יותר משבוע לאחר בחירות אמצע הכהונה בארה"ב, הלילה (בין רביעי לחמישי) החזירו לידיהם הרפובליקנים את הרוב בבית הנבחרים - לאחר שהבטיחו 218 מתוך 435 המושבים בבית התחתון של הקונגרס האמריקני. זאת, בעקבות ניצחונו של מייק גרסייה הרפובליקני במחוז ה-27 בקליפורניה. גודלו הסופי של הרוב שממנו ייהנו הרפובליקנים בבית הנבחרים יתברר רק בעוד כמה ימים או שבועות - מכיוון שיש עדיין מרוצים צמודים ביותר שבהם ממשיכים לספור קולות. כך או כך, יהיה זה רוב דחוק ומאכזב למדי עבורם, אחרי שהגיעו לבחירות האמצע עם ציפיות להצלחה אדירה בצל האינפלציה המאמירה בארה"ב והפופולריות הנמוכה של הנשיא הדמוקרטי ג'ו ביידן. קודם לכן השבוע הבטיחו לעצמם הדמוקרטים את המשך שליטתם בסנאט, בעוד אכזבה למפלגה הרפובליקנית.
ביידן עצמו בירך הלילה את הרפובליקנים, ומסר כי יעבוד איתם בשיתוף פעולה על מנת "לשרת את העם האמריקני". לדבריו, "העם מצפה שנפעל עבורו. אעבוד עם כל אחד שמוכן לכך - רפובליקני או דמוקרטי - כדי לספק תוצאות". הנשיא הבהיר כי "הבחירות בשבוע שעבר הוכיחו את חוזקה וחוסנה של הדמוקרטיה האמריקנית - הייתה דחייה של מכחישי בחירות, של אלימות פוליטית ושל הפחדה - ואמירה נחרצת שבארה"ב רצון העם מנצח".
הדמוקרטים, כאמור, כבר הבטיחו את השליטה בסנאט, לאחר שזכו בלפחות 50 מתוך 100 המושבים. גם אם מפלגתו של ביידן לא תזכה במושב האחרון בסנאט שהמרוץ אליו טרם הוכרע, זה שעליו ייאבקו המפלגות בסיבוב השני שייערך בחודש הבא בג'ורג'יה, הקול המכריע במצב של שוויון - כפי שהיה גם בשנתיים האחרונות - יהיה של סגנית הנשיא קמלה האריס, ולכן הם ייהנו מרוב מעשי. העובדה שהדמוקרטים שולטים בסנאט תאפשר לביידן להמשיך לבצע מינויים ללא כל קושי - אלו דורשים רק את אישור הבית העליון של הקונגרס - ובין היתר הוא יוכל להמשיך למנות שופטים ליברלים.
ניצחונם של הרפובליקנים שהוכרז הלילה היה צפוי כשלעצמו: במשך חודשים חזו הסקרים בארה"ב שהם ישתלטו מחדש על בית הנבחרים, שאת הרוב בו הם איבדו בבחירות האמצע של 2018. ובכל זאת, אף שהניצחון הזה יספיק לרפובליקנים כדי להקשות על ביידן בשנתיים הבאות ולסכל כל חקיקה משמעותית שיבקש הממשל לקדם, בצד הדמוקרטי רואים בתוצאות הישג עבורם.
הסיבה לכך נעוצה בין היתר בכך שבבחירות האמצע אובדן כוח מצד מפלגתו של הנשיא המכהן הוא דבר כמעט קבוע, ולמעשה מאז 1906 היו רק שלוש בחירות אמצע שבהן מפלגתו של הנשיא התחזקה בבית הנבחרים, ולא נחלשה: ב-1934, כשארה"ב התמודדה עם השפל הגדול; ב-1998, כשהכלכלה פרחה; וב-2002, כשג'ורג' בוש הבן נהנה משיעור שיא של תמיכה הודות לאחדות הלאומית שנוצרה אחרי פיגועי 11 בספטמבר.
אל בחירות האמצע השנה הגיעה המפלגה הדמוקרטית עם יתרון של 220 מושבים לעומת 212 לרפובליקנים (שלושת המושבים הנותרים אינם מאוישים כרגע). עם זאת, בעוד הסקרים חזו לרפובליקנים במשך שבועות "גל אדום" אדיר שייתן להם רוב גדול בבית הנבחרים, אולי כזה שיגיע ל-30-25 מושבים יותר מלדמוקרטים, בפועל הישגיהם היו צנועים בהרבה. הדמוקרטים הפגינו תחרותיות רבה במרוצים על מושבים בשורה של מדינות, ממישיגן ועד קנזס, אבל מנגד התקשו במדינות אחרות כמו ניו יורק - והרפובליקנים הצליחו לקטוף מספיק מושבים על מנת ליהנות כעת מרוב קטן בבית התחתון.
הניצחון הדחוק אמנם מאכזב מבחינת הרפובליקנים, אך הוא עדיין יאפשר להם להקשות על ביידן בשנתיים שנותרו לכהונתו הנוכחית כנשיא, עם חקירות נגדו ונגד מקורביו וסיכול כל חקיקה שיבקש לקדם. רגע לפני שיושבע הקונגרס החדש בינואר הקרוב הדמוקרטים נערכים לכך והם מקדמים כעת בחקיקת בזק חוק שמטרתו להגן על נישואים חד-מיניים בארה"ב. נישואים חד-מיניים הותרו שם כבר ב-2015 בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון, אך העובדה שהרוב השמרני בבית המשפט ביטל השנה את התקדים ההיסטורי שהתיר הפלות ברחבי ארה"ב מעוררת חשש כבד שגם הפסיקה שהגנה על נישואים חד-מיניים עומדת בפני סכנה. אמש עברה הצעת החוק מכשול מרכזי בהליך מקדים לקראת אישורה בסנאט, ולצד 50 הדמוקרטים שם תמכו בה גם 12 סנאטורים רפובליקנים. החקיקה הסופית צפויה כבר בשבוע הבא.
על רקע התוצאות המאכזבות יחסית בבחירות האמצע, יש במחנה הרפובליקני מי שמותחים ביקורת על הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שאף כי לא היה מועמד בעצמו בבחירות אלה, אין ספק שרוחו שרתה עליהן. הנשיא לשעבר קיווה להשתמש בבחירות הללו כקרש קפיצה לחזרה שלו לבית הלבן, על-ידי כך שקידם בפריימריז הרפובליקניים למרוצים קריטיים מועמדים המועדפים עליו, ועשה זאת במידה רבה על סמך השאלה אם הם תומכים בטענתו השקרית שהבחירות ב-2020 נגנבו ממנו. ברגע האמת רבים מהמועמדים האלה נחלו הפסדים צורבים, לדברי המבקרים משום שנתפסו על-ידי המצביעים כקיצוניים מדי וכלא-איכותיים.
מאז הכריזו בכירים רפובליקנים רבים כי הקסם של טראמפ אבד, וכי אחרי שלושה כישלונות רצופים במערכות בחירות (ב-2020 ובבחירות האמצע של 2018 ו-2022) אפשר לקבוע שהוא הפך לנטל על המפלגה, ושעליה להיפטר ממנו ולהמשיך הלאה, אל מועמדים שיוכלו להביא לה ניצחון. רפובליקנים רבים נושאים כעת עיניים אל עבר הכוכב העולה במפלגה, מושל פלורידה רון דסנטיס. טראמפ לא הקשיב כמובן למבקריו, ואתמול הכריז כי ירוץ שוב לנשיאות ב-2024. "הקאמבק שלנו מתחיל עכשיו. כדי להפוך את אמריקה לגדולה ומפוארת שוב, אני מכריז על מועמדותי לנשיאות ארה"ב", אמר בנאומו מאחוזת מאר א-לאגו שבפלורידה.
בעקבות ניצחון הרפובליקנים בבית הנבחרים יהפוך בחודש הבא מנהיג הסיעה שלהם שם, קווין מקארת'י מקליפורניה, ליו"ר הבית - במקום הדמוקרטית ננסי פלוסי, שמייצגת אף היא מחוז הבחירה בקליפורניה. מקארת'י נבחר השבוע מחדש למנהיג הסיעה הרפובליקנית בבית הנבחרים ואמר, עוד לפני ההכרזה הלילה על הבטחת הרוב הרפובליקני: "אני גאה להודיע כי תם עידן השלטון הדמוקרטי הבלעדי בוושינגטון". לצד זה הודה כי ציפה לרוב משמעותי יותר: "האם רצינו משהו גדול יותר? כן, רצינו". רוב דחוק בבית הנבחרים, יצוין, יקשה על מקארת'י להנהיג משמעת סיעתית, ויעניק כוח רב יותר לקולות הקיצוניים בסיעה.
בתקשורת האמריקנית תוהים כעת גם מה משמעות ההפסד הדמוקרטי בבית הנבחרים לגבי עתידה הפוליטי של פלוסי בת ה-82, שמכהנת בקונגרס כבר 35 שנה. פלוסי, שבעלה הותקף רק לאחרונה בביתם בקליפורניה על ידי פורץ שתמך בתיאוריות הקונספירציה שמקדם טראמפ, אמרה לאחרונה כי תשקול את עתידה הפוליטי, וצפויה להודיע היום אם תפרוש מהנהגת הדמוקרטים בבית הנבחרים או שבכוונתה להמשיך בתפקיד הזה, כמנהיגה של סיעת מיעוט. פרשנים אחדים העלו אפשרות שתפרוש מההנהגה, אך תמשיך לכהן כמחוקקת רגילה תוך שתיהנה מהשפעה רבה על המתרחש בוושינגטון.