לא הרבה ידוע על פרטי הסכם הגרעין המחודש בין המעצמות לאיראן, שמנוסחים בימים אלה בצורה סופית. אבל ברור שטיוטת ההסכם המחודש היא כבר עכשיו חלשה בהרבה מההסכם המקורי שנחתם ב-2015 על ידי הנשיא ברק אובמה, וכי אם תיושם היא תגביל את איראן הרבה פחות בהעשרת האורניום מאשר ההסכם המקורי. בירושלים עדיין משקיעים מאמץ ניכר לשכנע את וושינגטון שלא לחתום על הסכם הגרעין המחודש או לפחות "להקשיח" כמה מסעיפיו.
5 צפייה בגלריה
לוחמי משמרות המהפכה, והצנטריפוגות בנתנז. איראן כבר שולטת היטב בתהליכי העשרת האורניום
(צילום: AFP ,EPA)
בישראל עושים זאת, אף שבמשרד ראש הממשלה ובמערכת הביטחון יודעים היטב שאיראן כבר שולטת בצורה כמעט מלאה בכל הטכנולוגיות והיכולות הדרושים להעשיר במהירות אורניום לרמה גבוהה (60%) ולייצר חומר בקיע עבור ליבת נשק גרעיני. ישראל מנסה לשכנע את האמריקנים להעמיד תנאים שיגרמו לאיראנים לפוצץ את השיחות, לא רק כדי לעכב בכמה שנים נוספות את צבירת החומר הבקיע בתוכנית הגרעין האיראנית, אלא בעיקר כדי למנוע מאיראן את עשרות מיליארדי הדולרים שטהרן ומשמרות המהפכה ירוויחו אם וכאשר יוסרו מעל איראן הסנקציות הכלכליות אחרי שייחתם הסכם הגרעין המחודש.
הגורמים המקצועיים בישראל כבר הבינו שלמעשה המערב הובס בקרב על החומר הבקיע, וכי איראן יכולה כבר כעת לשעוט קדימה ולהעשיר אורניום בכל כמות ולכל רמת העשרה, ברגע שהמנהיג העליון עלי חמינאי יחליט שזה נחוץ וייתן פקודה. אבל עדיין, אם לא ייחתם הסכם הגרעין ואם הסנקציות לא יוסרו מעל איראן, אפשר יהיה למנוע ממנה את הכסף שיזרום לקופת הממשלה ומשמרות המהפכה, וישמש למימון חימושם ופעילותם הטרוריסטית של שלוחיה כדי לערער את היציבות באזור ולפגוע בישראל.
הכסף גם יחזק את שרידותו של המשטר באיראן, שכרגע חושש מהמצוקה הכלכלית שעלולה להתפרץ כנגדו ולאיים על שלטון חכמי הדת ומשמרות המהפכה. אותו כסף שירוויחו האיראנים, אם וכאשר יוסרו הסנקציות, יממן גם פיתוח טילים וכטב"מים חדישים ומדויקים יותר על ידי התעשייה הצבאית המתוחכמת של איראן. אותן מערכות נשק חדישות הרי יגיעו בתוך זמן לא רב לחיזבאללה, לסוריה ולפלסטינים.
בדרך להסכם גרעין? סיקור באולפן ynet
(צילום: חגי דקל)
כדי להיות מעצמה גרעינית, כפי שאיראן שואפת, תוכנית הנשק שלה צריכה לפתח ולייצר שלושה מרכיבים: המרכיב העיקרי הוא חומר בקיע שממנו עשויה ליבת מתקן הנפץ הגרעיני; המרכיב השני הוא הנשק הגרעיני עצמו, כלומר מתקן נפץ שיש בו ליבת חומר בקיע ומנגנון נפץ אמינים. את מתקן הנפץ הופכים לנשק גרעיני מבצעי ברגע שמצליחים להקטין את ממדיו ומשקלו, באופן שאפשר להתקינו בראש קרב לטיל או בפצצת אוויר. המרכיב השלישי הוא אמצעי השיגור - טילים, מטוסים או כל אמצעי אחר שיכול להביא את ראש הקרב או את הפצצה אל יעדם.
בידי איראן יש כבר אמצעי שיגור - טילים שיכולים לשאת ראש קרב גרעיני. איראן גם שולטת כבר בתהליכי העשרת האורניום שמאפשרים לה לייצר חומר בקיע עבור ליבת הפצצה. למעשה בהיבט זה איראן עונה כבר על ההגדרה של "מדינה סף גרעינית" - מדינה שמצליחה לייצר חומר בקיע מאורניום ברמת העשרה גבוהה קרובה ל-90%, בכמות שמספיקה לראש קרב אחד או פצצה אחת. אולם אין עדיין בידי איראן כמות של חומר בקיע (אורניום מועשר לרמה של 60% ויותר) שתספיק לחמש פצצות או חמישה ראשי קרב, כפי שהיא מתכננת. המרכיב החשוב ביותר שאין עדיין לאיראן הוא הידע והיכולת לייצר מתקן נפץ אמין (שבטוח יפעל כהלכה בניסוי או בשעה שיעשה בו שימוש), והיכולת למזער אותו לכדי ראש קרב לטיל או פצצה שמטוס קרב יכול לשאת.
5 צפייה בגלריה
טכנאי איראני במתקן להעשרת אורניום באיספהאן, ארכיון. לכל היותר, הסכם מחודש יגביל העשרה של כמויות גדולות עד 2031
(צילום: EPA)
הסכם הגרעין המחודש שאיראן והמעצמות שואפות לחתום עליו - ממש כמו ההסכם המקורי מ-2015 - אינו עוסק בכל שלושת המרכיבים של תוכנית הנשק הגרעיני האיראני, אלא אך ורק יעכב לשמונה-תשע שנים את העשרת האורניום ואת צבירת החומר הבקיע. כשנחתם ההסכם המקורי בתקופת אובמה הוא הוגדר בישראל "הסכם רע" מפני שהוא יכול היה למנוע מאיראן השגת חומר בקיע ל-15 שנים, עד ינואר 2031, ולעכב פיתוח וייצור צנטריפוגות מתקדמות ומהירות להעשרת אורניום עד 2026. היום איראן כבר יודעת להעשיר אורניום כמעט עד לרמה של 90%, היא כבר פיתחה והתקינה והפעילה צנטריפוגות מתקדמות מדגמי IR6, וכבר ייצרה כמה גרמים של מתכת אורניום המשמשים לעיצוב ליבת ראש הקרב. המשמעות היא שדלת אורוות העשרת האורניום כבר פתוחה לרווחה, ורוב הסוסים כבר ברחו. ההסכם המחודש - אם איראן בכלל תציית לו ולא תרמה - יכול לכל היותר למנוע ייצור כמויות גדולות של אורניום בזמן שנותר עד ינואר 2031.
לכן, המיליארדים שאיראן תרוויח מהסרת הסנקציות עם חתימת ההסכם מדאיגים את גורמי הביטחון בישראל הרבה יותר מהליקויים והחולשות שבהסכם הגרעין המחודש. למעשה, טיוטת הסכם הגרעין המחודש, בניסוחה הנוכחי, גרועה ללא ספק מנוסח הסכם הגרעין המקורי שנחתם ב-2015 ואשר ממנו פרש נשיא ארצות הברית דאז דונלד טראמפ, בעידודו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.
5 צפייה בגלריה
ראש סבא"א רפאל גרוסי עם דגם של מצלמות הפיקוח של הסוכנות במתקני הגרעין האיראניים. טהרן ניתקה אותן
(צילום:EPA)
הסכם הגרעין המחודש יביא בכל זאת תועלת בשני היבטים: הוא עשוי לעכב בכמה שנים את ייצור וצבירת החומר הבקיע באיראן ויחדש את הפיקוח המלא והחודרני לעתים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם (סבא"א) על מתקני תוכנית הגרעין האיראנית. במצב הנוכחי, שבו הפיקוח חלקי ומצלמות סבא"א אינן פועלות, איננו יודעים לבטח כמה אורניום הועשר, לאיזו רמה וכמה צנטריפוגות חדישות הותקנו. אם ההסכם ייחתם ויופעל, יהיה למערב ולישראל מושג הרבה יותר טוב מה קורה בנתנז, בפורדו ובפרצ'ין. לכן, מנקודת ראות ישראלית, המיליארדים שאיראן ומשמרות המהפכה יקבלו מדאיגים הרבה יותר מהחולשות של הסכם הגרעין המחודש.
האינטרסים המנוגדים של ארה"ב
מנקודת ראותה של ארצות הברית הדברים נראים אחרת. לוושינגטון יש דווקא כעת אינטרס שאיראן תשתחרר מהסנקציות ותרוויח. כשיוסרו הסנקציות מעל איראן היא תוכל לייצר ולייצא נפט וגז ללא הגבלה. המומחים מעריכים שבמקום 2.5 מיליון חביות ליום שאיראן מבריחה לסין או להודו כיום במחירי רצפה, היא תוכל לייצא במחירי השוק 3.5 מיליון חביות ליום. בגלל מלחמת רוסיה-אוקראינה מחיר חבית נפט היום הוא כ-100 דולרים, אבל איראן לא נהנית ממצב זה כי היא נאלצת למכור נפט לסינים ולהודים בהנחה גדולה, בגלל הסנקציות המוטלות עליה. כעת היא תוכל לדרוש מחיר מלא. יתרה מזאת, האמריקנים והאירופים ממש מייחלים שאיראן תחזור לתפוקה וייצור מלאים של נפט וגז, כדי למלא את החוסרים שיצרה רוסיה לקראת החורף הקרוב באירופה.
5 צפייה בגלריה
מתקן נפט איראני במפרץ הפרסי. ארה"ב מייחלת שטהרן תחזור לשווק לעולם, בצל זינוק המחירים בגלל המלחמה באוקראינה
(צילום: רויטרס)
ארצות הברית גם רוצה לחלץ את איראן מזרועותיהן של סין ורוסיה, כדי להגביל את כוח המיקוח האסטרטגי והכלכלי של המחנה האנטי-מערבי. מכאן, שהאינטרס האמריקני הכלכלי והאסטרטגי-גלובלי מנוגד לאינטרס הישראלי, ולכן סביר מאוד שארצות הברית אכן תחתום על הסכם הגרעין המחודש שיסיר מעל איראן את הסנקציות - אם רק חמינאי יואיל בטובו להורות לפקידיו לחתום. אבל חמינאי אינו ממהר. הוא כנראה אינו נותן אמון באמריקנים ושונא אותם יותר משהוא לחוץ להגיע להסכם. כלכלת איראן למדה להתמודד ולהתקיים עם הסנקציות, וכל יום שעובר ללא פיקוח מלא של סבא"א מאפשר לו לצבור כמויות נוספות של אורניום מועשר, שאותן אפשר להעלים כשייכנס ההסכם לתוקפו. אפשר גם לייצר צנטריפוגות מתקדמות נוספות ולהחביאן מעיני פקחי האו"ם. לכן, חודש נוסף של סנקציות לא ישנה הרבה מבחינת בכירי האייתוללות, אבל יאפשר להם להשפיל את ארצות הברית.
ישראל, כאמור, מנסה להשפיע על האמריקנים לפוצץ את המשא ומתן, או לפחות להכניס שינויים של הרגע האחרון בטיוטה הסופית של ההסכם. בירושלים יש הטוענים שביידן, כמו חמינאי, קשוח יותר מהנושאים ונותנים בשמו על הסכם הגרעין המחודש, ולכן הוא אולי יחלץ הסכם טוב יותר או יחליט להשעות את המשא ומתן עד שהאיראנים יתגמשו. גם בפנטגון יש קשב רב לטיעונים הישראליים כששר הביטחון בני גנץ מעלה אותם בשיחות עם מקבילו. אבל בשעת כתיבת הדברים נראה שפני האמריקנים והאיראנים לחתימה.
5 צפייה בגלריה
לפיד, נשיא איראן ראיסי וביידן. ישראל וארה"ב נדרשות לגבש אסטרטגיה חדשה ומשותפת
(צילום: רויטרס, AP)
זו הסיבה שישראל וארה"ב צריכות לגבש עכשיו במשותף אסטרטגיה חדשה מול איראן שתעניק משמעות עדכנית להתחייבות של מנהיגי שתי המדינות שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. באסטרטגיה הזאת צריכים להיות לפחות 4 מרכיבים מרכזיים: האחד - מעקב מודיעיני הדוק שימנע מאיראן מלפתח בהסתר מתקן נפץ גרעיני ולמזער אותו לראש קרב או פצצה וכן לוודא שאיראן אינה מעשירה אורניום לרמה גבוהה של 60% ומעלה; המרכיב השני - מדרגות, שיטות ואמצעי התגובה והשיבוש שיופעלו אם איראן תחדש את הפעילות בתוכנית פיתוח הנשק הגרעיני עצמו ואם תעשיר אורניום בניגוד למה שמותר לה בהסכם הגרעין; המרכיב השלישי - קביעה משותפת לישראל ולארצות הברית באילו תנאים ונסיבות תיחשב איראן כמי "שפרצה לעבר הנשק הגרעיני"; והרביעי – הבנות לגבי עקרונות הפעולה שבהן ינקטו ישראל וארצות הברית ביחד או לחוד, אם איראן אכן "תפרוץ" בפועל לעבר פצצה.
