בבריטניה הולכת וגוברת הערב (יום א') ההערכה שראש הממשלה הלא-פופולרי קיר סטרמר ייכנע למרד נגדו במפלגת הלייבו ויודיע – אולי כבר מחר – על התפטרותו. בסוף השבוע גבר דרמטית הלחץ מצד בכירים במפלגה על סטרמר לפנות את דרכו לאנדי ברנהאם, ראש העיר הפופולרי של מנצ'סטר רבתי, שגרף ניצחון סוחף בבחירות מיוחדות שנערכו על מושב לפרלמנט בלונדון ונתפס בלייבור כמי שיכול להציל את מעמדה של המפלגה לקראת הבחירות הכלליות הבאות.
הערב הצטרף גם ה"גרדיאן" לדיווחים שסטרמר צפוי להודיע מחר על "לוח זמנים מסודר" לפרישתו, ומקור בממשלה אמר לעיתון כי ייתכן שההתפטרות תיכנס לפועל רק בסתיו: "אני מצפה שהוא יעשה את הדבר הנכון עבור המדינה", אמר הגורם. בלשכתו של ראש הממשלה הפנו היום כתבים להצהרות קודמות של ראש הממשלה ולפיהן אין בכוונתו לפרוש, אבל סטרמר עצמו טרם התייחס או הכחיש מפורשות את הדיווחים השונים.
5 צפייה בגלריה
אנדי ברנהאם, ראש העיר מנצ'סטר שזכה לכינוי "המלך מהצפון" ועשוי להחליף את סטרמר בראשות הממשלה
(צילום: Ryan Jenkinson/Getty Images, )
סטרמר נמצא כעת עם בני משפחתו בצ'קרס, מעון הכפר הרשמי של ראשי ממשלת בריטניה, ולפי הדיווחים מתייעץ עמם ועם מקורביו על המשך דרכו הפוליטית. הערב דיווחה רשת "סקיי ניוז" מפי מקור שמקורב לסטרמר כי הוא טרם קיבל החלטה סופית. המקור טען כי כמה מבעלי בריתו מנסים לשכנע אותו שלא לוותר ולהילחם על ההנהגה: "אני מקווה שהוא יילחם, בגלל שזה מה שהוא צריך לעשות. אבל אתמוך בכל החלטה שהוא יקבל", אמר אותו מקור.
גם בסוכנות הידיעות רויטרס צוטט הערב מקור המעורה בפרטים שאמר כי סטרמר שוקל עדיין אם לפרוש. הגורם הוסיף כי ההחלטה הסופית עשויה להתקבל רק אחרי שסטרמר ישוחח עם יריבו הפוליטי ברנהאם, אבל לא ברור אם שיחה בין השניים כבר נעשתה. "קיר אוהב לחשוב על דברים", אמר המקור. לפי ה"גרדיאן", בעלי בריתו של ברנהאם בטוחים כעת כי סטרמר ייכנע ללחץ ויפנה את דרכו, כך שראש העיר מנצ'סטר יהפוך למנהיג הלייבור בלי קרב מכוער על ההנהגה, שעשוי לשתק את מפלגת השלטון במשך שבועות ארוכים ולפגוע עוד יותר בתמיכה המועטה ממילא בה בציבור הבריטי. תרחיש כזה, שבו ברנהאם ייבחר למנהיג המפלגה בלי פריימריז – ויהפוך אוטומטית גם לראש הממשלה בשל הרוב המוחלט של הלייבור בפרלמנט – מתואר בתקשורת הבריטית כ"הכתרה". לשם כך אבל דרוש שגם מועמדים אחרים, שרואים עצמם ראויים לתפקיד, יוותרו על התמודדות מולו.
5 צפייה בגלריה
טראמפ זועם, ולועג. במסיבת עיתונאים עם סטרמר בספטמבר אשתקד
(צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)
מי שלא חיכה להכרזה רשמית על פרישה מצד סטרמר הוא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שעד לאחרונה ניהל יחסים ידידותיים למדי עם ראש הממשלה הבריטי אבל זועם עליו מאז שזה סירב, כמו מנהיגים אחרים באירופה ובהם ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, להתגייס לעזרת ארה"ב במלחמה באיראן. בפוסט שפרסם הערב ברשת החברתית Truth Social הקדים טראמפ את סטרמר והכריז: "קיר סטרמר יתפטר מראשות ממשלת בריטניה. הוא נכשל קשות בשני נושאים חשובים מאוד – הגירה ואנרגיה (תפתחו את מאגר הנפט בים הצפוני!). אני מאחל לו בהצלחה!".
מחפשים מנהיג ש"יציל" את הלייבור
אם סטרמר אכן יפרוש, הוא יהיה ראש הממשלה הבריטי השישי שיעזוב את המעון הרשמי ברחוב דאונינג 10 בתוך עשר שנים. בריטניה מתמודדת עם חוסר יציבות פוליטית מאז משאל העם שבו החליטו הבריטים לפרוש מהאיחוד האירופי ("ברקזיט") – שמחרתיים יצוין עשור בדיוק לתוצאותיו המפתיעות – וסטרמר שנבחר לפני כמעט שנתיים, אחרי 14 שנים של ממשלות בהובלת המפלגה השמרנית, הבטיח לסלול דרך יציבה יותר עבור הממלכה המאוחדת.
הוא גרף בבחירות ב-2024 ניצחון אדיר, עם רוב של 403 מושבים מתוך 650 בסך הכול, אבל בשנתיים שחלפו הפופולריות שלו צנחה בעקבות שורה ארוכה של טעויות שעשה, ובהן מינויו של פיטר מנדלסון לשגריר בארה"ב חרף המידע שקיבל על קשריו לפדופיל ג'פרי אפשטיין. סטרמר גם התקשה מאוד לטפל בהגירה הלא-חוקית וביוקר המחיה, וביצע שלל פניות פרסה סביב הבטחות מרכזיות. הפופולריות שלו נמצאת כעת בשפל היסטורי: הוא נחשב לאחד המנהיגים השנואים ביותר בהיסטוריה המודרנית של בריטניה, ובסקרים יותר מ-60% מביעים בקביעות אי-שביעות רצון מהתנהלותו.
5 צפייה בגלריה
סטרמר יהיה ראש הממשלה השישי שעוזב את מעון דאונינג 10 בתוך עשור? קודמיו בתפקיד, מימין לשמאל: קמרון, מיי, ג'ונסון, טראס וסונאק
המרד נגדו בלייבור פרץ בחודש שעבר בעקבות התבוסה הצורבת של המפלגה בבחירות המקומיות באנגליה, בוויילס ובסקוטלנד – בחירות שנתפסו כמשאל עם על כהונתו של סטרמר. התבוסה בבחירות המקומיות נתפסה בעיני רבים בלייבור כנורת אזהרה לקראת הבחירות הכלליות הבאות, שהסקרים חוזים בהן ניצחון למפלגת הימין הפופוליסטי UK Reform של נייג'ל פראג', שחרתה על דגלה את המאבק בהגירה הלא-חוקית. עד כה לפחות 100 מחברי הפרלמנט של הלייבור קראו לסטרמר לפרוש ולפנות את דרכו למנהיג אחר, כזה שהם מקווים שיוכל להציל את מעמדה לקראת הבחירות הבאות, שאמורות להיערך לכל המאוחר ב-2029, ולחסום בכך את דרכו של פראג' לראשות הממשלה – תרחיש שנתפס בשמאל הבריטי כתרחיש אימים.
מי שכאמור נתפס כמועמד הפופולרי ביותר להחלפתו של סטרמר כמנהיג המפלגה וכראש הממשלה הוא אנדי ברנהאם בן ה-56, שכיהן כראש העיר מנצ'סטר רבתי מאז 2017. הסקרים מראים שהתמיכה בו הן בקרב אנשי הלייבור והן בציבור הכללי גדולה בהרבה מזו של כל בכיר אחר במפלגה, ואת הצעד הראשון להנהגת הלייבור הוא עשה כאשר יזם בחירות מיוחדות למושב בפרלמנט, מטעם מחוז מייקרפילד שבאזור מנצ'סטר – מפני שחברוּת בפרלמנט היא תנאי סף לכך. הבחירות הוכרזו אחרי שאחד מבעלי בריתו במפלגה התפטר עבורו ופינה את המושב שלו בפרלמנט, וביום חמישי רשם ברנהאם ניצחון גורף עם 55% – כשיריבו מטעם מפלגת Reform UK ניצב הרחק מאחוריו עם 34%.
מדובר במחוז שבו Reform UK רשמה דווקא הישגים גדולים בבחירות המקומיות חודש לפני כן, ולפיכך הניצחון המוחץ הזה רק תרם לרושם שברנהאם הוא המנהיג המתאים ביותר לעמוד מול נייג'ל פראג' בבחירות הכלליות הבאות, ובסוף השבוע גבר הלחץ על סטרמר לפרוש ולפנות לו את מקומו. לפי הדיווחים, גם בעלי ברית ושרים בכירים בקבינט, בהם שרת החוץ איבט קופר, קראו לסטרמר בשיחות פרטיות להתפטר ולהכריז על "לוח זמנים" לפרישה מסודרת, כלומר לא מיידית. סטרמר עצמו בירך את ברנהאם על הניצחון בבחירות המיוחדות, אבל אמר רק ביום שישי כי הוא לא יתפטר, וכשנשאל אם יתמודד אם ייפתחו פריימריז על הנהגת הלייבור אמר: "אני ארוץ, אני אתמודד". מאז, כך נראה, חל שינוי דרמטי והוא עשוי להיכנע ללחץ.
ברנהאם, שיושבע מחר לתפקידו החדש כחבר פרלמנט, שמר מצדו בסוף השבוע האחרון על שתיקה סביב הדרמה הפוליטית, אבל בנאום הניצחון שלו על המושב מטעם מייקרפילד הוא כבר אותת לאן מועדות פניו: "כולם יודעים שהפוליטיקה היום לא עובדת. כולם מרגישים שהמדינה לא נמצאת איפה שהיא צריכה להיות. הלילה הזה אולי יהווה נקודת מפנה". אם סטרמר לא יפרוש, לפי הדיווחים לברנהאם יש די תומכים בסיעת הלייבור כדי לפתוח בבחירות פנימיות על הנהגת המפלגה: לפי ה"גרדיאן" לפחות 200 מבין 403 המחוקקים שלה תומכים בו, הרבה יותר מהמספר המינימלי של 81 שמועמד מסוים נדרש לפי הכללים לגייס כדי לפתוח בפריימריז.
"המלך מהצפון", שלחץ להכיר במדינה פלסטינית ותואר כ"ציוני"
ברנהאם כיהן כאמור כראש העיר מנצ'סטר רבתי במשך כמעט עשור, מאז 2017, וזכה בתקשורת הבריטית לכינוי "המלך מהצפון" כביטוי ליכולתו בעבר להתעמת בהצלחה עם הממשלה בלונדון ולייצג את האינטרסים של תושבי צפון אנגליה, בפרט סביב ההגבלות שהממשלה הטילה בתקופת מגפת הקורונה. הוא מנסה למתג עצמו כמעין "אאוטסיידר" לממסד הפוליטי בלונדון, אולם למעשה יש לו שם ניסיון רב: כחבר פרלמנט כיהן כבר בין 2001 ל-2017, והוא שימש גם כשר בממשלותיהם של טוני בלייר וגורדון בראון. הוא גם התמודד בעבר פעמיים ללא הצלחה על הנהגת הלייבור, ב-2010 וב-2015 – כשבפעם השנייה הוא הפסיד לאיש השמאל הקיצוני ג'רמי קורבין.
ברנהאם נחשב לאיש מחנה "השמאל הרך" בלייבור, מחנה שאנשיו ניצבים ימינה מגורמים קיצוניים יותר כמו קורבין שכבר סולק מהמפלגה, אך שמאלה יותר מבכירים כמו סטרמר, שנחשב לאיש מרכז. במהלך הקמפיין על המושב מטעם מייקרפילד הקפיד ברנהאם להדגיש את המאבק ביוקר המחיה, ובין היתר הבטיח לקדם מדיניות של הלאמת שירותים חיוניים כמו מים, חשמל ותחבורה ציבורית, על מנת להביא להפחתת מחיריהם. הוא טוען שכבר הצליח לעשות זאת במנצ'סטר, וכדוגמה לכך מביא את השיפור שהתחולל בתקופתו בתחבורה הציבורית בעיר, שאמנם מתופעלת על ידי חברות פרטיות אך נמצאת תחת שליטה ופיקוח ציבוריים – ומבטיח להביא את השינוי הזה לבריטניה כולה. לצד זאת, וכדי למנוע טלטלה בשווקים, הוא כבר חזר בו מהביקורת שלו על הכללים הפיסקליים השמרניים שאימצה ממשלת סטרמר, ולפיהם היא חייבת להוציא פחות מכפי שהיא מלווה.
5 צפייה בגלריה
ברנהאם בקמפיין. לחץ להכיר במדינה פלסטינית - אבל גם תואר על ידי השמאל הקיצוני כ"ציוני"
(צילום: REUTERS/Temilade Adelaja)
בעשור הקודם ברנהאם הביע תמיכה מובהקת בישראל, ובפריימריז על הנהגת הלייבור ב-2015 הוא אף הבטיח שהביקור הראשון שלו בחו"ל, אם ינצח, יהיה בארץ. הוא גם גינה אז את תנועת החרם BDS, ואת ישראל תיאר כ"דמוקרטיה עם היסטוריה ארוכה של הגנה על מיעוטים וקידום זכויות אזרח". כראש עיר נמנע לרוב מלהתייחס לסוגיות מדיניות, אבל ניכר שנקט בעמדה מעט ביקורתית יותר כלפי ישראל מאשר סטרמר בשנים האחרונות – ובעוד ראש הממשלה סירב לתמוך בקריאות להפסקת אש מיד אחרי טבח 7 באוקטובר, ברנהאם היה מבין בכירי הלייבור שכן קראו לכך כמה שבועות אחרי מתקפת הטרור של חמאס, שאותה כמובן גינה נחרצות. הוא גם לחץ להכיר במדינה פלסטינית וכבר לפני עשור אמר: "זו לא מתנה שיש לתת, אלא זכות שיש להכיר בה". ברנהאם גם היה מבין כמה בכירים במפלגה שקראו לסטרמר להכיר במדינה פלסטינית "ללא דיחוי", שלושה חודשים לפני שעשה כן בספטמבר אשתקד.
ועדיין, לא ברור אם כראש ממשלה הוא ינקוט מדיניות לעומתית יותר ביחס לישראל מאשר סטרמר, שכבר תקף בחריפות את ישראל על מעשיה בעזה ואף הטיל הגבלות מסוימות על מכירות נשק אליה. כמוהו, גם ברנהאם מסרב להאשים אותה ב"רצח עם", וכשנשאל על כך בריאיון ל"גרדיאן" בתחילת החודש השיב: "אני לא יכול לשפוט דברים בעלי היקף כה גדול מהמקום שבו אני נמצא כראש העיר מנצ'סטר רבתי. אבל אני כן מודאג מהאופי הבלתי פרופורציונלי של מה שקרה מבחינת ההרס, וחייב להתקיים תהליך מלא של חקירה ומתן דין וחשבון". בשמאל הקיצוני לא מסתפקים כמובן בביקורת זהירה שכזו, וחברת הפרלמנט זארה סולטנה, שערקה מהלייבור, תקפה אותו במילים הללו: "הוא הצטרף ל'ידידי ישראל' בלייבור, התנגד ל-BDS ותיאר את תנועת החרם כ'נקמנית', שיבח את ישראל כ'דמוקרטיה' ותיאר את הכרזת בלפור כ'ערכים בריטיים בפעולה'. הוא ציוני".
