניהו, ושר האוצר, ישראל כץ
(צילום : אוהד צויגנברג)
מה יהיה? מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן-בסט, אמר אתמול (שני) לממון ול-ynet, כי "הדבר הנורא ביותר הוא שאנו ללא תקציב לשנים 2020 ו-2021. הבעיה היא הגירעון הגדול מאז שהחלה מגיפת הקורונה והוא מגדיל מאוד את החוב של הממשלה ולצערנו יגדיל בעתיד את נטל החוב העצום על הצעירים, שיצטרכו לפרוע את חובות הענק".
המשמעות המעשית היא שבעתיד הקרוב הדרך להחזיר את החובות היא על ידי הידוק החגורה וקיצוצים גדולים בתקציבי המשרדים השונים שיפגעו בשירותים שכל אחד מאיתנו מקבל וכמובן בהעלאות מיסים שיפגעו גם ברמת החיים של כולנו.
מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, אמר אתמול לממון ול-ynet, כי "הדורות הבאים יצטרכו להחזיר את הגירעון הענק. אולם, אני תומך בגירעון הזה והוא מוצדק אך ורק אם הוא ילך למאיצי צמיחה, כדי לחלץ את המשק מהמשבר ולהקטין את האבטלה. אני חושש שהסכום יתבזבז ל'סוכריות בוחרים', דהיינו שוחד בחירות, ולתקציבים סקטוריאליים".

צרכנות: הקניון יהפוך מרכז בילוי, החנויות יקטנו

מה קרה? 2020 הייתה השנה שבה עברנו לקנות אונליין. בשנה אחת נסגרו פערים של שנים, תהליכים הואצו, וכולם רצו להקים אתרים כדי להתמודד עם הסגר.
קניות ברשתקניות ברשת
השנה שבה עברנו לקנות אונליין. קניות ברשת
(צילום: shutterstock)
נכון לימים אלה של סגר שלישי, לרוב שוק הקמעונאות - שחקנים גדולים ובינוניים וגם לא מעט שחקנים קטנים - יש נוכחות דומיננטית באונליין. "חשבנו שנגיע לנתחי שוק כאלה ב-2025. מה שחשבנו שייקח חמש שנים לקח שלושה חודשים. כולם נמצאים שם", אומר תמיר בן-שחר, מהבעלים של חברת הייעוץ צ'מנסקי בן-שחר.
"יש שחקנים שנרדמו, לא נכנסו לתחום או לא פיתחו אותו, זילזלו - ומצאו עצמם בסגר הראשון במצב שאין להם למי למכור. לעומתם, יש שחקנים מאוד מתוחכמים אסטרטגית, שהבינו שהם חייבים להיות שם - טרמינל X, דומינוס, שופרסל - ואז כל הלקוחות התגלגלו אליהם כפרי בשל".
מה יהיה? "כמות השטחים המסחריים בישראל תצטמצם, בעיקר בכל התחומים בהם נראה האצה באונליין - הלבשת הבית, אופנה, סופרמרקטים - והשמיים ייפתחו. לא צריך להוסיף יותר מ-200-100 אלף מ"ר שטחים מסחריים בישראל, אבל כל עיר רוצה מקסימום שטחים מסחריים וזאת בעיה. אז הפדיון הממוצע של השטחים הקיימים יקטן.
"כשהקורונה תיגמר, נחזור לראות שהקניונים יהפכו למרכזי בילוי עוד יותר מהיום. יהיה דגש על בילוי והסעדה. החנויות יצטרכו להיות הרבה יותר קטנות. אין טעם לשלם על חנות ומחסן למליסרון. הקופות יהיו בשירות עצמי ומהירות ולא יצטרכו תאי מדידה. נראה גם חנויות פופ-אפ מתחלפות וחנויות שהן שואו רום, שמציגות את המותג, אבל הקנייה תהיה במקום אחר".
קניות אחרונות בקניון אילון ברמת גן לקראת הסגר השלישיקניות אחרונות בקניון אילון ברמת גן לקראת הסגר השלישי
הקניון יהפוך למרכז בילוי. קניות אחרונות בקניון אילון ברמת גן לקראת הסגר השלישי
(צילום: דנה קופל)
לדבריו, הקניונים האזוריים ישרדו כי הם גמישים לשינויים. "יהיו הרבה מרכזים שיתקשו לעשות את השינוי. למשל, מליסרון סוגרת את קניון לב אשדוד ובונה סטריפ מסחרי ולמעלה שכונת מגורים. נראה עוד דוגמאות כאלה, זה חלק מהאבולוציה. מרכז מסחרי שקם לפי 30-20 שנה לא מתאים לתקופת פוסט-קורונה, וזה בסדר, לא סוף העולם. חדש במקום ישן יבוא. זה לא סוף עידן הקניונים, זה פשוט עידן חדש והקורונה קירבה אותו".
ומה יקרה לרחוב? "במשבר הייתה עדנה למרכזים הפתוחים והשכונתיים, אך בהיעדר ניהול עירוני הרחובות מתו. צריך לשדרג את מרכזי הערים ולהפוך את הרחובות למקומות שבהם לא המכונית היא המלך אלא האדם הוא המלך, ואז נראה את הרחובות חוזרים לחיות".

נדל"ן: מחירי הדירות בדרך למעלה

מה קרה? שני אירועים מרכזיים בענף הנדל"ן שאירעו השנה הם בעלי פוטנציאל גבוה להשפיע על שוק הדירות. אחרי שנים שבהם ניסה שר האוצר הקודם, משה כחלון, להדיר את המשקיעים בשוק הדיור, החליט שר האוצר, ישראל כץ, להפחית את מס הרכישה למשקיעי נדל"ן מ-8% ל-5%, מהלך שהוביל לחזרתם של המשקיעים לשוק; לכך נוספה החלטה דרמטית של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל החודש, להגדיל את שיעור רכיב הפריים בריבית על המשכנתאות.
אתר בנייה. צילום: דוד הכהןאתר בנייה. צילום: דוד הכהן
המשקיעים חזרו לשוק? אתר בנייה
(צילום: דוד הכהן)
מה יהיה? "מדובר בשינוי כיוון ממדיניות הממשלה הקודמת, אשר חרתה על דגלה להדיר את ציבור המשקיעים מהשוק", אומר לממון ול-ynet ניר מסיקה, סמנכ"ל מטה הדיור הלאומי לשעבר במשרד האוצר. אולם, על אף הנתונים המצביעים על חזרה של משקיעים לשוק בחודשים האחרונים, מאפריל 2016 ועד היום מלאי הדירות שמחזיקים המשקיעים יורד בעקביות. "בשלב זה לא ניתן לאשש או להפריך כי הפחתת מס הרכישה אכן חוללה שינוי משמעותי בתנועת המשקיעים", הוא מסביר.
בנוגע לצעד שנקט הפיקוח על הבנקים, ניתן יהיה להגדיל את תמהיל ריבית הפריים לעד שני שלישים מהרכב המשכנתא, דבר שבעת הנוכחי יוזיל אותה.
פרופ' אמיר ירוןפרופ' אמיר ירון
"על פניו, הציבור קיבל מתנה". פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל
(צילום: אלכס קולומויסקי)
"על פניו, הציבור קיבל מתנה, אך חשוב לזכור שמשכנתא נמשכת על פני שנים ואי אפשר לשער מה תהיה הריבית בעתיד, ולכן ישנם שיקולים שיש לבחון בכובד ראש". לדבריו, "מחקרים רבים מצאו שיש קשר שלילי בין הריבית למחירי הדירות. ככל שהריבית נמוכה יותר, קרי הכסף זול יותר, וניתן לצפות לעלייה במחירי הדירות. על הממשלה לפעול להגדלת היצע הדירות".
עם זאת, הוא מוסיף כי לנוכח אחוזי האבטלה הגבוהים והיציאה לסגר שלישי, ספק אם אכן בטווח המיידי נראה עליות מחירים חדות כתוצאה מהצעד שנקט בנק ישראל. ואולם, על רקע הצניחה בהתחלות הבנייה ובהיקף שיווקי הקרקעות, והגדלת הביקושים על ידי הוזלת המשכנתא והפחתת מס הרכישה, המסקנה המתבקשת היא שמחירי הדירות ימשיכו לעלות.

תעופה: נגמרו ימי הקוויקי לחו"ל, מחיר הכרטיס יעלה

מה קרה? המקום הכי כואב שבו פגעה הקורונה הוא תרבות הפנאי והחופש שלנו, שהשיא שלה היה היכולת שלנו לקפוץ לסופ"ש בחו"ל. אנליסט התעופה מייקל דרצ'ין, תיאר את השפעת הקורונה על חברות התעופה כמו "11 בספטמבר והמשבר הכלכלי העולמי גם יחד - על סטרואידים". בריאיון ל"ניו יורק טיימס" הוא העריך כי לחברות התעופה ייקחו שבע שנים, אם לא יותר, להתאושש.
ניוארקניוארק
"הקורונה לתעופה - כמו 11 בסטפטמבר על סטרואידים". נתב"ג בקורונה
(צילום: שחר עזרן)
ארגון חברות התעופה העולמי (יאט"א), חוזה כי התעופה תחזור לעצמה רק ב-2024 וגם זה אם לא יהיו הפתעות נוספות. המשבר בתעופה חסר תקדים, היות שהוא שיתק את תנועת המטוסים בעולם לתקופה ממושכת, וגורם לאנשים להירתע מטיסות, אם בשל הקושי לשמור על ריחוק חברתי במטוס או לעטות מסכה במשך 12 שעות, ואם בשל חששות מהתפרצות מחודשת ביעד או בארץ המוצא.
מה יהיה? הערכה בענף היא כי ההתנהגות הצרכנית תשתנה לגמרי בעקבות הקורונה. התופעה, שתידלקה את התעופה העולמית והביאה למספר שיא של תיירים בעולם, בנוסח: "קמתי, מצאתי דיל באינטנרט, לקחתי טרולי ונסעתי לשדה התעופה", שוב לא תחזור.
הקורונה הרגה את הספונטניות בתחום התעופה. ההליכים המורכבים הנדרשים כיום מהנוסע, מילוי טפסים והצהרות בריאות עוד טרום-הטיסה, בדיקות קורונה ביציאה ובנחיתה, לעיתים גם בידוד של שעות ביעד עד קבלת תוצאות הבדיקה או בחזור, מרתיעים את הנוסעים ואינם מאפשרים החלטות מהירות, מהרגע להרגע.
מטוס בואינג 787-9 של אמריקן איירליינסמטוס בואינג 787-9 של אמריקן איירליינס
הקורונה הרגה את הספונטניות בתחום התעופה. מטוס של אמריקן איירליינס
(צילום: shutterstock)
הסימן המובהק לעתיד הקודר של חברות התעופה היה כשהמשקיע האגדי, וורן באפט, מכר במאי את החזקותיו באמריקן איירליינס, דלתא, סאותווסט ויונייטד. "העולם השתנה עבור חברות התעופה", אמר באפט למשקיעי ברקשייר התאוויי. גם המעבר לעבודה מהבית ולמפגשי זום, מעורר חשש גדול בענף מאבדן פלח שוק של נסיעות העסקים לצורכי מפגשים או כנסים. נסיעות עסקים במחלקות הביזנס היקרות מניבות 50% מהכנסות חברות התעופה ומספר זה כבר לא יחזור.
לפי תחזית יאט"א, חברות התעופה בעולם צפויות להפסיד השנה סכום שיא של כ-85 מיליארד דולר. אנדי ריקובר, מומחה לתעופה ויועץ לחברות תעופה, אמר לממון ול-ynet: "מחיר כרטיס הטיסה יעלה בגלל ירידה משמעותית בביקושים, הוצאות הטיסה יתחלקו על פחות נוסעים, ולטוס יהיה יקר יותר, עדיין אין לדעת בכמה. אני מאמין שהחזרה לנורמליות בענף תתחיל רק ב-2026".

משפט: תקופה של אי-סדר, חוסר ודאות וטעויות

מה קרה? ב-1 בינואר ניהול המשפט האזרחי בישראל יעבור מהפכה, ישתנה באופן משמעותי וישפיע על כולנו. תקנות סדר הדין החדשות יוצרות שינוי מהותי באופן ניהול ההליך המשפטי בתיקים אזרחיים, מעבירות סמכויות נרחבות בהרבה לשופטים, מגבילות את עורכי הדין ומאפשרות דיונים בוידאו קונפרנס. התומכים טוענים שהיא תקצר תהליכים, תוזיל את ההליך המשפטי ותספק יעילות וצדק לכל. עורכי הדין, שמתנגדים לרפורמה, ניסו לעצור אותה בבג"ץ אך ללא הצלחה.
מתוך שידורי בג"ץמתוך שידורי בג"ץ
ניסו לעצור את הרפרומה בבג"ץ, ללא הצלחה
(צילום מסך)
מה יהיה? פרופ' אלון קלמנט, מומחה לסדרי דין מאוניברסיטת תל אביב, מסביר ש"צריך לאזן בין איכות ההכרעה - המידה שבה היא צודקת, שוויונית ומדויקת, לבין המשאבים והזמן שמושקעים בה. התקנות החדשות מבקשות להביא לפשרות מוקדמות יותר ולצמצם את הזמן והמשאבים שמושקעים בהליך.
"אם יצליחו בכך (וכיום לא ניתן לדעת האם אכן יצליחו), ההשקעה בהליך תפחת, אולם כתוצאה מכך איכות פסקי הדין תהיה נמוכה יותר. למרות שכולנו מעוניינים בפסקי דין צודקים ומדויקים, אנחנו גם רוצים שהסכסוכים שלנו יפתרו מהר יותר ושנידרש להוציא פחות כסף כדי לסיימם. למרות שאין סיבה לחשוב שהאיזון בתקנות החדשות עדיף על האיזון הקיים, אין גם סיבה לחשוב להפך".
לדברי פרופ' קלמנט, "הבעיה בתקנות החדשות היא שהן מוחלפות בבת אחת. מה היה קורה אם ביום אחד היינו מחליפים את כל חוקי התנועה, התמרורים, סימני הדרך, והרמזורים? כמה זמן היה לוקח לכולנו ללמוד את הכללים החדשים, וכמה תאונות היו קורות עד אז? המשתמשים בתקנות - עורכי הדין והשופטים - יעמדו בפני שאלות רבות שלא יהיה להן פתרון.
"במערכת המשפט יהיו חוסר ודאות, טעויות, ערעורים, חוסר יעילות וסתירות. יעברו מספר שנים עד שאלה יפחתו. היה עדיף לו התיקון היה נעשה באופן הדרגתי, בשלבים, תוך בחינת התוצאות. ההתעקשות להחיל מערכת כללים חדשה בבת אחת על כ-850 אלף הליכים מדי שנה אינה מוצדקת והמחיר שנשלם כולנו עלול להיות גבוה".

תקשורת: אל תבנו על אינטרנט סופר מהיר בקרוב

מה קרה? במשך שנים פיגרה ישראל אחרי מדינות המערב בטכנולוגיות הסלולר שלה ו-2020, שנת הקורונה, הייתה שנת המפנה. לראשונה, הושקו כאן רשתות דור 5 בארץ ובתוך זמן קצר, כל מפעילות התקשורת בישראל החלו לפרוס אנטנות ולספק שירות חלקי. מדובר ברשת סופר מהירה שאמורה לאפשר גלישה ממש כמו בחיבור אינטרנט קווי לסיבים אופטיים שמעלה את קצה הגלישה לכ-1,000 מ"ב בשנייה.
יגיע רק בעוד 5-4 שנים. דור 5יגיע רק בעוד 5-4 שנים. דור 5
יגיע רק בעוד 5-4 שנים. דור 5
(צילום: מירב קריסטל)
מה יהיה? אומנם מדובר בצעד היסטורי אבל מטעה: הוא לא מבטיח שינוי דרמטי בחוויית הגלישה בסלולריים שלנו. לפי נתי כהן, תא"ל (מיל'), שכיהן עד לא מכבר כמנכ"ל משרד התקשורת ולפני כן כקצין תקשוב ראשי בצה"ל, דור 5 מבטיח מהפך הרבה יותר משמעותי, שישנה את כל אורחות חיינו. "לא מדובר רק ב'ערים חכמות' עם מצלמות וחיישנים בכל מקום. התשתית תאפשר גישה בזמן אמיתי למידע אינסופי, עצום בהיקפו, שמשתנה כל הזמן, ולניתוח אוטומטי שלו, כך שכמעט לכל שאלה שעולה ניתן יהיה לקבל מענה בכל רגע".
לדברי כהן, היום יו"ר חברת הסייבר CyberIL, "העידן הזה יגיע רק בעוד 5-4 שנים. התשתית רצה קדימה לפני היישומים בשטח, והיא הבסיס שמאפשר ממש בימים אלה ליזמים, לאנשי ההיי-טק ולמפתחים להמציא יישומים חלומיים שיידעו לנצל אותה. זה יהיה עולם שמשלב תשתיות של דור 5 וסיבים אופטיים, ומספר בלתי מוגבל של כתובת IP שיוצמדו לרוב המכשירים ויקשרו אותם לרשת".
האפשרויות בלתי מוגבלות, ורק את חלקן הקטן אפשר לנחש כבר עכשיו: כך יתאפשר למכוניות ולאוטובוסים לנוע בכבישים ללא נהג ולתקשר עם רמזורים חכמים; כל יוכל רופא בכיר מסן פרנסיסקו לנתח חולה בתל אביב בשלט רחוק; ורחפנים עצמאיים יופרחו כדי לשמש כרועי עדרים. ועד שזה יגיע נמשיך בשנה הקרובה לעבוד מהבית עם אינטרנט מקרטע ואיטי גם בסלולרי.

תחבורה: הנוסעים יחזרו אל הרכב הפרטי

מה קרה? אחרי מספר מהלכים משמעותיים שביצעה המדינה ב-2019, כמו חנוכת נתיב פלוס, כנתיב העדפת תחבורה ציבורית בשניים מהכבישים הפקוקים במדינה, המשך הרחבת רשת הנת"צים השנה, והכנסתן לשימוש של אפליקציות התשלום בתחבורה הציבורית, 2020 הייתה אמורה להיות השנה של התחבורה הציבורית.
עומסים ברכבת הקלה בירושליםעומסים ברכבת הקלה בירושלים
המדינה עשתה את כל הטעויות האפשריות. עומסים ברכבת הקלה בירושלים
(צילום: אלכס גמבורג)
זו השנה שבה התחבורה הציבורית אמורה הייתה להפוך מפתה וכדאית הרבה יותר לנוסעים וכמובן תחרותית וטכנולוגית הרבה יותר. אחרי עיכוב של חודשים נכנסו לשימוש האפליקציות שיכולות להחליף את הרב-קו והכל היה מוכן אבל אז הגיעה הקורונה.
במשבר המדינה עשתה את כל הטעויות האפשריות: פעילות הרכבת הופסקה לחודשים ארוכים, בשני הסגרים הראשונים ביטלה המדינה את הפעלת רוב קווי האוטובוסים, והשאירה נוסעים בתחנות במצטבר במשך חודשים. משברים כלכליים בדרך כלל מעודדים מעבר של נהגים לתחבורה ציבורית, אבל בקורונה קרה ההפך. אפילו אם לוקחים בחשבון את החשש מהידבקות, המדינה הצליחה להבריח מהתח"צ גם נוסעים צעירים, שפחות חוששים מהנגיף, בזמן שמכירות הרכב החדש ירדו רק ב-15%, ובמגרשי הרכב המשומש נותר מלאי מצומצם אחרי הסתערות של נוסעים שנמאס להם מהקפריזות של התחבורה הציבורית.
מה יהיה? שינוי מגמה והתחזקות הרכב הפרטי על חשבון התחבורה הציבורית. "הבסיס לשימוש בתחבורה ציבורית הוא אמון", אומר פרופ' אראל אבינרי, ראש המחלקה להנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה להנדסה וראש מרכז אפקה לתשתיות תחבורה.
"ההתנהלות של המדינה פגעה מאוד באמון של הנוסעים בתחבורה הציבורית. כשקו הרכבת שלך לא עובד חודשים, כשאתה לא יודע אם האוטובוס שלך עובד ובאיזו תדירות, אתה מחפש אלטרנטיבות. מידע על השינויים לא היה זמין מספיק לנוסעים, וכל המהלך שנמשך כמה שנים של הגדלת השימוש בתחבורה הציבורית התהפך. הנזקים ילוו אותנו בשנים הבאות וייקח זמן עד שנוסעים שחזרו לרכב פרטי יסכימו לנסות שוב לנסוע באוטובוס".