בזמן שהערוץ הדיפלומטי בין ארצות הברית לאיראן ממשיך להתנהל, בישראל נערכים למלחמה. הקווים האדומים של ירושלים לא מתקרבים אפילו לאלה של טהרן, שלא מוכנה אפילו לשמוע על הגבלת תוכנית הטילים שלה - אותם אלה שזרעו כאן הרס במהלך מלחמת "12 הימים".
נתניהו ומזכיר המדינה האמריקני בוושינגטון, השבוע
(צילום: עומרי מירון, לע"מ)
6 צפייה בגלריה
שכבות ההגנה על ישראל - מול מתקפה מאיראן
(צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון, KHAMENEI.IR/AFP, AP Photo/Ohad Zwigenberg)
עבור איראן, תוכנית הטילים הבליסטיים אינה רק אמצעי לחימה, אלא יעד אסטרטגי עליון שעשוי להעפיל בחשיבותו אפילו על פרויקט הגרעין, בשל היכולת המוכחת שלו לשתק את העורף הישראלי ולייצר נזק משמעותי גם מול מערכות הגנה מתקדמות. לקחי המלחמה, שבה נאלצה ישראל לנהל "כלכלת חימושים" אל מול מאות שיגורים, יירטה את רובם ועדיין ספגה נזק כבד, חיזקו בטהרן את התפיסה כי היא פגיעה למתקפות התשה שירוקנו את מלאי המיירטים שלה.
לאור העובדה שאיראן רואה במערך הטילים כלי הרתעה והכרעה ראשון במעלה, הערכות המודיעין קובעות כי היא לא תוותר עליו גם תחת לחץ אמריקני במו"מ. העמדה הנוקשה הזו מציבה את האזור במסלול התנגשות בלתי נמנע - או חתימה על הסכם שמותיר את ישראל חשופה לאיום משמעותי, או הידרדרות למלחמה כוללת. אל מול תרחיש זה, מערך ההגנה האווירי של ישראל - שמורכב משבעה גדודים שפרוסים ברחבי המדינה, ובנוי מחמש שכבות שונות - נערך לצד צבא ארה"ב, ואולי גם הקואליציה הבינלאומית.
תרחיש הקיצון
טל ענבר, עמית מחקר בכיר ב-MDAA, מסביר בשיחה עם ynet כי יכולות השיגור של איראן לא השתנו ביחס למתקפות הקודמות, אך נותר למשטר האייתוללות עשרות בודדות של טילים כבדים יותר, שבהם עוד לא נעשה שימוש. "לא ראינו יכולת של ירי מאוד מאוד נרחב, לא מאות רבות או אלפים בו זמנית", אומר ענבר. "אך בהינתן מלחמה שבה השלטון באיראן יחוש שאלה שעותיו האחרונות - הם יירו את כל מה שיש להם. במקרה כזה אפשר לחשוב על פגיעות גם במטרות סמליות שהן לא מטרות צבאיות".
ענבר מדגיש כי "מדובר בתרחישים די קיצוניים", ומוסיף כי "יש להניח שאם ארה"ב תיזום את המתקפה, אז תהיה כאן אופרציה שהתכלית שלה למנוע עד כמה שניתן שימוש בכלים הללו. ארה"ב יכולה לעשות דברים שישראל לא, נניח מטח של מאות טילי שיוט על אתרי שיגור שונים באיראן. זה דברים שלא ראינו בעבר".
טל ענברבאדיבות המצולם"הארמדה הגדולה" מארה"ב
במהלך העימות האחרון מול איראן עשו בצה"ל שימוש נרחב במערכות ההגנה השונות, ובחודש שעבר אף נטען בדיווחים שונים כי נתניהו ביקש מטראמפ לדחות תקיפה באיראן גם בשל מחסור במיירטים. אך מאז אותה שיחה הגיעו לאזור כוחות אמריקניים גדולים, גם כדי לעזור ביירוטים - חרף ניצול משמעותי של מיירטים בהגנה על ישראל ביוני אשתקד, וקושי בחידוש המלאי. גם מערכות ההגנה האוויריות של צה"ל עוברות ניסויים, התאמות ושדרוגים בהתאם לאיומים המתפתחים - אך הסיוע האמריקני, שנותן מענה הוליסטי לאיומים מאיראן גם הרחק משטח ישראל, הוא נדבך חשוב במערך ההגנה.
כחלק מהתיאום בין ישראל לארה"ב, לפני כשבועיים ערך הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר ביקור חשאי בוושינגטון, שאליו קדמו גם ביקוריהם של ראש אמ"ן אלוף שלומי בינדר וראש המוסד דדי ברנע. הוא נפגש עם יו"ר המטות המשולבים של צבא ארה"ב, הגנרל דן קיין, לפגישת תיאום אסטרטגית ברמה הגבוהה ביותר. עוד לפני כן ביקרו בישראל בכירים אמריקנים, בהם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM) האדמירל בראד קופר, וגם עגנה בנמל אילת משחתת הטילים המונחים "דלברט בלאק", שתמשיך לפעול בים האדום, כחלק מ"ארמדה גדולה" ששלח טראמפ לאזור - שכוללת את נושאת המטוסים "לינקולן", נושאת המטוסים ג'רלד פורד שעושה דרכה למזרח התיכון ועוד שמונה משחתות טילים.
המשחתת נושאת הטילים המונחים שעגנה באילת, למה שתואר כ"ביקור מתוכנן", היא למעשה רק אחת מלפחות 10 ספינות מלחמה אמריקניות שנמצאות כעת במזרח התיכון, ובהן כאמור נושאת המטוסים "לינקולן" וקבוצת התקיפה שלה הכוללת את המשחתות "מייקל מרפי", "פרנק פיטרסן" ו"ספרואנס". המשחתות של הצי האמריקני שהועברו לאזור נושאות גם הן טילים מונחים שמסוגלים לחסל איומים אוויריים, וב"וול סטריט ג'ורנל" דווח כי לארה"ב יש לפחות שמונה משחתות בטווח פגיעה להפלת טילים וכטב"מים איראניים: שתיים ליד מצרי הורמוז, שלוש בצפון הים הערבי, אחת בים האדום ושתיים נוספות במזרח הים התיכון.
ב"פוקס ניוז" פירטו את זהות המשחתות: USS מייקל מרפי, USS פרנק אי. פטרסן ג'וניור ו-USS ספרואנס שמלוות את נושאת המטוסים "אברהם לינקולן" בים הערבי; USS מקפול ו-USS מיצ'ר שנמצאות סמוך למצרי הורמוז; USS דלברט בלאק; ו-USS רוזוולט ו-USS בלקלי שמוצבות במזרח הים התיכון.
לצד כל אלה, בשבוע שעבר דווח ב"ג'ורנל" כי ארה"ב פורסת גם סוללת THAAD נוספת וכן סוללות פטריוט בבסיסים שבהם מוצבים כוחותיה ברחבי המזרח התיכון, כולל ירדן, כווית, בחריין, סעודיה וקטאר. בין היתר, מתצלומי לוויין חדשים עלה כי ארה"ב הציבה סוללת פטריוט נוספת בבסיס אל-עודייד בקטאר - הבסיס המרכזי שלה במזרח התיכון שהיה גם יעד לתגובה האיראנית לתקיפת מתקני הגרעין שלה ביוני אשתקד. מערכות ה-THAAD, כך צוין, מסוגלות ליירט טילים בליסטיים מעל לאטמוספירה, בעוד שהפטריוט מגן מפני איומים בגובה נמוך יותר ובטווחים קצרים יותר.
לפי הדיווחים, ארה"ב גם פרסה בירדן שלוש טייסות של מטוסי קרב מסוג F-15E, שיוכלו למלא תפקיד בהפלת כטב"מים איראניים. אותם מטוסי קרב כבר ביצעו את המשימה הזו במהלך המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל באפריל 2024, במה שחיל האוויר האמריקני כינה "העימות האווירי הגדול ביותר עם אויב מזה יותר מ-50 שנה". בנוסף, לפני כשבועיים נראו גם שישה מטוסי F-35 מהמשמר הלאומי של ורמונט נוחתים באיים האזוריים, ששוכנים באוקיינוס האטלנטי ושייכים לפורטוגל, לאחר שאלה הועברו מהאיים הקריביים לעמדה קרובה יותר למזרח התיכון. גם כמה מטוסי לוחמה אלקטרונית מסוג EA-18G Growler של הצי האמריקני עזבו בשבועות האחרונים את פורטו ריקו ונחתו בספרד.
הקואליציה הבינלאומית צפויה לסייע
במהלך המתקפות האיראניות באפריל ובאוקטובר 2024, נרתמו מדינות מהעולם להגנה על ישראל - יירטו כטב"מים וטילים, ואף שיתפו במודיעין ובמידע נוסף שיש ברשותן. כך למשל, בסיכול המתקפה באפריל 2024 סייעו ארה"ב, בריטניה, צרפת וגם ירדן. על פי דיווח ב"ג'ורנל", גם סעודיה, איחוד האמירויות ומדינות ערביות אחרות לקחו חלק בהדיפת המתקפה. לפי הדיווח, מדינות ערביות העבירו מתחת לפני השטח מידע מודיעיני על התוכניות של איראן, ולצד זאת - היו גם כאלה ששיתפו נתונים מהמכ"מים.
"שדרוג משמעותי". תיעוד הניסויים ב"קלע דוד"
(צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון )
אלא שבמהלך מבצע "עם כלביא" הקואליציה הבינלאומית עסקה יותר בניסיונות להורדת המתיחות ולמניעת מלחמה רחבה יותר, ופחות לקחה חלק פעיל ביירוט השיגורים מאיראן. כעת, בצל המעורבות האמריקנית הרבה - והנכונות שלה אף להוביל את התקיפה ולא רק להצטרף אליה - עולה השאלה איך תפעל אותה קואליציה בינלאומית.
ענבר מדגיש כי בעבר "ראינו את היעילות המאוד מרשימה של ההגנה האזורית, כבר ממרכיב הגילוי - שהוא בעיקרון מבוסס חלל ונכסים אמריקניים, והעסקה של האיומים על ידי כוחות ידידותיים לישראל באזור כולו". לדבריו, "הנושא של קואליציה והגנה בינלאומית בא לידי ביטוי הכי טוב במתקפה באפריל. לא ראינו את זה ב"עם כלביא" למעט האמריקנים - ועכשיו ייתכן שנראה את זה שוב. אין ספק בכלל שאם יעופו טילים שסעודיה או אבו דאבי יוכלו ליירט - הן יעשו זאת".
דבר נוסף שמסביר ענבר הוא שאם יפרוץ עימות נוסף, "גם מתקני אנרגיה במפרץ עלולים להיות הפעם תחת מתקפה". לדבריו, "אם תהיה תקיפה, הפעם יכולים ללכת גם על מתקנים בעלי ערך לאיראן, כמו מסופים למילוי מכליות נפט וגז או תשתיות אנרגיה כאלה ואחרות שלא תקפו בעבר".
השכבה הישראלית הראשונה והשנייה: הואץ ייצור ה"חץ"
ביולי אשתקד, אחרי שימוש מוגבר במלאי ה"חץ" במהלך המלחמה מול איראן, חתם מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם, על הזמנה שתאפשר להאיץ באופן משמעותי את ייצור מיירטי ה"חץ" בתעשייה האווירית. "המערכת מיירטת איומים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה ובקצהה, ומגנה על ישראל מפני איומים אסטרטגיים ארוכי טווח", הדגישו במשרד הביטחון. "היא משלבת טכנולוגיות פורצות דרך ונחשבת לאחת ממערכות ההגנה האוויריות המתקדמות בעולם".
מערכת ההגנה הזו מתחלקת לשתי מערכות עם יכולות שונות: "חץ 2" ו"חץ 3". לאחר שיגור טילים בליסטיים ארוכי טווח, שכבת ההגנה הראשונה היא "חץ 3" - מיירט דו-שלבי המשמיד מטרות בטווח של עד כ-2,400 ק"מ ובגובה של כ-100 ק"מ, מחוץ לאטמוספירה - באמצעות פגיעה ישירה. גם מיירטי SM-3 של צי ארצות הברית (מערכת AEGIS), המצוידים במכ״ם ובמערכת בקרת אש מתקדמים במיוחד, נפרסו במהלך "עם כלביא". הם מסוגלים ליירט טילים הן בתוך האטמוספירה והן הרחק מחוצה לה, בטווח של עד כ-1,200 ק"מ.
טילים שחמקו מיירוט מחוץ לאטמוספירה מטופלים על ידי "חץ 2", שכבת ההגנה השנייה שמיירטת טילים בליסטיים ארוכי טווח בתוך האטמוספירה - לרוב בגבהים של עד כ-100 ק"מ ובטווח של עד כ-1,500 ק"מ. גם מערכת THAAD האמריקנית, במקרה שסוללות שלה פרוסות בישראל, יכולה ליירט אותו. היא מיירטת בגבהים של כ-100–150 ק"מ, בטווח של עד כ-300 ק"מ, ובמקרים מסוימים אף בשלב ההאצה של הטיל.
בחודש שעבר ביקר הרמטכ"ל זמיר בגדוד "חץ" של מערך ההגנה האווירית, בחן את הכשירות, והוביל תרגיל הקפצה למפקדי וחיילי הסוללה, שכלל תרחיש של מתקפת טילים על מדינת ישראל.
השכבה השלישית: "קלע דוד" שודרגה
מוקדם יותר השבוע, "בהתאם לאיומים הקיימים והמתפתחים", השלים משרד הביטחון סדרת ניסויים במערכת ההגנה האווירית "קלע דוד", שתפקידה ליירט איומים שונים, בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס וכטב"מים. "סדרת הניסויים נבנתה על בסיס לקחים מבצעיים מהלחימה, וכללה מגוון תרחישים מאתגרים", ציינו במשרד הביטחון.
מערכת "קלע דוד" מהווה את שכבת ההגנה השלישית, אחרי שני מערכי ה"חץ", במערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל, והיא משמשת ליירוט טילים בטווח בינוני ורקטות כבדות בגובה של כ-15 עד 70 ק"מ, ומפני טילי שיוט. המערכת פועלת בשיטת פגיעה ישירה בתוך האטמוספירה. במהלך מבצע "עם כלביא", "קלע דוד" יירט גם שברי טילים ופסולת יירוט.
"הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית נוספת בשדרוג המערכת שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות עם יירוטים מוצלחים שהצילו חיי אדם ומנעו נזק כבד", אמרו השבוע במשרד הביטחון.
השכבה הרביעית: "כיפת ברזל" בים ויבשה
במערך ההגנה האווירית של "כיפת ברזל", שם ממשיכים להפיק לקחים מתחקירי מלחמת 12 הימים, יודעים שבעימות הבא עם איראן - יהיה להם חלק מרכזי. מערך הגנה זה מהווה למעשה את השכבה הרביעית במעטפת ההגנה האווירית של ישראל. מערכת "כיפת ברזל" משמשת ליירוט רקטות, טילים ופצצות מרגמה קצרי טווח בגבהים של כ-10–15 ק"מ. המערכת יודעת ליירט איומים המכוונים לאזורים מאוכלסים או לאתרים אסטרטגיים. "כיפת ברזל" מסוגלת גם ליירט שברי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים.
בשיחה עם ynet השבוע תיארה מפקדת סוללה בגדוד 947 של כיפת ברזל, רב-סרן נ', כי "הגרסאות של כיפת ברזל כיום הן לא מה שהיה במבצע 'עם כלביא'. במירוץ החימוש הזה מול איראן השתנינו לא מעט בחודשים האחרונים תוך יישום קבוע של לקחים רבים".
לצד הכיפה היבשתית, בצה"ל מפעילים בים גם את מערכת "כיפה ימית" שמבוססת על "כיפת ברזל", ומוצבת בספינות הטילים "סער 6". היירוט הראשון של המערכת נעשה באפריל 2024, והיא מורכבת על הספינות - לצד טילי הברק שמיירטים איומים גדולים ורחוקים יותר. "כיפה ימית" נועדה ליירוט רקטות, טילים וכטב"מים כדי להגן על תשתיות ימיות, אסדות גז ונכסים ימיים אחרים.
במבצע "עם כלביא" הצטרפה מערכת נוספת וחדשנית למשימת ההגנה על המדינה, מערכת "ברק", שכבר בימיה הראשונים יירטה עשרות איומים מאיראן. ברק MX היא מערכת הגנה אקטיבית והגנה אווירית ישראלית מודולרית רב-משימתית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר שמיועדת להגנה מפני מטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד. ייעודה המקורי של המערכת הוא להגן על כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים.
השכבה החמישית: הלייזר שמשנה הכל
לפני פחות מחודשיים, בסוף שנת 2025, נמסרה לראשונה מערכת הלייזר העוצמתי "אור איתן" (IRON BEAM), והצטרפה למערכות "קלע דוד", ה"חץ", "כיפת ברזל" ו"כיפה ימית" - וגם למסוקי ומטוסי הקרב של חיל האוויר, שהיו מעורבים גם הם ביירוט כטב"מים וטילי שיוט.
טקס השקת מערכת הלייזר "אור איתן", בדצמבר אשתקד
(צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
6 צפייה בגלריה
מערכת הגנה אקטיבית מבוססת נשק לייזר. "אור איתן"
(צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
במשרד הביטחון ציינו כי מערכת הלייזר, שפותחה במשך יותר מעשור, הוכיחה את יעילותה בסדרת ניסויים נרחבת נגד מגוון איומים - והצליחה ליירט רקטות, פצמ"רים ומל"טים. בניגוד למערכות ההגנה האווירית הקודמות, מערכת "אור איתן" מצוידת במקור לייזר מתקדם ובמכוון אלקטרו-אופטי ייחודי, המאפשרים ליירט מגוון רחב של מטרות בטווח פעולה משודרג, דיוק מקסימלי ויעילות גבוהה מאוד - ובעלות שולית זניחה.
המערכת, שנודעה בשם "מגן אור", ובתחילת פיתוחה בשם "קרן ברזל", היא מערכת הגנה אקטיבית ישראלית מבוססת נשק לייזר להגנה מפני רקטות, טילים ופצצות מרגמה בטווחים קצרים ומפני כלי טיס, לרבות גלשני-אוויר, כטב"מים ורחפנים. המערכת פותחה על-ידי רפאל, בשיתוף אלביט שאחראית על פיתוח הלייזר - ונחשבת פורצת דרך וראשונה מסוגה בעולם. זו שכבת ההגנה החמישית של ישראל במערך ההגנה האווירי.
