9 צפייה בגלריה
זינוק של עשרות אחוזים בהיקף התנועה בכביש. פקקים בגשר השלום בכביש 1
(צילום: אביגיל עוזי)
המצב הפוליטי שאליו נקלעה המדינה בשלוש השנים האחרונות, שיגיע הערב (יום רביעי) לשיא נוסף עם פיזורה הצפוי הכנסת, משקף בצורה מדויקת וכואבת למדי את התחושה שנהגי ישראל חווים מדי שעה על הכבישים: הכול תקוע.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי אמנם ירשה תשתית בעייתית, אך נדמה שבשנתה בתפקיד היא לא עשתה מספיק בכדי להקל על ציבור הנהגות והנהגים – והייתה עסוקה יותר במסיבות עיתונאים על תוכניות גרנדיוזיות שהאזרחים שמעו ברדיו בזמן שהם תקועים בעוד פקק.
כן, אנחנו תקועים בעומסים יותר מדי זמן, ואלו לא רק תחושות. על פי נתוני חברת Waze שהשוותה עבורנו את הנתונים של תחילת 2020, לפני פרוץ הקורונה בישראל, לנתונים כיום – ניתן לראות זינוק, לעיתים של עשרות אחוזים, בהיקף התנועה על הכביש. כך, לדוגמה, בראשון לציון, חיפה וירושלים, נרשמה עלייה של 20% בתנועה לעומת תחילת 2020, בבאר שבע נרשמה עלייה של 16%, בפתח תקווה של 11% ובתל אביב וברמת גן של 10%.
"בשנתיים האחרונות אנחנו רואים שהמצב בכבישים החמיר. העלייה הכללית מתקרבת כבר ל-30 אחוזים לעומת הימים של טרום הקורונה", אומר גיא ברקוביץ', מנכ”ל Waze ישראל. "אנחנו רואים האטה של עשרות אחוזים במהירות הנסיעה בשעות השיא בבוקר וגם בשעות הצהריים והערב. במצבה הנוכחי, התשתית כבר אינה יכולה להכיל את כמות הרכבים שעל הכביש ויש צורך לתמוך בפיתוח ושיפור התחבורה ציבורית, הוספת נתיבי תחבורה ציבורית, נסיעות שיתופיות וכדומה".
הסיבות ל"מגפת הפקקים" רבות: החל מבעיית התחבורה הציבורית שקיימת בישראל ומחריפה בימים האחרונים בשל שביתות נהגי האוטובוסים, ועד לעובדה שחלק מהישראלים העדיפו לוותר על נסיעה ברכבות ואוטובוסים בשל החשש להידבק בקורונה ועברו לרכבים פרטיים. ויש עוד סיבה למעבר הזה: עבודות החשמול של רכבת ישראל, שמשבשות את תנועת הרכבות בקו תל אביב חיפה וגם באזור בת ים. למרות זאת, ברכבת אמרו השבוע כי הם לא חשו בירידה בכמות הנוסעים מאז החזרה מהקורונה לעומת הימים שלפני המגפה, וכי כיום כמות הנוסעים כמעט שווה לכמות ב-2019.
במשרד התחבורה ציינו השבוע כי "קווי הרכבת בישראל עובדים בצורה מלאה בימים ראשון עד חמישי. קווי הרכבת בציר החוף חיפה-תל אביב והציר המזרחי תל אביב-לוד-באר שבע ורחובות, לא פועלים בשעות הלילה ובסופי השבוע בשל עבודות החשמול של הצירים. העבודות הכרחיות להפעלת רכבות חדישות, אמינות וירוקות, ומתבצעות בעיקר בשעות הלילה ובסופי השבוע, כשתנועת הנוסעים היא פחות מ-5% מנפח התנועה היומי, כדי לצמצם את הפגיעה בציבור. בזמן העבודות מתוגברים קווי האוטובוס הסדירים בין התחנות, ובמידת הצורך הרכבת מפעילה היסעים חינמיים בין התחנות הסגורות. עם סיום העבודות, הקווים יחזרו לפעילות מלאה גם בלילות ובסופי השבוע".
שרת התחבורה ודאי תתגאה בהחלטת הממשלה שעברה ביום ראשון ונועדה להוריד מיליון נסיעות ביום ו-5% מהנסיעות בשנה, על ידי הוספת עוד נתיבי תחבורה ציבוריים, ביטול תמריצים על החזקת רכב פרטי ועוד. אך כעת, רגע לפני מערכת בחירות נוספת, נדמה שמדובר בעוד הצהרה ריקה מתוכן שספק אם שר התחבורה הבא ירצה לקדם.
הנהגים בפקקים מדברים על חוק המטרו
(צילום: ניצן דרור)
במשרד התחבורה גאים מאוד בתוכנית, וציינו כי עד כה יש 214 ק"מ של נת"צים בתכנון מתקדם, 167 ק"מ של נת"צים בתכנון מפורט ו-96 קילומטרים של נת"צים בביצוע. אבל מאחורי כל הסיסמאות, בשטח, השנה סללו במשרד התחבורה רק 8.3 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבוריים.
הבעיה: מחסור של אלפי נהגים
אז אין לאן לזוז על הכביש מרוב פקקים, ובמקביל השרה לא הצליחה להביא לשינוי גם במקום בו שרים רבים נכשלו לפניה - הקטל בכבישים. מתחילת השנה נהרגו בכבישי ישראל 179 בני אדם, כשכל ההערכות מראות כי גם השנה צפויה ישראל לחצות את רף 300 ההרוגים בשנה – זו השנה החמישית ברציפות.
מיכאלי אמנם נקטה בצעדים נקודתיים בכדי לשפר את המצב, כמו מינויו של מקים עמותת "אור ירוק" אבי נאור ליו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אך כמעט כמו כל שר תחבורה בעבר, גם היא העדיפה את ההישגים המיידיים, וההשקעה בבטיחות בדרכים פשוט לא משיגה תוצאות קצרות טווח שכל פוליטיקאי שואף להשיג.
במשרד התחבורה מתגאים בכך שהביאו הקצאה מיוחדת של 410 מיליון שקלים להרחבת ושיפוץ כביש 90 רווי התאונות, אך שוכחים שזה נעשה לאחר עוד תאונה קטלנית בחלקו הדרומי – וכי גם השנה המדינה לא השכילה להבין שהרחבתו חייבת להפוך לפרויקט לאומי.
9 צפייה בגלריה
מחאת נהגי האוטובוסים. קיים מחסור של אלפי נהגים
(צילום: ארגון נהגי האוטובוס של ההסתדרות הלאומית)
גם במקרה הזה, אחד מהפתרונות לבעיית הפקקים וההרוגים היא הורדת כמה שיותר כלי רכב פרטיים מהכביש. מיכאלי השיקה בחודש מארס השנה את מהפכת "דרך שווה", שאמורה לא רק להוזיל את עלויות התחבורה הציבורית עבור משתמשים קבועים בה, אלא גם להעביר נוסעים מהרכבים הפרטיים לאוטובוס והרכבת. על אף ההסתייגויות של יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, שכעס על כך שמחירי נסיעה בודדת יעלו ביישובי הפריפריה - מה שיצר עוד חיכוך בקואליציה - התוכנית צפויה לצאת לדרך ב-1 באוגוסט. בסביבתה של מיכאלי מקווים שגם היא תעזור להפחת הפקקים. בנוסף, במשרד בתחבורה הוסיפו השנה 790 אוטובוסים להיצע הכללי של האוטובוסים, העומד כעת על 12,290.
בעוד מיכאלי ושר האוצר אביגדור ליברמן עומדים איתנים מאחורי התוכנית, ניכר כי צפויות בה בעיות - הראשונה שבהן היא מחסור של אלפי נהגים בתחבורה הציבורית. אותו מחסור מהווה את אחת מהסיבות למחאה של נהגי האוטובוסים, אותם אנו מרגישים מדי שבוע בחודש האחרון. גם נושאים אחרים שבגינם שובתים הנהגים, כמו שכרם הנמוך, ביטחונם האישי הרעוע ומחסור בולט בחדרי מנוחה, הם ירושות שקיבלה מיכאלי, ובעיות שנותרו ללא מענה. כך או כך, שר התחבורה הבא יצטרך לטפל בסוגיה הזו החל מיומו הראשון בתפקיד, לפני שישראל תמשיך להעמיק את הכאוס התחבורתי שלה.
התקווה: יותר נת"צים ושבילי אופניים
כולם יודעים: כדי לראות שינוי של ממש בתחבורה בעוד חמש-עשר שנים, צריך לפעול מעכשיו. ובמובן הזה, העתיד לא מבשר טובות. חרף העובדה שהיה בחוק ההסדרים, חוק המטרו לא עבר גם בכנסת הנוכחית, דבר שיכול ליצור עיכוב של שנים בפתיחתו ולעלות בעלויות כבדות לממשלות הבאות.
גורם במשרד התחבורה סיפר השבוע ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet כי לאחרונה הקימו במשרד צוות מאיץ שאמור לטפל בחסמים של פרויקטים שונים במרוכז. במשרד גם קיבלו סל תקציבי נאה של 12 מיליארד וחצי שקלים, כאשר שני מיליארד מהם מיועדים לתכנון והקמה של שבילי אופניים, 3.5 מיליארד מוקצים לטיפול בתחנות הקצה של נהגי התחבורה הציבורית ושישה מיליארד אמורים לממן סלילה של נת"צים עירוניים.
בזכות הכסף הזה, במשרד מנסה לחתום עם עיריות על הסכמי גג ליצירת שבילי אופניים ונת"צים עירוניים שיאפשרו לתושבי הערים לנטוש את רכבם הפרטי ולהסתובב בעיר בחופשיות באמצעות תחבורה ציבורית או דו-גלגלית. הראשונה לחתום על הסכם מסוג זה הייתה עיריית נתניה. אותו גורם הוסיף: "המכשול שלנו הוא נהגים. יש פער בגיוס נהגים אל מול תוספות השירות שאנחנו רוצים לתת".
המשימה: צמצום התורים בנתב"ג
הישראלים שישרדו את הפקקים בכבישים ויגיעו לנתב"ג ייאלצו לסבול "פקק" נוסף בדרך אל החופשה שלהם. קשה לפספס את מה שקורה בנתב"ג בשבועות האחרונים: כאילו שסאגת חידוש הדרכונים לא מתישה מספיק, גם התורים בטרמינל תופחים לממדים חריגים.
בנתב"ג חולפים כיום בממוצע בין 70 ל-80 אלף נוסעים, ולקראת יולי-אוגוסט המספרים הללו עשויים לזנק. כבר עכשיו חסרים בשדה התעופה כ-600 עובדים שלא חזרו מהחל"ת של הקורונה. בפגישה עם ראשי רשות שדות התעופה בשבוע שעבר טענה מיכאלי שיוצעו תמריצים כספיים ואחרים לעובדים שיגויסו, כמו הגדרת העבודה בנתב"ג כעבודה מועדפת. אלא שגורמים בענף התעופה אמרו השבוע כי הסיכויים לכך קלושים, משום שהנושא טעון את אישור שר האוצר – והוא לא ימהר לתת אור ירוק למהלך כזה.
השרה מיכאלי ביקשה שהליכי קליטת הנוסעים בשדה יהיו דיגיטליים יותר כדי לצמצם את היקף התורים, והבהירה לרשות שדות התעופה שאין בכוונתה להגביל את מספר הטיסות כפי שנעשה בשדות תעופה רבים בעולם - כדי לא להוביל לעליית מחירים ולפגיעה בציבור. יחד עם זאת, היא הבהירה כי על הרשות להמשיך ולחפש פתרונות יצירתיים להפחתת העומסים הכבדים.
ועדיין, לא הכול שחור. בקדנציה של מיכאלי קרו גם דברים טובים אחרי שנים של הזנחה, שנזכור לטובה. אחת הדוגמאות היא החרפת הקנסות על נסיעה שלא כדין בכלי תחבורה חשמליים. בשבועות האחרונים הצליחה ועדת הכלכלה של הכנסת, בתמיכת השרה, להגדיל משמעותית את הקנסות על רכיבה מסוכנת ושלא כדין על כלל הכלים החשמליים – וכן להעניק גם סמכויות נרחבות יותר לפקחים העירוניים בתחום. המהלך הזה ייכנס לתוקף מאמצע החודש הבא, והתקווה היא שהוא יצליח להפוך את המדרכות לבטוחות יותר עבור הולכי הרגל.
