"שורה של ליקויים באופן שבו המדינה מטפלת בשיקום הרפואי של פצועי מלחמת 'חרבות ברזל'": כמעט שלוש שנים מאז טבח 7 באוקטובר, משרד מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) דוח מקיף על המענה השיקומי של מערכת הבריאות ואגף השיקום במשרד הביטחון. מאחר שבנו של המבקר מתניהו אנגלמן, חגי אנגלמן, נפצע כחודש לאחר פרוץ המלחמה, הוא מנע את עצמו מעיסוק בדוח הנוכחי. בנעליו נכנס מנכ"ל המשרד, תת-אלוף (במיל') ישי וקנין, שכתב: "הלוחמים שלנו חירפו את נפשם למען ביטחון המדינה – וכעת זו חובתה להיות שם עבורם".
דוח המבקר - הנושאים הנוספים:
וקנין מפרט את הליקויים שנמצאו בביקורת, בהם התחושה של פצועים רבים שאינם מכירים את זכויותיהם באופן מלא - והם נאלצים להיעזר במידע המועבר מפה לאוזן. "מצאנו כי לבתי החולים, לצה"ל ולמשרד הביטחון אין הוראות המסדירות את מסירת המידע לפצועים על כל אפשרויות השיקום העומדות בפניהם", כתב.
"לפעול מיידית לתיקון הליקויים". ארכיון
(צילום: יעקב דניאל)
הוא הביע הערכה עמוקה לצוותי השיקום בבתי החולים, וציין לחיוב גם את פעילות אגף השיקום במשרד הביטחון ואת מאמציו למתן מענה למספרם הגדול של הפצועים. עם זאת, הבהיר, "המסירות של הצוותים בשטח אינה תחליף למדיניות סדורה. על משרד הבריאות ומשרד הביטחון לפעול באופן מיידי לתיקון הליקויים. יש להבטיח שהמידע על זכויות יהיה נגיש וברור, ולשפר את הטיפול והשירות הניתנים לגיבורי ישראל - אלו שנפצעו בגופם ובנפשם".
מספר הפצועים עלה – והטיפולים ירדו
בביקורת שנערכה עלה כי כבר ערב 7 באוקטובר, היה בשירות הציבורי מחסור של אלפי עובדים במקצועות פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק בשירות הציבורי. "תקני בתי החולים לא סיפקו את צורכי האוכלוסייה אף בעת שגרה... בחלק ממחלקות השיקום העובדים במקצועות במחסור התחלפו לעיתים תכופות ייתכן שעד כדי פגיעה בשירות במחלקות השיקום", צוין בדוח.
- לסיקור ההתמודדות של פצועי חרבות ברזל - לחצו כאן
כמו כן עלה כי קיים פער בתקן כוח האדם המטפל במחלקות השיקום בבתי החולים, שכן הוא לא עודכן מאז החוזר של משרד הבריאות בשנת 2003 ובהתאם לכך לא הוקצו משאבים נדרשים לתקן חדש.
מתחילת המלחמה ועד יולי 2025 אושפזו במחלקות השיקום בבתי החולים השונים כ-1,660 פצועים. כ-72% מהם בשלושה בתי חולים במרכז הארץ, מרביתם בשיבא (47%). "נמצא קשר סטטיסטי הפוך בין מספר פצועי המלחמה שאושפזו בשיבא ובין מספר הטיפולים היומי הממוצע שהם קיבלו", צוין בדוח. כלומר: ככל שעלה מספר המאושפזים בשיבא, ירד מספר הטיפולים היומי הממוצע לפצוע, ולהפך. "באמצע ינואר 2024 היה מספר הטיפולים היומי הממוצע לפצוע מלחמה בשיבא פחות מ-2.2, שהם כמעט אחד פחות מהסטנדרט", נכתב.
פינוי פצועים מעזה
(צילום: REUTERS /Florion Goga)
לצד זאת, בתי החולים לא ריכזו את הנתונים על הטיפולים הניתנים במהלך השיקום, וגם לאגף השיקום אין מידע על מספר הטיפולים היומי במקצועות הבריאות שמקבל מטופלים במהלך השיקום – מדד שיש בו כדי להעיד על טיב הטיפול.
עוד צוין כי שיעור המאושפזים בשיבא בקרב פצועי המלחמה הגרים רחוק מבית החולים (יותר משעה נסיעה) היה גדול במידה ניכרת משיעורם בקרב אלה הגרים קרוב (עד חצי שעה נסיעה). "יש יתרון לקרבה, שכן כך המשפחה יכולה לתמוך ויהיה לפצוע קל יותר להגיע לאשפוז יום", הוסבר בדוח.
בביקורת הנוגעת לשיבא עלה כי בית החולים סגר שתי מחלקות פנימיות-גריאטריות לצורך פתיחת מחלקות שיקום "חוזרים לחיים", לטובת פצועי המלחמה, אולם חטיבת הרפואה במשרד הבריאות לא אישרה זאת בכלל ואגף גריאטריה במשרד הבריאות כלל לא ידע על כך.
"אי-ידיעה של האגף פוגמת ביכולת הניהול והבקרה על הנעשה במחלקות בבתי החולים", נכתב. "סגירת המחלקות גרעה מיטות אשפוז מהאוכלוסייה המבוגרת, שחלקה נאלצה להתאשפז במחלקה פנימית המותאמת פחות לצרכיה. הדבר פגע באוכלוסייה זו".
אין הוראות למסירת מידע לפצועים
על פי הדוח, בניגוד לחוק זכויות החולה אין לבתי החולים, לצה"ל ולמשרד הביטחון הוראות המסדירות את פעולותיהם למסירת מידע לפצועים על כל אפשרויות השיקום העומדות בפניהם, לרבות מידע בנוגע למחלקות הקרובות למקום מגוריהם.
במהלך הביקורת נערכו קבוצות מיקוד של פצועי מלחמה, וחלקם ציינו כי לא קיבלו כל הכוונה מבית החולים, מצה"ל או ממשרד הביטחון. "ההחלטה היכן להתאשפז ולאיזו מסגרת שיקום יום להגיע לא נבעה ממידע על כלל האפשרויות, אלא לעיתים מהמלצות חברים", נכתב.
ינואר 2025. הפגנה מול אגף השיקום של משרד הביטחון
(צילום: מטה מאבק הלומי קרב)
ליקוי נוסף שעלה הוא היעדר תשתית להעברת מידע על התפוסה במחלקות השיקום למשרד הבריאות. למעשה, במשך חודשים רבים לאחר פרוץ המלחמה, לאגף לא הייתה תשתית לקבלת מידע בנוגע לתפוסה. הוא אסף נתונים בשיחות טלפון יזומות למחלקות וריכז זאת בקבצי אקסל, אך בלי ששמר תיעוד. בנוסף, במהלך המלחמה לא אסף האגף נתונים על מספר המטופלים במסגרות שיקום היום מול יכולתן לתת טיפול נאות.
כמו כן, האגף לא ריכז נתונים על אודות זמני ההמתנה למחלקות השיקום ומסגרות שיקום היום. "הדבר מונע ניהול מיטבי של המערכת ומקשה על הניצול המיטבי של מערך השיקום הרפואי", הודגש בדוח. "בתקופה של ביקושים גבוהים, כפי שהיה בחודשי המלחמה הראשונים, נדרש מידע ממוחשב כדי לתמוך בקבלת ההחלטות בנוגע לניהול מערך השיקום הרפואי הלאומי. בהיעדרו, ייתכנו צווארי בקבוק שיפגעו באיכות הטיפול. נכון למועד סיום הביקורת אין לאגף שיקום במשרד הבריאות, המשמש מאסדר של מערך השיקום הרפואי הלאומי, הכלים והיכולות הממוחשבים הנדרשים בעיתות חירום".
"אין תפיסת הפעלה כתובה בחירום"
בדוח הודגש כי אף שהרשות העליונה לאשפוז ובריאות אחראית על היערכות מערכת הבריאות לאירועים בעלי משמעות לאומית, "למשרד הבריאות אין תפיסת הפעלה כתובה לניהול מערך השיקום בעת חירום עם נפגעים רבים, שתכלול עקרונות, כללים ותהליכים – וממנה אפשר יהיה לגזור תוכנית אופרטיבית".
בנוסף, עלה כי החלטת אגף השיקום במשרד הביטחון בחודשי המלחמה הראשונים לעדכן את המתווה ולקבוע מדיניות "שיקום תחילה" הובילה להשלכות רבות, בהן עיכוב ביכולת הנכים לקבל הטבות וזכויות, חוסר ודאות בנוגע לתשלומים שאולי יידרשו להחזיר מהמקדמות שקיבלו, ועומס על נותני השירות שעלול לפגוע בטיפול בפצועים.
"לצד היתרונות הגלומים בהחלטה לדחות ועדות רפואיות, יש להחלטה זו משמעויות שמשקלן גדל ככל שפרק הזמן מתמשך", הדגיש וקנין. "נכון למועד סיום הביקורת, עדיין לא התחיל האגף לקבוע ועדות רפואיות לכלל פצועי המלחמה".
הוא הוסיף כי למרות פעילות גורמים רבים מטעם משרד הביטחון להנגשת זכויות, לרבות הקמת חטיבת קשרי לקוחות במלחמה, ואף שהאגף פעל להנגשת הזכויות בדרכים מגוונות, "פצועים רבים חשים שהם אינם מכירים את זכויותיהם באופן מלא, והם נאלצים להיעזר במידע המועבר מפה לאוזן".
לא היה מעורב בדוח בגלל פציעת בנו חגי. המבקר אנגלמן
(צילום: ועידת השלטון המקומי, MUNI EXPO 2026)
עלה כי 87 נכי צה"ל הזכאים לרכב שכור ו-162 הזכאים להחזר הוצאות שכר דירה – לא מקבלים הטבות אלה. כמו כן, נכון למאי אשתקד, מתוך כ-7,000 בקשות להכרה כנכי צה"ל של פצועי המלחמה שטרם נקבע סטטוס ההכרה שלהם, כ-2,200 נמצאות בטיפול יחידת ההכרה יותר משנה. "מדובר על פי שלושה מהמועד המרבי לטיפול שקבע האגף בהוראותיו", צוין בדוח.
בדוח נכתב כי החלטת אגף השיקום במשרד הביטחון לדחות בשנה את הטיפול בבקשות של פונים להכרה כפצועי נפש, אינה מצוינת בנוהל השירות לזכאים של האגף ואינה מוצגת באתר האינטרנט שלו. בנוסף, נכון לאוקטובר 2025, פרויקט המחשוב "שער הכניסה" שנועד לעשות אוטומציה ודיגיטציה של תהליכי ההכרה, הוועדות הרפואיות והתגמולים וההטבות – עוכב יותר משנה. "למרות הנחיות חוזרות של מנכ"ל משרד הביטחון ושל הסגן הבכיר לראש אגף התכנון במשרד לסיימו במועדים שנקבו בהם, נכון לאוקטובר אשתקד הוא טרם הסתיים", נכתב.
בנוגע לפערים במענה של מערכות מידע לניהול הוועדות הרפואיות על צורכי אגף השיקום במשרד הביטחון, ציין וקנין בדוח כי נדרשת באגף מערכת לשיקוף תמונת מצב ולתמיכה בתהליכים, כמו בקרה על זימון לוועדות וקצב התקדמותן, טיפול בצווארי בקבוק ובקרה לצורך תגובה בזמן אמת לאירועים ובעיות.
"ניהול ועדות רבות נעשה במערכת שאינה עונה על כל הצרכים", ציין. "בנוסף, פיתוח מחשובי לוועדות עליונות לא החל, ואין באגף השיקום מערכת לניהול יותן לתיאום מומחים ולזימון פצועים. לפיכך, הליך קביעת דרגת הנכות הסופית לאלפי נכי צה"ל עלול להימשך זמן רב".
עיכוב בתשלומים ומידע חסר
ליקויים נוספים עלו בתשלום תנאים סוציאליים בגין אובדן שכר לנכה צה"ל ולבן משפחתו, עיכוב בתשלומים לנכי צה"ל ולספקים ופיקוח ובקרה על העסקת מלווה לנכה צה"ל.
"אגף השיקום במשרד הביטחון אינו מיידע את נכי צה"ל או בני משפחותיהם בדבר המשמעויות הנוגעות לזכויותיהם הסוציאליות בבחירה בתשלום ישירות לחשבונם", נכתב בדוח. למעשה, תנאים סוציאליים משולמים רק כשהתשלום מועבר למעביד, לפי בקשה. אחרת, התשלום מועבר ישירות לחשבון – ואגף השיקום במשרד הביטחון לא משלם זכויות סוציאליות שהן כ-30% מהשכר.
"היעדר הפרשות עלול לפגוע בזכויות, בהן קצבה בגיל פרישה, זכויות במקום עבודה הנגזרות מוותק כמו פיצויים, ימי הבראה וחופשה, ובסכומי הזכאות לקרן השתלמות", הוסבר בדוח.
באשר לעיכוב בתשלומים לנכי צה"ל ולספקים נכתב כי מנתוני משרד הביטחון עולה שבממוצע שנתי, בשנים 2024-2023 ובמחצית הראשונה של 2025, היה מספר החשבוניות ששולמו לאחר יותר מ-45 יום ממועד הוצאתן כ-54 אלף (24% מכלל החשבוניות בתקופה זו). סכומן של אותן חשבוניות, שב-2023 שולמו בממוצע לאחר 89.5 ימים, היה 550 מיליון שקל בממוצע שנתי (72% מסך החשבוניות ששולמו בתקופה זו). על פי החוק, על התשלום להיות מועבר לא יאוחר מ-45 יום. עוד עלה כי קיים עיכוב גם בתשלומי החזר הוצאות לנכי צה"ל, מה שיצר תחושת מרמור.
בנוגע לפיקוח ובקרה על העסקת מלווה לנכה צה"ל צוין בדוח כי מי שנקבע לו צורך למלווה זכאי לסיוע במימון ההוצאות (ליווי בתגמול) או להסתייע באמצעות חברות סיעוד באיתן התקשר משרד הביטחון. על פי הביקורת, כאשר נכה בוחר בליווי בתגמול, אגף שיקום נכים אינו מקיים בקרה על הליווי ולא נדרשת הכשרה לגורם המלווה. בנוסף, האחריות לניהול כלל ההיבטים הנוגעים להעסקת המלווה חלה עליו, וייתכן כי יש נכי צה"ל שעלולים להתקשות בכך נוכח נכותם.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "משרד הביטחון רואה בשיקום פצועי ופצועות מערכת הביטחון כאתגר לאומי ראשון במעלה ומחויבות ערכית לציבור המשרת. מאז 7 באוקטובר קלט אגף השיקום למעלה מ-25 אלף פצועים ופצועות מהמלחמה הנוכחית והצפי כי עד שנת 2028 יגיע מספר כלל הפצועים המטופלים באגף לכ-100 אלף. היקף הפצועים חסר התקדים מחייב מענה מדינתי נרחב. לכן, בהתאם להמלצת משרד הביטחון מינו שרי הביטחון והאוצר ועדת מומחים ציבורית, בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, שהמליצה לאחרונה על תכנית פעולה מקיפה ביותר. התכנית נותנת מענה לנקודות שבהן נגע מבקר המדינה ולרבות אחרות. משרד הביטחון פועל על מנת להביא את ההמלצות לאישור הממשלה, כך שניתן יהיה להתחיל ביישומן בהקדם האפשרי".
התייחסות משרד הביטחון לנקודות המרכזיות בדוח
מתווה העבודה של אגף השיקום במהלך המלחמה: מהפכת "שיקום לפני בירוקרטיה" שבבסיסה ההחלטה לאפשר לפצועים להתרכז קודם כל בשיקומם ולקבל מעטפת רפואית ונפשית מבלי שיידרשו לגשת לוועדה רפואית, הינה החלטה מקצועית שקיבל אגף השיקום במהלך המלחמה, אל מול אתגר שמדינת ישראל לא ידעה כמותו מיום הקמתה. מדיניות זו התבססה על הערכות מקצועיות של גורמי רפואה ושיקום, על בסיס ניסיון ממלחמות עבר, כי בסמוך לפציעה חשוב שהפצוע יתרכז בשיקום והחלמה. עפ"י המומחים, קיום ועדה בטרם התייצבה הפציעה ובסמוך לה, יוביל לקביעת נכות זמנית ויאלץ את הפצוע להתמודד עם בדיקות חוזרות ונשנות, דבר שהאגף ביקש להימנע ממנו.
מדיניות ההכרה המהירה: אגף השיקום רשם הישג חסר תקדים כאשר 70% ממבקשי ההכרה בתקופת המלחמה הוכרו בתוך 48 שעות בלבד. נציגי האגף נפרסו בבתי החולים בשבוע הראשון ללחימה, יזמו פניות לפצועים ולמשפחותיהם והצמידו לכל פצוע איש קשר אישי וזמין לכל צורך.
קיום ועדות רפואיות בתקופת המלחמה: במהלך המלחמה התקיימו ועדות רפואיות לפצועים שרצו בכך ולפצועים הקשים ביותר שנזקקו למענים ייחודיים, פצועים שלא ניגשו לוועדה המשיכו לקבל כל העת טיפול רפואי מרחיב ומלא שאינו כפוף לחוק הבריאות הממלכתי. במקביל פעל האגף להרחבת מספר מרכזי הוועדות הרפואיות וצמח משני מרכזים לחמישה בפריסה ארצית. נדגיש כי כלל הפצועים שפנו לבקשת הכרה, קיבלו את מלוא המענים הרפואיים והשיקומיים לאורך כל התהליך, עוד בטרם ניגשו לוועדה.
התמודדות עם מחסור לאומי במטפלים ורופאים: מדינת ישראל מתמודדת עם מחסור קשה ברופאים ומטפלים, כך לדוגמה זמן ההמתנה הממוצע בישראל לרופאי אורתופדיה ופסיכיאטריה, הנדרשים מאוד בעבודת השיקום, עומד על כ-6 חודשים בממוצע. למרות זאת, האגף הרחיב את שירותיו באופן חסר תקדים: פי ארבעה מטפלים נפשיים, פי שלושה בתים מאזנים, הקמת שירותים חדשניים 'יש מאין' ובהם 9 חוות שיקומיות ברחבי הארץ, ניידת טיפול במצבי משבר, מחלקה סיעודית ייעודית לצעירים ועוד.
היעדר חובות: אגף השיקום מבהיר בצורה חד-משמעית כי בהסכמה עם משרד האוצר, לא תתבצע גביית חובות מפצועי צה''ל שנפצעו במלחמה הנוכחית והוענקו להם מקדמות במסגרת "שיקום לפני בירוקרטיה".
תגובת דובר צה"ל
צה"ל מוקיר את לוחמי הסדיר והמילואים שנפגעו בגוף ובנפש, ומאחל להם רפואה שלמה והחלמה מהירה. תמונת המצב הרפואית של משרתי צה"ל מפורטת ברשומות במערכות המחשוב הצבאיות. גורמי אגף השיקום בעלי הרשאות צפייה ברשומות אלה וחשופים לכלל המידע הרלוונטי. עם זאת, גורמי הרפואה בצה"ל אינם חשופים באופן ישיר לטיפול הניתן באגף השיקום. צה"ל וחיל הרפואה תומכים בהמלצה להקמת ממשק הדדי של מערכות הטיפול הרפואי, על מנת לשפר את הרצף הטיפולי וטיוב המענה הניתן למטופלים.
התייחסות משרד הבריאות
המלחמה והיקף הפצועים שנפצעו בה הציבה בפני מערך השיקום אתגר לאומי חסר תקדים, שבה נדרשה מערכת הבריאות לתת מענה למספר רב של חיילים שנפצעו מלחמה, לצד המשך מתן שירותי שיקום לכלל אזרחי מדינת ישראל. המשרד פועל כל הזמן לאזן בין צרכי המטופלים לצרכי מערכת הבריאות כולה, על מנת לוודא ניהול מיטבי של משאבי המערכת, שיאפשר חלוקה מיטבית של העומסים בין בתי החולים ויבטיח טיפול שיקומי איכותי וזמין לכלל המטופלים ברחבי הארץ. כך גם בזמן המלחמה, פעל המשרד בנושא מול בתי החולים בכדי שלא ירוכזו מאמצי השיקום במקום אחד.
לאור מאפייני המלחמה והצרכים המשמעותיים בתחום, גיבש משרד הבריאות את התוכנית הלאומית לשיקום שתוקצבה במעל 250 מיליון שקלים, ושכללה שורת השקעות משמעותיות בהרחבת מיטות השיקום, הקמת מרכזי שיקום יום, חיזוק כוח האדם, הרחבת ההכשרות המקצועיות, תמיכה בהתמחויות, הגדלת המלגות והסכמי שכר ייעודיים למקצועות השיקום.
מערכת הבריאות היא מערכת לומדת המבקרת את פעולתה גם בשגרה. כבר במהלך החודשים הראשונים למלחמה, הוביל משרד הבריאות תהליכי למידה מערכתיים שבחנו לעומק את התמודדות המערכת במגוון תחומים מרכזיים. במסגרת תהליך הפקת הלקחים הוקמו שישה צוותים מקצועיים לבחינת התנהלות המערכת, ובהם צוות ייעודי שעסק בתחום השיקום וגיבש המלצות להמשך חיזוק המערך. תהליכים אלה נועדו לזהות פערים, לגבש המלצות ולכוון את המשך פיתוחו וחיזוקו של מערך השיקום הלאומי, הן בשגרה והן לקראת מצבי חירום עתידיים.
פורסם לראשונה: 15:59, 30.06.26
