ג'ואן מרטין, פנסיונרית שתומכת בכל לבה בדונלד טראמפ, נדהמה כששמעה את ההכרזה על ג'ו ביידן כמנצח בבחירות לנשיאות. היא הייתה צריכה להירגע, וכדי לעשות זאת הזכירה לעצמה כיצד היא ובני משפחתה החזיקו מעמד כשסופת ההוריקן קתרינה הכתה בעיירה שלה במיסיסיפי, פיקאיונה, לפני 15 שנה.
מרטין מספרת כי כאשר הרוחות העזות החלו לזרוע הרס בעיירה, היא רצה לחצר ביתה כדי לאסוף את 85 תרנגולי הנוי שגידלה אז למקום מבטחים. "יום למחרת התרנגולים חששו בגלל השינויים בחצר – כמה מהעצים קרסו", מספרת מרטין בת ה-79, "אבל בתוך יומיים, הם כאילו אמרו, 'או, כן, אנחנו יכולים להתמודד עם זה', והם הצליחו. אני צריכה ללכת בדרכם".
ברחבי ארה"ב, רבים מ-71.9 מיליון האמריקנים שהצביעו לטראמפ – במיוחד תומכיו הנלהבים והנאמנים המשתייכים ל"בייס" שלו – מתמודדים כעת עם סערת רגשות בעקבות ההפסד. אבל, כעס והלם הם חלק מהרגשות שמביעים התומכים שהיו בטוחים שטראמפ הולך לגרוף ניצחון, בין אם דחוק או סוחף.
יש בקרבם לא מעט הכחשה. רבים מתומכיו של טראמפ מקשיבים להאשמות הלא-מבוססות שמפזר הנשיא על הונאות וזיופים נרחבים בבחירות, ואומרים כי הם לא סומכים על ההכרזה של כלי התקשורת שלפיה ביידן יהיה הנשיא ה-46 של ארה"ב. הם מטילים ספק גם בדרכים שבהן ספרו פקידי הבחירות את הקולות, ובכלל – ספק בכל שיטת ההצבעה האמריקנית.
כל זאת על אף שהפקידים המקומיים האחראים על ניהול הבחירות במחוזות שלהם, כמו גם המומחים והפרשנים, אומרים כולם כי מערכת הבחירות של 2020 התנהלה בצורה תקינה ברחבי ארה"ב – ללא אי-סדרים משמעותיים.
טראמפ והרפובליקנים מציפים כל בעיה או תקלה, זוטרה ככל שתהיה – או אף לא אמיתית – בניסיון להטיל ספק בטוהר הבחירות. הקמפיין של טראמפ פתח בקרב משפטי, אך רבות מהעתירות שהגיש עד כה נדחו במהירות על-ידי בתי המשפט. גם אם יצליח בעתירה כזו או אחרת, פערי הקולות שמהם נהנה ביידן בכמה מדינות מפתח הופכים את הסיכוי למהפך בתוצאות הבחירות לקלוש ביותר, אם לא אפסי.
בלי אחדות
למרות זאת, אפילו שבריר של אפשרות מספיק עבור חלק מתומכיו של טראמפ כדי להתכחש למציאות, לחוש אי-צדק – ולדחות את קריאותיו של ביידן לאחדות. נראה שהאתגר הפוליטי המונח בפניו של הנשיא הנבחר גדול למדי, וככל שטראמפ ימשיך להטיל ספק בלגיטימיות של ניצחונו, כך יהיה קשה יותר לביידן לאחות את השסעים בחברה האמריקנית, שהלכו והתרחבו במערכת הבחירות הסוערת והמכוערת שזה עתה הסתיימה.
"אני לא באמת במצב רוח של 'חיה ותן לחיות'", אומר דניאל אצ'באריה, מורה בן 39 מהעיירה ספרקס שבנבאדה, שאמר שהופתע מתוצאות הבחירות. הוא מטיל ספק בחלק מהמספרים שדווחו ומביע תמיכה בקרב המשפטי שבו פתח טראמפ. עם זאת, הוא אומר כי הוא לא סבור שהתוצאות הן חלק מאיזושהי מזימה נרחבת להונאת בחירות – והוא לא רוצה לראות את הנשיא ממשיך להתכחש לניצחונו של ביידן זמן רב. עדיין, הוא לא מתחבר לקריאות האחדות הנשמעות מהצד הדמוקרטי.
אצ'באריה מאמין שהדמוקרטים מעולם לא נתנו לטראמפ סיכוי למשול, ונותן כדוגמאות את חקירת ההתערבות הרוסית בבחירות 2016 או את משפט ההדחה נגדו בעקבות פרשת "אוקראינה גייט". "אני חושב שהנשיא לא היה יכול ליישם את התוכניות שלו היות שכל כך הרבה זמן ומאמצים הוקדשו להגנה מפני הדברים האלה", הוא אומר.
בראיונות שקיימה סוכנות הידיעות AP עם כמה מתומכיו של טראמפ, רבים מהם הביעו תרעומת מהחגיגות של הדמוקרטים בערים הגדולות, חגיגות שפרצו בספונטניות מיד עם הכרזת רשתות הטלוויזיה על ניצחונו. הם רואים צביעות רבה בהתקהלויות ההמוניות של תומכי ביידן, למרות הגינויים של הדמוקרטים לעצרות ההמוניות של טראמפ בשבועות שלפני הבחירות, בעיצומה של התפרצות הקורונה במדינה.
ביידן: מביך שטראמפ לא מודה בהפסד
"עצב" היא התחושה שאותה מתארת לורי פיוטרווסקי כדי לסכם את מצב רוחה. "אתה תמיד רוצה שהמועמד שלך ינצח. אתה מעט מאוכזב. עבדת קשה", אומרת נשיאת מועדון הנשים הרפובליקניות בבולדר סיטי שבנבאדה.
אלוהים עובד על הדברים
אך גם פיוטרווסקי מטילה ספק בטוהר הבחירות. היא אומרת שהיא "מאוד" מופתעת מהתוצאות ומתקשה להבין כיצד הן תואמות את מה שראתה במהלך הקמפיין, כמו עצרות הענק הרבות שקיים טראמפ. לדבריה, באחת הנסיעות שלה מלאס וגאס לרינו – דרך פרבריה הרפובליקניים של נבאדה – היא ראתה אך ורק שלטים וכרזות בעד הנשיא המכהן. ביידן, יש להדגיש, ניצח בנבאדה – כמו גם במדינות אחרות בארה"ב – בעיקר בזכות התמיכה הרבה שיש לדמוקרטים באזורים האורבניים הצפופים.
פיוטרווסקי, כמו רבים מתומכיו של טראמפ, רוצה לראות את המאבק המשפטי שלו נמשך. הזינוק במספר הקולות שנשלחו בדואר והספירה האיטית של הקולות הללו גרמה לכך שהליך הספירה השנה היה שונה למדי. פיוטרווסקי אומרת שמדאיג אותה כי הרשתות הכריזו על מנצח כשעדיין קולות רבים לא נספרו – למרות שבכל המערכות הקודמות הן גם עשו זאת.
"נראה לי פשוט שיש הרבה דברים שיכולים להשתפר כדי שאנשים ירגישו בטוחים יותר (במערכת)", היא אומרת. היא מציינת כי לא הקשיבה לאף אחד מהנאומים שנשא ביידן מאז יום הבחירות.
גם זה אוונג, מהעיר אורורה שבקולורדו, אומר כי ספירת הקולות נראית לו חשודה. אוונג, שהגיע לארה"ב כפליט ממיאנמר, תומך בטראמפ בשל התנגדותו הנחרצת להשפעה הגוברת של סין בעולם, וכן בגלל שהוא סבור שטראמפ חולק עמו את ערכיו הנוצריים. באביב האחרון אוונג נאלץ לצאת לחל"ת מעבודתו כשף במסעדה, בעקבות ההגבלות שהוטלו עם פרוץ המגפה. עכשיו, משחזר לעבוד, הוא משבח את טראמפ על מה שהוא מתאר כעבודתו הקשה של הנשיא לשיפור הכלכלה לאורך ארבע השנים האחרונות. קשה לו להבין כיצד הנשיא יכול היה להפסיד.
"אני מאמין שמשהו פה לא בסדר", הוא אומר – ומצביע על "הגל הכחול" בשלבים המאוחרים יותר של ספירת הקלות, כאשר נספרו יותר ויותר קולות מהדואר – הנוטים כאמור לטובת הדמוקרטים. שוב, כלי התקשורת ומומחים התריעו על התופעה הזו במשך חודשים ארוכים, במיוחד לאור המתקפות החוזרות והנשנות של טראמפ – ללא סימוכין – נגד ההצבעה בדואר, תוך שהוא טוען שהיא מהווה פתח להונאות ולזיופים. המתקפות הללו עודדו למעשה רפובליקנים להצביע כרגיל, בקלפיות, בעוד הדמוקרטים נטו להצביע בדואר – מחשש שיידבקו בנגיף. "אני מקווה שתהיה ספירה חוזרת, ואולי משהו ישתנה", אומר אוונג.
גם ג'ים צ'ביניאק, מהעיירה נוקס שבניו יורק, מתקשה להכיר בניצחונו של ביידן. כדי למצוא מעט נחמה, מספר התומך הנלהב של טראמפ, הוא פנה לתפילה. "קודם כל, פניתי לאל ושאלתי אותו למה, למה זה קורה? והאל אמר, 'בגלל שאני עובד על דברים. פשוט תירגע ותיתן לדברים להסתדר בעצמם'", מספר צ'ביניאק בן ה-72, שפרש באופן חלקי לגמלאות מקריירה של קידוד תוכנה.
"איך אומר מה-שמו מהרולינג סטונס, מיק ג'אגר: 'אתה לא תמיד יכול לקבל את מה שאתה רוצה'", מצטט צ'ביניאק מהשיר שטראמפ נהג בעבר להשמיע רבות בעצרות שלו. למרות האמירות המפויסות הללו, גם צ'ביניאק אומר שיתקשה לקבל נשיאות של ביידן, ומזכיר כמה מההאשמות חסרות הבסיס שמקדם קמפיין טראמפ.
טראמפ: "אם סופרים את הקולות החוקיים, אני מנצח בקלות"
(צילום: רויטרס)
"תוצאות הבחירות לא באמת הוכרזו עדיין", הוא אומר, אף שמסורת ההכרזה על המנצח בבחירות על-ידי כלי התקשורת נהוגה עוד מאמצע המאה ה-19. "אני לא סומך על שום דבר שקורה שם עם כל הספירה הזו של הקולות".
חצי מדינה תאמין שהיה זיוף?
בניגוד לתומכים רבים של טראמפ, מישל סאסוני כלל לא נדהמה מתוצאות הבחירות – או מהאירועים שהתרחשו לאחר מכן. בת ה-29 מטמפה שבפלורידה חברה במועדון רפובליקנים צעירים מקומי ומנחה תוכנית וידאו בשם "לזעום במתינות" (Moderately Outraged). היא הרהרה באפשרות של מועמדות מטעם ביידן, וניצחון שלו, חודשים ארוכים.
"כולם צחקו עליי בתוכנית", היא מספרת. לסאסוני יש חברים ליברלים רבים, והיא ראתה את ההתנגדות העזה שלהם לטראמפ. היא אפילו הבינה אותם, קצת. "אני לא אוהבת את כל מה שהוא עושה, אבל הצבעתי לו בגלל שאני רפובליקנית".
סאסוני לא חושבת שיש סכנה כלשהי בסירובו של טראמפ להכיר בתוצאות הבחירות. לדבריה, הבוחרים צריכים להיות בטוחים באמינות ההצבעה, והמאבק המשפטי יספק להם את הביטחון הזה. "אם הצבעת לביידן, לא היית רוצה לדעת שהוא ניצח בצורה הוגנת כדי שלא תהיה העננה הזאת מעל ראשו?", שאלה. "אם חצי מהמדינה מאמין שהיה סוג מסוים של זיוף בחירות, זה יוצר חוסר אמון במערכת – שיוצר חוסר אמון בדמוקרטיה המערבית כולה".
מרטין, הפנסיונרית ממיסיסיפי, אומרת שהיא מתכננת לחזור כעת לשגרת חייה, לטפל בבעלי החיים שלה ולהימנע מלדבר על השינוי בהנהגה – כדי להתמודד עם הלחץ והחרדה שהיא חווה. "אצא לחצר כדי לבדוק את התרנגולים שלי ולדבר איתם, לשיר את השירים הישנים שלי – ואני אסתדר".
