.1

בכל פעם שאני קוראת בתנ"ך על דינה ועל האונס שלה וכל מה שבא בעקבותיו, אני רק רוצה להתחמק, להתעלם, להפנות את המבט לכיוון אחר.
אבל בתנ"ך, כמו בחיים, לפעמים אי אפשר להפנות מבט.
אסור להפנות מבט.

2.

מספרים שדינה הייתה האחות התאומה של זבולון.
היא בכלל הייתה אמורה להיוולד כבן זכר, אבל לאה אימנו, במהלך ההריון, החליטה לשנות את מין הוולד מזכר לנקבה. היא עשתה דין לעצמה וקראה לתינוקת החמודה שנולדה לה, דינה.
וכן, זה נשמע פתאום כמו גזר דין.
גזר דינה.

3.

זה התחיל כל כך תמים.
זה תמיד מתחיל תמים, "ותצא דינה בת לאה... לראות בבנות הארץ".
אם רק הייתם יודעים כמה מילים נשפכו על ההתחלה התמימה הזו.
"ותצא!" היא יצאה מהבית. ראיתם? דינה יצאה מהבית, מה יש לה לחפש מחוץ לבית?
ומיד מגיעים ההסברים, שלא סתם כתוב "דינה בת לאה", כי גם על לאה היה כתוב ש י צ א ה לקראת יעקב, ושתי היציאות האלו הסתיימו בקיום יחסי מין: של לאה עם יעקב בעלה, ושל דינה עם שכם בן חמור, האנס שלה.

4.

תגידו, אפשר בכלל לכנות אונס כ"קיום יחסי מין"? מה זה קשור למין?
זה תמיד קשור רק לאלימות.

5.

ויש גם פרטים.
התנ"ך, בדרך כלל, לא פרטני מדי. אבל במקרה אונס דינה הוא מפרט לנו איך וכמה.
דבר אחד הוא לא מפרט: ל מ ה.
למה הוא אנס אותה.

6.

ואל תתחילו אפילו להגיד לי שזה קרה כי היא יצאה מהאוהל/ כי היא חיפשה את זה/ כי היא הייתה יפה מדי/ התלבשה מדי/ התלבשה פחות מדי/ הלכה לשחק עם החברות הגויות שלה.
כן, יש גם פרשנויות כאלו.

7.

כבר אמרתי לכם שהייתי מעדיפה לדלג על הפרשה הזו, נכון?

8.

תקשיבו לזה: פסוק אחד אחרי האונס הברוטאלי, האנס מתאהב.
מה ששמעתם: "ותדבק נפשו בדינה בת יעקב, ויאהב את הנערה וידבר על לב הנערה, ויאמר שכם אל חמור אביו לאמור, קח לי את הילדה הזאת לאישה".
פרופ' עליזה שנהר כתבה מאמר מעולה על דינה, והיא מתארת איך בעבר התקשורת הישראלית נהגה להצמיד כינויים לאנסים. היה לנו את "האנס המנומס", "האנס הבכיין", "האנס התיאטרלי" ואפילו "האנס האתלטי".
אז הנה, עכשיו יש לנו את "האנס המתאהב", או יותר מזה, "האנס המתחתן", או אולי כדי שנרגיש קצת אמפתיה, הוא גם "האנס המאוהב שרוצה להתחתן, אבל הוא נורא צעיר וצריך שאבא שלו יעזור לו".
איפה האימוג'יז של הלבבות ומחיאות הכפיים, איפה?

9.

כן, התנהל משא ומתן על חתונה בין דינה לשכם, ומי שניהלו אותו היו שמעון ולוי, האחים שלה.
יעקב נשאר אדיש (אני רוצה לחשוב שהוא היה בסוג של הלם), והדרישות של צמד האחים היו באמת מפליגות: בתמורה לנישואין בין שכם לדינה, הם דורשים שכל תושבי העיר הנוכריים יעברו ברית מילה.
נכון שהדבר היחידי שעולה לכם לראש זה סירוס מטאפורי?

10.

ככה זה נגמר: ביום השלישי לאחר ברית המילה, כשכל הגברים בעיר חבושים וכואבים, מגיעים שמעון ולוי עם חרבות שלופות והורגים את כולם, כולל את האנס ואת אבא שלו.
הם לוקחים איתם את דינה (שכל אותו הזמן הייתה בבית האנס שלה) וחוזרים איתה הביתה.

11.

לאורך כל הסיפור הזה, אנחנו לא שומעים ממנה אפילו מילה אחת קטנה.
כולם מדברים שם לאורך הפרקים, לכולם יש שורות: יעקב מדבר, האנס מדבר, האבא של האנס מדבר, האחים מדברים.
ורק למי לא נשאר?

12.

קראו לה דינה, וזה נשמע כמו גזר דין.
גזר דינה.

13.

ויש עוד פרשנות.
אני פוחדת לכתוב אותה, כי היא מחרידה בעיניי, כי היא הופכת לי את הבטן.

14.

לא אכתוב אותה.

15.

כן אכתוב אותה:
יש אומרים שבין דינה לשכם התפתח סוג של קשר, אולי אפילו אהבה.

16.

אבל תשכחו שכתבתי את זה.

17.

אז מה קורה עם דינה בסוף הסיפור, אתם שואלים?
ובכן, יש כל מני שמועות.
יש אומרים שכתוצאה מהאונס נולדה לה בת, שהתגלגלה איכשהו למצרים, שאומצה בידי פוטיפר והפכה בסוף לאשתו של יוסף הצדיק.
יש אומרים שדינה נישאה לאיוב (כן, כשאלוהים רוצה לפרגן למישהו חיים יפים, הוא הולך עד הסוף).

18.

אבל יש גם שמועה אחרת. שמועה עקשנית מאוד ומיוחדת מאוד.
מספרים שבנוסף על 12 השבטים, היה גם שבט אחד נוסף: שבט דינה.
אין יותר מדי מקורות ואסמכתאות לקיום השבט הזה, אבל אני יכולה לדמיין שבט קטן, מאוחד ונחוש.
זה שבט שעבר דברים קשים, קם מהם, התאושש ובנה עצמו מחדש.
זה שבט דינה.

19.

אני יודעת שהוא קיים.

נשות התנ"ך:

פורסם לראשונה: 14:05, 11.06.21