שורת תחקירים, ובראשם חשיפת "וול סטריט ג'ורנל" ומגזין "אטלנטיק" מהשבוע האחרון, מצביעה על סדרת התרעות שהעביר המודיעין המצרי לראש הממשלה חודשים וימים לפני מתקפת הפתע. נתניהו מצידו מכחיש בתוקף את הדיווחים על שיחות ומפגשים עם גורמים ערביים, מאיים בתביעת דיבה ומאשים את ראש השב"כ בהסתרת המידע בזמן אמת.
על רקע קרב הגרסאות, שאלת השאלות של המלחמה נותרה פתוחה: מה בדיוק ידע הדרג המדיני, ובראשו בנימין נתניהו, לפני מתקפת הפתע של 7 באוקטובר. מול הגרסאות הסותרות של ראש הממשלה, ראש השב"כ וראשי מערכת הביטחון, הציבור מחפש עובדות במקום נרטיבים. כדי להגיע לחקר האמת מבעד לערפל הקרב והאינטרסים הפוליטיים, קיימים מספר אפיקים מרכזיים שדרכם ניתן לחשוף את המידע. לכל אחד מהם יתרונות מובהקים, אך גם מגבלות שחשוב להכיר.
חשיפת פרוטוקולים ותרשומות מדיניות
התיעוד היבש של הדיונים הביטחוניים מהווה את תשתית העובדות הבסיסית ביותר. מסמכים אלו כוללים סיכומי הערכות מצב, תרשומות של שיחות טלפון והקלטות של דיוני קבינט מגורמי הצבא והממשלה.
היתרון: פרוטוקולים מספקים תיעוד רשמי מזמן אמת. הם אינם מושפעים מזיכרון סלקטיבי או מניסיונות שכתוב היסטורי, ומציגים בבירור מי אמר מה ובאיזו שעה בדיוק.
המגבלה: גם טקסט כתוב נתון לפרשנות מתמדת. אזהרה מודיעינית עלולה להיחשב בעיני גורם אחד כהתרעה קונקרטית למלחמה, ובעיני גורם אחר כתרחיש תיאורטי מתקבלות ההחלטות באמת.
עדויות וחומרים ממדינות זרות
גורמים אזוריים כמו מצרים ואיחוד האמירויות, לצד ארצות הברית, היו מעורבים עמוקות במעקב אחר הזירה ובהעברת מסרים לישראל בחודשים שקדמו למתקפה. זכורה ההתבטאות של יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני מייקל מק'קאול שהצהיר ימים ספורים לאחר מתקפת 7 באוקטובר כי מצרים העבירה לישראל אזהרה מוקדמת מפני אירוע גדול, שלושה ימים לפני התרחשותו.
היתרון: עדויות של גורמים בינלאומיים שופכות אור חיצוני ובלתי תלוי על האירועים. נציגים זרים אינם כפופים לצנזורה הישראלית או למאבקי הכוח הפנימיים, ויכולים לאמת או להפריך טענות על העברת אזהרות נקודתיות לדרג המדיני.
המגבלה: למדינות זרות יש אינטרסים מדיניים וגיאופוליטיים מובהקים. הדלפות מקהיר או מאבו דאבי נועדו לעיתים קרובות לנקות את אותן מדינות מאחריות או לקדם סדר יום אזורי מסוים. יתרה מכך, לציבור הישראלי אין גישה לחומרי הגלם של המודיעין הזר, והוא נאלץ להסתמך על דיווחים עקיפים ובלתי ניתנים לאימות בתקשורת הזרה. סביר להניח גם שלא למצרים ולא לאיחוד האמירויות יש אינטרס לשפוך אור על האזהרות אם היו או לא היו. הם גם לא חייבים לציבור בישראל שום דין וחשבון.
ועדת חקירה ממלכתית
הגוף הרשמי והבכיר ביותר בישראל לבירור עובדתי, המוקם מכוח חוק ובראשו עומד שופט עליון בדימוס.
היתרון: לוועדה סמכויות משפטיות נרחבות וחסרות תקדים. היא רשאית לזמן כל אדם להעיד תחת אזהרה, לדרוש כל מסמך מסווג ולבחון את מכלול החומרים והעדויות באופן רוחבי. זהו הכלי היחיד שיכול להצליב בין הפרוטוקולים של צה"ל, הדיווחים של השב"כ והרישומים של לשכת ראש הממשלה, ולגבש תמונה עובדתית מלאה שחודרת מבעד לספינים.
המגבלה: לצד מעמדה, ועדה ממלכתית סובלת מחסרונות מהותיים. עבודתה אורכת שנים ארוכות ואינה מספקת תשובות מיידיות. בנוסף, בשל סיווג ביטחוני, נתחים נרחבים מהעדויות ומראיות הזהב נותרים חסויים תחת צווי איסור פרסום לעשרות שנים. הציבור נחשף לרוב רק לדו"ח המצונזר ולמסקנות הסופיות, ולא בהכרח לעובדות הגולמיות שמרכיבות אותן. מעבר לכך, צריך להדגיש שבעיני חלקים מהציבור אין באמת אמון בועדת חקירה ממלכתית וגם נתניהו טוען שהיא תהיה צבועה פוליטית והרכבה יושפע מנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. נתניהו דחה פשרות לפיהן המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג יקבע את ההרכב.
הוצע שהוא יקבע את הרכב הוועדה. השופט סולברג
(צילום: שלו שלום )
כדי לגלות באמת מה ידע נתניהו לפני 7 באוקטובר, לא ניתן להסתמך על ערוץ בודד. פרוטוקולים מספקים את התיעוד היבש, מדינות זרות מעניקות את הזווית החיצונית ותחקירים תקשורתיים מציפים את חומרי הגלם המהירים. שילוב של כלל האפיקים הללו, תחת מסגרת מחייבת של חקירה ממלכתית רשמית, הוא המסלול המדויק ביותר שעומד לרשות הציבור כדי לזקק את העובדות ולהגיע לאמת ההיסטורית. אבל לא בכדי נתניהו עושה הכל כדי לטרפד הקמת ועדת חקירה ממלכתית כאשר האופוזיציה מצהירה שזו תהיה ההחלטה הראשונה של הממשלה הבאה אם היא תרכיב את הממשלה. נתניהו כידוע הציע להקים ועדת חקירה לאומית שתורכב מנציגי קואליציה ואופוזיציה. אבל בפועל נתניהו לא קידם גם את הקמת הועדה הזו.
ציר הזמן של ההתרעות: מה ידע נתניהו לפני הטבח על פי פרסומים בתקשורת
שאלת המידע המוקדם שהונח על שולחנו של ראש הממשלה עומדת במוקד תחקירים רבים מאז פרוץ המלחמה. כלי התקשורת בארץ ובעולם חשפו שורת מסמכים, פגישות ואזהרות שהועברו או הוסתרו מהדרג המדיני בחודשים ובימים שקדמו למתקפה. להלן סדר האירועים הכרונולוגי כפי שמשתקף מהפרסומים המרכזיים:
מרץ עד יולי 2023, מכתבי ההתרעה האסטרטגיים של אמ"ן: על פי תחקירים ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet ובחדשות 12, ראש חטיבת המחקר באמ"ן תא"ל עמית סער וראש אמ"ן אלוף אהרון חליוה העבירו לראש הממשלה ארבעה מכתבי התרעה חריגים. המסמכים, שחלקם נמסרו אישית לנתניהו, הזהירו מפני "סערה מושלמת" ותפיסה של איראן, חיזבאללה וחמאס כי המשבר הפנימי בישראל סביב הרפורמה המשפטית מהווה הזדמנות היסטורית לפגוע במדינה.
24 ביולי 2023, סירוב הפגישה עם הרמטכ"ל: ביום החקיקה כלי התקשורת דיווחו בהרחבה כי בבוקר ההצבעה על ביטול עילת הסבירות בכנסת, ביקש הרמטכ"ל הרצי הלוי להיפגש בדחיפות עם ראש הממשלה כדי להציג לו חומר מודיעיני על החמרת האיום הביטחוני המיידי. נתניהו סירב לקיים את הפגישה לפני ההצבעה, והלוי נאלץ להסתפק בהעברת מסמך התרעה כתוב.
ספטמבר 2023, ההתרעה המצרית השנויה במחלוקת: "ידיעות אחרונות", ynet וסוכנות AP פרסמו שבועות ספורים לאחר פרוץ המלחמה כי שר המודיעין המצרי עבאס כאמל העביר לנתניהו מסר ישיר שלפיו "משהו חריג ונורא" עומד להתרחש מכיוון רצועת עזה. על פי הדיווחים, נתניהו המעיט בערך האזהרה והתמקד באיום מצד איראן. לשכת ראש הממשלה הכחישה את הפרסום מכל וכל וכינתה אותו "פייק ניוז מוחלט".
ביקש לפגוש את נתניהו וסורב. הרצי הלוי
( צילום: לע"מ)
קיץ עד סתיו 2023, מידור המידע הטקטי מראש הממשלה: תחקירים של הניו יורק טיימס וערוצי הטלוויזיה בישראל חשפו את תוכנית "חומת יריחו" ואת אזהרותיה של הנגדת ו' מ-8200 לגבי פלישה המונית. כלל הפרסומים מצביעים על כך שהמידע הטקטי המדויק נעצר בדרגי הצבא הבכירים, ולא הובא לידיעתו של נתניהו. הדרג המדיני המשיך לקבל עדכונים שוטפים שגרסו כי חמאס מורתע ומעוניין בהסדרה כלכלית.
הלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר, ההתייעצויות הליליות ואי עדכון נתניהו: שורת תחקירים בערוצי הטלויזיה תיארו את השעות הדרמטיות שלפני המתקפה, שכללו הפעלת מאות כרטיסי סים בעזה והתייעצויות טלפוניות שקיימו ראש השב"כ רונן בר, הרמטכ"ל ובכירים נוספים. לפי כלל הפרסומים, כולל הודעות רשמיות של לשכת ראש הממשלה, נתניהו לא עודכן בזמן אמת על הסימנים המעידים או על הדיונים הליליים. המידע הראשון הגיע אליו רק בשעה 06:29, עם תחילת מתקפת הטילים.
הגילויים החדשים מהחודש האחרון על המידע שהועבר לנתניהו
תחקיר ה"וול סטריט ג'ורנל" חושף שורת פניות מצד מצרים וגורמים ערביים לראש הממשלה ערב המלחמה. בתגובה לפרסום מאיים נתניהו בתביעת דיבה ומאשים את ראש השב"כ כי ידע על סכנה אמיתית בליל המתקפה.
28 בספטמבר 2026: תחקיר הוול סטריט ג'ורנל על האזהרות ממצרים. העיתון פרסם תחקיר דרמטי הנשען על בכירים בממשלות ערביות, ובו נטען כי מצרים העבירה לישראל שלוש אזהרות ברורות לקראת מתקפת הפתע.
לפי הדיווח, האזהרה הראשונה הועברה ביוני 2023 ועסקה במצב הנפיץ ברצועה. בספטמבר 2023 החריף המסר כשראש המודיעין המצרי לשעבר עבאס כאמל הגיע פיזית לישראל והזהיר מהידרדרות קרובה, אך קיבל תשובה ישראלית כי המצב בשליטה. האזהרה השלישית התרחשה בתחילת אוקטובר, ימים ספורים לפני הטבח, אז התקשר כאמל ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו. הדיווח קובע כי ההתרעות נמשכו עד כ-48 שעות לפני המתקפה, הגם שלא כללו תאריך מדויק או פירוט של היעדים. לפי המקורות, נתניהו לא נראה משוכנע מהמידע שהוצג לו.
התבקש להכחיש? בן זאיד ונתניהו
(צילום: shutterstock, AP, שלו שלום)
28 בספטמבר 2026, דיווח על פנייה לנשיא האמירויות: במקביל לפרסום האמריקני, נתניהו פנה לאחרונה לנשיא איחוד האמירויות בבקשה שיכחיש פומבית דיווחים שלפיהם גם הוא התריע בפניו על כוונת חמאס לתקוף לפני 7 באוקטובר.
29 בספטמבר 2026, ההכחשה והאיום בתביעה מצד נתניהו: בתגובה לפרסומים הוציא ראש הממשלה הכחשה גורפת וזועמת והודיע על כוונתו להגיש תביעת דיבה. בהודעתו הבהיר נתניהו כי בחודשים שקדמו למלחמה לא שוחח ולא נפגש עם כאמל, וכי הוא מעולם לא מקיים פגישות עם ראשי מודיעין זרים ללא נוכחות הדרג הישראלי המקביל.
נתניהו כינה את הדיווחים "עלילת דם שקרית" שמאחוריה עומדות מדינות ערב ותקשורת השמאל במטרה להפיל את ממשלת הימין. בנוסף, הפנה נתניהו מתקפה ישירה ופומבית כלפי ראש השב"כ רונן בר, וטען כי מטרת הפרסומים היא להשליך את המחדלים על ראש הממשלה במקום על בר, אף שלטענת נתניהו ראש השב"כ הוא זה שידע על סכנה אמיתית בליל 7 באוקטובר.
