19 יום נותרו עד לבחירות בארצות הברית, וביממה האחרונה מנסה הקמפיין של הנשיא דונלד טראמפ לנצל את התחקיר שפורסם ב"ניו יורק פוסט" על ג'ו ביידן ובנו האנטר כדי לזרוע ספקות באשר להגינותו של המועמד הדמוקרטי, המוביל בסקרים בפער נאה. "ניו יורק פוסט" הוא עיתון מוּכּר ורב-תפוצה, אך יש אנשי מקצוע המפקפקים באמינות התחקיר שהביא והחומרים שעליהם הוא מבוסס.
טראמפ חזר לקמפיין: "אני מרגיש חזק"
(צילום : רויטרס)
אמש החליטו הרשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר להגביל את הפצתו של התחקיר בפלטפורמות שלהן, בטענה שהיבטים בו מפירים את המדיניות שלהן. הנשיא טראמפ הביע זעם על כך, וגורמים בימין האמריקני טוענים כי הרשתות החברתיות מתגייסות למעשה להגן על ביידן כדי לעזור לו להיבחר לנשיא.
בסוכנות הידיעות AP טוענים כי הכתבה שהובאה ב"ניו יורק פוסט" מעלה יותר שאלות מתשובות, וכי אחת מהשאלות המרכזיות היא עצם אמינותם של האי-מיילים שעליהם מבוסס התחקיר. העובדה שמי שאחראי לאספקת החומרים לעיתון הוא עורך דינו של טראמפ רודי ג'וליאני, מי שמנסה כבר יותר משנה לקדם טענות שלפיהן ביידן ובנו היו מעורבים במעשים מושחתים באוקראינה, רק מגבירה את החשד. הנה השאלות הבוערות הנוגעות לתחקיר שהובא ב"פוסט".
כיצד הפך בנו של ביידן, האנטר, לנושא חם בקמפיין הבחירות?
האנטר ביידן הצטרף ב-2014 למועצת המנהלים של חברת הגז האוקראינית "בוריסמה". אביו ג'ו ביידן היה אז סגן הנשיא בממשל אובמה, והיה שותף לניהול מדיניות החוץ של הממשל בכל הקשור לאוקראינה.
טראמפ ותומכיו מקדמים תיאוריה לא-מבוססת שלפיה ביידן האב פעל באותן שנים להביא להדחת התובע הכללי של אוקראינה, ויקטור שוקין, כדי להגן על בנו ועל חברת "בוריסמה" מפני חקירת שחיתות. ביידן אכן לחץ על אוקראינה להדיח את התובע, אבל בעשותו כן לא פעל ביוזמתו שלו – אלא יישם את עמדת הממשל האמריקני ומדינות רבות אחרות במערב, שראו בתובע ההוא אדם שנוקט יד רכה כלפי השחיתות. אוקראינה, שהתמודדה אז עם נזקי המלחמה במזרח המדינה, נזקקה באותה העת לסיוע מהמערב, וזה רצה לוודא שקייב נאבקת בשחיתות המושרשת בה.
בדו"ח שפרסמו לאחרונה סנאטורים רפובליקנים בעקבות חקירה שקיימו בנוגע לענייניו של ביידן באוקראינה הם טענו כי ייתכן שלביידן היה ניגוד אינטרסים שם, אולם הם לא סיפקו ראיה כלשהי לכך שהדבר השפיע באופן כלשהו על מדיניות הממשל האמריקני.
מה נטען בתחקיר החדש של "ניו יורק פוסט"?
במרכז התחקיר ניצבת הודעת אי-מייל שנשלחה לכאורה באפריל 2015 להאנטר ביידן על-ידי ודים פוז'רסקי, שהיה אז יועץ לחבר המנהלים של "בוריסמה". לפי הכתבה, בהודעה ההיא הוא הודה להאנטר ביידן "על כך שהזמנת אותי לוושינגטון DC ונתת לי הזדמנות לפגוש את אביך ולבלות זמן מה ביחד. זה באמת כבוד ועונג". ב"פוסט" הדגישו כי ביידן טען בעבר שלא היה לו שום קשר לעסקיו של בנו באוקראינה, ואם אכן נפגש עם פוז'רסקי, הרי שלכאורה שיקר.
אלא שמהניסוח של המייל לא ברור אם פוז'רסקי אכן פגש את ביידן האב. צוות הקמפיין של המועמד הדמוקרטי לנשיאות מסר אתמול בתגובה כי הוא בחן את לוח הזמנים של ביידן מאותה התקופה, וכי לא רשומה בו שום פגישה שכזו. בקמפיין טראמפ לגלגו על התגובה הזו, וטענו כי היא בעצם מוכיחה שביידן אכן נפגש עם פוז'רסקי: "התשובה שלהם אומרת בעצם שהכותרת 'פגישה עם איש עסקים אוקראיני שקונה גישה לסגן הנשיא' לא מופיעה ביומן הרשמי של ג'ו ביידן. התגובה הזו מנוסחת בצורה כל כך זהירה שהיא מוכיחה את האמת שהם לא מכחישים", טען דובר הקמפיין של טראמפ, טים מורטאו.
הכתבה ב"פוסט" לא הסתכמה בדברים האלה. הובאו בה גם ארבע תמונות פרטיות של הבן האנטר ביידן. באחת מהן הוא נראה מעשן מה שנטען כי הוא קראק, ובאחרת הוא נראה באמבטיה כשפלג גופו העליון עירום. לפי העיתון, לידיו הגיע גם סרטון בן 12 דקות שבו נראה האנטר מעשן קראק ומקיים יחסי מין עם אישה.
כיצד השיג "ניו יורק פוסט" את האימיילים?
זאת כבר סאגה אמיתית. "הפוסט" טוען כי קיבל העתק של דיסק קשיח הכולל את הודעות האימייל, וכי מי שהעביר לו אותו הוא עורך הדין של טראמפ רודי ג'וליאני. ג'וליאני, נזכיר, מרבה לטעון בשנה האחרונה שאוקראינה ניסתה להתערב בבחירות בארה"ב בשנת 2016, ושהאנטר ביידן הרוויח כסף מארגון פגישות בין אישים שונים לבין אביו.
לדברי "הפוסט", האימיילים הם חלק ממאגר קבצים שחולץ ממחשב נייד שהושאר בחנות לתיקון מחשבים בדלאוור (מדינת האם של ג'ו ביידן) באפריל 2019. לפי הטענה, הלקוח שהשאיר את המחשב – לקוח שבעלי החנות אינו יודע לומר בוודאות שהיה האנטר ביידן – מעולם לא שילם על השירות וגם לא חזר לאסוף את החומרים.
ב"פוסט" אומרים שהבעלים של החנות יצר עותק של הכונן הקשיח – ואת העותק הזה העביר לידי עורך הדין של ג'וליאני. לפי העיתון, בעלי החנות דיווח על המחשב והדיסק הקשיח גם ל-FBI, וסוכנים של הבולשת הפדרלית אספו אותם ממנו.
עורך דינו של ג'וליאני, בוב קוסטלו, טען אתמול בריאיון ל"פוקס ניוז" כי ג'וליאני מחזיק בעותק של הדיסק הקשיח וכי יש בו עוד חומרים רבים – כ-40,000 אימיילים ואלפי הודעות טקסט. לדבריו הוא כולל גם תמונות שבהן נראה האנטר ב"תנוחות חושפניות מאוד".
האם המיילים אמיתיים?
המקור האמיתי של המיילים אינו ברור. בסוכנות הידיעות AP אומרים כי מומחים לענייני דיסאינפורמציה טוענים שהם מזהים "דגלים אדומים" רבים המעוררים ספקות בנוגע לאותנטיות של המיילים, בכלל זה עצם השאלה אם המחשב הנייד שהושאר בחנות היה בכלל שייך להאנטר ביידן. עורך דינו של האנטר ביידן מסר אמש: "אין לנו מושג מאיפה זה הגיע, ואנחנו ודאי לא יכולים לתת אשראי לשום דבר שרודי ג'וליאני מספק ל'ניו יורק פוסט'. מה שאני יודע בוודאות הוא שהפגישה שעליה נכתב לא התקיימה מעולם".
סימן אחר שמעורר את חשדם של המומחים הוא מעורבותו של מקורב אחר לטראמפ, סטיב באנון, בפרסום התחקיר. לדברי העיתון, באנון הוא האדם הראשון שיידע את "הפוסט" בקיומו של הכונן הקשיח. כמו ג'וליאני, באנון היה בשנה האחרונה פעיל מאוד בקידום הרעיון שהביידנים מעורבים במעשי שחיתות באוקראינה. "אנחנו צריכים לראות בזה מוצר של קמפיין טראמפ", אומרת נינה ינקוביץ' ממכון ווילסון בוושינגטון.
תומס ריד, מומחה לדיסאינפורמציה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אומר שעדיין לא ברור לו אם המיילים הושגו בפעולה של האקרים או זויפו, אבל לדבריו יכול להיות שלא זה נכון ולא זה נכון – ויכול להיות ששני הדברים נכונים: "די שכיח במבצעים מהסוג הזה שמשלבים גם תוכן אמיתי וגם תוכן מזויף", אמר.
אם המיילים האלה אותנטיים – האם הם פוגעים בביידן?
לאפשרות שביידן אכן נפגש עם נציג של "בוריסמה" יש משמעות, משום שהוא הכחיש לאורך כל הדרך שמעולם לא דן עם האנטר בעסקיו של הבן. עם זאת, כאמור, במיילים שפורסמו אין עדות לכך שהפגישה אכן התקיימה.
כיצד הגיבו מנהלי הרשתות החברתיות לתחקיר?
הנהלות טוויטר ופייסבוק, שעליהן מופעל כבר זמן רב לחץ לבחון היטב את החומרים המתפרסמים בהן לקראת הבחירות כדי למנוע הפצה של פייק ניוז והתערבות של האקרים ומדינות זרות בהליך הדמוקרטי האמריקני, מיהרו להגביל את האפשרות לשתף את הכתבה בפלטפורמות שלהן.
טוויטר מנעה ממנויה לשתף את הכתבה בציוצים או בהודעות פרטיות, בטענה שהתחקיר מפר את כלליה, האוסרים על שיתוף תוכן שהושג באמצעות פעולות פריצה למחשבים. טוויטר ציינה שהכתבה ותמונות שהובאו בה כללו מידע אישי ופרטי שפרסומו מפר את כללי הרשת החברתית. פייסבוק הודיעה כי היא פעולת לצמצם את ההפצה של הכתבה בפלטפורמה שלה.
טראמפ ואנשיו מיהרו להביע זעם על המהלך של שתי הרשתות, וטענו כי מדובר בניסיון להגן על ביידן ולעזור לו להסתיר את פשעיו. העיתון שפרסם את התחקיר, "ניו יורק פוסט", תקף גם הוא את ההחלטה: "קודם לצנזר, אחר כך לשאול שאלות. זהו יחס שערורייתי". אחד מעורכי העיתון הוסיף כי מדובר ב"מלחמת אזרחים דיגיטלית".
מנכ"ל טוויטר צייץ בהמשך ש"בלתי מתקבל על הדעת" שהחברה ללא סיפקה הסבר מפורט יותר למעשיה.
מה ההשפעה הפוליטית של הפרסום?
פחות משלושה שבועות נותרו עד ליום הבחירות, ולפי הסקרים ביידן ממשיך להוביל על טראמפ בפער נאה ויציב. אנשיו של הנשיא מחפשים דרכים להחזיר למרכז הדיון הציבורי נושאים הנוחים יותר לטראמפ ונוחים פחות לביידן, בין השאר כדי להפחית את העיסוק במשבר הקורונה, שרוב מוחץ של האמריקנים אינו מרוצה מהטיפול של טראמפ בו.
בשבועות האחרונים ניסו טראמפ ואנשיו כמה פעמים להחזיר את העיסוק בהאנטר ביידן לכותרות. טראמפ עצמו עשה זאת בין השאר בעימות הנשיאותי המכוער עם ביידן בחודש שעבר, כשהטיח במועמד הדמוקרטי כי בנו סולק מהצבא בגלל שימוש בסמים. ביידן השיב לו שלהאנטר אכן הייתה בעיית סמים, אבל שהוא נגמל מאז ושהוא "גאה בו".
אחרי הפרסום אתמול כינה טראמפ את התחקיר "אקדח מעשן", וטען כי הטענות המועלות שם נגד ביידן חמורות. בעצרת שערך הלילה באייווה דיבר טראמפ על התחקיר וכינה את ביידן "פוליטיקאי מושחת שאסור אפילו להרשות לו להתמודד על הנשיאות".
במחנה ביידן, לעומת זאת, הצביעו על כך שהחקירה שניהלו הרפובליקנים בסנאט נגד המועמד הדמוקרטי לא העלתה שום מעשה לא ראוי שביצע בהקשר האוקראיני. בקמפיין הדמוקרטי הפנו את האצבע דווקא אל עורך הדין ג'וליאני, ומסרו ש"תיאוריות הקונספירציה המופרכות שלו והברית שלו עם גורמים הקשורים למודיעין הרוסי דווחו בהרחבה".
