הרפובליקנים עדיין אוספים את השברים מהתבוסה, הדמוקרטים טרם סיימו לטאטא את הקונפטי, אבל ביום שאחרי בחירות האמצע עיני המערכת הפוליטית בארצות הברית כבר פוזלות אל האתגר הגדול הבא: הבחירות לנשיאות ב-2028, שההצבעות הראשונות בפריימריז שלהן יחלו בסך הכול בעוד קצת יותר משנה. בהינתן העובדה שהנשיא המכהן דונלד טראמפ משלים כהונה שנייה ולא יוכל לרוץ לקדנציה נוספת, בשתי המפלגות צפויים מרוצים פתוחים ותחרותיים, והערב (יום ד') אפשר היה לזהות סימנים ראשונים לניסיונות של המועמדים הפוטנציאליים למקם את עצמם בעמדה נוחה לקראת הקמפיין העתידי.
בחירות האמצע בארה"ב – עוד כותרות:
• מוסלמים חוגגים את ניצחונו של עבדול אל-סייד האנטי-ישראלי: "מי האמין אחרי 11/9"
• המפה הפוליטית רוסקה, טקסס נצבעה כחול: השינוי הטקטוני לפני בחירות 2028
• "אהיה מיסטר וטו": הדמוקרטים מתכננים גל חקירות - טראמפ מבטיח התנגשויות
• ואנס: הפסדנו בגלל המלחמה באיראן. הבוחרים רוצים שנשנה את היחסים עם ישראל
טראמפ על הצהרת ואנס: הוא צודק, אבל המלחמה הייתה שווה את זה
גלריה
ואנס, שהסתייג מהמלחמה באיראן עוד לפני ההפסד. לא רוצה שהביקורת תדבק בו
(צילום: Brendan SMIALOWSKI / AFP)
הדוגמה הבולטת מכול הייתה הפוסט הארוך שפרסם הערב סגן הנשיא ג'יי די ואנס ברשת X, ושבו התנער מהמלחמה עם איראן וממערכת היחסים הנוכחית עם ישראל – פוסט שפורש על-ידי רבים כיריית הפתיחה שלו במרוץ לנשיאות. בפוסט, שבו ניתח את תבוסתה של המפלגה הרפובליקנית, שאיבדה את הרוב בשני בתי הקונגרס ונחלה מפלות קשות אפילו במעוזים שמרניים מסורתיים, כתב ואנס כי הסיבה לתבוסה היא בבירור המלחמה הלא פופולרית שאליה יצא ארה"ב בהובלת טראמפ, והוסיף כי שלושה דברים נוספים יחזירו את הבוחרים לחיק הרפובליקנים נוסף על סיום המלחמה הזו: הטיפול ביוקר המחיה, הצבת האינטרסים של אמריקה לפני כל אינטרס אחר – ושינוי מערכת היחסים של ארה"ב עם ישראל.
ואנס נחשב זה זמן רב למי שבניגוד לטראמפ ולגורמים אחרים בממשלו מסתייג מאוד מהמלחמה באיראן ורואה בה הפרה של ההבטחה הרפובליקנית לבוחרים לקדם מדיניות של America First. אחרי היציאה למלחמה בפברואר השנה הוא שמר על שתיקה בנושא לאורך ימים די ארוכים, בצורה שאינה אופיינית לו, וגם בהמשך, לצד ניסיון להציג את הקווים המנחים של הנשיא ביציאה למלחמה ואת ההיגיון שמאחוריהם, הוא לא נראה כמי שלהוט להמשיך בה, בלשון המעטה. גם יחסו לישראל נחשב חם ורגשי פחות מזה של טראמפ, ובניגוד לנשיא הוא סירב להביע תמיכה בבחירתו מחדש של בנימין נתניהו לראש הממשלה.
מזכיר המדינה רוביו. טראמפ סירב לומר במי יתמוך במרוץ לנשיאות
(צילום: Julia Demaree Nikhinson / POOL / AFP)
בפוסט שפרסם הערב ושבו תלה את התבוסה בכעס הבוחרים על המלחמה באיראן כתב ואנס בין השאר "אם אתם רוצים לטעון שזה (המלחמה) היה שווה את זה, שאובדן הסנאט ל-6 השנים הבאות היה שווה את זה, אז תטענו כך". המשפט יכול להתפרש כביקורת על טראמפ עצמו, שבמהלך הקמפיין, וגם אחרי הפוסט של ואנס הערב, הצהיר כי המלחמה עם איראן הייתה שווה את המחיר, שכלל עלייה דרמטית במחירי הדלק, פגיעה בכיס של האמריקנים – וכתוצאה מכך כנראה גם ההפסד הגדול בבחירות האמצע. חלק מהפרשנים פירשו הערב את הפוסט של ואנס כניסיון ברור לבדל עצמו מטראמפ ולא לאפשר לביקורת על הנשיא ועל בחירתו במלחמה לדבוק בו לקראת הפריימריז ב-2028.
מתנגדי טראמפ יכולים לצאת מהחורים
ואנס נחשב לפופולרי מאוד בקרב הבוחרים השמרנים ובמיוחד בקרב אנשי מחנה MAGA של טראמפ, וסקרים מציבים אותו באופן עקבי במקום הראשון לקראת הפריימריז לנשיאות של 2028. במקום השני ניצב בדרך כלל מזכיר המדינה מרקו רוביו, שנחשב גם הוא אהוד ומקורב לנשיא, אבל מזוהה עם המחנה המסתייג פחות מהמלחמה עם איראן. בשנה האחרונה נשאל טראמפ כמה פעמים במי מהם יתמוך אם ירוצו שניהם לנשיאות וסירב להשיב, אם כי הוא הצהיר ששניהם יכולים לדעתו להתאים לתפקיד הנשיא.
המושל היוצא של פלורידה דסנטיס. "קרוב לאירוע ברמת הכחדה"
(צילום: AP Photo/Chris O'Meara, File)
כך או כך, ההפסדים האדירים של המפלגה הרפובליקנית בבחירות האמצע, שנתפסים כהצבעת אי-אמון של הציבור האמריקני בטראמפ עצמו, עשויים לפתוח חלון הזדמנויות לכמה מועמדים רפובליקנים שעד כה חששו לצאת בפומבי נגד הנשיא, שעדיין אהוב מאוד על בוחרי המפלגה בכללם. חשבון הנפש שצפוי לרפובליקנים בתקופה הקרובה, ושבמסגרתו יחל תהליך המעבר מהנהגתו של טראמפ להנהגה חדשה, עשוי לאפשר להם להתבלט יותר בזכות הביקורת שלהם.
מועמד אפשרי אחד כזה הוא רון דסנטיס, המושל הרפובליקני היוצא של פלורידה, שכבר התמודד מול טראמפ בפריימריז לנשיאות ב-2024, ואז ספג ממנו עלבונות קשים, הובס ופרש לפני קו הסיום. בדברים שאמר היום, אחרי פרסום התוצאות, לא חסך דסנטיס במילים כשתיאר את היקף ההפסדים של המפלגה, וכינה זאת "דבר שקרוב לאירוע ברמת הכחדה עבור רפובליקנים בחלקים רבים של המדינה". הוא הציג את פלורידה שלו, שבחרה ברפובליקנים למשרת המושל ולסנאט גם כשבשאר ארה"ב נרשם "גל כחול" דמוקרטי, כדוגמה יוצאת דופן לאופן שבו "אפשר להביא תוצאות גדולות".
טד קרוז. שוקל להצטרף למרוץ
(צילום: רויטרס)
גם הסנאטור מטקסס טד קרוז, שהשקיע זמן ומשאבים ניכרים בניסיון לסייע לרפובליקנים שבסופו של דבר הפסידו, כבר הצהיר בגלוי שהוא שוקל ריצה נוספת לבית הלבן. לקלחת עשויים להצטרף כמה ממבקריו החריפים ביותר של טראמפ, שטענתם כי אופיו והנהגתו הסוערת והמפלגת פוגעים במפלגה קיבלה לדעת רבים אישוש בבחירות השבוע. אחד מהם הוא מושל ניו ג'רזי לשעבר כריס כריסטי, ששוקל להתמודד שוב על התפקיד.
הספסל הדמוקרטי העמוק, והמותג שהתחזק
בצד הדמוקרטי, שנחל מפלה צורבת בבחירות 2024 כשהפסיד במרוצים לבית הלבן, לסנאט ולבית הנבחרים, ההצלחה הכבירה בבחירות האמצע עשויה לעורר תיאבון בקרב רבים המזהים בעצמם פוטנציאל נשיאותי. העובדה שהדמוקרטים הצליחו הפעם לנצח גם במרוצים ארציים במעוזים שמרניים כמו טקסס, קנזס ודרום קרוליינה, שניצחון בהם בבחירות לנשיאות יכול להעביר אל הצד הדמוקרטי עשרות אלקטורים שעד כה היו נמסרים באופן כמעט מובן מאליו לרפובליקנים, יכולה לפתוח להם דרכים חדשות לניצחון.
מושל קליפורניה ניוסם. ניהל את המאבק בהטיית מחוזות הבחירה
(צילום: רויטרס)
לדמוקרטים יש "ספסל עמוק" של מנהיגים בולטים שחיזקו את המותג הפוליטי שלהם בבחירות השבוע. אפשר להזכיר ביניהם כמה מושלים ממדינות "כחולות" כמו ווס מור ממרילנד וג'יי.בי פריצקר מאילינוי, שנבחרו שניהם בפער גדול לכהונה נוספת ונשאו נאומי ניצחון סוחפים, ומושל קליפורניה היוצא גווין ניוסם, שפעל לחיזוק מועמדים דמוקרטים ברחבי המדינה, במיוחד בדרומה. היה לו גם תפקיד אישי בזכייתם של הדמוקרטים ברוב בבית הנבחרים, לאחר שהוביל את "הצעה 50" – תגובתה של קליפורניה למבצע הטיית מחוזות הבחירה שניהלו הרפובליקנים בטקסס.
המושל היהודי שפירו. "אנשים רוצים שינוי יסודי"
(צילום: REUTERS/Bastiaan Slabbers )
המושל היהודי של פנסילבניה ג'וש שפירו רשם ככל הנראה את ההישג המרשים מכולם כשנבחר לכהונה נוספת עם ניצחון מוחץ באחת המדינות המתנדנדות החשובות ביותר בארה"ב, תוך שהוא מסייע למפלגתו להשיג שליטה גם בבית המחוקקים של המדינה ולהעביר אליה ארבעה מושבים בקונגרס מידי הרפובליקנים. כבר היום נשאל שפירו על שאיפותיו הנשיאותיות במהלך סבב ראיונות בטלוויזיה האמריקנית. "המספרים היו כל כך גדולים שתהיתי אם תרצה לנצל את ההזדמנות הזו כדי לומר, 'את יודעת מה, אני בפנים לקראת 2028'. או שאתה רוצה לדבר על משהו אחר?", שאלה מגישת CBS גייל קינג. "אני רוצה לענות על כל השאלות האחרות שלך, גייל", צחק שפירו, ואז השיב: "אנשים רוצים שינוי יסודי, רפורמה אמיתית. חשוב מכך, הם רוצים שהמנהיגים שלהם יבצעו דברים, הם רוצים תוצאות אמיתיות".
הכוכב היהודי מג'ורג'יה ו-20 מיליון דולר
בעוד המושלים הדמוקרטים שוקלים את צעדיהם, גל חדש של דמוקרטים יתפוס את הרוב בסנאט, מה שעשוי להעלות למרכז הבמה מועמדים אחרים וצעירים, כמו הסנאטור ג'ון אוסוף, יהודי פרוגרסיבי שהפך לאחד מכוכבי המפלגה הדמוקרטית ונודע במתקפות הלעגניות שלו על טראמפ; ואפילו עבדול אל-סייד ממישיגן, הפוליטיקאי האנטי-ישראלי שזה עתה נבחר להיות הסנאטור המוסלמי הראשון בתולדות ארה"ב, ויש המזכירים כמועמד אפשרי לנשיאות בעוד פחות משנתיים, בין השאר בשל אופיו הלוחמני והכריזמה שלו, שיש המשווים לזו של ברק אובמה.
ג'ון אוסוף. מהכוכבים העולים של המפלגה
(צילום: AP Photo/Brynn Anderson, File)
העובדה שאל-סייד הצליח לנצח במרוץ שבו הצביעו תושבים מכל רחבי מישיגן, ולא רק ממחוז ספציפי המזוהה פוליטית עם אחת המפלגות, מפיחה באנשי האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית את התקווה שבניגוד לביקורות העבר מועמדים פרוגרסיביים כן יכולים לנצח גם במדינות שנחשבות באופן מסורתי ל"מדינות מתנדנדות" בבחירות לנשיאות, ושלכן מקובל בדרך כלל להציג בהן מועמדים מתונים. "זה משנה את המרוץ לנשיאות ב-2028", אמר אדם גרין, מייסד שותף של "הוועדה לקמפיין לשינוי פרוגרסיבי", על ניצחונו של אל-סייד. "לוחם כלכלי אמיץ ואנטי-ממסדי יכול לנצח במדינות מתנדנדות. נקודה". מועמדת פרוגרסיבית בולטת שיש המזכירים כמועמדת אפשרית במרוץ של 2028 היא חברת בית הנבחרים אלכסנדרייה אוקסיו-קורטז.
עבדול אל-סייד בנאום הניצחון. "זה משנה את המרוץ לנשיאות"
(צילום: Salwan Georges/Getty Images/AFP (Photo by Salwan Georges / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AF)
אלכסנדרייה אוקסיו-קורטז. הפרוגרסיבים מאמינים שהוכח שגם הם יכולים לנצח
(צילום: AP/J. Scott Applewhite)
גם סנאטורים ותיקים יותר עשויים להציג את מועמדותם. אחד מהם הוא קורי בוקר, סנאטור מניו ג'רזי שמתחיל את המחזור הפוליטי של בחירות 2028 עם יותר מ-20 מיליון דולר בחשבון הקמפיין הפדרלי שלו, ונשא בליל הבחירות נאום ניצחון שלא הותיר מקום רב לספק לגבי כוונותיו. "סיימנו מערכת בחירות, אבל זו חייבת להיות תחילתה של תנועה", אמר בוקר. "אמריקה, הלילה הוא תחילתו של הקאמבק שלנו, בייבי".
