מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח ביקורת בנוגע לתיאום בין המערכת הממשלתית לבין גופים תורמים והתנדבותיים במהלך מלחמת חרבות ברזל, וציין כי עלו פערים בהיערכות המשרדים ובהיעדר גוף מתכלל. בנוסף, הוא הצביע על פערים בהיערכות היחידה המייעצת לשיתופי פעולה רב-מגזריים במשרד ראש הממשלה למצבי חירום.
דוח המבקר - הנושאים הנוספים:
בביקורת עלה כי בשבעה מ-15 ממשרדי הממשלה שקיימו קשר עם גופים תורמים והתנדבותיים במלחמה (כ-47%), לא היה בעל תפקיד אחראי לקשר בעתות שגרה וחירום. בנוסף, בשני שליש מהמשרדים (10 מתוך 15) לא מיפו לפני המלחמה את התחומים העיקריים שמומלץ כי גופים אלה ישתלבו בהם במסגרת הסיוע בחירום ואת הגופים הרלוונטיים לפעילותם.
בדוח הביקורת צוין כאמור גם היעדר גוף מתכלל שאחראי לתאם בין המערכת הממשלתית לבין גופים תורמים והתנדבותיים בחירום. על פי הדוח, מ-2018 ועד סיום הביקורת ביולי 2025 - לא פעל גורם ממשלתי מתכלל שאחראי להוביל את התיאומים בחירום ואת ההיערכות לכך.
המבקר הסביר כי ב-2018, עקב שינוי ארגוני, נסגרה חטיבת החוסן של רח"ל (רשות החירום הלאומית), שהובילה תיאום פעילויות בחירום: "עד מועד סיום הביקורת, שלא כמתחייב מהחלטת הממשלה שמכוחה הוקמה - לא קידמה רח"ל מינוי של גורם ממשלתי מתכלל".
בדוח צוין כי בסמוך לפרוץ המלחמה, ובהיעדר היערכות מוקדמת, ניסתה הממשלה להקים מערך תיאום רב-מגזרי מתכלל - אך הדבר לא צלח.
הליקויים ביחידה במשרד רה"מ
המבקר בדק את היערכות היחידה המייעצת לשיתופי פעולה רב-מגזריים במשרד ראש הממשלה, וציין שלא ביצעה פעולות מרכזיות שנכון היה לנקוט כחלק מתפקידה. בדוח עלה כי קיים פער מהותי בין האחריות שהטילה הממשלה על היחידה לבין מימוש האחריות בפועל.
על פי הממצאים, היחידה לא ביצעה לפני המלחמה מיפוי בסיסי מול משרדי הממשלה של תחומי הפעילות העיקריים שיש צורך לשלב בהם גופים תורמים והתנדבותיים לשם השלמת פעולות המשרדים בחירום. בנוסף, היא לא הנגישה מידע לגופים למרות חיוניותו להפעלה - בייחוד לנוכח ההתארגנות הממשלתית האיטית בגיבוש תמונת מצב אחודה.
עוד עלה כי לפני פרוץ המלחמה היחידה לא השלימה פעולות שהחלה לבצע כדי לקדם מינוי בעל תפקיד ייעודי שיהיה אחראי על קידום עבודה ושיתופי פעולה עם גופים תורמים והתנדבותיים - בכל אחד ממשרדי הממשלה הרלוונטיים.
המבקר ציין כי אותם גופים התקשו במהלך המלחמה לאתר אנשי קשר במשרדי ממשלה הרלוונטיים לפעילותם. בדוח צוין כי היחידה לא ריכזה ולא הנגישה למשרדים ידע על אותם גופים הפועלים בתחומי העיסוק שלהם, על כשירותם המקצועית, יכולתם ונכונותם לסייע כפעילות משלימה לפעילות הממשלתית בעתות שגרה וחירום.
כמו כן, היחידה לא השלימה את האפיון וההקמה של מערכת דיגיטלית ממשלתית החיונית לעבודה רב-מגזרית יעילה. בנוסף, אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, שבמסגרתו הארגונית פועלת היחידה, החליט שלא להקים מוקד טלפוני ממשלתי אחוד שיספק מידע חיוני לפעילותם של גופים תורמים והתנדבותיים במלחמה. "זאת, אף שגופים תורמים והתנדבותיים העלו צורך במוקד כאמור", ציין המבקר.
למרות הליקויים שעלו, הוא הוסיף כי יותר משנה לאחר פרוץ המלחמה - עד נובמבר 2024 - עבדו ביחידה לשיתופי פעולה רב-מגזריים מנהלת ועובדת בלבד, ובחודשים שלאחר מכן - מנהלת אחת.
"היקף כוח האדם הדל שיועד ליחידה למול גודל האחריות והמשימה שהממשלה הטילה עליה - בייחוד בהתחשב בהיקפים הגדולים של פעילות התרומה וההתנדבות בישראל בשגרה ובחירום, ששוויה הכספי הסתכם בשלושת החודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל בכ-14.78 מיליארדי ש"ח - מחייבים בחינה אם המשאבים שהועמדו לרשות היחידה בשגרה (לפני פרוץ המלחמה) ובמהלך המלחמה, היו בהלימה לייעודה", נכתב.
ללא תמונת מצב ממשלתית
גם באשר לריכוז ידע על פעילות הגופים במלחמה עלו פערים, והמבקר ציין כי עד למועד סיום הביקורת (יולי 2025), "לא ריכזה היחידה לשיתופי פעולה רב-מגזריים ידע על פעילות הגופים לצורך הפקת לקחים שתסייע למשרדי ממשלה לפעול בתיאום עימם בחירום".
על רקע היעדר תמונת מצב ממשלתית על פעילותם, ריכז משרד מבקר המדינה מידע שאפשר ללמוד ממנו על המאפיינים העיקריים של פעילות ההתנדבות והתרומה בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה. בין היתר, מהנתונים עלה כי נרשמו יותר מ-1,000 יוזמות אזרחיות, שסייעו ליותר משני מיליון אנשים בהיקף של יותר מ-250 מיליון שקל; 29 אלף מתנדבים מחו"ל פעלו בין אוקטובר 2023 למרץ 2024; תחומי הפעילות ההתנדבותית הורחבו, ונרשם פי 1.5 יותר מתנדבים מאשר בשגרה.
בביקורת נבדקה קרן הסיוע לעמותות הפועלות למען מטרות ציבוריות במצבי חירום. צוין כי עמותות שהתנדבו לסייע לעורף במהלך המלחמה נקלעו לקשיים כספיים משתי סיבות: גידול ניכר בהוצאותיהן בשל הרחבת פעילותן, וירידה בהכנסות, בין היתר בעקבות עצירת התקשרויות והקפאת תקציבים ממשלתיים בגלל המלחמה.
בדוח צוין כי בהיעדר היערכות מתאימה לאחר משבר הקורונה, שתיתן מענה לאתגרים בהפעלת קרן הסיוע, נבצר ממשרד האוצר להפעיל את הקרן במהירות הנדרשת במלחמה.
בכך נגרע למעשה כלי סיוע לעמותות במלחמה, שהיה מייצר מקור מימון חיצוני נוסף לתמיכה בהן, שלא מתוך תקציב המדינה - ואשר היה יכול לאפשר הסטת תקציבים ממשלתיים למימון פעולות אחרות או להאריך את משך הסיוע הניתן לעמותות. המבקר ציין כי בתחילת דצמבר 2023 פרסם משרד האוצר מבחני תמיכה ייעודיים מתקציב המדינה לסיוע לעמותות בהיקף כולל של 40 מיליון שקל.
נוכח הפעילות הנרחבת של הגופים התורמים וההתנדבותיים בחירום, והצורך בתיאום עם משרדי הממשלה, המבקר קבע כי על משרד ראש הממשלה - האחראי לפי החלטת ממשלה מ-2008 לחיזוק ולביסוס שיתופי פעולה רב-מגזריים, ועל רח"ל, שאחראית להיערכות הממשלתית לשעת חירום, "לקדם קבלת החלטה בדבר גורם שיהיה אחראי לתיאום בין המערכת הממשלתית לגופים".
הוא ציין כי על מנגנון העבודה להגדיר סמכויות ומשאבים נדרשים כדי לקשר בין הגופים הממשלתיים לבין הגופים ולהכווין אותם.
פורסם לראשונה: 15:59, 30.06.26
