יותר משני עשורים לאחר שהממשלה הכירה בצורך לגבש מדיניות להתמודדות עם ירידת מפלס ים המלח, ישראל עדיין אינה מחזיקה בתוכנית סדורה בנושא. כך עולה מדוח חדש של מבקר המדינה המתפרסם היום (ג'). הדוח מזהיר כי המחדל המתמשך פוגע באחד ממשאבי הטבע החשובים של המדינה.
לפי הדוח, ללא נקיטת צעדים צפוי מפלס האגן הצפוני של ים המלח להמשיך לרדת בקצב של כ-1.15 מטר בשנה. למרות שהמשרד להגנת הסביבה העריך כבר בשנת 2022 את עלות ייצוב המפלס באמצעות הזרמת מים לים המלח, רק בשנת 2025 החל לחשב את התועלות הכלכליות של המהלך, והממשלה טרם קיבלה החלטה עקרונית אם וכיצד לפעול.
המבקר מתניהו אנגלמן מצביע גם על כישלון בקידום הפיתוח התיירותי באזור. מתוך 12 פרויקטים שנועדו לחזק את האגן הצפוני של ים המלח, 11 טרם הושלמו, אף שעשרה מהם תוקצבו כבר בשנת 2018 במסגרת תוכנית ממשלתית בהיקף של כ-98 מיליון שקל.
עוד בדוח מבקר המדינה:
גם הסיכונים הנלווים לירידת המפלס נותרו ללא מענה מלא. לפי הדוח, במשך כ-25 שנה נעשו ניסיונות לגבש פתרון ביטוחי לנזקי הבולענים באזור, אך נכון לאוגוסט 2025 טרם יושם מנגנון כזה. בנוסף, שניים מתוך ארבעת הפרויקטים שנועדו לצמצם את הפגיעה בכביש 90 כתוצאה מהיווצרות בולענים ותופעות טבע אחרות עדיין לא הסתיימו.
מבקר המדינה מדגיש כי ים המלח הוא נכס בעל חשיבות לאומית ובין-לאומית בתחומי התיירות, הסביבה, התרבות והרפואה, ומזהיר כי המשך הסחבת בקבלת ההחלטות עלול להחריף את הנזקים הסביבתיים, הכלכליים והתשתיתיים באזור.
בולענים על קו החוף בים המלח
(צילום: עמית שאבי)
המבקר אנגלמן אמר: "גם בכל הנוגע לים המלח, נכס לאומי ובין-לאומי ייחודי שמפלסו יורד בקצב של 1.15 מטר בשנה. ירידת המפלס מייצרת בולענים ונזקים לתשתיות אך גם הזדמנויות. ממצאי הביקורת מצביעים על פער גדול בין החזון והתוכניות שהממשלה קבעה ותיקצבה לשיקום האזור ולשימורו - ובין מימושם בפועל".
הוא קרא לשרה עידית סילמן לפעול בנושא: "על השרה להגנת הסביבה להגיש את המלצות משרדה לדיון בממשלה ובכלל זה באשר להכרעה בממשלה לגבי ההתערבות בירידת המפלס, פיתוח תיירות, שמירה על רציפות תחבורתית בכביש 90 ופיתוח ההתיישבות באזור". המבקר הוסיף: "על הגופים האחראים לפיתוח ולשימור התיירותי של אזור האגן הצפוני של ים המלח, ובראשם משרד התיירות, המועצות האזוריות מגילות ים המלח ותמר, רשות הטבע והגנים, המנהל האזרחי, רשות שוק ההון, ומשרד האוצר - כל אחד בתחום אחריותו, במסגרת סמכויותיו ובכפוף למגבלות הביטוח והבטיחות - להשלים את תהליכי הפיתוח וההסדרה שהוטלו עליהם לקדם. נוסף על כך, מומלץ למשרד ראש הממשלה לבצע בקרה על היישום".
משבר האקלים: הממשלה כמעט לא עושה דבר
למרות שני דוחות ביקורת, שפורסמו בחמש השנים האחרונות, ממשלת ישראל עדיין אינה ערוכה באופן מספק להתמודדות עם משבר האקלים. כך עולה מדוח מעקב חדש של מבקר המדינה. הדוח קובע כי מרבית הכשלים שעליהם התריע המבקר בעבר טרם תוקנו.
מבקר המדינה על משבר האקלים
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
לפי הדוח, 25 מתוך 28 משרדי ממשלה וגופים ציבוריים הרלוונטיים לנושא (89%) עדיין לא גיבשו תוכניות היערכות ישימות הכוללות תקציב, לוחות זמנים ומדדי ביצוע. עוד עולה כי ועדת השרים לענייני אקלים, שהוקמה באפריל 2023 במטרה לשפר את פעילות הממשלה בתחום, לא קיימה אף דיון מאז הקמתה.
המבקר אנגלמן מצביע גם על מחסור חמור בכוח אדם: במינהלת ההיערכות לשינויי אקלים במשרד להגנת הסביבה מאוישים כיום שני תקנים בלבד, למרות אחריותה לקידום האסטרטגיה הלאומית ותוכניות הפעולה בתחום. עוד נכתב בדוח כי הממשלה טרם ביצעה הערכה לאומית להשפעות המקרו-כלכליות ארוכות הטווח של שינויי האקלים על ישראל, ולא הקימה מנגנון ממשלתי לפיקוח ובקרה על תקציבים בהיקף מצטבר של כ-8.8 מיליארד שקל שהוקצו לאורך השנים לטיפול במשבר האקלים.
גם בתחום הפחתת פליטות גזי החממה ישראל רחוקה מהיעדים שהציבה לעצמה: על פי הדוח, שיעור הפחתת הפליטות הצפוי עד שנת 2030 עומד על 19% בלבד, לעומת יעד ממשלתי של 27%.
אובך בשמי תל אביב
(צילום: סער הס )
מבקר המדינה מדגיש כי גם על רקע המלחמה המתמשכת מאז 7 באוקטובר 2023, אסור להזניח את ההיערכות למשבר האקלים. לדבריו, אירועי החירום האחרונים המחישו את חשיבות חיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל באמצעות קידום אנרגיות מתחדשות, כחלק מההתמודדות עם אתגרי האקלים והביטחון גם יחד.
המבקר אנגלמן אמר: "דוח האקלים מרים שוב דגל אדום עבור הממשלה והעומד בראשה ומציין בפניהם באופן שאינו משתמע לשני פנים - הכתובת על הקיר. זהו דוח שלישי בנושא, מתוך הבנה שגם בעת מלחמה נושא האקלים חשוב לעתידנו". המבקר הוסיף: "בחינה עקבית של השנים האחרונות מעלה שפעילות הממשלה בנושא עדיין מדשדשת ושתפקודה לקוי: הממשלה גוררת רגליה, ובכל הנוגע לקידום מערכתי ולהגברת הקשב הממשלתי בנושא זה - הפעולות שהיא נוקטת הן לכל היותר פעולות של 'טלאי על טלאי', בדמותן של עשרות רבות של החלטות שהיא מקבלת שאין בהן כדי להביא לשינוי של ממש בנושא".
מבקר המדינה קבע כי "על השרה להגנת הסביבה, שאחראית מתוקף תפקידה על קידום האסטרטגיה הלאומית להתמודדות עם שינויי האקלים בישראל, לממש את אחריותה ולפעול למיסודו של ממשל אקלים כפי שעלה בביקורת, כדי שיניע לפעולה, יגביר את הקשב הממשלתי ויאפשר מענה שהולם את הסיכונים בנושא זה, שהוא מערכתי ורב-ממדי".
